גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יותר ממיליארד דולר בקופה הפכו את החברה הזו ליעד להשתלטות

חברת מדפסות התלת-ממד ננו דיימנשן השכילה לגייס סכומי עתק בימי בועת הטכנולוגיה בנאסד"ק, הגם שהיא מציגה הפסדים כבדים מפעילותה ● כעת היא מנסה להתגונן מפני קרן זרה שמבקשת "להציף ערך" בחברה, במאבק שכבר הגיע לביהמ"ש והוביל לאישור מנגנון "גלולת רעל" למניעת השתלטות

מדפסת תלת-ממד של חברת ננו דיימנשן / צילום: יח''צ
מדפסת תלת-ממד של חברת ננו דיימנשן / צילום: יח''צ

עם למעלה ממיליארד דולר בקופת המזומנים שלה ניצבת חברת הדפסות התלת-ממד הישראלית ננו דיימנשן  בחודשיים האחרונים במוקד של מאבק שליטה. מבחינת החברה נראה שמדובר בניסיון להשתלטות עוינת במטרה לשים יד על המזומנים שלה; ואילו מבחינת בעל המניות "התוקף", קרן Murchinson (מרצ'ינסון) מקנדה, מדובר ברצון להציף ערך על ההשקעה.

המאבק בננו דיימנשן: קרן קנדית דורשת הדחת דירקטורים
מה עובר על שוק הדפסות התלת־ממד, שנחשב עד לא מזמן להבטחה מהפכנית
ננו דיימנשן עוברת להתקפה: "קמפיין של השמצות לצורך השתלטות על החברה" 

מניית ננו דיימנשן, חברה בעלת פעילות עסקית דלה יחסית והפסדית (ראו מסגרת), הפכה לסנסציה בשוק ההון, כשמתחילת 2020 עד תחילת 2021 זינקה בנאסד"ק בכ-2,500%, על רקע השוק החיובי לחברות טכנולוגיה, התפתחויות שהציגה בטכנולוגיה של עצמה וגם (ואולי בעיקר) כניסת משקיעים פרטיים קטנים, שעקבו אחר המלצות באפליקציית רובין הוד ואחר המלצותיה של מנהלת קרן הגידור ARK, קאת'י ווד, שכוכבה דרך אז.

 

ננו דיימנשן, בניהולו של יואב שטרן (המשמש כמנכ"ל ויו"ר החברה), השכילה לנצל את העלייה הנחשונית במנייתה באותה תקופה, וביצעה מספר גיוסי הון שהסתכמו בכ-1.5 מיליארד דולר, במטרה לרכוש חברות בתחום ולהאיץ את צמיחתה.

החברה הספיקה לבצע כמה רכישות קטנות, אלא שבינתיים השוק השתנה משמעותית. הבועה במניות הטכנולוגיה פקעה, ומשקיעים מעדיפים כיום חברות רווחיות ומבוססות. התוצאה: מניית ננו דיימנשן איבדה 82% מערכה מאז השיא של 2021, והיא נסחרת בשווי של 760 מיליון דולר, הנמוך מהמזומנים שבקופתה.

 

לפני חמישה חודשים פנתה קרן מרצ'ינסון, המנוהלת על ידי מארק ביסטריצר, בניסיון לרכוש את ננו דיימנשן ב-995 מיליון דולר, אך נדחתה על ידי הדירקטוריון. שמה של הקרן נודע לראשונה בהקשר של החברה הישראלית בדצמבר האחרון, כשהגישה לביה"מ בקשה דחופה למתן צו שנועד למנוע מננו דיימנשן כינוס אסיפת בעלי מניות. באסיפה ביקשה החברה לאשר תמחור מחדש לכתבי אופציות שבהם מחזיק המנכ"ל שטרן, וכן לעדכן את השיפוי לדירקטורים.

שטרן, טייס חיל האוויר בעברו, מונה לתפקיד מנכ"ל בינואר 2020. קודם לכן ניהל והשקיע בחברות טכנולוגיה שונות, בעיקר בארה"ב. לננו הוא הגיע כשמשקיעים פנו אליו בהצעה להשקיע בה, כשהייתה במצב פיננסי רעוע. בהמשך הוביל את שרשרת הגיוסים שלה. תמחור האופציות מחדש באסיפה שכינסה ננו אמור היה להניב לשטרן הטבה של עשרות מיליוני דולרים לטענת הקרן הקנדית.

בסופו של דבר, בית המשפט לא אישר את בקשת הקרן, האסיפה התקיימה כמתוכנן, אך בעלי המניות דחו את הצעות החברה. ננו דיימנשן האשימה אז את מרצ'ינסון בניהול קמפיין השמצות, ומסרה כי ההון של החברה הפך אותה ליעד עבור גופים "שפעילותיהם מצביעות על כך שהם מתכננים לפרק אותה".

דרישות וטענות הצדדים למאבק בננו דיימנשן

קרן מרצ'ינסון מקנדה

מבקשת להדיח ארבעה דירקטורים בחברה ולמנות שניים אחרים במקומם


כבעלת מעל 5% מהמניות פנתה לדירקטוריון לכנס אסיפה של בעלי המניות; כשלא כינס הודיעה על כינוס אסיפה בעצמה


מעריכה ששינוי הרכב הדירקטוריון יסייע לאמון בחברה ולהצפת ערך

ננו דיימנשן

טוענת שהאסיפה אינה חוקית מכמה סיבות


בחברה רואים במהלך של הקרן ניסיון השתלטות עוין על קופת המזומנים שלה


מוטרדים ממה שבחברה מכנים "רקורד חוזר של מניפולציות בני"ע" שיש לטענתם לקרן ולעומד בראשה

 

הגיעה להחזקה של 8% ורוצה לכנס אסיפה

הפרק הבא בסיפור הגיע לפני כשלושה שבועות: מרצ'ינסון דיווחה כי יחד עם שני גופים שקשורים אליה היא מחזיקה ב-8% ממניות ננו דיימנשן, ובהתאם לחוק החברות, המאפשר זאת, היא ביקשה מהחברה לכנס אסיפה מיוחדת שבה תעלה הצעת הקרן - להדיח מהדירקטוריון ארבעה חברים, בהם המנכ"ל שטרן המכהן גם כיו"ר, ולמנות במקומם שני מועמדים, קנת טראוב וד"ר יהושע רוזנצוויג.

השבוע פרסמה הקרן זימון לאסיפה בעצמה; לפי הקרן, דירקטוריון ננו דיימנשן לא זימן אסיפה בפרק הזמן שנדרש ממנו, ולפיכך היא עצמה מזמנת את האסיפה ל-20 במרץ, אסיפה שתתכנס במשרדי עוה"ד המלווים את הקרן - גולדפרב זליגמן.

בזימון לאסיפה מפרטת מרצ'ינסון את טענותיה, וטוענת בין היתר לממשל תאגידי לקוי בחברה - דירקטוריון גדול מדי, שכ-55% מחבריו כלל לא נבחרו על ידי בעלי המניות אלא צורפו אליו; עוד נטען שהחברה עושה מניפולציות במבנה המדורג של בחירת הדירקטוריון, ומשנה את מועד בחירת הדירקטורים (כך לדבריה חלק מהדירקטורים נבחרו שנתיים ברציפות ואחרים כיהנו תקופות ארוכות יותר).

הקרן מבקשת כאמור להדיח את הדירקטורים עודד גרא, יגאל רותם, ד"ר יואב ניסן-כהן והמנכ"ל שטרן, ולמנות את שני המועמדים שהציעה. ננו דיימנשן פרסמה בתגובה מעין אזהרה לבעלי המניות שלה, שלפיה האסיפה אינה חוקית ויש להתעלם ממנה. "החברה היא זו שתודיע לבעלי מניותיה אם ומתי תתקיים אסיפה תקפה", נכתב שם.

"רקורד חוזר של מניפולציות בני"ע"

חוק החברות הישראלי קובע כי דירקטוריון חברה ציבורית יכנס אסיפה מיוחדת על פי החלטתו, וכן לדרישת שני דירקטורים או רבע מהדירקטורים המכהנים, או בהקשר של ננו דיימנשן - לדרישת בעל מניות שמחזיק 5% לפחות מהון החברה או מזכויות ההצבעה בה.

החוק קובע כי אם הדירקטוריון לא זימן אסיפה, בתנאים מסוימים רשאי אותו בעל מניות לעשות זאת בעצמו, כאשר בין הצדדים קיימת מחלוקת משפטית בשאלה האם הקרן עומדת באותם תנאים או לא.

עניין אחר שמוביל למסקנת החברה שהאסיפה אינה חוקית נוגע לתהליך עצמו. החברה ביקשה מהקרן להציג אישורי בעלות מלאים על המניות, ודורשת לקבל גם אישור דומה במועד האסיפה, כדי לוודא שבעל מניות עם החזקה אפסית לא ישפיע על הרכב הדירקטוריון. מעבר לכך, מכיוון שבנאסד"ק נסחרות ה-ADS (תעודות השתתפות) של ננו דיימנשן, ואילו מניות החברה מופקדות בבנק אמריקאי, הרי שלשיטת החברה כינוס אסיפה כזו מפר את ההסכם עם הבנק, שלא יכיר בעצמו בהצבעה כזו.

כך שמבחינת החברה האסיפה אינה חוקית, ולא תחייב אותה. במילים אחרות, אם תתכנס האסיפה ותחליט להדיח את הדירקטורים ולמנות את מועמדי הקרן - החברה לא תעשה זאת.

יתרה מכך, בחברה מוטרדים ממה שהם מכנים "רקורד חוזר של מניפולציות בניירות ערך" שיש לטענתם לקרן הקנדית ולעומד בראשה; הליך מול ה-SEC בארה"ב הסתיים בפשרה עם קנס ללא הודאה באחריות, ואילו בקנדה ישנו הליך שטרם הסתיים.

מנגד, מבחינת מרצ'ינסון לא רק שהאסיפה חוקית, אלא דווקא דירקטוריון החברה עושה דין לעצמו בכך שלא זימן את האסיפה לפי דרישת הקרן כפי שמפרט חוק החברות. אגב, עניין אחר שמעורר אמוציות במאבק הוא עניין טכני לכאורה, של רישום למסחר של אופציות לעובדים - מה שיכול ליצור שינוי בהון המניות. גם זה הגיע לבית המשפט.

גלולת רעל תופעל עם הגעה להחזקה של 10%

בד בבד, כחלק מהמאבק בין הצדדים, אימץ לאחרונה דירקטוריון ננו דיימנשן מנגנון "גלולת רעל", בניסיון למנוע השתלטות עוינת על החברה. התוכנית שאומצה כוללת מתן זכות לכל מי שמחזיק ב-ADS אחת של ננו דיימנשן לרכוש חצי ADS נוספת במחיר של סנט אחד - כדי לייקר את מהלך ההשתלטות.

המנגנון יופעל במקרה שגוף כלשהו יהפוך לבעל מעל 10% ממניות החברה, והוא תקף לשנה. בקיץ האחרון, כשננו דיימנשן רכשה 12% ממניות סטרטסיס, הפועלת גם היא בשוק התלת-ממד, זו האחרונה אימצה בתגובה מנגנון דומה (אף שננו דיימנשן טענה שאין בכוונתה להשתלט על סטרטסיס).

ננו דיימנשן מעריכה שמרצ'ינסון מעוניינת להשתלט עליה, אך נראה שהקרן אינה מתרגשת מאימוץ גלולת הרעל, ולפחות כרגע צעדיה לא מצביעים בהכרח על ניסיון השתלטות (לדוגמה, הם יכלו לדרוש את הדחת כל הדירקטורים ומינוי מספר דומה של דירקטורים אחרים במקומם; או לרכוש עוד מניות בשוק).

מבחינת הקרן, לטענתה, שינוי הדירקטוריון יגדיל את אמון המשקיעים ויציף ערך בחברה. נראה שבקרן מעריכים שבעלי מניות נוספים תומכים בעמדתם, וסבורים שיצביעו בעד הצעתם. אישור לכך עשוי להיות התנגדות רוב בעלי המניות להצעות החברה באסיפה הקודמת בדצמבר.

אם כך מה השלב הבא? נראה שננו דיימנשן לא תיאבק משפטית בכינוס האסיפה של מרצ'ינסון, אך לא תכיר בתוצאות ההצבעה בה, מה שיוביל כמעט בוודאות למאבק משפטי לאחר מכן. לא נראה שהסאגה עומדת לפני סיום בזמן הקרוב. בינתיים בעלי מניות עשויים ליהנות מאפסייד במניית החברה, שעלתה מתחילת השנה ב-28% על רקע התחממות המאבק וצפי לצעדים שיציפו עבורם ערך.

את ננו דיימנשן מייצגים עוה״ד נועה הבדלה ועמיחי טסלר ממשרד Sullivan Worcester Tel Aviv.

לא מלהיבה בדוחות: ההכנסות צמחו, וגם ההפסדים 

ננו דיימנשן עוסקת כאמור בתחום הדפסות התלת-ממד. בתחילה פעלה בתחום המעגלים המודפסים, ובהמשך נכנסה לתחומי אלקטרוניקה שונים. כיום היא פועלת לא רק בתחום ההדפסות לאלקטרוניקה אלא הרחיבה פעילות גם לחומרים שונים ולתעשיות נוספות.

במשך שנים ארוכות ההכנסות של החברה היו מינוריות, אך ב־2022 הציגו צמיחה משמעותית, גם על רקע הרכישות שביצעה. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022 הגיעו ההכנסות ל־31.5 מיליון דולר, יותר מפי 10 מהתקופה המקבילה ב־2021, ובשנה כולה - לפי תוצאות מקדמיות שפורסמו - ההכנסות יגיעו ל־43.6 מיליון דולר.

בשורה התחתונה, ננו דיימנשן אינה רווחית. בשלושת הרבעונים הראשונים אשתקד ההפסד התפעולי הסתכם ב־98.8 מיליון דולר, ויחד הוצאות פיננסיות גדולות, ההפסד הנקי העמיק ל־139 מיליון דולר לעומת 41.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה. ה־EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) היה שלילי בגובה 64.8 מיליון דולר.

עוד כתבות

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

לפני הכניסה לרפיח: השקל צונח אל מול סל המטבעות

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

קובי מרנקו, מנכ''ל Arbe / צילום: דיוויד גראב

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס ז'בזינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית