אחד המנהלים המוערכים בענף הנדל"ן המקומי, מנכ"ל קבוצת מבנה דודו זבידה, מוצא את עצמו בדרך החוצה ממנה, לאחר שיחסיו עם דירקטוריון החברה, שמתנהלת ללא גרעין שליטה, עלו על שרטון. מבנה דיווחה לבורסה כי דירקטוריון החברה והמנכ"ל זבידה "מנהלים מגעים בדבר סיום כהונתו כמנכ"ל".
● לאחר הירידות בבורסה: האם זה הזמן להזיז את הפנסיה?
על פי ההערכות הסיבה לפרידה המפתיעה היא עסקה שיזם לאחרונה זבידה, למיזוג חברת ההחזקות דיסקונט השקעות (דסק"ש) לתוך מבנה , שהפתיעה את הדירקטוריון בראשות טל פורר, בנו של בעל המניות הגדול בחברה. לכך נוספו דרישות לשדרוג תנאי שכרו, שלא היו מקובלות על המשקיעים המוסדיים המחזיקים ברוב מניות החברה.
זבידה מונה למנכ"ל מבנה (לשעבר מבני תעשיה) בינואר 2014, בעת שהחברה הייתה בשליטת אליעזר פישמן. זמן קצר לאחר מכן, כשקבוצת הנדל"ן נקלעה לקשיים תחת אותו בעל שליטה, בשל נטל החובות הכבד שרבץ עליה, הוביל זבידה שורה של מהלכים פיננסיים ועסקיים מוצלחים שהוציאו אותה לדרך חדשה, ללא גרעין שליטה. הללו כללו מיזוג של מבני תעשיה עם החברה האם לשעבר, כלכלית ירושלים.
נכון להיום נסחרת מבנה, מקבוצות הנדל"ן המניב הגדולות בישראל, בשווי של 7.4 מיליארד שקל, כשבמהלך התקופה תחת זבידה הכפילה המניה את ערכה (בשנה החולפת היא צנחה בכ־25% יחד עם יתר מניות הענף). ההון העצמי של החברה עומד על 7.7 מיליארד שקל, ושווי הנדל"ן להשקעה שלה על 13 מיליארד שקל.
ההערכה של בעלי המניות במבנה לפועלו של זבידה, ושליטתו דה־פקטו בחברה, הפכו אותו לאחד המנכ"לים המתוגמלים בשוק, עם עלויות שכר מצטברות של מעל 50 מיליון שקל במהלך שנותיו בקבוצת מבנה. בשנת 2021 עמדה עלות העסקתו על כ־10 מיליון שקל.
"רצה למקסם צמיחה במחיר סיכון גבוה יותר"
מבנה מחזיקה בשטחי לוגיסטיקה, משרדים, מרכזים מסחריים וגם פעילות בתחום המגורים (שנרכשה מחברת אאורה). בעל המניות הגדול בה הוא איש העסקים דוד פורר (בעלי חברת הפצת התרופות ניאופרם ומבעלי השליטה בבזק) המחזיק ב־17.8% מהמניות, ובנו טל כאמור מכהן כיו"ר הדירקטוריון. יתר בעלי המניות הם בעיקר הגופים המוסדיים הגדולים בישראל (כלל, הפניקס, מנורה, מגדל, הראל ומיטב).
לפי אחד הגופים המוסדיים, אחד הגורמים לקרע בין הדירקטוריון למנכ"ל היה כאמור שיחות הגישוש שקיים זבידה באשר לאפשרות של מיזוג דסק"ש (השולטת בין היתר בענקית הנדל"ן המניב גב־ים) לתוך קבוצת מבנה, בתחילת השנה הנוכחית. הללו לא הבשילו לבסוף לעסקה, ככל הידוע בשל התנגדות בקרב המוסדיים המחזיקים במבנה. מיזוג שכזה, עם חברת ההחזקות הממונפת שמובילים צחי נחמיאס והאחים זלקינד, היה לפי אותה גירסה מגדיל את הסיכון הטמון בהשקעה במבנה.
לאלו נוספו על פי ההערכות גם דרישות שכר חדשות של זבידה, שהעכירו את היחסים בין המנכ"ל לדירקטוריון שמעליו.
"העסקה שהוצגה לדירקטוריון נתפסה כהרפתקנית", אומר גורם מוסדי. "נראה היה שמבחינת המנכ"ל יש רצון למקסם את הצמיחה, גם במחיר של סיכון גבוה יותר. ואחרי זה יש את עניין דרישת השכר. המוסדיים נעמדו על הרגליים האחוריות ולא הסכימו למספרים שעלו בדיונים. כל זה הוביל בסופו של דבר לפיצוץ".
עם זאת, גורמים המקורבים לחברה טוענים כי נושא המיזוג עם דסק"ש היה ידוע היטב לדירקטוריון מזה זמן, והוא לא הופתע מהמגעים. כמו כן, בעניין דרישות השכר, לא היו לטענתם פערים לכאורה בין הדירקטוריון לזבידה.
"קבוצת אנשים שתדע לעבוד למען הכלל"
בשנים האחרונות הוביל זבידה כמה מהלכים גדולים במבנה, בין היתר לרכישת מספר פרויקטים לבנייה למגורים של חברת אאורה לפני כשנתיים, ובהמשך ניסיון השתלטות עוינת על קרן הריט סלע קפיטל נדל"ן. המהלך לא צלח לבסוף, ואז הגיעו השיחות למיזוג עם דסק"ש.
בראיון שהעניק לגלובס לפני כשנתיים, אמר זבידה כי "חברות ללא גרעין שליטה הן מורכבות יותר לניהול. צריך להזיז את האגו הצידה, ולא בכל מקום זה עובד. זו צריכה להיות קבוצה של אנשים שיודעת לעבוד למען הכלל, שפתוחה לביקורת, ומצד שני נותנת מקום לניהול איכותי".
עוד הוסיף אז כי "התפיסה שלנו הייתה לבנות חברה שגם בתקופות הקשות יודעת לשרוד ומציפה ערך. המבחן היה בתקופת הקורונה, שנכנסנו אליה במצב מעולה. ידענו שלא להיכנס לפאניקה, ולחצנו מהר על הגז במקומות שבהם זיהינו חוזק משמעותי".
גילוי מלא: אלונה בר און, מו"ל גלובס, היא ממייסדי בית וגג ודירקטורית בחברה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
