ניתוח טכני: מדד S&P 500 איבד את המומנטום, וגל הירידות בדרך

מרבית הנתונים שיכולים לשקף את רמת הסיכון שטומן השוק האמריקאי, נמצאים על גבי הגרף החודשי

 

מה זה ניתוח טכני?

שיטה לקבלת החלטת השקעה בשוקי ההון, שמתבססת על התנהגות השוק. הגרף הוא התוצאה הסופית של משוואת קבלת ההחלטות של כל המשקיעים בשוק, ובכך מגלם את כל המידע הרלוונטי להחלטה

הכותב הוא מנתח טכני, בורסה גרף מקבוצת GUIDELINE

רחמן בן רחמן השוק הזה - ראשית הוא יוצא בהצהרת כוונות ומודיע על רצונו לרדת; שנית, הוא שולח אוטובוס מאסף שמאפשר לעלות עליו כמעט בחינם או במחיר מסובסד, ושלישית הוא מספק חנינה לכל אלו שאיחרו את המועד. כמעט בכל היפוך מגמה , מגמת ירידה, מפולת או כל מונח שתבחרו, כך העסק עובד. והחודשים האחרונים, שבהם אני חוטף אש צולבת על ההתעקשות שלי שהשוק האמריקאי יורד, היו לדעתי חודשי החנינה. אין לי בעיה שהאגו שלי יחטוף אבל שאתם תפנימו שהשוק לפני גל ירידות, ולא תצטערו אחר כך.

בשבילכם, אפתח ישר בשורה התחתונה - מדד S&P 500 בדרך לרמת 3,250 הנקודות.

הגרף החודשי מלמד שהגם שאין תזוזות משמעותיות, הרי שמרבית הנתונים שיכולים לשקף את רמת הסיכון שטומן השוק האמריקאי נמצאים שם. לעומתו, ממדי הזמן הקצרים יותר נוטים לתעתע ככל שהתנודתיות ורמת האי ודאות עולות.

רצף עולה זה לא מספיק

כיוון השוק - זה נקבע על ידי שתי קבוצות בלבד בכל רגע נתון: קונים ומוכרים. כאן טמון יתרונו העצום של הגרף החודשי, שמדגים כיצד שתי הקבוצות הללו יוצרות את הכיוון. וכדי שיהיה כיוון, חייב להיות קונצנזוס לגביו. הקונצנזוס בא לידי ביטוי באופן בו מסודרות נקודות השיא והשפל, והגרף מראה שהמגמה אינה מגמת עלייה. וזה אומר לא מעט על רמת הסיכון הקיימת.

מתי מגדירים היפוך מגמה?

בניגוד להגדרה הסובייקטיבית של מניה שנעה כנגד ציפיות המשקיע בה, היפוך או שינוי מגמה הוא מצב שמתקיים כשהסידור של נקודות השיא והשפל, המייצגות את המוכרים והקונים בהתאמה, עובר שינוי. או שנקודות השיא אינן מסודרות עוד במבנה עולה, או שנקודות השפל אינן במבנה עולה. רק אז יוכרז שינוי/היפוך מגמה.

הרצף - הגם שהרצף עולה, וזהו נתון חיובי, שלושת הנרות האחרונים וחצי - אלו של נובמבר, דצמבר וינואר וחלק מפברואר - מספרים סיפור אחר. הנר של נובמבר הוא האחרון שקבע מחיר סגירה גבוה יותר מהגבוה של קודמו. גם בחודש הנוכחי השוק מתקשה לייצר מחיר גבוה יותר - מיד עם ניסיון החצייה של השער הגבוה של נובמבר, התרחשה התקפלות מהירה. המשמעות כפי שציינתי בטור שעבר היא שהשוק אינו עולה אלא הולך הצידה.

המרחק בין הממוצעים גדל

הממוצעים הנעים אינם כלים למתן איתותי קנייה ומכירה. הם בעיני מדדי התאוצה הטובים ביותר שיש וכלי עזר לזיהוי כוון השוק. אלו מסודרים כעת בסדר יורד כשהממוצע הקצר מתחת לארוך. הממוצע הארוך משופע מטה והמרחק בין הממוצעים הנעים הולך וגדל. אלו סימנים למומנטום שלילי.

רמת התנגדות - עדיין ברמת 4,000-4,200 הנקודות ב־S&P 500. ניסיון תקיפה נוסף של רמה זו נכשל.

מדדי המומנטום (ראו הרחבה בהמשך) - בדומה לניתוחים קודמים שליליים, ולא היו כה נמוכים מאז תחילת גל העליות ב־2009.

לסיכום, אני זועק את זעקת הסיכון כבר מלפני תחילת 2022, וחוזר וטוען מאז שהכיוון של השוק האמריקאי הוא למטה, וכל עלייה היא לצורך ירידה. חרף המתרחש בחודשים האחרונים נותרתי איתן בדעתי, ועדיין איני רואה סימנים משמעותיים לעליות. מה שכן, אני רואה סבירות גבוהה לגל ירידות שידרדר את מדד S&P 500 לאזור 3,250 הנקודות. 

שולחן הניתוחים: המומנטום שמאחורי המחירים

אנסה להרחיב מהו למעשה מומנטום ומה מטרתו, כיצד להשתמש בו בתבונה, מתי המדד הזה יסייע לנו ומתי דווקא יכשיל אותנו.

מאז שהחלה הגישה הטכנית לחלחל לתודעתם של המשקיעים, הפכו מדדי העוצמה למיניהם לפופולריים במיוחד. עד רמה שהם מקבלים משקל גבוה יותר מהגרף עצמו. מדדי העוצמה אמורים לחזות את כיוונו של השוק - לספק את האיתותים והאינדיקציות למה שטרם התרחש בשוק עצמו.

הכלים הסטטיסטיים נחלקים לשתי משפחות מרכזיות: העוקבים והמקדימים. הכלים העוקבים, דוגמת ממוצעים נעים, אמורים לספק את האינדיקציות אחרי ההיפוך עצמו, ואילו משפחת המקדימים, דוגמת מדדי המומנטום - לפני. למשקיע המצוי יש נטייה להיצמד לכלים המקדימים. אך לאלו יש גם חסרונות, שהמרכזי שבהם הוא אמינות נמוכה. כך שנדרשות כאן לא מעט חשדנות וזהירות.

איני חסיד גדול של מדדי המומנטום למיניהם - מדדי עוצמה ומהירות, כיוון ומדדים סטוקסטיים מקבלים אצלי משקל נמוך יחסית במשוואה הטכנית, והפנייה אליהם נעשית בשלב האחרון של הניתוח. במצבי שוק מסוימים אני אף מעדיף להתעלם מהם לחלוטין.

הלך המחשבה הגורס ריצה מיידית למדדי מומנטום, בלי בדיקה ראשונה ומקיפה של התנהגות המחירים, הסקת מסקנות והבנה מעמיקה של המידע הנמסר מהגרף, הוא שגוי ומעיד על חוסר הבנה בסיסי של השיטה. בסופו של דבר, מדדי המומנטום השונים אינם אלא כלים סטטיסטיים המייצגים נגזרת שנייה ושלישית של המחירים עצמם.

התובנה הרווחת, כפי שאני מבין מהתגובות והשיח, בשוק שלנו, שבו רזי הטכניקה עדיין בחיתולים, היא שהתעמקות במדד העוצמה היחסית לצורך הסקת מסקנות תגדיל את הסיכוי שהניתוח שלכם יהיה מדויק ונכון יותר. אלו שטויות במיץ. אם יודעים לקרוא מחירים, ומבינים את משמעותן של התנהגויות יומיות ותוך-יומיות, מידת ההזדקקות למדדים הללו פוחתת, לצד שיפור המיומנות.

בשלב מסוים תתפתח היכולת לגזור את התנהגותם של מדדי המומנטום למיניהם על סמך התנהגות המחירים. נבנית יכולת לזהות כמעט בעל פה מצבים בהם יימצאו מדדים אלה ברמות נמוכות או דווקא גבוהות לאחר תקופה של עליות.

צריך להכיר ולהבין את מדדי המומנטום השונים, סוגי ההתנהגויות המאפיינים אותם ומספר דרכי ניתוח בסיסיות.

המצבים שבהם כדאי להביט על מדדי המומנטום הם כשקריאת המחירים אין די בה כדי לזהות כיוון זה או אחר. כשהמחירים אינם ברורים די הצורך והתמונה משדרת נתונים סותרים.

מהם מדדי המומנטום

מטרתם הכללית של מדדי המומנטום השונים היא למדוד את מהירות המחירים (כמה תנופה הם צברו במסגרת מגמה קיימת )ולהתריע מבעוד מועד על היפוכי מגמה קרבים. זהו למעשה מונח כללי ביותר. המדדים כוללים בין היתר כלים כגון, RSI , MACD, ROC שייסקרו בכתבות הקרובות, ולכל אחד מהם הסגולות והתכונות הייחודיות לו. חלקם יעבדו טוב יותר או טוב פחות במצבי שוק שונים. חלק מסייעים יותר למתיחת קווי מגמה, האחרים מאופיינים בבנייה מדויקת של תבניות צ'ארטיסטיות, חלק מפיקים איתותים על ידי חציית קווי שיווי משקל. אחרים עושים שימוש בשני קווים דמויי ממוצע נע המפיקים איתותי קנייה ומכירה. המשותף לכולם הוא מספר דרכי ניתוח זהות ובסיסיות.