בנק ישראל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
חמש שנים חלפו מאז הודיע במרץ 2018 שר האוצר דאז, משה כחלון, לנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, כי אין בכוונתו להציע לה להאריך את כהונתה לקדנציה נוספת. ההחלטה של כחלון התקבלה לאחר שהנגידה הגישה לו דוח שתחילה סבר כי הוא "מתנה" מצד בנק ישראל, אך בתוך שעות ספורות התברר לו שהוא מכיל ביקורת חריפה ואזהרות מפני מדיניותו של כחלון.
● השווקים מייחלים לפשרה. מה יקרה להם ביום שאחרי? | ניתוח
● המסמך שמגלה: בנק ישראל לא התערב בשוק המט"ח בפברואר
● הברומטר של השקעות הציבור בבורסה: קונים קרנות נאמנות כספיות, מוכרים מניות ואג"ח בישראל | ניתוח
אנחנו כיום בסיטואציה דומה, כאשר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מתריע חודשים ספורים לפני סיום הקדנציה שלו מפני השלכותיה של הרפורמה שמקדמת הממשלה במערכת המשפט. הנגיד מזהיר מההשלכות על הכלכלה הישראלית, וכן מפגיעה בעצמאות בנק ישראל.
בראיון לגלובס בחודש שעבר, מיד לאחר שהודיע על העלאת הריבית בפעם השמינית ברציפות, נשאל ירון על חשש מפני פגיעה בעצמאות בנק ישראל מצד הדרג הפוליטי, והשיב כי עצמאות הבנק והנגיד היא כמובן "חשובה ביותר לכלכלה, והגופים הבינלאומיים מדברים גם על כך באופן ברור. אנחנו יודעים מה ההיסטוריה מראה לגבי אותן מדינות שבהן נפגעה עצמאות הבנק המרכזי, והייתה לכך השלכה הרסנית על הכלכלה. אני מאמין שכל מקבלי ההחלטות מבינים את זה".
דברים די דומים כתבה ביולי 2018 פלוג לראש הממשלה, אז והיום, בנימין נתניהו, כשהודיעה שהיא בכל מקרה לא תגיש את מועמדותה לקדנציה נוספת כנגידה, גם אם נתניהו - שלא רצה בה אך בכל זאת מינה אותה לתפקיד כמעט חמש שנים לפני כן - ירצה בכך. עצמאותו של בנק ישראל הוזכרה במכתב ארבע פעמים; הביטוי "בלתי תלוי" הוזכר פעמיים נוספות; והמונח "מקצועיות" הופיע לא פחות מתשע פעמים. "פוליטי", לעומת זאת, הוזכר במכתב רק פעם אחת.
וכעת צריך אותו נתניהו להחליט אם להאריך את כהונתו של ירון. החוק מאפשר להאריך כהונתו של נגיד בחמש שנים נוספות, והדבר כפוף להחלטת ממשלה. שניים מבין הנגידים האחרונים - סטנלי פישר ויעקב פרנקל, זכו לקדנציה שנייה, שניהם פרשו במהלכה ולא סיימו אותה. "האם מגיעה לנגיד קדנציה נוספת? לדעתי כן", אמר לגלובס גורם בכיר במערכת הבנקאית. "האם ירצה בה? זהו סימן שאלה גדול".
נזכיר כי מבדיקת גלובס שנערכה לאחרונה עולה כי בסביבת נתניהו כבר קיימו בשבועות האחרונים התייעצויות בעניין, כחלק מדיון מקיף יותר בנוגע לבכירים שכהונתם מסתיימת השנה, אולם טרם הוחלט אם להאריך לירון את הקדנציה. בין הפונקציות האלו מדובר בין היתר על תפקיד המפקח על הבנקים, שהינו אחד הבכירים בבנק ישראל (המפקח הנוכחי יאיר אבידן הודיע לאחרונה על פרישה מוקדמת ומפתיעה), יו"ר רשות ני"ע, לאחר שענת גואטה מסיימת בימים הקרובים את כהונתה, וגם ברשות שוק ההון מכהן כעת עמית גל כממלא מקום ראש הרשות, לאחר פרישתו של משה ברקת שנה לפני סוף הקדנציה.
במערכת הפוליטית עלה לאחרונה שמו של יועצו הכלכלי של נתניהו, אבי שמחון, כמועמד לתפקיד הנגיד, אך סיכויו להיבחר נראים לא גבוהים. ההיסטוריה הקרובה מלמדת כי לא פעם ממונה ממלא מקום זמני לתפקיד שיכול להפוך גם לקבוע, כפי שקרה עם פלוג, או להיוותר זמני כפי שהיה במקרה של נדין בודו־טרכטנברג, שמונה לתפקיד שבמסגרתו אף העלתה בסוף 2018 את הריבית, לראשונה אחרי 3.5 שנים.
כרגע מכהן בתפקיד המשנה לנגיד אנדרו אביר, מוותיקי בנק ישראל שמכיר אותו אולי טוב מכולם ומבעלי ההשפעה הגדולה מבין אנשי הבנק. אם לא יימצא מחליף לירון עד מועד עזיבתו, יהפוך אביר למועמד טבעי לקחת על עצמו את התפקיד, לפחות באופן זמני.
פוטנציאל התנגשות גבוה עם הפוליטיקאים
לנגיד החדש צפויים לא מעט אתגרים, והוא ייכנס לתפקידו באחת התקופות הסוערות מבחינה כלכלית גלובלית, שמשפיעה כמובן גם על ישראל. גם אם שמים בצד את המהפכה המשפטית, אחד מהאתגרים של כל נגיד הוא הגנה על העצמאות המקצועית של הבנק המרכזי.
יש תקופות שמדובר באתגר קל יחסית, כמו השנים הארוכות שבהן האינפלציה והריביות במשק היו נמוכות. אולם תקופות שבהן העולם צועד לעבר האטה כלכלית, כשברקע אינפלציה שעדיין גבוהה, מזמנות התערבות יתר של פוליטיקאים בשיעור גובר. די אם נזכיר הצעות חוק שהוגשו לאחרונה הקוראות לעצירת עליית הריבית על המשכנתאות בלבד, או הצעות לנטילת הסמכות לניהול הריבית של הבנק המרכזי מידי הנגיד. ובל נשכח שהנגיד משמש כיועץ הכלכלי של הממשלה, תואר שמביא איתו פוטנציאל התנגשות גבוה עם הממשלה.
אתגר גדול נוסף לתקופה הקרובה נוגע לפן המקצועי. הנגיד החדש יצטרך לנווט את המדיניות של בנק ישראל בתקופה של האטה כלכלית, עד כדי מיתון, אינפלציה וסביבת ריבית גבוהות יחסית, פיחות אפשרי בשקל ומחירי דיור שהרקיעו שחקים בשנים האחרונות. וזהו רק מקבץ של חלק מהאתגרים שמזמנת כלכלת ישראל.
הוא יצטרך לעבוד גם עם מפקח חדש על הבנקים. פרישתו המוקדמת של אבידן מביאה לכך שירון יהיה זה שיבחר את המפקח שיכהן תחת הנגיד החדש. זהו תהליך שונה מבעבר, אז הנגיד בחר מי יכהן בצמוד אליו, כשלשיתוף הפעולה בין השניים תפקיד מכריע בקידום המדיניות של בנק ישראל כלפי המפוקחים. מדובר בצורך של הנגיד החדש להבין כי כל המערכת הבנקאית והפיננסית עוברת התפתחויות רבות, החל מרפורמת הבנקאות הפתוחה ועד לכניסת בנקים חדשים למערכת, כלומר הנגיד הנבחר יידרש להבנה עמוקה של המערכת הפיננסית, לא רק ברמת המאקרו־כלכלה.
במקביל, לנגיד החדש מחכים גם אתגרים מבית. ירון לדוגמה נהנה מכך שהוא נכנס לתפקיד אחרי חתימה על כל הסכמי השכר בבנק ישראל, נושא שמתעורר עכשיו שוב. נדרשים כישורים וניסיון ניהולי לא מבוטלים להוביל גוף כה גדול. הנגיד יצטרך גם הבנה תקשורתית, כדי שיידע יחד עם הצוות שלו להסביר את המהלכים של הבנק לציבור ולמערכת הפוליטית, ולא פחות חשוב - יכולת להגיב באופן ענייני ומקצועי תוך ספיגת עלבונות וביקורות.
5 סגנים למפקח, מהם 2 מועמדים להחליפו
כאמור, הנגיד ירון יסיים את כהונתו רק בסוף השנה, ועוד לפני כן בבנק ישראל יצטרכו למצוא מפקח חדש על הבנקים. בשבוע שעבר פרסם הבנק מכרז רשמי להגשת מועמדות לתפקיד, והוא מופנה גם פנימה וגם למועמדים מבחוץ.
בפיקוח על הבנקים יש היום חמישה סגנים, שלפחות חלקם מועמדים טבעיים להחליף את אבידן, כשחלק אף ניסו להתמודד בעבר על התפקיד. על פי פרסומים בין המועמדים המובילים מתוך הבנק המרכזי להחליף את המפקח נמצאת רו"ח רויטל קיסר סטויה, מנהלת אגף מדיניות והסדרה. יש לה היכרות טובה עם התחום מאחר שהיא מובילה את האגף האמון על גיבוש המדיניות וההסדרה של הפיקוח על הבנקים, הוראות הדיווח, הניתוח הכלכלי ומערך הקליטה של דיווחי הבנקים.
בשוק מעלים גם את שמו של סגן נוסף, דני חחשווילי, שהיה ראש המטה של פלוג וכיום מכהן כראש אגף טכנולוגיה וחדשנות. הוא מוכר מאוד במערכת הבנקאית וגם בקרב הפינטקים ועולם החדשנות הפיננסי. במערכת מספרים על אדם שיודע לרקום שיתופי פעולה מצד אחד, אך גם להשפיע על עמדות אנשי האוצר ומשרדי ממשלה נוספים בצורה שקטה.
בחירה באדם שמגיע מתוך הבנק, בעיקר של מי שניהלו אירועים מורכבים, תאפשר למפקח החדש להביא את הניסיון וההיכרות עם המערכת. מצד שני, מועמד חיצוני, שמגיע מתוך הבנקים כפי שהיה אבידן, יאפשר לתעל את ההבנה כיצד בנוי בנק ואיך הוא מתנהל.
חזית פוליטית וצרכנית
גם למפקח החדש מחכים לא מעט אתגרים: גם הוא יצטרך להתמודד עם דרג פוליטי פעיל, שכבר העלה הצעות כמו החלת ריבית גם על חשבונות העו"ש שכיום מנהלים כ־500 מיליארד שקל ואינם נושאי ריבית. לכן מי שייבחר יצטרך שלא להירתע מעימותים, גם אם בחלק מהמקרים הוא יגיע לדיונים עם יד קשורה מאחורי הגב.
המפקח הנבחר עלול במהלך הכהונה לאבד את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי, לאור נסיונות להעביר את הפיקוח עליהן לרשות ני"ע. זאת כאשר לפחות שתיים מהן עושות את הדרך לידי חברות ביטוח. מה שמוביל לאתגר לא פחות מהותי - שיתוף הפעולה עם הרגולטורים האחרים שרוצים עוד ועוד סמכויות. כל זאת, כאשר מדי כמה חודשים עולה קריאה לשנות את מבנה הרגולציה הפיננסית.
ולבסוף, המפקח כמובן יצטרך לתמרן בין שמירה על יציבות הבנקים לבין רווחת ציבור הלקוחות, בימים שבהם הבנקים שוברים שיאי רווחיות. אמרה ידועה היא שהמטרה של כל מפקח היא שלא יקרוס בנק במשמרת שלו. מאז קריסת הבנק למסחר בשנת 2002, זה לא קרה - לטובתו המפקח הנכנס ולטובת הציבור הישראלי, אסור שזה יקרה שוב.