גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיזם משותף של הרווארד והכללית מתחיל ליישם את חזון המחקר שיחליף ניסוי קליני

מדוע אנשים מסוימים מגיבים לתרופות טוב יותר מאחרים, ואיך נדע אם התגברנו על מחלה קשה בזכות שינוי בתזונה? ● מיזם "מעבדה לחיים" שהקימו בית הספר לרפואה של הרווארד ושירותי בריאות כללית משתמש בבינה מלאכותית כדי לנתח מאגרי מידע אדירים ולענות על השאלות שמטרידות את עולם הרפואה

פרופ' אייזק כהנא (מימין) ופרופ' רן בליצר בהשקת המיזם המשותף / צילום: יוסי גמזו
פרופ' אייזק כהנא (מימין) ופרופ' רן בליצר בהשקת המיזם המשותף / צילום: יוסי גמזו

טכנולוגיות ביג דאטה משנות את האופן שבו מבוצעים ניסויים קליניים ומובילות למהפכה בתחום איסוף המידע על מחלות, אבל אם עד היום התייחסנו לאפשרויות הללו באופן תיאורטי בעיקר, כעת החזון מתחיל להיות מיושם בשטח. בחזית נמצא מיזם משותף של אוניברסיטת הרווארד ושירותי בריאות כללית, שיצא לדרך לפני כשנה וחצי והושק רשמית רק בתחילת השנה.

כמה הרוויח מי שהשקיע אלף דולר במיקרוסופט בהנפקה לפני 37 שנים? 
מיתוג חדש בפחות מיממה: מה הבינה המלאכותית באמת יכולה להציע 
התאמה אישית וחיבור לנייד: כך תשתמשו טוב יותר בטלוויזיה החכמה | בדיקה טכנולוגית

מיזם "מעבדה לחיים ע"ש ברקוביץ'" הוא ה"בייבי" של פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות של הכללית, ופרופ' אייזק (יצחק) כהנא, ראש המחלקה לביואינפורמטיקה רפואית במכון בלווטניק שבבית הספר לרפואה של הרווארד, הנחשב אחד המכונים המובילים בתחום.

המיזם ממומן כיום על ידי הפילנתרופים איוון ופרנצ'סקה ברקוביץ', והוא כולל מחקר משותף על בסיס מאגר המידע של הכללית, מערך הכשרה משותף למדענים מובילים בתחומי אנליטיקה, גנטיקה ובריאות הציבור, ומרפאה ייעודית לטיפול באנשים שלקו במחלות מורכבות ולא מפוענחות, עם דגש על מחלות שככל הנראה יש להן בסיס גנטי. מעין "ד"ר האוס" בגרסת המציאות.

לעשות מחקר בלי ניסוי קליני

"במהלך תקופת הקורונה כבר הראינו במרכז שאנחנו מצליחים לעשות 'חיקוי' לא רע של מחקר קליני באמצעות נתונים היסטוריים ממאגרי קופת חולים כללית, באופן שאפשר לנו להשיג תובנות רפואיות חדשות, מאוד מהר", אומר בליצר.

כהנא מסביר איך עושים זאת בפועל: בונים מאגר ובו שתי קבוצות של מטופלים שההבדל היחיד ביניהן הוא ההתערבות הרפואית שאנחנו רוצים לבחון. למשל, אם השווינו מחוסנים נגד קורונה ללא מחוסנים, צריך לבנות את המאגר כך שינוטרלו הבדלים ממוצעים בין הקבוצות, כמו גיל, מחלות רקע או מצב כלכלי. "יש לנו המון עבודה סטטיסטית ממוחשבת, בין היתר באמצעות בינה מלאכותית, שנועדה לאזן בין הקבוצות כך שלא יהיה שום משתנה שיכול היה להסביר את ההבדל ביניהן, חוץ מההתערבות, במקרה הזה החיסון", הוא אומר.

 

"ניסויים קליניים מבוקרים הם עדיין הבסיס למדע הרפואי, אבל תמיד היו להם גם מגבלות. יש הטיה בבחירת הנבדקים. לדוגמה, קשה לקבל אישור לעשות ניסוי בילדים או בנשים בהיריון, וחולים מורכבים לרוב מסבכים את ניתוח הניסוי ולכן אינם נבחרים, אף שהם הצרכנים העיקריים של מוצרים רבים. יש מחלות שעבורן קשה לגייס משתתפים רבים. חוקרים רבים ניסו לפתח את הניסויים החלופיים הללו לאורך השנים, אבל רק בתקופת הקורונה נפרץ באמת הסכר והמידע הזה התקבל".

להבין מי יגיב היטב לתרופה

החיסרון העיקרי של הכלי הנוסף, מלבד העובדה שלפעמים לא ניתן לנטרל את כל המשתנים המתערבים, הוא שכאשר מדובר בטיפול חדש או במצב רפואי חדש, לא תמיד יש נתונים מספיקים. במקרה של החיסון השלישי לקורונה, רבים התחסנו עוד לפני שנערך בו ניסוי קליני, ולכן אפשר היה לבדוק את יעילותו. כך גם לגבי השפעות הקורונה עצמה. אבל במקרה של תרופה חדשה, השיטה הזו לכל היותר תעזור לחסוך את קבוצת הביקורת.

התחומים שבהם הכלים הללו מתאימים הם בריאות הציבור ורפואה מונעת. ניסויים קליניים ברפואה מונעת הם כמעט בלתי אפשריים היום, משום שנדרשות שנים ארוכות וקבוצות ענקיות של נבדקים כדי להדגים את ההבדלים ביניהן. ניתוח של מידע שנאסף לאורך שנים רבות עשוי לזהות מתי היו השפעות של התערבויות כמו אבחון מוקדם של מחלות, התערבויות מתחום התפתחות הילד, השפעות של שימוש בעזרים כמו משקפיים או מכשירי שמיעה, הפסקת עישון ועוד.

"כבר התחלנו ליישם את השיטה הזאת בפרויקטים הנוגעים לאריכות ימים", מספר בליצר. "אנחנו מנסים להבין מדוע אנשים מסוימים שורדים יותר, מה מאפיין אנשים שחיים לאורך שנים למרות מחלות רקע שהם סוחבים איתם.

"פרויקט נוסף שאנחנו עובדים עליו היום הוא זיהוי ההבדלים בין חולים שיש להם תגובה ממש טובה לתרופה מסוימת לחולים שאינם מגיבים היטב. העבודה היא מהפרט אל הכלל ובחזרה אל הפרט. אנחנו מזהים משהו שונה במטופל שיש לו תגובה טובה או גרועה במיוחד לתרופה, אנחנו מחפשים אותו מאפיין במטופלים נוספים שהגיבו לתרופה לעומת כאלה שלא הגיבו, ואם אנחנו מזהים אותו הבדל גם אצל חולים אחרים שדומים לו, אנחנו מנסים להתערב ובודקים אם זה מועיל".

כהנא: "פרויקט שאני רוצה להריץ בתקופה הקרובה קשור לחולי סרטן ששורדים הרבה שנים. למשל, לפעמים הם אומרים לי 'זה בזכות שינוי תזונתי שעשיתי'. אדרבה, בואו נבדוק את זה".

כלומר, המערכת שלכם תוכל להראות תועלת גם של טיפולים אלטרנטיביים מסוימים ולהפוך אותם לחלק מהקונצנזוס המדעי?
"כן, אם כי ישנם חסמים. למשל חולים לא תמיד מספרים לרופאים שלהם על ההתערבויות האלטרנטיביות שהם עברו. הם חוששים מתגובה מזלזלת של הרופאים".

בליצר: "היום המידע לגבי טיפולים אלטרנטיביים הוא מאוד חסר. אי-אפשר בפועל להפריד בין ההשפעה של הטיפול להשפעה של תשומת הלב ואפקט הפלצבו".

אפשר אולי להפיק מהמערכת שלכם מידע שלא קיים היום גם לגבי התועלות של זנים שונים או הרכבים שונים של קנאביס רפואי.
כהנא: "אני מאוד מוטרד מסוגיית הקנאביס. ישנם כנראה מטופלים שמרוויחים מזה, אבל גם מטופלים שממש נפגעים מזה. בתחום הזה ממש חשוב שיצטבר מידע מפורט. לחברות כרגע לא משתלם לערוך את הניסויים הקליניים, כי התוצאות לא נתפסות על ידי הצרכנים כנותנות בידול מספיק בשוק. לכן מערכת כמו שלנו היא כמעט הכלי היחיד המאפשר לעשות את זה".

תחום נוסף שהמרכז מתכנן לחקור הוא התערבויות התנהגותיות. היום מותר לקופת חולים להציע תמריצים או תזכורות להתנהגות רפואית שנחשבת חיובית. לאחר ביצוע התערבות כזו, ניתן לתחקר את התוצאות שלה מול קבוצת ביקורת "מלאכותית", שנבנתה בכלים חישוביים.

הרשת שמאבחנת מחלות לא ידועות

לצד ניצול מאגרי המידע הגדולים להפקת תובנות טיפוליות, המרכז מתמקד במחלות הנדירות שבהן שם המשחק הוא מחסור במידע. "לפעמים במחלות כאלה יש 20 חולים בכל העולם, ואין קבוצת ביקורת", אומר כהנא. "המטרה היא לאסוף על כל חולה כמה שיותר נתונים, כדי להבין לעומק את המחלה. היום מינהל המזון והתרופות בארה"ב (FDA) משתמש אפילו ביומנים של המטופלים. ואנחנו מנתחים מידע שנצבר בכללית לאורך השנים".

הפעילות הזאת מתממשקת לפעילות ב"רשת המחלות הנדירות" (UDN - Undiagnosed Disease Network) שכהנא חבר בה. מדובר בקבוצה של 12 מרכזים רפואיים, שאליהם מוזמנים אנשים שלקו במחלות שלא פוענחו. "המטופלים הללו סובלים לא רק מהמחלה שלהם, אלא גם מכיתות הרגליים המעייף והיקר בין רופאים שמבצעים בהם עוד ועוד בדיקות ללא תועלת", אומר כהנא.

הרשת נולדה כפרויקט של מכון הבריאות הלאומי של ארה"ב (NIH), שהחל לחקור מחלות לא מפוענחות באופן ממוקד, והצליח ב־40% מהמקרים להגיע לדיאגנוזה בעלת ערך, בעיקר בזכות בדיקות גנטיות.

"ואז הם התחילו לקבל טלפונים מחברי קונגרס, 'מדוע אתם לא מטפלים גם באנשים באזור שלי?' אבל לא היה תקציב לטפל בכולם. באופן נדיר, הייתה הסכמה של שתי המפלגות לממן את הרשת הזאת בארה"ב. היא הוקמה ב־2014 בתקציב של כמה מאות מיליוני דולרים לחמש השנים הראשונות. כעת התקציב מעט נמוך יותר, כי העלויות של ריצוף גנטי ירדו באופן משמעותי.

"אבל ביצוע הריצוף גנטי הוא רק ההתחלה של הסיפור. כ־30% מהמטופלים שמגיעים לרשת המחלות הנדירות בארה"ב כבר עשו ריצוף גנטי, ומתוך אלה, ב־10% אנחנו כבר רואים די מהר שמידע חשוב פוספס, ואנחנו רואים זאת בזכות הביואינפורמטיקה החדשה שהולכת ומתפתחת".

הרשת "משדכת" בין חולים למחלות נדירות ידועות, אבל היא גם זיהתה עד היום עשרות מחלות גנטיות חדשות, שלא היו ידועות למדע.

האתגר הבא: מחלות נדירות לא גנטיות

לכולנו, חולים ובריאים, יש מוטציות גנטיות, אומר כהנא. אז איך יודעים אילו מהן בעלות משמעות למחלות? "מדובר בפאזל יותר מאשר בנקודה אחת גנטית שנדלקת ואומרת 'זו אני! בגללי המחלה!'. הידע מתאפשר רק באמצעות הפעלת בינה מלאכותית על מאגרי מידע גדולים, בשילוב רשת של מומחים שראו כמה דברים בחיים. אני לא רואה שום עתיד שבו לא נצטרך גם את הרופאים המומחים. הם רואים את המטופל לאורך שנים, כל הסיפור שלו בראש שלהם, והם חושבים עליו כל הזמן. יש להם מידע שלא באמת קיים בשום מקום אחר חוץ מאשר בתודעה שלהם".

"היום שיעורי הפענוח של הרשת הם 35%, וזה ימשיך לרדת ככל שיותר מחלות גנטיות יהפכו מוכרות יותר גם אצל רופאים שאינם חלק מהרשת, והאבחון הגנטי יהיה זול ופשוט יותר", אומר כהנא. "כלומר, יהיו פחות מחלות גנטיות שקשה לפענח, וזה מצוין".

עדיין יישארו מחלות לא מפוענחות שמקורן אינו גנטי, וזה יהיה האתגר הבא. "היום אנחנו מכוונים לפענוח מחלות גנטיות. אבל מצאנו 'על הדרך' גם מחלות זיהומיות שלא זוהו", אומר כהנא. התקווה היא שהמחקרים שיבחנו את הקשר בין תחלואה לסביבה יאפשרו בעתיד גם פענוח מחלות קשות שהמקור שלהם הוא סביבתי. בינתיים, הגנטיקה היא התחום הנגיש יותר.

אם מצאתם שמטופל לקה במחלה גנטית נדירה, איך אפשר היום לטפל בה?
כהנא: "קודם כול, עצם זה שיש לך תשובה, זו כבר הקלה. זה מפסיק את התיזוז בין הרופאים, ההאשמה העצמית, הגורמים שטוענים שזה הכול בראש שלך, הניסיונות של כל מיני טיפולים בלתי מועילים.

"לכמה מחלות כבר יש היום טיפולים. הייתה לנו ברשת דוגמה לילד שהפסיק ללכת בגיל 5־6 והחל לצבור פגיעות מוטוריות. כשמצאו את החסר הגנטי שלו, יכלו לרקוח לו באופן אישי קוקטייל של נוירוטרנסמיטורים, ובתוך כמה חודשים הוא חזר ללכת ולדבר.

"כמה חברות עובדות היום על פתרונות של עריכה גנטית, וגם על תרפיה גנטית באמצעות RNA. התחום הזה מאוד מבטיח, והמידע האדיר הוא זה שמניע אותו".

עוד כתבות

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

דיווח בוול סטריט ג'ורנל: ישראל באולטימטום לחמאס: עסקה תוך שבוע - או כניסה לרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק