השופטים יעל וילנר, רות רונן ואלכס שטיין. הסוף למאבק המשפטי? / צילום: שלמה יוסף, ענבל מרמרי, רפי קוץ
מאז המחאה החברתית של 2011, מתנהלים מאבקים משפטיים בדרך של שורת תביעות ייצוגיות נגד תאגידי הענק. העילה: גביית מחיר מופרז תוך ניצול מעמד המונופול.
● האזהרה החריפה של הבכירים והתגובה של השר: מאחורי הקלעים של הדרמה באוצר
● חברת הסייבר המסתורית הציעה לעובדת NSO הצעה מפתה - עכשיו היא טוענת שרומתה
● חברת בנייה הפרה התחייבות לשפץ דירה כחלק מתמ"א 38. מה קבע בית המשפט?
השבוע, לאחר 12 שנה, ניתן פסק הדין בבית המשפט העליון בתיק הקוטג', במה שעשוי לסמן את סופן של התביעות הייצוגיות כמאבק ביוקר המחיה. את התיק מטעם תנובה הובילו צביקה אגמון ממשרד אגמון ועו"ד טל אייל-בוגר ממשרד פישר. התובע הייצוגי היה עו"ד אופיר נאור, שיוצג על-ידי עו"ד שחר בן מאיר.
הסוף של המאבק המשפטי?
התביעה הייצוגית שהוגשה ביולי 2011 היוותה סנונית ראשונה לגל תביעות. השופטת אסתר שטמר מבית המשפט המחוזי מרכז קבעה תקדים בשנת 2020 ופסקה כי מונופול גבה מחיר מופרז. כתוצאה מכך, נפסקו מיליוני שקלים לציבור. המאבק האזרחי אף קיבל רוח גבית ביולי 2022 בהחלטה של הרכב אחר בתיק קוקה-קולה. לראשונה נקבע על-ידי העליון כי ניתן להגיש תביעות ייצוגיות בעילת מחיר מופרז.
אך כעת, פסק הדין החדש שניתן על-ידי השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין ורות רונן מבהיר כי למרות ההכרה בעילה, על בתי המשפט לנקוט גישה זהירה ומרוסנת ולהתערב רק במקרים "הדוקרים את העין". השופטים קבעו כי לא הוכח כי תנובה גבתה מחיר מופרז, והזהירו כי דווקא קבלת התובענה הייצוגית בהקשר זה עשויה לפגוע בתחרות ובציבור בסופו של דבר.
"הפסק מחדד את המסר בעילת התמחור המופרז: הכרה עקרונית, כן. החלה רחבה - לא", אומר עו"ד שי בקל, שותף בתחום דיני התחרות במשרד ארנון. עו"ד צחי יגור, שותף וראש תחום תחרות במשרד פרל כהן, מוסיף כי העליון "גלגל את נושא האכיפה לרגולטורים - רשות התחרות והממונה על המחירים במשרד הכלכלה".
יש לציין כי הדרך של המדינה לטפל בגובה המחירים היא בפיקוח על מוצרי יסוד אך הפיקוח מכסה מעט מוצרים. דרך נוספת היא הטלת קנסות מינהליים על-ידי רשות התחרות אך רק פעם אחת הוטל קנס בגין מחיר מופרז.
מה קרה בעשור האחרון?
עשרות תביעות הוגשו בעשור האחרון נגד מונופולים בעילת מחיר מופרז. התביעות מתנהלות שנים ארוכות וכולן נדחו או שעדיין מתבררות: תביעה שהגיש פרופ' ירון זליכה נגד תנובה על הגבינה הלבנה ושמנת נדחתה בדצמבר 2021; תביעה אחרת נגד תנובה, בגין גביית מחיר מופרז של גבינה צהובה, אושרה ביוני 2019 על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, אך הערעור עדיין תלוי ועומד; תביעה נגד שטראוס על הקקאו נדחתה לאחר ששטראוס הציגה ראיות לפיהן יכולתה לקבוע מחירים מוגבלת בידי כוחות השוק. וזו רק רשימה חלקית.
אחד התיקים שיושפעו מההחלטה הוא תיק קוקה-קולה המצוי בבית המשפט המחוזי. לדברי עו"ד רנן גרשט המייצג את התובע הייצוגי, "פסק הדין הינו בשורה קשה לציבור הצרכנים בישראל". יחד עם זאת, הוא אופטימי. "אני סבור כי הפסיקה תביא לכדי איזון בפרשת קוקה-קולה". זאת, בשל נתוני הרווח החריגים לדבריו בקוקה-קולה.
לעומת זאת, עו"ד בן מאיר, שייצג את התובע הייצוגי בפסק דין הקוטג', פחות אופטימי. "סביר להניח כי רוב, אם לא כל, התביעות התלויות ועומדות בבתי המשפט יימחקו על-ידי המגישים שלה, שכן התוצאה היא ביטול העילה". לדבריו, "פסק דין הקוטג' סובל מ'היעדר ההנמקה והדיון המשפטי הראוי'. הרכב השופטים בעצם אומר לכלל אזרחי המדינה - תסבלו מיוקר המחיה, כי זו גזירת גורל".
איך קובעים שהמחיר מופרז?
הבעיה המרכזית של בתי המשפט היא להכריע איך קובעים אם המחיר שגובה מונופול הוא מופרז. שאלה זו עמדה גם בלב הערעור בתיק קוקה-קולה. פסק הדין קבע כי יש לנקוט זהירות בשימוש בעילה, ונקבע מבחן דו-שלבי: בשלב הראשון נבחנת מידת מופרזותו של המחיר המונופוליסטי ביחס למחיר שהיה נגבה בתנאים של תחרות בשוק. בשלב השני הנטל עובר אל בעל המונופולין להראות כי יש טעמים מוצדקים.
בפסק הדין החדש קבעו השופטים כי "הניסיון לקבוע מהו מחיר גבוה במיוחד ובלתי הוגן כרוך בקשיים משמעותיים, שאינם ניתנים לפתרון בכלים משפטיים בלבד. הדבר אינו מתפקידיו ומיכולותיו של בית המשפט, ולא לשם כך נועדו דיני התחרות".
עורכי הדין של התאגידים מצדדים בגישה שחוק התחרות לא נועד לאסור על מחירים גבוהים. "שאלת מחיר מופרז נבחנת בכלים כלכליים ומשפטיים. לרשות התחרות יתרון ברור בכך על בית המשפט, זו המומחיות שלה", אומר עו"ד יגור.
עו"ד בקל מסביר כי ברמה המעשית, "יש קושי גדול בקביעה מהו מחיר 'יקר מדי'. רואים שהתובעים נסמכים על כל מיני אינדיקציות כמו פערי מחירים בין הארץ לעולם. ואז מתברר כי ההשוואות שלהם פגומות לגמרי ולא לוקחות בחשבון שינויים מצד העלויות בין המדינות ועוד".
לדברי עו"ד בן מאיר, "תמיד יש קושי לקבוע מהו מחיר מופרז כי אין לזה הגדרה ברורה. אבל יש המון מושגים במשפטים בלי הגדרה ברורה - תום-לב, סבירות. כל המומחים מסכימים שמחיר מופרז הוא מחיר שעולה על המחיר שהיה נגבה בשוק תחרותי".
המחיר של הקוטג' היה מופרז?
עו"ד בן מאיר מוסיף כי במקרה של הקוטג' הם הצליחו להוכיח, לפי נתונים של תנובה, כי הרווח שלה על הקוטג' בתקופת התביעה היה בהתחלה 50% מהרווח "הרגיל" על כל המוצרים, ובשנה השנייה 100% - כלומר כפול. "אם זה לא מופרז, אז צריך למחוק את המילה הזו מהמילון", הוא אומר.
השופטת שטמר, שהחלטתה כאמור בוטלה, התבססה על שלושה מבחנים - השוואת שיעורי הרווח מהקוטג' לשיעורי הרווח של חברות זרות, השוואת המחיר בתקופת התביעה למחיר שתנובה בחרה לגבות בשנים שלאחר מכן והשוואת רווחי תנובה מהקוטג' לרווחיה מתשלובת החלב.
השופטים קבעו כי פסק השופטת שטמר התקבל "על בסיס תשתית עובדתית חסרה", וכי מבחן העלויות שנערך לא מלמד על "פער משמעותי" בין מחיר הקוטג' לעלויות ייצורו.
בהשוואה בין שיעורי רווחי תנובה מקוטג' לבין השיעור הממוצע של רווחי החברות הזרות, שעמד על 12.1%, קבע העליון כי הטענה שרווחי תנובה גבוהים בהרבה - לא נומקה. באשר למחיר בלתי הוגן, בית המשפט התייחס לכך שהצרכנים בחרו לרכוש קוטג' תנובה למרות שהיו יכולים לרכוש מהמתחרות, שסיפקו כ־30% מהקוטג' בשוק.
מה קורה במדינות אחרות?
בארה"ב לא מכירים בעילת מחיר מופרז בכלל. באירופה אומנם מכירים אבל רק במקרים חריגים, ולכן אין כמעט פסיקה. לדברי עו"ד יגור, הפסיקה בעניין הקוטג' עולה בקנה אחד עם ההלכה באיחוד האירופי. "גם שם המקרים בהם נאכף על מונופול האיסור לגבות מחיר מופרז הם נדירים וחריגים ביותר. בארה"ב הגישה קיצונית יותר - לא ניתן לתקוף מונופול בעילת מחיר מופרז. התפיסה היא שאם תישמר התחרות, כוחות השוק ישמרו על הוגנות המחיר".