מה סוד כוחו של סמל האגרוף הקפוץ, שגם הימין וגם השמאל אימצו אותו?

1

בגל המחאות הנוכחי נגד הרפורמה במערכת המשפט, בחסות מטה המאבק, סמל מוכר ממחאות ברחבי העולם הפציע: הזרוע המונפת מעלה ובראשה אגרוף קפוץ. זו מחווה גופנית פשוטה, נטולת הסברים מורכבים: ארבע אצבעות אסופות פנימה ובחזית אגודל שסוגר אותן.

האגרוף הוא דימוי עם סתירה מובנית. מצד אחד הוא מייצג כוח שנוצר מהתאגדות ההמונים כנגד השלטון והממסד; כלומר, ערכים "חיוביים" כמו סולידריות, איחוד, שותפות גורל. מצד שני, קשה להתעלם מהנוכחות הכוחנית שלו, והאווירה האלימה שהוא משרה.

האגרוף הוא דימוי חי, פיזי, ומכאן כוחו ויכולתו החריגה לשמש גם רעיונות מצידה הימני של המפה, וגם רעיונות מצידה השמאלי. דוגמא לכך קיבלנו בשבועות האחרונים: בית כנסת ברמת השרון רוסס בגרפיטי האגרוף, מלווה בסיסמה "להתנגד!". ואילו מאפייה שכונתית בכפר סבא, שסגרה את שעריה ובעליה הצטרף לאחת ההפגנות, "זכתה" בשלט שקרא להחרים אותה, מקושט בסמל האגרוף של תנועת כך, תנועתו של הרב מאיר כהנא.

2

האגרוף הוא סמל של העת החדשה, של העידן הדמוקרטי, ולכן ההיסטוריה שלו קצרה למדי. באמצע המאה ה-18, בגל ההתקוממויות והמהפכות באירופה שכונה "אביב העמים", יצאו המונים לרחובות. האמן הריאליסט הצרפתי בן המאה ה-19 אונורה דומייה הושפע כל כך מתשוקת המהפכנים, שהוא צייר את "ההתקוממות" (1848) כדי להציג את רוח הלחימה שלהם. במרכז היצירה הציב דומייה גבר עם שרוולים מופשלים ואגרוף קמוץ.

דומה כי מאז אין כמעט תנועה שלא אימצה את סמל האגרוף: לוחמי מלחמת האזרחים בספרד, קומוניסטים, פשיסטים, אנטי פשיסטים, פמיניסטיות, הפנתרים השחורים, הסטודנטים הצרפתים שהפגינו ב-1968, האמריקאים שיצאו נגד מלחמת וייטנאם בשנות השישים, ההמונים שמילאו את הכיכרות בהפגנות האביב הערבי בעשור הקודם.

3

ב"הנני", הרומן הדיסטופי של הסופר היהודי-אמריקאי ג'ונתן ספרן פויר מ-2016, עוסקים הגיבורים ביחסי יהדות ארה"ב וישראל והפערים ביניהם. החלק השלישי בספר נקרא "שימושיו של אגרוף יהודי": "העניין הוא שאגרוף יהודי יכול לא רק לאונן ולהחזיק עט. תעזוב את כלי הכתיבה, ויש לך כלי משחית. הבנת? אנחנו לא צריכים עוד איינשטיין, אנחנו צריכים את סנדי קופקס (שחקן בייסבול אמריקאי-יהודי, א"נ) חמוש באָלָה".

4

בתנ"ך, הדימוי הפיזי של "ביד חזקה ובזרוע נטויה" מופיע כתיאור לכוחו העליון של אלוהים - לעומת היום, שהוא מייצג את הכוח האנושי. סמל הסולידריות החברתית היהודי הוא ההיפך מאגרוף. בספר דברים מופיעה מצוות סיוע לנזקקים ובה איסור מטאפורי לאגרף את כף היד: "וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן - כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ" (ט"ו, ח).

5

האגרוף לא נשאר רק בתחום החברתי-פוליטי, וברבות השנים הוא זלג לתרבות הפופ. יוצרי ראפ והיפ-הופ, סגנונות מוזיקליים בעלי אופי מחאתי, הוציאו את האגרוף מתחומי האיור לאזורים הפיזיים והניפו אותו בהופעותיהם. פרדי מרקורי, סולן "קווין" המנוח, הפך את הזרוע המונפת עם האגרוף הקפוץ לתנועה שזוהתה איתו ועם הופעתו המוחצנת והמינית. תנועת "BLM" (חיי שחורים נחשבים) בארצות הברית, שפרצה בעקבות הרצח של ג'ורג' פלויד בידי שוטר ב-2020, החייתה את האגרוף, כחלק משיבה לסמלים שאפיינו בעבר את המחאה השחורה. עד מהרה הוא הפך, ברוח הקפיטליזם, לעוד מוצר צריכה להמונים, והופיע על חולצות, תיקים, כוסות, פוסטרים ועוד.

6

בשנות השלושים גאה המתח בין הימין והשמאל בארץ עד כדי פרצי אלימות בין הקבוצות. זאב ז'בוטינסקי, מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית, התווה לתומכיו דרך אחרת, שאינה אלימה: "...אני דורש מידידי הצעירים: חדלו, זהו לטובת העניינים שלנו, שהמנהג להכות יהודים אחרים יישאר "מונופולין" של המחנה האדום - זהו ה"מונופולין" היחידי, שאנו יכולים להשאיר בשקט בידי ההסתדרות. את כל יתר המונופולין שלהם ניקח מהם, קודם כול את המונופולין לעבודה בארץ-ישראל. אבל את מונופולין-האגרוף ניתן להם לעת עתה לקניין יחיד." (מתוך "חזית העם", זאב ז'בוטינסקי, 1934).

בימי טרום המדינה, בחרה מחתרת האצ"ל בלוגו האגרוף על רקע מפת הארץ המובטחת משתי גדות הירדן. האגרוף הזה הוא ממשי, והוא אוחז נשק, כשסביבו סיסמה בת ארבע אותיות, "רק כך".

בשנות החמישים, בימי ההפגנות הסוערות נגד הסכם השילומים עם גרמניה, ראש הממשלה דוד בן גוריון יצא נגד מפלגת החירות שהובילה אותן: "אתמול הוקמה יד זדונה על ריבונות הכנסת, ונעשתה התחלה להרוס את הדמוקרטיה הישראלית. הוכרז שלא נבחרי האומה יכריעו את מדיניות ישראל, אלא אנשי האגרוף והרצח הפוליטי".

"אנשי האגרוף" הם אנשי הימין, בראשותו של מנחם בגין, מפקד האצ"ל לשעבר, שהואשמו כבר אז בקץ הדמוקרטיה.

כשלושים שנים אחרי, ותיקי המחתרת התרעמו על תנועת כך, בהובלת מאיר כהנא, על שאימצה את הסמליל ודרשו ממנה לשנות אותו. כך נולדה הגרסה המוכרת בצהוב-שחור של האגרוף על רקע מגן דוד, המייצגת עליונות יהודית.