מתוכנית החלוקה ועד לחוק הלאום: איך נולדה ההגדרה "מדינה יהודית ודמוקרטית"

כולנו מכירים את הקביעה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, שממנה נובעות השאלות המתבקשות: האם יש סתירה בין שתי אבני היסוד הללו, איך מתמודדים עם המתחים שנוצרים כשהן מתחככות אלה באלה, וגם מה אמור לגבור על מה. הפעם אנחנו רוצים לקחת צעד אחד אחורה ולשאול איך בעצם נולד המונח הזה. או במילים אחרות, מי בעצם קבע שישראל צריכה להיות יהודית ודמוקרטית? התשובה, כך מתברר, היא פחות מובנת מאליה מכפי שניתן היה לחשוב.

● סקר ענק ויוצא דופן של גלובס על המצב הלאומי. והפעם - האם שיניתם את עמדתכם ביחס לרפורמה המשפטית? 
● השר ההונגרי ניסה לשכנע אותנו שהם דמוקרטיה משגשגת, ואז עלתה סוגיית ההפלות | ראיון

במגילת העצמאות, המסמך המכונן של המדינה, המונח דמוקרטיה כלל לא מופיע. איך זה קרה? הפרופסור למשפטים יורם שחר, מחבר הספר: "כבוד חירות ועמל ישרים: סיפור חיבורה של הכרזת העצמאות", מסביר כי כבר בתוכנית החלוקה של האו"ם מנובמבר 1947 (החלטה 181) נקבע שארץ ישראל תחולק בין מדינה יהודית למדינה ערבית ששתיהן יהיו בעלות מאפיינים דמוקרטיים (המילה דמוקרטיה מופיעה בהחלטת החלוקה שלוש פעמים, ונקבע בה, למשל, כי הבחירות לאספה המכוננת יתנהלו על פי "קווים דמוקרטיים"). גם במגילת העצמאות, הוא מספר בשיחה עם "המשרוקית", המילה הופיעה בחלק מהנוסחים המוקדמים. עו"ד צבי ברנזון, היועץ המשפטי של ההסתדרות הכללית של העובדים ולימים שופט בבית המשפט העליון, התבקש לעבור על הטיוטה הראשונית שהוכנה אז ב"מחלקת המשפטים", ובנוסח שהוא הגיש הוא הגדיר את המדינה כ"יהודית, חופשית, עצמאית ודמוקרטית".

מי שאחראי להשמטת המונח הוא ככל הנראה משה שרת. האיש שהיה אמון על יחסי החוץ של היישוב העברי, ולימים הפך שר החוץ וראש ממשלת ישראל, ערך בנוסח שינויים דרמטיים - וביניהם מחיקת ההגדרה הכללית של המדינה. כך נעלם גם המונח דמוקרטיה מהנוסח הסופי. פרופ' שחר מעיר כי למען הצדק ההיסטורי, חשוב לציין שגם ללא המילה עצמה בנוסח הסופי פורטו זכויות רבות מתוך החלטת החלוקה המאפיינות משטר דמוקרטי הדבק בשמירה על זכויות אדם.

תחנה ראשונה: כהנא מכניס דמוקרטיה

אז אם המושג "יהודית ודמוקרטית" נשמט ממגילת העצמאות איך ומתי הוא חזר לחיינו? מתברר שזה קרה רק באמצע שנות השמונים של המאה ה־20, כשהמניע לכך היה ההצלחה שרשמה מפלגת כך של מאיר כהנא בבחירות 1984. כהנא הורשה להתמודד באותן בחירות לאחר שבית המשפט הפך את החלטת ועדת הבחירות שפסלה אותו. בתגובה לכך, יזמה הכנסת חוק שיגביל את היכולת להשתתף בבחירות. יו"ר ועדת החוקה אז, ח"כ אליעזר קולס מהליכוד, הוביל את תיקון מס' 9 לחוק יסוד: הכנסת, ולא הסתיר את המניעים לכך. "היוזמה לחקיקת חוק זה באה בלחץ הנסיבות. הדבר המציק לכולנו, המטריד אותנו וזועק לתיקונו הוא תופעת הכהניזם", אמר. החוק שאושר במליאה אכן אפשר לפסול את מפלגת כך בבחירות הבאות שנערכו, לאחר שהגדיר לראשונה מקרים שבהם יאסר על רשימת מועמדים להשתתף בבחירות: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי; (2) שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה; (3) הסתה לגזענות. כך קיבלנו את המופע הראשון בחוק של שני הצירופים זה לצד זה.

תחנה שנייה: יהודית ודמוקרטית כפשרה

חלפו עוד מספר שנים והביטוי המפורש "יהודית ודמוקרטית" נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. זה קרה ב־1992 עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהיה חלק משמעותי ממה שכונה "המהפכה החוקתית". עיון בפרוטוקולים של הדיונים שנערכו בעת חקיקת החוק מגלה שלמרות החשיבות שמוענקת לביטוי כיום - לא מעט בשל הנוסח הסופי של החוק - באותה נקודת זמן הוא היווה למעשה חלק מפשרה.

בהצעת החוק של ח"כ אמנון רובינשטיין ממפלגת שינוי נכתב כי: "אין פוגעים בזכויות שבחוק יסוד זה אלא בחוק ההולם מדינה דמוקרטית…". הנוסח הזה הרתיע את ח"כ יצחק לוי מהמפד"ל שהביע חשש שהדרישה שחוקים יהלמו מדינה דמוקרטית "[ת]קעקע דברים שאנחנו רואים בהם יסודות של מדינה יהודית", כמו, למשל, דיני נישואין וגירושין. לוי הציע להוסיף גם את המילה יהודית כך שהנוסח יהיה "חוק ההולם מדינה יהודית ודמוקרטית", וזה אכן הנוסח שהתקבל. בסעיפו הראשון של החוק, תחת הכותרת "מטרה", נכתב: "חוק ­יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק ­יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

ומה לגבי החוק השני שעליו נשענת "המהפכה החוקתית", חוק יסוד: חופש העיסוק, שהתקבל באותה כנסת זמן קצר קודם לכן? בגרסתו הראשונה של החוק לא הופיע סעיף כזה ולא נכלל הביטוי "יהודית ודמוקרטית". אלא ששנתיים לאחר מכן, כשהחוק נחקק מחדש בשל דרישה של ש"ס שנגעה לסוגיה של יבוא בשר לא כשר לארץ, כבר נקבע כי "חוק­ יסוד זה מטרתו להגן על חופש העיסוק כדי לעגן בחוק ­יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

תחנה שלישית: תגובת הנגד: חוק הלאום

הדומיננטיות של שני חוקי היסוד משנות התשעים הביאה כשני עשורים לאחר מכן למעין תגובת נגד. ממצב שבו המילה דמוקרטית כלל לא מופיעה במגילת העצמאות, הגענו למצב שבו חלק מחברי הכנסת חשים שה"דמוקרטית" חזקה יותר מה"יהודית". כך, בשנת 2015 העלו חברי הכנסת אבי דיכטר, יואב קיש, בצלאל סמוטריץ' ואחרים את חוק יסוד: הלאום. בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "הכנסת [כבר עיגנה] את ההגנה על זכויות האדם ועל הדמוקרטיה הישראלית בחקיקת יסוד. לפיכך, אך מתבקש כי מפעל חוקי־היסוד יעגן גם את ערכיה של ישראל כמדינתו של העם היהודי במעמד זהה".

הדיון בחוק בעשור שעבר הציף מחדש את השתלשלות האירועים שהזכרנו כאן, וגם את המתח שבין שני המושגים. "אני זוכר שכבר בהתחלה אמרו לי: קח את מגילת העצמאות ותסב אותה להצעת חוק יסוד", סיפר בדיונים אחד מיוזמי החוק ח"כ דיכטר. "אמרתי, תראו… יש הרבה מאוד רכיבים דמוקרטיים במגילת העצמאות, אבל לא המונח 'יהודית ודמוקרטית'".

 אישור חוק הלאום בכנסת. הציף מחדש את המתח בין שני המושגים / צילום: צילום מסך מתוך ערוץ הכנסת

הנוסח המקורי של יוזמי החוק העלה חששות רבים מכך שהוא למעשה יהפוך את ה"יהודית" לעליונה על ה"דמוקרטית". "לא נוכל להסכים עם ההגדרה 'מדינה יהודית', אלא נסכים ונשמח ונבקש להשתמש במושג 'מדינה יהודית ודמוקרטית'", אמרה בדיונים ח"כ טלי פלוסקוב, אז מסיעת כולנו. פלוסקוב אמרה את הדברים בתגובה לסעיף הראשון שכלל החוק במקור, בו נקבע בין היתר כי "הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי" ו"האמור בחוק־יסוד זה או בכל דבר חקיקה אחר יפורש לאור הקבוע בסעיף זה". בסופו של דבר עד הקריאה הראשונה החלקים הבעייתיים הוסרו מן הסעיף הראשון, אבל גם הסעיף השני בחוק המקורי, שהזכיר את הצמד "יהודית ודמוקרטית", לא שרד, ובנוסחו הסופי של חוק הלאום, שאושר בכנסת ב־2018, המילה "דמוקרטיה" על הטיותיה לא מופיעה כלל.