גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למי אכפת ממודל עסקי כשיש דמי ניהול מנופחים: העיוות החשבונאי בחברות הציבוריות

דוחות 2022 הוכיחו שוב את אחד החורים הגדולים בשוק ההון: כשחלק לא מבוטל מרכיב השכר של מנהלי חברות נקבע לפי מחזור העסקאות, לבכירים אכפת פחות ממודל עסקי ומרווחיות ● ואת המחיר של העיוות החשבונאי הזה אנחנו משלמים ● וגם: מי היו כוכבי השבוע?

אוטובוס של אגד. החברה סיימה את השנה עם רווח נקי צנוע / צילום: שלומי יוסף
אוטובוס של אגד. החברה סיימה את השנה עם רווח נקי צנוע / צילום: שלומי יוסף

בדיחה ישנה מספרת על שני רואי חשבון שהלכו ברחוב, ובכל פעם שמצאו רפש על המדרכה (לשון נקייה) התערבו לסירוגין מי יגע ומי ישלם בתמורה כמה מאות שקלים. כעבור זמן, אחרי ששניהם נגעו, נגעלו ושילמו אותו מספר פעמים, אמר אחד מהם "תראה איזה מטומטמים. שנינו נגענו, שילמנו, אבל לא יצא לנו מזה כלום". עונה חברו - "לא יצא לנו כלום? תראה איזה מחזור עשינו".

הסכסוכים והרוכש המסתורי: מאחורי הקלעים של מכירת הענק של אחד הבניינים האייקונים בניו יורק
דוחות חברות הנדל"ן מגלים ממה הן חוששות יותר: עליית הריבית או המהפכה המשפטית | ניתוח

דוחות 2022 הזכירו לנו שזו לא בדיוק בדיחה. לא מעט חברות מתפרנסות מאוד יפה מהמחזור - גם אם קשה להן לראות רווח של ממש בעמלן. ככה זה כשהמשקיעים הקטנים, אנחנו, התרגלו לכך שחלק לא מבוטל מהשכר ודמי הניהול של האנשים שמנהלים את החברות נקבע לפי היקף הנכסים והמחזור שמגלגלת החברה. ושלמרות שהם נגזרים גם מהרווחים עצמם, מדובר לא פעם ברווחים תיאורטיים וחשבונאיים בלבד, פועל יוצא של היקף העסקאות שעשו החברות הללו. ייקח הרבה מאוד שנים עד שיתברר אם זה גם היה משתלם בשורה התחתונה.

קרן קיסטון למשל דיווחה השבוע על דוחות 2022, שבהם נהנתה מדמי ניהול שקפצו פי שלושה מהשנה שלפניה, מ־5.3 מיליון שקל ל־15.8 מיליון. איך זה קרה? אותה קרן רכשה באפריל אשתקד את חברת ההסעות אגד לפי שווי של 4.8 מיליארד שקל, סכום שהרים לא מעט גבות, אבל גם הגדיל דרמטית את שווי הנכסים שלה. זאת, בשעה שדמי הניהול שלה "נגזרים משווי נכסי הקרן, כפי שיוצגו בספרים, בשיעור שנתי של 1% משווי הנכסים בתוספת מע"מ". אותה אגד, אגב, סיימה את השנה עם רווח נקי צנוע של 5.9 מיליון שקל, אחרי הפסד של 79 מיליון שקל בשנת 2021.

הסחרור הגדול ביותר: בקרנות הריט לנדל"ן

הדוגמאות הטובות והמקוממות ביותר הן קרנות הריט לנדל"ן. השוק נעצר ומשנה כיוון? לחברות הללו שווה לקנות עוד ועוד, פשוט כי היקף הנכסים שלהן גדל, ואיתו גם דמי הניהול. קרן מגוריט למשל, שמשקיעה בדירות להשכרה, הציגה בשנה שעברה הכנסות משכירות בסך 47 מיליון שקל, אבל דמי הניהול חתכו מהם כמעט חצי - 22.1 מיליון שקל (שאר ההכנסות נבעו מעליית ערך הנכסים לפי דוחות שמאי - בסך 322.5 מיליון שקל). לא בכדי המניה שלה נפלה ב־60% מאז ההנפקה בספטמבר 2016.

כל זה קורה בזמן שקשה מאוד להסביר איך בעולם של עלות מימון בגובה של 6%־7% (פריים פלוס קצת), מול תשואה ממוצעת של דירות להשכרה בשיעור של 2%־3%, המודל הזה יכול לייצר רווחים - גם בלי דמי ניהול שנגזרים משווי הנכסים עצמם. רק לפני שבועיים הגיע יו''ר מגוריט, ארז רוזנבוך, לוועדת הפנים של הכנסת, ואמר במפורש ש''אפשר לומר קדיש על שוק השכירות ארוכת טווח ואין מודל פיננסי שמצדיק השכרה ב־3% תשואה".

קרן אזורים ליוינג למשל, שעוסקת באותו ענף, הציגה תשואה שלילית של 40% מאז ההנפקה בתחילת 2020. התערערות המודל ניכרת גם בדוחות של אזורים ליוינג, שהציגה השבוע ירידת ערך חריגה ונדירה ברבעון הרביעי של 2022 - הפחתה של 126 מיליון שקל בגלל 2 פרויקטים להשכרה בלוד, מה שגרר אותה להפסד ענק של 136 מיליון שקל ברבעון, אבל לא מנע ממנהליה למשוך דמי ניהול של מיליונים.

הסיכון על בעלי המניות, והמנהלים מרוויחים

וזה לא קורה כמובן רק בשוק המגורים. קרן ריט 1 לדוגמה, קנתה בשנה האחרונה 6 קומות במגדל המשרדים דניאל פריש בתל אביב. בפברואר היא קנתה 5 קומות, 3,570 מ"ר, תמורת 66 מיליון שקל וביוני קנתה עוד קומה, 720 מ"ר, תמורת 16 מיליון שקל. היא עצמה מציינת כי דמי השכירות (NOI) "משקפים תשואה של כ־5%". האם זה משתלם, בהינתן עלות המימון הנוכחית? למי אכפת. דמי הניהול הם כאמור נגזרת משווי הנכסים, שעלו משמעותית בשנה האחרונה והעלו את דמי הניהול של הקרן בדוחות 2022 ל־30.2 מיליון שקל, לעומת 28.6 מיליון שקל בשנת 2021. אכן משתלם.

בקרן סלע התמונה דומה - החברה סגרה עסקאות בסך 1.3 מיליארד שקל בשנה שעברה, בתשואה חזויה של 5.7% (72 מיליון שקל). הסיכון מתגלגל על בעלי המניות, בזמן שהוצאות הנהלה וכלליות עלו מ־29 ל־34 מיליון שקל "לאור הגידול במצבת הנכסים של החברה". הדוגמה המובהקת והמדוברת היא רכישת בית מאני של הנהלת לאומי באפריל 2022 תמורת 623 מיליון שקל - פי שניים מההערכות ועם צפי לתשואה של 5.1% בלבד. שווה? בוודאי. ככה זה בנפלאות החשבונאות ושוק ההון. שם, ורק שם, ככל שהמחיר ששילמת גבוה יותר - כך גדל הרווח של מי שחתם על העסקה.

כוכבי השבוע

בלתי מספיק:

ותודה לכחלון: ההגרלות כיווצו את השוק

לאחר שהתאהבנו במודל ההגרלות שבחר מי יזכו בדירות מוזלות ומסובסדות, בנק ישראל הזכיר השבוע עד כמה המחיר היה יקר. ולא רק לקופת המדינה שמימנה את כל הטוב הזה, באובדן הכנסות של עשרות מיליארדי שקלים, לא פחות.

כלשון בנק ישראל: "נמצא קשר חיובי מובהק בין שינוי מחירי הדירות שנמכרו בשוק החופשי, לבין שיעור העסקאות שנמכרו בתוכנית 'מחיר למשתכן'. ביישובים בהם היקף המכירות של הדירות שבתמיכה ממשלתית היה גבוה, מחירי הדירות שנמכרו בשוק החופשי עלו בקצב גבוה יותר מאשר ביישובים האחרים". הכתובת הייתה על הקיר - מחיר למשתכן העלה את הביקוש לרכישת דירות (ודאי לחדשות), בזמן שההיצע גדל במשורה, וההיצע לדירות "רגילות", שמיועדות למי שאינו משתתף בהגרלות, התכווץ. הפרחים לכחלון ולשרים שלא העזו לבטל את ההטבות הלא כלכליות והמפלות.

מצוין:

ישראל מתקרבת למדינות המערב

הנתון המעודד השבוע נוגע לפריון העבודה הידוע לשמצה של הישראלים, שבמשך שנים הביטו במדינות אחרות מאחור. מחקר חדש שהציג השבוע בנק ישראל גילה כי ישראל הולכת ומצמצמת את פערי הפריון מול המערב. ב־2012 התוצר לעובד עמד על 86% מול ממוצע מדינות ה־OECD, ומאז הוא טיפס בהדרגה עד שהפער ירד ל־94% בלבד. וזה משמעותי, מאוד. בבנק ישראל מדגישים כי "הבנת התהליכים והגורמים המשפיעים על פריון העבודה חיונית לשיפור רמת החיים ולקידום צמיחה כלכלית בת־קיימא. ככל שהתפוקה של העובדים גדלה, עולה רמת החיים וכן עולה שכרם הריאלי של העובדים".

הטוב הזה קרה כי השוק הישראלי החל לאמץ יותר שיפורים טכנולוגיים המייעלים את העבודה, ובעיקר מעבירים אותנו מכלכלה של ייצור לכלכלה של שירותים. ועדיין - מותר לשאוף לא רק להיות קרוב לממוצע, אלא להביט עליו סוף סוף מלמעלה.

עוד כתבות

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח "טוגה נטוורקס", מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

עולה לאישור הממשלה: האם תאושר הקמת שדה התעופה החדש בצקלג?

לפי ההצעה, במקום קידום חלופת נבטים בדרום, תקודם חלופת צקלג בנגב, ובמקביל יימשך קידום שדה התעופה בצפון במרחב רמת דוד ● מבקרי המהלך טוענים כי קידום חלופת צקלג הוא למעשה הסחת דעת שנועדה להסיט את מוקד ההכרעה צפונה, ובפועל לאפשר את קידום שדה התעופה ברמת דוד

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

שתי המדינות שחברו יחדיו במטרה להחליש את המוסד באפריקה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים