גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למי אכפת ממודל עסקי כשיש דמי ניהול מנופחים: העיוות החשבונאי בחברות הציבוריות

דוחות 2022 הוכיחו שוב את אחד החורים הגדולים בשוק ההון: כשחלק לא מבוטל מרכיב השכר של מנהלי חברות נקבע לפי מחזור העסקאות, לבכירים אכפת פחות ממודל עסקי ומרווחיות ● ואת המחיר של העיוות החשבונאי הזה אנחנו משלמים ● וגם: מי היו כוכבי השבוע?

אוטובוס של אגד. החברה סיימה את השנה עם רווח נקי צנוע / צילום: שלומי יוסף
אוטובוס של אגד. החברה סיימה את השנה עם רווח נקי צנוע / צילום: שלומי יוסף

בדיחה ישנה מספרת על שני רואי חשבון שהלכו ברחוב, ובכל פעם שמצאו רפש על המדרכה (לשון נקייה) התערבו לסירוגין מי יגע ומי ישלם בתמורה כמה מאות שקלים. כעבור זמן, אחרי ששניהם נגעו, נגעלו ושילמו אותו מספר פעמים, אמר אחד מהם "תראה איזה מטומטמים. שנינו נגענו, שילמנו, אבל לא יצא לנו מזה כלום". עונה חברו - "לא יצא לנו כלום? תראה איזה מחזור עשינו".

הסכסוכים והרוכש המסתורי: מאחורי הקלעים של מכירת הענק של אחד הבניינים האייקונים בניו יורק 
דוחות חברות הנדל"ן מגלים ממה הן חוששות יותר: עליית הריבית או המהפכה המשפטית | ניתוח

דוחות 2022 הזכירו לנו שזו לא בדיוק בדיחה. לא מעט חברות מתפרנסות מאוד יפה מהמחזור - גם אם קשה להן לראות רווח של ממש בעמלן. ככה זה כשהמשקיעים הקטנים, אנחנו, התרגלו לכך שחלק לא מבוטל מהשכר ודמי הניהול של האנשים שמנהלים את החברות נקבע לפי היקף הנכסים והמחזור שמגלגלת החברה. ושלמרות שהם נגזרים גם מהרווחים עצמם, מדובר לא פעם ברווחים תיאורטיים וחשבונאיים בלבד, פועל יוצא של היקף העסקאות שעשו החברות הללו. ייקח הרבה מאוד שנים עד שיתברר אם זה גם היה משתלם בשורה התחתונה.

קרן קיסטון למשל דיווחה השבוע על דוחות 2022, שבהם נהנתה מדמי ניהול שקפצו פי שלושה מהשנה שלפניה, מ־5.3 מיליון שקל ל־15.8 מיליון. איך זה קרה? אותה קרן רכשה באפריל אשתקד את חברת ההסעות אגד לפי שווי של 4.8 מיליארד שקל, סכום שהרים לא מעט גבות, אבל גם הגדיל דרמטית את שווי הנכסים שלה. זאת, בשעה שדמי הניהול שלה "נגזרים משווי נכסי הקרן, כפי שיוצגו בספרים, בשיעור שנתי של 1% משווי הנכסים בתוספת מע"מ". אותה אגד, אגב, סיימה את השנה עם רווח נקי צנוע של 5.9 מיליון שקל, אחרי הפסד של 79 מיליון שקל בשנת 2021.

 

הסחרור הגדול ביותר: בקרנות הריט לנדל"ן

הדוגמאות הטובות והמקוממות ביותר הן קרנות הריט לנדל"ן. השוק נעצר ומשנה כיוון? לחברות הללו שווה לקנות עוד ועוד, פשוט כי היקף הנכסים שלהן גדל, ואיתו גם דמי הניהול. קרן מגוריט למשל, שמשקיעה בדירות להשכרה, הציגה בשנה שעברה הכנסות משכירות בסך 47 מיליון שקל, אבל דמי הניהול חתכו מהם כמעט חצי - 22.1 מיליון שקל (שאר ההכנסות נבעו מעליית ערך הנכסים לפי דוחות שמאי - בסך 322.5 מיליון שקל). לא בכדי המניה שלה נפלה ב־60% מאז ההנפקה בספטמבר 2016.

כל זה קורה בזמן שקשה מאוד להסביר איך בעולם של עלות מימון בגובה של 6%־7% (פריים פלוס קצת), מול תשואה ממוצעת של דירות להשכרה בשיעור של 2%־3%, המודל הזה יכול לייצר רווחים - גם בלי דמי ניהול שנגזרים משווי הנכסים עצמם. רק לפני שבועיים הגיע יו''ר מגוריט, ארז רוזנבוך, לוועדת הפנים של הכנסת, ואמר במפורש ש''אפשר לומר קדיש על שוק השכירות ארוכת טווח ואין מודל פיננסי שמצדיק השכרה ב־3% תשואה".

קרן אזורים ליוינג למשל, שעוסקת באותו ענף, הציגה תשואה שלילית של 40% מאז ההנפקה בתחילת 2020. התערערות המודל ניכרת גם בדוחות של אזורים ליוינג, שהציגה השבוע ירידת ערך חריגה ונדירה ברבעון הרביעי של 2022 - הפחתה של 126 מיליון שקל בגלל 2 פרויקטים להשכרה בלוד, מה שגרר אותה להפסד ענק של 136 מיליון שקל ברבעון, אבל לא מנע ממנהליה למשוך דמי ניהול של מיליונים.

הסיכון על בעלי המניות, והמנהלים מרוויחים

וזה לא קורה כמובן רק בשוק המגורים. קרן ריט 1 לדוגמה, קנתה בשנה האחרונה 6 קומות במגדל המשרדים דניאל פריש בתל אביב. בפברואר היא קנתה 5 קומות, 3,570 מ"ר, תמורת 66 מיליון שקל וביוני קנתה עוד קומה, 720 מ"ר, תמורת 16 מיליון שקל. היא עצמה מציינת כי דמי השכירות (NOI) "משקפים תשואה של כ־5%". האם זה משתלם, בהינתן עלות המימון הנוכחית? למי אכפת. דמי הניהול הם כאמור נגזרת משווי הנכסים, שעלו משמעותית בשנה האחרונה והעלו את דמי הניהול של הקרן בדוחות 2022 ל־30.2 מיליון שקל, לעומת 28.6 מיליון שקל בשנת 2021. אכן משתלם.

בקרן סלע התמונה דומה - החברה סגרה עסקאות בסך 1.3 מיליארד שקל בשנה שעברה, בתשואה חזויה של 5.7% (72 מיליון שקל). הסיכון מתגלגל על בעלי המניות, בזמן שהוצאות הנהלה וכלליות עלו מ־29 ל־34 מיליון שקל "לאור הגידול במצבת הנכסים של החברה". הדוגמה המובהקת והמדוברת היא רכישת בית מאני של הנהלת לאומי באפריל 2022 תמורת 623 מיליון שקל - פי שניים מההערכות ועם צפי לתשואה של 5.1% בלבד. שווה? בוודאי. ככה זה בנפלאות החשבונאות ושוק ההון. שם, ורק שם, ככל שהמחיר ששילמת גבוה יותר - כך גדל הרווח של מי שחתם על העסקה.

כוכבי השבוע

בלתי מספיק:

ותודה לכחלון: ההגרלות כיווצו את השוק

לאחר שהתאהבנו במודל ההגרלות שבחר מי יזכו בדירות מוזלות ומסובסדות, בנק ישראל הזכיר השבוע עד כמה המחיר היה יקר. ולא רק לקופת המדינה שמימנה את כל הטוב הזה, באובדן הכנסות של עשרות מיליארדי שקלים, לא פחות.

כלשון בנק ישראל: "נמצא קשר חיובי מובהק בין שינוי מחירי הדירות שנמכרו בשוק החופשי, לבין שיעור העסקאות שנמכרו בתוכנית 'מחיר למשתכן'. ביישובים בהם היקף המכירות של הדירות שבתמיכה ממשלתית היה גבוה, מחירי הדירות שנמכרו בשוק החופשי עלו בקצב גבוה יותר מאשר ביישובים האחרים". הכתובת הייתה על הקיר - מחיר למשתכן העלה את הביקוש לרכישת דירות (ודאי לחדשות), בזמן שההיצע גדל במשורה, וההיצע לדירות "רגילות", שמיועדות למי שאינו משתתף בהגרלות, התכווץ. הפרחים לכחלון ולשרים שלא העזו לבטל את ההטבות הלא כלכליות והמפלות.

מצוין:

ישראל מתקרבת למדינות המערב

הנתון המעודד השבוע נוגע לפריון העבודה הידוע לשמצה של הישראלים, שבמשך שנים הביטו במדינות אחרות מאחור. מחקר חדש שהציג השבוע בנק ישראל גילה כי ישראל הולכת ומצמצמת את פערי הפריון מול המערב. ב־2012 התוצר לעובד עמד על 86% מול ממוצע מדינות ה־OECD, ומאז הוא טיפס בהדרגה עד שהפער ירד ל־94% בלבד. וזה משמעותי, מאוד. בבנק ישראל מדגישים כי "הבנת התהליכים והגורמים המשפיעים על פריון העבודה חיונית לשיפור רמת החיים ולקידום צמיחה כלכלית בת־קיימא. ככל שהתפוקה של העובדים גדלה, עולה רמת החיים וכן עולה שכרם הריאלי של העובדים".

הטוב הזה קרה כי השוק הישראלי החל לאמץ יותר שיפורים טכנולוגיים המייעלים את העבודה, ובעיקר מעבירים אותנו מכלכלה של ייצור לכלכלה של שירותים. ועדיין - מותר לשאוף לא רק להיות קרוב לממוצע, אלא להביט עליו סוף סוף מלמעלה.

עוד כתבות

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

אברהם אסף / צילום: תמר מצפי

אברהם אסף, מייסד ובעל השליטה בקבוצת אמנת, נפטר בגיל 83

אסף הפך לבעל השליטה באמנת לאחר שרק לפני ארבעה ימים רכש את ההחזקות של שותפו לייסוד החברה, שמואל בר אור, (22.17%) תמורת כ-21.7 מיליון שקל ● מי שצפוי להמשיך אותו הוא בנו, סגן יו"ר החברה, ערן אסף

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

חזירי בר בחיפה / צילום: Ronen Zvulun

כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים

סוגיית החזירים מעסיקה את תושבי העיר מזה יותר מעשור, ובעוד שראש העיר החדש־ישן אמר שיטפל בה ביד נחושה, דרכי ההתמודדות המתגבשים לא עבדו בעבר ● פרופ' אורי שייניס, מומחה לחקר מינים פולשים, מסביר: "לנסות להתמודד עם החזירים ללא מחקר, זה כמו לנסות להתמודד עם הקורונה ללא מחקר"

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

מה הוביל לקפיצה במספרי תו החניה לנכים?

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

עמית גריידי, הממונה על חוק המכר במשרד השיכון / צילום: משרד הבינוי והשיכון

קניתם דירה מיזם ומכרתם לפני האכלוס? אולי תהיו אחראיים לאיחורים במסירה

נייר עמדה שפרסם הממונה על חוק המכר מחריף את התנאים עבור מי שרוכשים דירה מקבלן ומעוניינים למכור לפני האכלוס

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר