שוקלים להתפטר מהעבודה? העצות שיעזרו לכם לעשות סדר ולקבל החלטה

לפני כמה שנים עזבתי את מה שחשבתי שהוא תפקיד החלומות. הייתי שחוקה וכבר עברתי את נקודת האל־חזור. יש הרבה סיבות טובות להתפטר - לשפר שכר, להתרחק מבוס רעיל, לעשות הסבת קריירה. אלא שהתפטרות יכולה להיות מפחידה, משום שהיא מדגישה את כל מה שאנו עלולים להפסיד: את הקשרים שטיפחנו, את הנוחות של בוס וארגון שאנחנו מכירים, יציבות פיננסית, לפעמים אפילו את תחושת העצמי כאנשים חסונים, נאמנים וקשוחים.

כמה ספרים חדשים מציעים דרכים לשקול את היתרונות והחסרונות - ודוחקים בנו לשאול מה ניתן להרוויח, במקום מה נפסיד. אחד מהם הוא "התפטרו" (Quit), שכתבה היועצת ואלופת הפוקר לשעבר אנני דיוק. היא מזכירה שקבלת החלטות טובה תמיד מביאה בחשבון את המחיר של אי־נקיטת פעולה. הישארות בנתיב לא פורה - לא משנה כמה זמן ואנרגיה כבר השקעתם - לא תוביל להתקדמות אמיתית. "בניגוד לאמונה הרווחת", היא כותבת, "התפטרות תביא אתכם לאן שאתם רוצים להגיע מהר יותר".

הסיכוי שתהיו מרוצים

איך תוכלו לדעת בוודאות אם קיבלתם את ההחלטה הנכונה? אתם לא, אבל אתם יכולים לנחש באופן מושכל, כמו בפוקר: "להישאר או לצאת" זה משחק של הסתברויות, ודיוק ממליצה להסתכל על ההחלטה הלכאורה איכותית מנקודת מבט כמותית באמצעות אומדן הערך הצפוי של כל דרך פעולה. ראשית חשבו על שיטה לנקד את התוצאות האפשריות - הטובות והרעות - של הישארות במקום העבודה הנוכחי ושל התחלת משרה חדשה (כשבדקתי את זה עם תסריט היפותטי, השתמשתי בסולם פשוט של 1 עד 10). אחר כך העריכו את מידת הסבירות של כל אחת מהאפשרויות להתרחש, והכפילו אותה בתוצאה כדי לקבל את הערך הצפוי, ואז סכמו הכול. אם כל זה נשמע כמותי מדי, פשוט שאלו את עצמכם, מה הסיכוי שאהיה מרוצה בעבודה הנוכחית בעוד שישה חודשים? מה הסיכויים שאהיה מרוצה בעבודה חדשה? רבים עונים על השאלה הראשונה באופן חד משמעי "אפס אחוז" ועל השנייה "לא יודע" - כלומר יש סיכוי שזה יהיה יותר מאפס, מה שמקל על קבלת ההחלטה.

לפני שעזבתי את משרת החלומות, ערכתי חישוב דומה. חששתי לנטוש את הספינה בלי משהו אחר באופק, אבל ידעתי שהסיכויים שאהיה מאושרת יותר במקצוע אחר כמעט ודאיים. אז התפטרתי, וההערכה שלי התגלתה כנכונה - מצאתי עבודה יותר מספקת מבחינה יצירתית ובריאותי הנפשית השתפרה.

המורה לשיווק באינטרנט איימי פרוטרפילד התפטרה מהמשרה התאגידית כדי לזכות בחופש יזמי, ובספר "שבועיים הודעה מוקדמת" (Two Weeks Notice) היא מספרת את סיפורה. לאחר שנים בהן עבדה כדי להגשים חזון של מישהו אחר, היא גילתה את התשובה שלה לשאלה "למה להתפטר?" "אני לא רוצה שאדם אחר יגיד לי שוב מה לעשות, מתי לעשות את זה או איך לעשות את זה - לעולם".

אם גם אתם רוצים להתפטר ולצאת לדרך עצמאית היא מציעה שפע הדרכה קונקרטית לגבי הפן המעשי של ניהול עסק, כמו הגדרת הלקוח האידיאלי, בניית רשימת כתובות הדוא"ל והנושא הפעוט של ייצור הכנסות. היא מתחילה ממש בהתחלה, ומדריכה כיצד למצוא את ה"למה" שלכם וגם - אם תחליטו לעזוב את העבודה - איך לתת הודעה מראש. 

התפטרות כמעשה אמיץ

אלישה פרננדז מירנדה, לשעבר מנכ"לית של סוכנות מחקר על השפעות חברתיות, נקטה גישה שונה לאחר שפרשה מהחברה שלה. בספר "שנת ה'מה אם' שלי" (My What If Year) היא מספרת איך החליטה לעשות הפסקה בקריירה מבוססת ומצליחה כדי ללכת לסדרת התמחויות. למרות שכבר היה לה החופש היזמי שפורטרפילד חשקה בו, היא חשה צורך ביותר הרפתקאות. בעידוד חבריה ובתמיכת משפחתה, מירנדה בילתה יותר מ־12 חודשים בעבודה בשתי הפקות בברודוויי, בסטארט־אפ בתחום הכושר, בבית המכירות כריסטי'ס ובמלון יוקרה בסקוטלנד. לאורך הספר ניתן לראות את חישוב הערך הצפוי של דיוק בפעולה. כן, היו חסרונות: העסק שלה היה בסכנה של איבוד מומנטום, היא ויתרה על ההכנסה שלה לשנה ושגרת המשפחה תשתבש. אבל היא הבינה שגם הסטטוס קוו היה כרוך במחירים גדולים - ושהיא עשויה לזכות בהרבה יותר אם תנער את העניינים.

לא כולנו נמצאים בעמדה בה ניתן לעצור את הקריירה לטובת עבודה ללא שכר. אבל בדיקת נתיבים חדשים בלי לסכן הרבה - התנדבות, התחלת תחביב חדש, הליכה לחוג - יכולה להעניק לנו פרספקטיבה האם שינוי תפקיד או קריירה עשוי להיות משתלם.

תהפוכות המגפה ואירועים אחרים בשנים האחרונות גרמו לרבים מאתנו לשקול מחדש מה חשוב בעבודה - ובחלקים אחרים של חיינו. למרות שישנו ויכוח מסוים בשאלה אם 'ההתפטרות הגדולה' הייתה אמיתית או רק משחק כיסאות מוזיקליים בין עובדים, מיליוני האנשים שעזבו את המשרות שלהם עזרו לסלק חלק מהסטיגמה סביב התפטרות. כבר לא צריך למסגר אותה כסימן של כישלון או אי יכולת להצליח. בואו נקרא לזה נטילת סיכון מחושב - אפילו אומץ. בשעה שאנו ממשיכים להעריך את סדרי העדיפויות שלנו נוכח אי ודאות - כולל תחזית כלכלית עולמית שאינה מזהירה - אל לנו לשכוח שלעתים קרובות ניתן להרוויח יותר מהתפטרות מאשר מלסבול בשקט. 

© Harvard Business School Publishing Corp