גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סטטוס־קוו שלא מפסיק להשתנות: כך עוצבו מחדש הגבולות ביחסי דת ומדינה

מסמך מעורפל שנמסר ב־1947 לנציגי אגודת ישראל היווה את הבסיס לאופן שבו הוסדר הצביון הדתי והיהודי של המדינה בעשורים הראשונים לקיומה ● מאז, שורה של פסיקות בתי משפט וחקיקות של הכנסת שחקו את הסטטוס־קוו הזה, בדרך־כלל לכיוון החילוני־ליברלי ● המשרוקית של גלובס

קניון בילו סנטר. ב־2015 20% מהקניונים פעלו גם ביום שבת / צילום: יח''צ
קניון בילו סנטר. ב־2015 20% מהקניונים פעלו גם ביום שבת / צילום: יח''צ

במאבק על יחסי דת ומדינה אין טענה שחוקה יותר מ"הפרה של הסטטוס־קוו". בדרך־כלל הטענה הזאת מגיעה מהצד הדתי, במחאה על האופן שבו נשחקות לתפיסתם עוד ועוד הסכמות שנוגעות לאופי הדתי של המדינה. לעיתים היא מגיעה גם מהצד החילוני. אבל מה הוא בעצם הסטטוס־קוו הזה, מי קבע אותו, ואיך זה שהוא לא מפסיק להשתנות?

ד"ר שוקי פרידמן, מרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס וסגן נשיא JPPI, התחקה אחר מה שהוא מכנה "שחיקתו של הסטטוס־קוו ביחסי דת ומדינה" במחקר שערך במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה. ואנחנו נעזרנו במחקר הזה כדי לבחון את הנושאים שעלו בסקר שמתפרסם היום בגיליון הזה, והביא את עמדות הציבור לגבי תחומים כמו אופי השבת במרחב הציבורי, נישואים וגירושים והצגת חמץ בפסח.

שבת במרחב הציבורי: עלייה בפעילות מסחר ופנאי

איך נולד הסטטוס־קוו? פרידמן מחזיר אותנו לימים שלפני קום המדינה. אז, מתוך רצון לזכות בתמיכת אגודת ישראל החרדית בעמדה הבינ"ל שהציג היישוב בארץ כלפי חלוקת ארץ ישראל, פנה דוד בן גוריון לאנשי המפלגה. המגעים בין הצדדים הולידו את "מכתב הסטטוס־קוו" שנשלח לאגודת ישראל ביוני 1947. המכתב עוסק בחלקו בארבע הסוגיות שהטרידו את המפלגה ביחס למקומה של הדת היהודית במדינה שתקום: שבת, כשרות במטבחים "ציבוריים", נישואים וגירושים וחינוך. יחד עם זאת, בשני הנושאים הבעייתים יותר, שבת ואישות, המכתב כלל בעיקר אמירות כלליות או מעורפלות.

בכל הנוגע לשבת נכתב במסמך כי זה יהיה יום המנוחה בישראל, אך מעבר לכך לא נקבעו בו הגבלות קונקרטיות. המנוחה בשבת נשענה על חוקי עזר עירוניים - כך, למשל, תל אביב קבעה עוד ב־1937 כי עסקים יסגרו בשבת - ועל הסכמות לא כתובות. גם לאחר קום המדינה, לא נקבעו ברוב המקרים הגבלות ברורות בחוק, אולי מפני שכאלה לא נדרשו אז. כמה חריגים לכך אפשר למצוא למשל בחוק שעות עבודה ומנוחה שהתקבל ב־1951 ועיגן את מנוחת השבת, אולם עשה זאת בעיקר מטעמים סוציאליים ופחות מטעמים דתיים; ובתיקון החוק שיזם השר יגאל אלון ב־1969, שכלל החלת איסור עבודה בשבת על עצמאים בבתי העסק שלהם. לפי פרידמן, למרות שנציגי הסיעות הדתיות לא ראו בחוק פתרון מספק, הוא אכן צמצם את הפעילות הכלכלית בשבת.

העימותים סביב הסטטוס־קוו הפכו משמעותיים מאמצע שנות ה־80. אז החלו בערים רבות (למשל, תל אביב, רמת גן וירושלים) פעילויות של פנאי ומסחר בשבת, תוך העלמת עין של הרשויות. כיום, ככל שחולף הזמן, יותר ויותר מוסדות תרבות, פנאי ועסקים פועלים בשבתות. על פי נתוני המכון לאסטרטגיה ציונית, ב־2015 98% מבתי הקולנוע, 65% מהמוזיאונים, 83% ממוסדות התרבות המרכזיים וכ־20% מהקניונים פעלו ביום זה. אבל לא מדובר רק בהעלמת עין מצד הרשויות. בתל אביב למשל שונה חוק העזר העירוני כך שיתיר מסחר מסוים בשבת, אך שרי הפנים נמנעו במשך שנים מלאשר אותו. בסופו של דבר, ב־2017, פסק העליון כי החוק ייכנס לתוקף למרות התנגדות שר הפנים. הפסיקה סימנה סטייה משמעותית מהסטטוס־קוו, ובתגובה יזם שר הפנים אריה דרעי את "חוק המרכולים". אך למרות הרעש הציבורי הרב שעורר החוק, למעשה הוא לא הביא לשינוי משמעותי במצב, בין היתר על רקע העובדה שרשויות רבות ממילא לא אוכפות את החוק שלהן, שאוסר על מסחר בשבת.

נישואים וגירושים: ביהמ"ש למשפחה קיבל כוח

בעניין הנישואים והגירושים קל יחסית להצביע על הסטטוס־קוו שהיה נהוג בדרך־כלל בעניינים הללו לפני קום המדינה ובראשית ימיה. זה היה מבוסס על חקיקה מנדטורית (ולעיתים אף עות'מאנית) ושיקף את ההסכמה הרחבה שבעניינים אלה יש לנהוג על פי ההלכה היהודית. חוק שיפוט בתי דין רבניים מ־1953 קבע כי "נישואים וגירושים של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה", והעניק את הסמכות הבלעדית בעניינים הללו לבית הדין הרבני. בעת כינונו של החוק ראו אותו המפלגות הדתיות כהישג גדול ביותר שלהן וכצעד הכרחי במדינה יהודית.

ומה קרה מאז? גם כאן פרידמן מצביע על שחיקה משמעותית בכוחם של בתי הדין הרבניים שנובעת גם מחקיקה של הכנסת וגם מפסיקות של בית המשפט העליון. כך, למשל, בשנת 1963 הכיר העליון לראשונה העליון בנישואין אזרחיים של יהודים שנרשמו לנישואין בחו"ל (בג"ץ פונק שלזינגר) והורה למשרד הפנים לרשום זוגות כאלה כנשואים במרשם האוכלוסין. זאת אחת ה"פרצות" שקיימת עד היום ליהודים שאינם מעוניינים להינשא ברבנות, כשלאחרונה בג"ץ אף קבע כי גם מי שנשאו באמצעות שיחת וידאו, והונפקה להם תעודת נישואים של מדינת יוטה בארה"ב, יוכרו כנשואים. הכנסת טרמה אף היא ל"שחיקה" שהזכרנו באמצעות שורה של חוקים שהכירו בזכויות ידועים בציבור (בני זוג שאינם נשואים, אך יש ביניהם מערכת יחסים זוגית ארוכת טווח).

גם בעניין הגירושין נשחקה עם השנים סמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבנים. באמצעות שורה של חוקים ופסיקות הביאו הכנסת ובתי המשפט לכך שאופן תשלום המזונות וחלוקת הממון בין בני זוג שמתגרשים יעשה באופן שיוויוני יותר (ההלכה מתעדפת פעמים רבות את הגבר), ולבתי משפט אזרחיים ולבית המשפט לענייני משפחה הוענקו סמכויות נרחבות בעניינים אלה. יחד עם זאת, בתי הדין הרבניים עדיין עוקפים או מתעלמים לעיתים מפסיקות העליון בנושא, וניתן למצוא בהם גם כיום "פסיקות לא שוויונות", לרעת האישה.

חמץ בפסח: המהלך הדתי נכשל

כאן אנחנו נוגעים בנקודה שבה דווקא המפלגות הדתיות היו אלה שניסו לכרסם בסטטוס־קוו. חוק שהעבירו ב־1986 הח"כים אבנר שאקי (מפד"ל) ואברהם שפירא (יהדות התורה) קבע כי בתי עסק ביישובים יהודיים לא יוכלו עוד להציג מוצרי חמץ בפומבי לצורך מכירה או צריכה במהלך הפסח. החוק מאפשר להטיל קנס על העבריינים ואף להעמיד אותם לדין על עבירה פלילית.

אלא שגם הניסיון הזה כשל למעשה. מסקירה של אילה גולדברג וד"ר אריאל פינקלשטיין מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, עולה כי כיום אין פקחים של הרבנות הראשית שעוסקים באכיפת החוק, וכי רק ב־15 רשויות מקומיות ישנם פקחים כאלה. יתרה מזאת, לפי הסקירה של המכון, גם ברשויות שבהן ממונים פקחים, החוק אינו נאכף וכמעט ולא מוטלים קנסות בגין עבירה על איסור הצגת חמץ. בסקירה נמצא כי יש רק עיר אחת, קריית מוצקין, שבה הוטלו במהלך שבע השנים האחרונות קנסות לצורך אכיפת החוק (וגם כאן מדובר רק בקנסות בודדים). ומה לגבי כתבי אישום? מתברר שמאז 1986 הוגשו על סמך החוק רק שני כתבי אישום, ובשניהם הנאשמים זוכו.

עוד כתבות

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו