גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סטטוס־קוו שלא מפסיק להשתנות: כך עוצבו מחדש הגבולות ביחסי דת ומדינה

מסמך מעורפל שנמסר ב־1947 לנציגי אגודת ישראל היווה את הבסיס לאופן שבו הוסדר הצביון הדתי והיהודי של המדינה בעשורים הראשונים לקיומה ● מאז, שורה של פסיקות בתי משפט וחקיקות של הכנסת שחקו את הסטטוס־קוו הזה, בדרך־כלל לכיוון החילוני־ליברלי ● המשרוקית של גלובס

קניון בילו סנטר. ב־2015 20% מהקניונים פעלו גם ביום שבת / צילום: יח''צ
קניון בילו סנטר. ב־2015 20% מהקניונים פעלו גם ביום שבת / צילום: יח''צ

במאבק על יחסי דת ומדינה אין טענה שחוקה יותר מ"הפרה של הסטטוס־קוו". בדרך־כלל הטענה הזאת מגיעה מהצד הדתי, במחאה על האופן שבו נשחקות לתפיסתם עוד ועוד הסכמות שנוגעות לאופי הדתי של המדינה. לעיתים היא מגיעה גם מהצד החילוני. אבל מה הוא בעצם הסטטוס־קוו הזה, מי קבע אותו, ואיך זה שהוא לא מפסיק להשתנות?

ד"ר שוקי פרידמן, מרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס וסגן נשיא JPPI, התחקה אחר מה שהוא מכנה "שחיקתו של הסטטוס־קוו ביחסי דת ומדינה" במחקר שערך במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה. ואנחנו נעזרנו במחקר הזה כדי לבחון את הנושאים שעלו בסקר שמתפרסם היום בגיליון הזה, והביא את עמדות הציבור לגבי תחומים כמו אופי השבת במרחב הציבורי, נישואים וגירושים והצגת חמץ בפסח.

 

שבת במרחב הציבורי: עלייה בפעילות מסחר ופנאי

איך נולד הסטטוס־קוו? פרידמן מחזיר אותנו לימים שלפני קום המדינה. אז, מתוך רצון לזכות בתמיכת אגודת ישראל החרדית בעמדה הבינ"ל שהציג היישוב בארץ כלפי חלוקת ארץ ישראל, פנה דוד בן גוריון לאנשי המפלגה. המגעים בין הצדדים הולידו את "מכתב הסטטוס־קוו" שנשלח לאגודת ישראל ביוני 1947. המכתב עוסק בחלקו בארבע הסוגיות שהטרידו את המפלגה ביחס למקומה של הדת היהודית במדינה שתקום: שבת, כשרות במטבחים "ציבוריים", נישואים וגירושים וחינוך. יחד עם זאת, בשני הנושאים הבעייתים יותר, שבת ואישות, המכתב כלל בעיקר אמירות כלליות או מעורפלות.

בכל הנוגע לשבת נכתב במסמך כי זה יהיה יום המנוחה בישראל, אך מעבר לכך לא נקבעו בו הגבלות קונקרטיות. המנוחה בשבת נשענה על חוקי עזר עירוניים - כך, למשל, תל אביב קבעה עוד ב־1937 כי עסקים יסגרו בשבת - ועל הסכמות לא כתובות. גם לאחר קום המדינה, לא נקבעו ברוב המקרים הגבלות ברורות בחוק, אולי מפני שכאלה לא נדרשו אז. כמה חריגים לכך אפשר למצוא למשל בחוק שעות עבודה ומנוחה שהתקבל ב־1951 ועיגן את מנוחת השבת, אולם עשה זאת בעיקר מטעמים סוציאליים ופחות מטעמים דתיים; ובתיקון החוק שיזם השר יגאל אלון ב־1969, שכלל החלת איסור עבודה בשבת על עצמאים בבתי העסק שלהם. לפי פרידמן, למרות שנציגי הסיעות הדתיות לא ראו בחוק פתרון מספק, הוא אכן צמצם את הפעילות הכלכלית בשבת.

העימותים סביב הסטטוס־קוו הפכו משמעותיים מאמצע שנות ה־80. אז החלו בערים רבות (למשל, תל אביב, רמת גן וירושלים) פעילויות של פנאי ומסחר בשבת, תוך העלמת עין של הרשויות. כיום, ככל שחולף הזמן, יותר ויותר מוסדות תרבות, פנאי ועסקים פועלים בשבתות. על פי נתוני המכון לאסטרטגיה ציונית, ב־2015 98% מבתי הקולנוע, 65% מהמוזיאונים, 83% ממוסדות התרבות המרכזיים וכ־20% מהקניונים פעלו ביום זה. אבל לא מדובר רק בהעלמת עין מצד הרשויות. בתל אביב למשל שונה חוק העזר העירוני כך שיתיר מסחר מסוים בשבת, אך שרי הפנים נמנעו במשך שנים מלאשר אותו. בסופו של דבר, ב־2017, פסק העליון כי החוק ייכנס לתוקף למרות התנגדות שר הפנים. הפסיקה סימנה סטייה משמעותית מהסטטוס־קוו, ובתגובה יזם שר הפנים אריה דרעי את "חוק המרכולים". אך למרות הרעש הציבורי הרב שעורר החוק, למעשה הוא לא הביא לשינוי משמעותי במצב, בין היתר על רקע העובדה שרשויות רבות ממילא לא אוכפות את החוק שלהן, שאוסר על מסחר בשבת.

נישואים וגירושים: ביהמ"ש למשפחה קיבל כוח

בעניין הנישואים והגירושים קל יחסית להצביע על הסטטוס־קוו שהיה נהוג בדרך־כלל בעניינים הללו לפני קום המדינה ובראשית ימיה. זה היה מבוסס על חקיקה מנדטורית (ולעיתים אף עות'מאנית) ושיקף את ההסכמה הרחבה שבעניינים אלה יש לנהוג על פי ההלכה היהודית. חוק שיפוט בתי דין רבניים מ־1953 קבע כי "נישואים וגירושים של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה", והעניק את הסמכות הבלעדית בעניינים הללו לבית הדין הרבני. בעת כינונו של החוק ראו אותו המפלגות הדתיות כהישג גדול ביותר שלהן וכצעד הכרחי במדינה יהודית.

ומה קרה מאז? גם כאן פרידמן מצביע על שחיקה משמעותית בכוחם של בתי הדין הרבניים שנובעת גם מחקיקה של הכנסת וגם מפסיקות של בית המשפט העליון. כך, למשל, בשנת 1963 הכיר העליון לראשונה העליון בנישואין אזרחיים של יהודים שנרשמו לנישואין בחו"ל (בג"ץ פונק שלזינגר) והורה למשרד הפנים לרשום זוגות כאלה כנשואים במרשם האוכלוסין. זאת אחת ה"פרצות" שקיימת עד היום ליהודים שאינם מעוניינים להינשא ברבנות, כשלאחרונה בג"ץ אף קבע כי גם מי שנשאו באמצעות שיחת וידאו, והונפקה להם תעודת נישואים של מדינת יוטה בארה"ב, יוכרו כנשואים. הכנסת טרמה אף היא ל"שחיקה" שהזכרנו באמצעות שורה של חוקים שהכירו בזכויות ידועים בציבור (בני זוג שאינם נשואים, אך יש ביניהם מערכת יחסים זוגית ארוכת טווח).

גם בעניין הגירושין נשחקה עם השנים סמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבנים. באמצעות שורה של חוקים ופסיקות הביאו הכנסת ובתי המשפט לכך שאופן תשלום המזונות וחלוקת הממון בין בני זוג שמתגרשים יעשה באופן שיוויוני יותר (ההלכה מתעדפת פעמים רבות את הגבר), ולבתי משפט אזרחיים ולבית המשפט לענייני משפחה הוענקו סמכויות נרחבות בעניינים אלה. יחד עם זאת, בתי הדין הרבניים עדיין עוקפים או מתעלמים לעיתים מפסיקות העליון בנושא, וניתן למצוא בהם גם כיום "פסיקות לא שוויונות", לרעת האישה.

חמץ בפסח: המהלך הדתי נכשל

כאן אנחנו נוגעים בנקודה שבה דווקא המפלגות הדתיות היו אלה שניסו לכרסם בסטטוס־קוו. חוק שהעבירו ב־1986 הח"כים אבנר שאקי (מפד"ל) ואברהם שפירא (יהדות התורה) קבע כי בתי עסק ביישובים יהודיים לא יוכלו עוד להציג מוצרי חמץ בפומבי לצורך מכירה או צריכה במהלך הפסח. החוק מאפשר להטיל קנס על העבריינים ואף להעמיד אותם לדין על עבירה פלילית.

אלא שגם הניסיון הזה כשל למעשה. מסקירה של אילה גולדברג וד"ר אריאל פינקלשטיין מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, עולה כי כיום אין פקחים של הרבנות הראשית שעוסקים באכיפת החוק, וכי רק ב־15 רשויות מקומיות ישנם פקחים כאלה. יתרה מזאת, לפי הסקירה של המכון, גם ברשויות שבהן ממונים פקחים, החוק אינו נאכף וכמעט ולא מוטלים קנסות בגין עבירה על איסור הצגת חמץ. בסקירה נמצא כי יש רק עיר אחת, קריית מוצקין, שבה הוטלו במהלך שבע השנים האחרונות קנסות לצורך אכיפת החוק (וגם כאן מדובר רק בקנסות בודדים). ומה לגבי כתבי אישום? מתברר שמאז 1986 הוגשו על סמך החוק רק שני כתבי אישום, ובשניהם הנאשמים זוכו.

עוד כתבות

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

איתמר בן גביר משתתף בטקס יום הזיכרון בבאר שבע, שנה שעברה, לאחר שחלק מהמשפחות ביקשו שלא יגיע / צילום: Maya Alleruzzo (AP), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לשרים לא אכפת שנוכחותם לא רצויה בטקסי הזיכרון

אין לנו כלים להילחם גם על הכיס ● חברי הממשלה מתעקשים להגיע לאירועי הזיכרון ● וצה"ל חייב ללמוד לאמץ ביקורת חיצונית ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"