גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוהלים של "המחאה החברתית" קופלו, אבל יוקר המחיה עדיין כאן

מדור "המוניטור" של גלובס ו"המרכז להעצמת האזרח" עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או של היעדר יישום של סעיפי ההחלטה • הפעם: החלטות הממשלה שאימצו את פרק התחרותיות של ועדת טרכטנברג במטרה לקדם את התחרותיות במשק ולצמצם את יוקר המחיה

יוקר המחיה עדיין כאן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
יוקר המחיה עדיין כאן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

 

 

"העם דורש צדק חברתי!". נדמה שכמעט כל ישראלי קורא את המילים הללו בדיוק באותו מקצב ששטף את הרחובות בקיץ 2011. האוהלים שהוצבו ברחוב רוטשילד בתל אביב הלכו והתפשטו לכל רחבי הארץ והפכו לסמל של "המחאה החברתית". מחאה כמו זו - שהוציאה מבתיהם מאות אלפי מפגינים - לא ידעה ישראל מעולם.

לדוח המלא לחצו כאן

המספרים של המחאה שלחו מסר, אבל לא תמיד היה ברור מהו. הזעקות של המוחים הורכבו מערב-רב של סוגיות: דיור, מעמד הביניים, חינוך, ריכוזיות, קוטג', אי-שוויון. אך גם אם קשה לזקק את הדרישות לתביעה אחת, כולם הבינו מי הנתבעת: ממשלת ישראל. וכן, המחאה באמת הפריעה לפוליטיקאים: סדר היום של הממשלה "שובש" ובמקום לדבוק בתוכניותיה המקוריות, נאלצה הממשלה לרדוף אחר פתרונות שישביעו את רצונם של הקולות שבקעו מהמגאפונים. לא מפתיע, אם כן, שהמונח בו השתמש ראש הממשלה לתיאור פתרון הבעיות - סופרטאנקר - לקוח מעולם כיבוי השרפות.

 

בחודש אוגוסט 2011 הקימה הממשלה את הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי: "ועדת טרכטנברג", על שם העומד בראשה, פרופ' מנואל טרכטנברג. בהקמתה, נתבקשה הוועדה להגיש המלצות בתחומים הבאים: הקלת הנטל הכלכלי על אזרחי ישראל, שינוי בתמהיל המסים, הרחבת הנגישות לשירותים חברתיים, הגברת התחרותיות והיעילות במשק והתווית צעדי יישום לתוכנית דיור. בדוח מסכם שפורסם בחודש ספטמבר 2011, הציעה ועדת טרכטנברג לא פחות מ-165 המלצות מקיפות בשלל תחומים, כמו חינוך, דיור, מיסוי, צמצום הריכוזיות במשק, והורדת יוקר המחיה. ממשלת ישראל ה-32 בראשות בנימין נתניהו אימצה את עיקרי הדוח הוועדה וגזרה ממנו (באופן ישיר) 12 החלטות ממשלה. מתוך הדוח של ועדת טרכטנברג, בחרנו הפעם להתמקד בפרק רגיש וחשוב במיוחד: התחרותיות.

אפשר לתהות עד כמה זה באמת רלוונטי לבחון עכשיו החלטות שהתקבלו בסביבה הכלכלית שהתקיימה לפני 12 שנים. אז רק כדי שנבין איפה אנחנו עומדים: ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות) מפרסם מדד לרמת המחירים בכל מדינה ביחס לרמה הכללית במדינות החברות בארגון. ב-2011 - בשנה בה "יוקר המחיה" הרעיד את המדינה - רמת המחירים בישראל הייתה גבוהה ב-5% בהשוואה ל-OECD, כלומר די קרוב לממוצע. והיום? ב-2022 רמת המחירים בישראל הייתה גבוהה ב-39% מה-OECD, מה שמציב אותה בצמרת המדינות היקרות. במילים אחרות, הזמן לא ריפא את הפצעים, אלא העמיק אותם.

  

ההישגים: התחרות מחלחלת למשק

ייאמר לזכות הממשלות שרוב הסעיפים שנבחנו אכן יושמו - כולל כאלה שאנחנו מרגישים היטב בכיס. למשל היבוא דרך האינטרנט - שכיום כבר קשה לנו לדמיין את החיים בלעדיו. הוחלט לקבוע שמוצרי יבוא רבים יהיו פטורים מתשלום מכס, כל עוד מחיר העסקה שלהם אינו עולה על 1,200 שקל. בנוסף, יושמו מספר החלטות הנוגעות להפחתת מחירים בשוק המזון ולפתיחתו לתחרות, כאשר בין היתר הופחתו מחיריהם של מוצרי מזון בפיקוח, כמו ביצים וחלב.

 

מעבר לכך, נעשו צעדים לפתיחה לתחרות של שוק הבשר והחלב, והתקבלה "רפורמת הקורנפלקס" שמטרתה להגדיל את היצע המזון המיובא, להגביר את התחרות ולהוריד את מחירי מוצרי המזון המיובאים באריזות יבשות.

פרי נוסף של המחאה הוא הרפורמה בנמלים. ועדת טרכטנברג המליצה לקבוע בצורה ברורה יעד לקיומה של תחרות תוך נמלית אפקטיבית ולפעול להסרת חסמים בתכנון מסופי הנמל העתידיים. בהתאם לכך, ממשלת ישראל אישרה את קידום הקמתם של הנמלים החדשים, בהחלטתה מדצמבר 2011. ביולי 2013 החליטו ראש הממשלה ושר התחבורה על הקמת שני נמלים חדשים באשדוד ובחיפה, במטרה לחולל תחרות ולייעל את הענף. במועד זה יצאו לדרך המכרזים להפעלת שני הנמלים החדשים ושלב ההצעה הטכנית והכספית במכרז להקמת שני הנמלים החדשים: נמל המפרץ ונמל הדרום.

והנה, בספטמבר 2021 נחנך נמל מפרץ חיפה, כך שיאפשר לאניות ענק הנושאות 18 אלף מכולות ויותר לעגון בישראל באופן שיקצר את משך הפריקה והטעינה שלהן. בפברואר 2022, הצטרף גם נמל הדרום למצבת נמלי הים, כאשר לראשונה נפרקה ברציפיו אוניית משא. יחד עם זאת, דוח מבקר המדינה מ-2020 הטיל ספק בדבר השגת החיסכון בעלויות והשיפור ביעילות ענף הנמלים.

ועדת טרכטנברג המליצה גם לטפל באחד מחסמי היבוא המשמעותיים ביותר: תקינה של מוצרים. פעמים רבות אין היתר לשווק בארץ מוצרים שמיוצרים בחו"ל משום שהם לא עומדים בתקן הישראלי - אף על פי שהם עומדים בתקנים בינלאומיים. לכן, הומלץ לקבוע מנגנונים שיסייעו להתגבר על הפער הזה.

זה אומנם לקח זמן, אבל נראה כי הרעיון מצליח לקרום עור וגידים: בשנת 2013 הוקמה במכון התקנים "ועדת אימוץ" שמאפשרת למכון לאמץ תקינה בינלאומית. בנוסף, באוגוסט 2013 מונתה על־ידי קבינט יוקר המחיה "ועדת לנג" - הוועדה להגברת התחרות והסרת החסמים בתחום היבוא. במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2021-2022, אושרה רפורמת אימוץ התקינה הבינלאומית וביטול כל התקינה הייחודית לישראל.

סוף כל סוף הוחלט שמדינת ישראל תצטרף ל"משפחת העמים" ותאשר יבוא על בסיס הצהרה, כמו שמקובל בעולם. על מנת להתמודד עם סיכונים שעלולים להיווצר כתוצאה מהקלה כזאת, נקבע כי הממונה על התקינה יפעיל מערכת פיקוח ממוחשבת לבחינת הצהרות שהוגשו לשם אישור העמידה בדרישות הממונה, באמצעות בדיקה מדגמית של המוצרים המיובאים.

עוד הישג חשוב של החלטות הממשלה הוא חיזוק מנגנוני האכיפה של דיני ההגבלים העסקיים. הורחבה סמכותו של בית הדין להגבלים עסקיים וברשות התחרות הוקמה חטיבה שתעסוק במחקרי תחרות. צעד אחר שננקט במישור הרגולציה הוא אישור חוק יסודות האסדרה בחוק ההסדרים לשנים 2021-2022 שהגדיר את עקרונות האסדרה המיטבית, כמענה לצורך לתת הגדרה ברורה של מטרת הרגולציה כך שתכלול גם אחריות ברורה לרווחת הצרכנים ולתחרות בתחום הרלוונטי.

 

הכשלים: נטל הרגולציה ממשיך להכביד

למרות החיזוק שניתן לרשויות הרגולציה, אחת הבעיות המשמעותיות ביותר שאיתה החלטות הממשלה התקשו להתמודד היא עודף הרגולציה. רוב הסעיפים שלא בוצעו במלואם קשורים לכוחם, מעמדם והשפעתם של הרגולטורים הממשלתיים. מצער לגלות שעדיין לרוב היחידות הרגולטוריות אין מידענים, מומחים לכלים רגולטורים, כלכלנים ומומחים רלוונטיים נוספים. גם עד היום לא נוסדה הכשרה ייעודית לרגולטורים ולקובעי מדיניות חדשים שלא עסקו בכך קודם לכן.

גם ביעד של הפחתת מכסים עד כדי ביטולם, לא הצליחה הממשלה לעמוד במלואו. ב-2012 חתם שר האוצר על צו להפחתת מכסים ומסי קנייה על שורה של מוצרים, אך חלק מן ההפחתות הוקפאו או בוטלו מאז סוף שנת 2012. במרץ 2022 פורסם צו בדבר קביעת מתווה להפחתה הדרגתית ולביטול המכסים על מוצרי חקלאות שונים, אולם זהו צו חלקי בלבד, שכן הוחרגו ממנו מוצרים מסוימים וענפי חקלאות מסוימים. יתרה מזאת, חלק מהצווים הוגדרו כהוראת שעה, מה שהופך אותם לזמניים.

היישום של הגבלת פעילות לוביסטים היה אף הוא חלקי. אומנם הורחבו ההגבלות על פעילות לוביסטים בכנסת וחלק ממסדרי הממשלה גיבשו נהלים פנימיים בעניין, אך שרי המשפטים נמנעו עד כה מקביעת נוהל עבודה ממשלתי בהסדרת הממשקים בין לוביסטים לעובדי ציבור. עניין זה, אם כן, מיושם באופן חלקי ולקוי.

חסמים: אין יעדים, יש קבוצות לחץ

המלצות דוח טרכטנברג בתחום התחרותיות הן מורכבות מאוד ליישום. פתיחת התחרותיות מייצרת חיכוכים בין מקבלי ההחלטות לבין ארגונים יציגים, קבוצות לחץ ובעלי הון. מתחים אלו מובילים לעיכוב ביישום ההמלצות ולעיתים לביטול המהלכים המתוכננים. בנוסף, יש קשיים בהתמודדות עם גופים מפוקחים שעלולים ליצור הטיה בהחלטות הרגולטורים לטובת גופים אלה על חשבון האינטרס הציבורי.

מכשול נוסף הוא שרוב ההחלטות שעסקנו בהן לא מתוחמות בלוחות זמנים ולכן נוצר קושי לעמוד ביעדים שנקבעו. מעבר לכך, רוב ההחלטות לא היו מפורטות ויסודיות דיין, כך שהן לא נתנו מענה בזיהוי חסמים והסרתם באופן מיידי. ועדת טרכטנברג וההחלטות שבאו בעקבותיה לא הגדירו מדדי תוצאה והצלחה לטווח הארוך, מה שהקשה על הערכת האפקטיביות של הביצועים. כמו כן, לוועדת המעקב לא הייתה סמכות לאכוף את ביצוע הסעיפים או להכריע במחלוקות שהתגלעו, וזה כמובן גרר עיכובים ביישום צעדים רבים.

הכלי לשיפור התחרותיות שמונח על המדף

בעיית המדידה של רפורמות ותהליכים ממשלתיים היא מחלה כרונית ממנה סובלת הרשות המבצעת, ואת הסימפטומים אפשר לראות גם - אבל ממש לא רק בהחלטות הממשלה שאימצו את מסקנות הוועדה. "המרכז להעצמת האזרח" מציע לבחון הטמעת כלי מדיניות של השפעת התחרותיות שפותח במוסדות ה-OECD ופועל בחלק מהמדינות החברות בו, הידוע בשם "הערכת השפעת התחרותיות" (Competition Assessment). שימוש בכלי זה או בכלים אחרים אמור לתת זווית חשובה נוספת על מדידה ואפקטיביות של מדיניות ממשלתית ועל השפעתה על התחרותיות בענפי המשק השונים.

השתלשלות העניינים מאז המחאה החברתית העמידה למבחן את יכולת ההשפעה של הציבור על מדיניות הממשלה, שכן במחוזותינו לא צצות המון הזדמנויות לחזות בהתגבשות הסכמה ציבורית רחבה סביב סוגיה מסוימת. זו גם הייתה שעת המבחן של הפתרון החביב על ממשלות ישראל לדורותיהן: הקמת ועדות ציבוריות.

אומנם במבחנים הללו, יש להודות, ההצלחה הייתה חלקית בלבד, אבל בהחלט יש מקום לאופטימיות. מאז אירועי 2011, נוצרה מגמה של צמצום הריכוזיות והפחתת הנטל הרגולטורי המשפיעים באופן ישיר על יוקר המחיה. כך, רוב המלצות דוח טרכטנברג אשר אומצו ויושמו, שינו סדרי עולם בחלק מענפי המשק, כמו מזון, חסכונות פיננסיים, מלט, צעצועים וטואלטיקה. ולא פחות חשוב, נדמה שהשיח הציבורי בתחומי כלכלה עבר הבשלה משמעותית. כל אלה נותנים תקווה כי הזרעים שנזרעו בקיץ 2011 יצמיחו מגמה שתציב את האזרח הישראלי במרכז סדר היום.

עוד כתבות

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: למה כדאי לאמץ את גישת הפרודוקטיביות האיטית בעבודה

פרופ' קאל ניופורט, מחבר הספר "פרודקטיביות איטית", טוען שאנחנו עובדים לא נכון ומזיקים לכלכלה ● הפתרון: לנוח יותר, ולהגיד "כן" פחות ● כך עושים זאת

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת וההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

טייקונית הורשעה על שהפכה בנק לכספומט אישי שלה, ונידונה למוות

בעלת אימפריית הנדל"ן הווייטנאמית טרונג מיי לאן הואשמה בהונאה בהיקף של 12 מיליארד דולר, שכוללת שוחד והשתלטות לא חוקית על בנק ● המקרה הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין ממשלתי נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"