גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שובו של הדגל למרכז הבמה החייה תעשייה שלמה

על רקע הפופולריות המתחדשת של דגל ישראל ברחובות בעקבות ההפגנות בעד ונגד הרפורמה המשפטית, חווה גם תעשיית הדגלים המקומית עדנה ● בענף טוענים כי שיעור הייצור המקומי קפץ מתחילת השנה מאחוזים בודדים לכמעט 30% מהשוק ● וגם: כיצד חוק הדגל, שחייב גופים ציבוריים לקנות רק תוצרת מקומית, איפשר להם לרכוש דגלים מהמזרח הרחוק?

הפגנות נגד הרפורמה המשפטית / צילום: Reuters, Gili Yaari
הפגנות נגד הרפורמה המשפטית / צילום: Reuters, Gili Yaari

דגל ישראל נמצא לאחרונה בכל מקום. מתנגדי הרפורמה המשפטית נושאים אותו בגאווה במחאות המוניות, ובמקביל גם תומכי הרפורמה מסרבים לאפשר לצד השני לנכס את הדגל לעצמם. יום העצמאות, השיא העונתי המוכר להופעת דגלי ישראל במרחב הציבורי, צפוי להיות חגיגה יוצאת דופן של כחול־לבן. אלא שבאופן אירוני, הסמל הלאומי של ישראל לרוב אינו מיוצר בארץ. כמו בכל תעשיית הטקסטיל הישראלית, שבעבר צמחה בעיקר בשל הגנות סחר ומכסים גבוהים, הייצור עבר רובו כולו למזרח. האם השנה הנוכחית, עם הביקוש הגדול לדגלים, תהיה שונה?

"לפני 40 שנה, דגלי ישראל ככלל יוצרו כאן", מספרת מיה הרשקוביץ, יו"ר איגוד תעשיית הטקסטיל בהתאחדות התעשיינים. "כל נושא היבוא היה פחות מפותח, כי היו מכסים מאוד גבוהים על יבוא כל סוגי הבדים: בגדים, הלבשה וטקסטיל בכלל. המכסים על טקסטיל הוסרו בעשרות השנים האחרונות, כשהמהלך האחרון היה בשנת 2018".

הרשקוביץ מציינת כי "היום אפשר להביא דגלים מכל מקום, בעיקר מסין - וזה הכי זול. כוח־האדם בסין זול יותר, בעוד שהארנונה והתשלומים הנלווים שנדרשים כדי להחזיק מפעל בישראל הם גבוהים לעומת המחירים וההטבות שמקבלים בסין".

למעשה, מאז 2011 ועד היום, מחירי ההלבשה בישראל צנחו ב־44%, בין היתר בשל הורדת המכסים והפתיחה ליבוא. התמורות הללו כמובן לא השפיעו רק על הביגוד, אלא גם על מוצרי בד אחרים כמו דגלים, וביניהם כמובן דגל ישראל. אבל בזמן שהמחירים ירדו, במקביל גם הביקוש לדגלים צנח. לדברי עידן אלדד, מנכ"ל "פרסום 10" המייצרים דגלי ישראל במפעל בפתח תקווה, "בשנים האחרונות הייתה האטה בזיהוי עם הדגל, ובהתאם בביקוש".

אבל בשנה האחרונה התרחש אירוע דרמטי ששינה את המגמה: דגל ישראל הפך לסמל ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית. בהתחלה כקונטרה לדגלי פלסטין שהופיעו בהפגנות הראשונות, ובהמשך כסמל מחאה בפני עצמו. מפגינים הביאו איתם כמות אדירה של דגלי ישראל, והביקוש זינק בהתאם.

"ייבאו חצי מיליון דגלים להפגנות, ובנוסף לקחו את כל המלאים שלנו", מספר ערה כדורי, מנכ"ל "כדורי דגלים וסמלים". כדורי מדגיש כי הם "מייצרים בין 100 ל־150 אלף דגלים בשנה רגילה, אבל השנה אנחנו מייצרים 180 אלף מסביב לשעון".

תחרות בין המחנות על מי "הכי ישראלי"

יום העצמאות, שהרשקוביץ מהתאחדות הטקסטיל מעידה שהוא "באופן טבעי שיא הביקוש לדגלים", משתלב הפעם עם הדיון על הרפורמה המשפטית. המשא־ומתן בין נציגי הקואליציה והאופוזיציה בעיצומו, ולקראת יום העצמאות נראה כי כל צד רוצה להראות שהוא הכי ישראלי - ותליית דגל ביום העצמאות היא ההזדמנות המושלמת לכך.

הפגנות בעד הרפורמה המשפטית / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

לדברי אלדד מ"פרסום 10", "עכשיו יש שיא רציני בשייכות לדגל, והוא מסמל עבור אנשים את זה שהם ישראלים. אנחנו צופים שיא מאוד גדול, שלמעשה כבר התחיל. כל מתנות העובדים לקראת העצמאות משתדלות להראות אחדות, ולכן יש הרבה דגלים. לא רק הדגל, אלא כל מוצר כחול־לבן".

לדבריו, דבר זה מביא להתחזקות ניכרת של הייצור בישראל: "לדעתי, השנה אנחנו מגיעים ל־20%־30% תוצרת ישראל, כי הביקוש מכריח להגדיל את הייצור המקומי. בשנים קודמות אלה היו אחוזים בודדים".

החוק שנועד להגן על התעשייה המקומית

אך באופן היסטורי, הביקוש לדגלי ישראל תוצרת הארץ לא נובע רק מהרפורמה, אלא גם ממדיניות ותיקה בהרבה. "חוק רכישת דגל המדינה מתוצרת הארץ", שעבר בכנסת בדצמבר 2010, קובע כי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים המחויבים בחובת מכרזים, מוכרחים לקנות אך ורק דגלי ישראל תוצרת ישראל.

כדורי מספר כי הוא היה מהמובילים לחקיקת החוק לפני יותר מעשור: "דרשתי שיחקקו את חוק הדגל. רציתי להקים מפעל בדרום כדי לפרנס את תושבי האזור. בסופו של דבר לא קיבלנו מספיק תקציבים, אז החלטנו לעבור לפתח תקווה".

הרשקוביץ אומרת כי החוק "לא רק בא להגן על מפעלי הטקסטיל, אלא ממקום פטריוטי, שאומר שדגל ישראל ייוצר בישראל".

הרוח החיה מאחורי הצעת החוק היו חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (העבודה) ואופיר אקוניס (הליכוד). האחרון הכריז אז על "יום חג לתעשיית הכחול־לבן, וגם לכבוד הלאומי", וטען כי עד אישור החוק, תעשיית הטקסטיל המקומית נפגעה קשות: "התעשייה סבלה גם כך מקשיים רבים. יש כאן פגיעה בערכים חברתיים וציוניים, הנגרמת על־ידי כך שדגל ישראל, המתנוסס במקומות ציבוריים, מיוצר דווקא מחוץ לישראל, על־ידי פועלים המשתכרים שכר זעום".

לדברי יחימוביץ', המטרה הברורה של החוק הייתה הגנה על מפעלי הטקסטיל המקומיים: "החורבן שמתרחש בתעשיית הטקסטיל בישראל הוא לא חדש. אנחנו יודעים שהסגירה ההמונית של מפעלי הטקסטיל, בלי שיימצאו חלופות אחרות לעובדים בענף הזה, הביאה לאבטלה של עשרות אלפי אנשים. פתחנו את שערנו ליבוא חסר אבחנה יותר מכל מדינה אחרת. אנחנו כמחוקקים משתדלים לתקן את העיוות הזה וללכת בעקבות מדינות מתקדמות אחרות".

הבעיות מאחורי היוזמה הלאומית

כבר באותה העת, עומר מואב, כיום פרופסור באוניברסיטת רייכמן ובאוניברסיטת ווריק, היה אחד מהקולות שהביעו התנגדות לחוק, וסבר כי ההגנה על יצור מקומי היא חסרת היגיון. גם היום הוא מדגיש כי "המחקר הכלכלי מראה בצורה ברורה לחלוטין שהגנות בפני יבוא פוגעות ברווחת הציבור בגלל עליית יוקר המחיה ושימוש בזבזני בכספי ציבור".

לגבי ההגנה על מקומות תעסוקה, מואב אומר כי "בניגוד למיתוס המקובל, להעדפת תוצרת מקומית והגנה בפני יבוא אין השפעה מועילה על שוק העבודה. לא רק שחסמי יבוא לא מגדילים אבטלה, הם מחליפים משרות בשכר נמוך, בתחומים שבהם אין למשק הישראלי יתרון יחסי, במשרות בשכר גבוה יותר".

בעיניו, לא רק שהיבוא אינו פוגע במקומות עבודה, הוא מייצר כאלה דרך היצוא: "יש קשר הדוק בין היבוא והיצוא, וככל שמייבאים יותר גם מייצאים יותר, ולכן לא רק שרווחת הצרכנים עולה, גם הביקוש לעבודה עולה, ואיתו השכר הממוצע במשק".

בעיה נוספת בחוק היא כמובן העלות. להערכת הרשקוביץ, ייצור מקומי מייקר את המוצר ב־30% עד 40% יותר מאשר דגלים תוצרת סין, אותם רוב החנויות הפרטיות רוכשות.

מעבר לכך, מסתבר כי יש פרצה בחוק, מודה הרשקוביץ: "חברות הפקה יכולות לקנות דגלים מחו"ל, ומיקור חוץ (אאוטסורסינג) לחברות כאלה מאפשר לחלק מהגופים לעקוף את החוק".

בדיונים על החוק בכנסת ובוועדת הכלכלה האפשרות הזאת אפילו לא עלתה. דיון רחב התמקד בהגדרת "תוצרת ישראל" ובדרישה ל"שינוי מהותי" בתהליך הייצור, בעוד שהיכולת של רשויות מקומיות לעקוף את החוק על־ידי שימוש במיקור חוץ, לא עלתה על דעתם.

בכל מקרה, מסתבר כי גם הדגלים "תוצרת ישראל" אינם מיוצרים מההתחלה ועד הסוף בארץ. החוק דורש שלגבי הדגל "מחיר המרכיב הישראלי בו מהווה 35% לפחות ממחירו". זאת, בין היתר, משום שהבדים עליהם מודפסים הדגלים מגיעים מחו"ל. גם ב"פרסום 10" וגם ב"כדורי דגלים" מעידים כי הם מייבאים את הבדים שלהם מחו"ל, למשל מסין ומטורקיה. כך שבעוד הגזירה וההדפסה מתבצעים בארץ, הרי שגם במוצרים שמיוצרים בישראל - אין תחליף לסחר הבינלאומי.

עוד כתבות

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

נושאת המטוסים האמריקאית ג'רלד פורד שנשלחה למזרח הים התיכון / צילום: Shutterstock

דיווח: נושאת המטוסים הגדולה ביותר בעולם - בדרך למזה"ת

אחרי האיומים של טראמפ: "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● עדכונים שוטפים 

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות