גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שובו של הדגל למרכז הבמה החייה תעשייה שלמה

על רקע הפופולריות המתחדשת של דגל ישראל ברחובות בעקבות ההפגנות בעד ונגד הרפורמה המשפטית, חווה גם תעשיית הדגלים המקומית עדנה ● בענף טוענים כי שיעור הייצור המקומי קפץ מתחילת השנה מאחוזים בודדים לכמעט 30% מהשוק ● וגם: כיצד חוק הדגל, שחייב גופים ציבוריים לקנות רק תוצרת מקומית, איפשר להם לרכוש דגלים מהמזרח הרחוק?

הפגנות נגד הרפורמה המשפטית / צילום: Reuters, Gili Yaari
הפגנות נגד הרפורמה המשפטית / צילום: Reuters, Gili Yaari

דגל ישראל נמצא לאחרונה בכל מקום. מתנגדי הרפורמה המשפטית נושאים אותו בגאווה במחאות המוניות, ובמקביל גם תומכי הרפורמה מסרבים לאפשר לצד השני לנכס את הדגל לעצמם. יום העצמאות, השיא העונתי המוכר להופעת דגלי ישראל במרחב הציבורי, צפוי להיות חגיגה יוצאת דופן של כחול־לבן. אלא שבאופן אירוני, הסמל הלאומי של ישראל לרוב אינו מיוצר בארץ. כמו בכל תעשיית הטקסטיל הישראלית, שבעבר צמחה בעיקר בשל הגנות סחר ומכסים גבוהים, הייצור עבר רובו כולו למזרח. האם השנה הנוכחית, עם הביקוש הגדול לדגלים, תהיה שונה?

"לפני 40 שנה, דגלי ישראל ככלל יוצרו כאן", מספרת מיה הרשקוביץ, יו"ר איגוד תעשיית הטקסטיל בהתאחדות התעשיינים. "כל נושא היבוא היה פחות מפותח, כי היו מכסים מאוד גבוהים על יבוא כל סוגי הבדים: בגדים, הלבשה וטקסטיל בכלל. המכסים על טקסטיל הוסרו בעשרות השנים האחרונות, כשהמהלך האחרון היה בשנת 2018".

 

הרשקוביץ מציינת כי "היום אפשר להביא דגלים מכל מקום, בעיקר מסין - וזה הכי זול. כוח־האדם בסין זול יותר, בעוד שהארנונה והתשלומים הנלווים שנדרשים כדי להחזיק מפעל בישראל הם גבוהים לעומת המחירים וההטבות שמקבלים בסין".

למעשה, מאז 2011 ועד היום, מחירי ההלבשה בישראל צנחו ב־44%, בין היתר בשל הורדת המכסים והפתיחה ליבוא. התמורות הללו כמובן לא השפיעו רק על הביגוד, אלא גם על מוצרי בד אחרים כמו דגלים, וביניהם כמובן דגל ישראל. אבל בזמן שהמחירים ירדו, במקביל גם הביקוש לדגלים צנח. לדברי עידן אלדד, מנכ"ל "פרסום 10" המייצרים דגלי ישראל במפעל בפתח תקווה, "בשנים האחרונות הייתה האטה בזיהוי עם הדגל, ובהתאם בביקוש".

אבל בשנה האחרונה התרחש אירוע דרמטי ששינה את המגמה: דגל ישראל הפך לסמל ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית. בהתחלה כקונטרה לדגלי פלסטין שהופיעו בהפגנות הראשונות, ובהמשך כסמל מחאה בפני עצמו. מפגינים הביאו איתם כמות אדירה של דגלי ישראל, והביקוש זינק בהתאם.

"ייבאו חצי מיליון דגלים להפגנות, ובנוסף לקחו את כל המלאים שלנו", מספר ערה כדורי, מנכ"ל "כדורי דגלים וסמלים". כדורי מדגיש כי הם "מייצרים בין 100 ל־150 אלף דגלים בשנה רגילה, אבל השנה אנחנו מייצרים 180 אלף מסביב לשעון".

תחרות בין המחנות על מי "הכי ישראלי"

יום העצמאות, שהרשקוביץ מהתאחדות הטקסטיל מעידה שהוא "באופן טבעי שיא הביקוש לדגלים", משתלב הפעם עם הדיון על הרפורמה המשפטית. המשא־ומתן בין נציגי הקואליציה והאופוזיציה בעיצומו, ולקראת יום העצמאות נראה כי כל צד רוצה להראות שהוא הכי ישראלי - ותליית דגל ביום העצמאות היא ההזדמנות המושלמת לכך.

הפגנות בעד הרפורמה המשפטית / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

לדברי אלדד מ"פרסום 10", "עכשיו יש שיא רציני בשייכות לדגל, והוא מסמל עבור אנשים את זה שהם ישראלים. אנחנו צופים שיא מאוד גדול, שלמעשה כבר התחיל. כל מתנות העובדים לקראת העצמאות משתדלות להראות אחדות, ולכן יש הרבה דגלים. לא רק הדגל, אלא כל מוצר כחול־לבן".

לדבריו, דבר זה מביא להתחזקות ניכרת של הייצור בישראל: "לדעתי, השנה אנחנו מגיעים ל־20%־30% תוצרת ישראל, כי הביקוש מכריח להגדיל את הייצור המקומי. בשנים קודמות אלה היו אחוזים בודדים".

החוק שנועד להגן על התעשייה המקומית

אך באופן היסטורי, הביקוש לדגלי ישראל תוצרת הארץ לא נובע רק מהרפורמה, אלא גם ממדיניות ותיקה בהרבה. "חוק רכישת דגל המדינה מתוצרת הארץ", שעבר בכנסת בדצמבר 2010, קובע כי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים המחויבים בחובת מכרזים, מוכרחים לקנות אך ורק דגלי ישראל תוצרת ישראל.

כדורי מספר כי הוא היה מהמובילים לחקיקת החוק לפני יותר מעשור: "דרשתי שיחקקו את חוק הדגל. רציתי להקים מפעל בדרום כדי לפרנס את תושבי האזור. בסופו של דבר לא קיבלנו מספיק תקציבים, אז החלטנו לעבור לפתח תקווה".

הרשקוביץ אומרת כי החוק "לא רק בא להגן על מפעלי הטקסטיל, אלא ממקום פטריוטי, שאומר שדגל ישראל ייוצר בישראל".

הרוח החיה מאחורי הצעת החוק היו חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (העבודה) ואופיר אקוניס (הליכוד). האחרון הכריז אז על "יום חג לתעשיית הכחול־לבן, וגם לכבוד הלאומי", וטען כי עד אישור החוק, תעשיית הטקסטיל המקומית נפגעה קשות: "התעשייה סבלה גם כך מקשיים רבים. יש כאן פגיעה בערכים חברתיים וציוניים, הנגרמת על־ידי כך שדגל ישראל, המתנוסס במקומות ציבוריים, מיוצר דווקא מחוץ לישראל, על־ידי פועלים המשתכרים שכר זעום".

לדברי יחימוביץ', המטרה הברורה של החוק הייתה הגנה על מפעלי הטקסטיל המקומיים: "החורבן שמתרחש בתעשיית הטקסטיל בישראל הוא לא חדש. אנחנו יודעים שהסגירה ההמונית של מפעלי הטקסטיל, בלי שיימצאו חלופות אחרות לעובדים בענף הזה, הביאה לאבטלה של עשרות אלפי אנשים. פתחנו את שערנו ליבוא חסר אבחנה יותר מכל מדינה אחרת. אנחנו כמחוקקים משתדלים לתקן את העיוות הזה וללכת בעקבות מדינות מתקדמות אחרות".

הבעיות מאחורי היוזמה הלאומית

כבר באותה העת, עומר מואב, כיום פרופסור באוניברסיטת רייכמן ובאוניברסיטת ווריק, היה אחד מהקולות שהביעו התנגדות לחוק, וסבר כי ההגנה על יצור מקומי היא חסרת היגיון. גם היום הוא מדגיש כי "המחקר הכלכלי מראה בצורה ברורה לחלוטין שהגנות בפני יבוא פוגעות ברווחת הציבור בגלל עליית יוקר המחיה ושימוש בזבזני בכספי ציבור".

לגבי ההגנה על מקומות תעסוקה, מואב אומר כי "בניגוד למיתוס המקובל, להעדפת תוצרת מקומית והגנה בפני יבוא אין השפעה מועילה על שוק העבודה. לא רק שחסמי יבוא לא מגדילים אבטלה, הם מחליפים משרות בשכר נמוך, בתחומים שבהם אין למשק הישראלי יתרון יחסי, במשרות בשכר גבוה יותר".

בעיניו, לא רק שהיבוא אינו פוגע במקומות עבודה, הוא מייצר כאלה דרך היצוא: "יש קשר הדוק בין היבוא והיצוא, וככל שמייבאים יותר גם מייצאים יותר, ולכן לא רק שרווחת הצרכנים עולה, גם הביקוש לעבודה עולה, ואיתו השכר הממוצע במשק".

בעיה נוספת בחוק היא כמובן העלות. להערכת הרשקוביץ, ייצור מקומי מייקר את המוצר ב־30% עד 40% יותר מאשר דגלים תוצרת סין, אותם רוב החנויות הפרטיות רוכשות.

מעבר לכך, מסתבר כי יש פרצה בחוק, מודה הרשקוביץ: "חברות הפקה יכולות לקנות דגלים מחו"ל, ומיקור חוץ (אאוטסורסינג) לחברות כאלה מאפשר לחלק מהגופים לעקוף את החוק".

בדיונים על החוק בכנסת ובוועדת הכלכלה האפשרות הזאת אפילו לא עלתה. דיון רחב התמקד בהגדרת "תוצרת ישראל" ובדרישה ל"שינוי מהותי" בתהליך הייצור, בעוד שהיכולת של רשויות מקומיות לעקוף את החוק על־ידי שימוש במיקור חוץ, לא עלתה על דעתם.

בכל מקרה, מסתבר כי גם הדגלים "תוצרת ישראל" אינם מיוצרים מההתחלה ועד הסוף בארץ. החוק דורש שלגבי הדגל "מחיר המרכיב הישראלי בו מהווה 35% לפחות ממחירו". זאת, בין היתר, משום שהבדים עליהם מודפסים הדגלים מגיעים מחו"ל. גם ב"פרסום 10" וגם ב"כדורי דגלים" מעידים כי הם מייבאים את הבדים שלהם מחו"ל, למשל מסין ומטורקיה. כך שבעוד הגזירה וההדפסה מתבצעים בארץ, הרי שגם במוצרים שמיוצרים בישראל - אין תחליף לסחר הבינלאומי.

עוד כתבות

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

כוחות צה''ל וצוות מד''א, סמוך למעבר כרם שלום / צילום: Reuters, Amir Cohen

הותר לפרסום: 3 לוחמים נפלו במטח לכרם שלום

הלוחמים - סמ"ר ראובן מרק מורדכי אסולין, סמ"ר עידו טסטה וסמ"ר טל שביט בשירות סדיר, נפגעו מהירי ונקבע מותם ● צה"ל והשב"כ תקפו מרכז פיקוד של חמאס במתחם אונר"א במרכז הרצועה ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • כל העדכונים

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

שר החוץ הטורקי מעוניין בשת"פ עם המיליציות הפרו־איראניות

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%