עליית מחירי מוצרי החלב: תשכחו מפיקוח מחירים, תפתחו את השוק

הטיפול ביוקר המחיה צריך להתמקד בהקלת רגולציה, פתיחה לתחרות והסרת חסמים • פיקוח על מחירים רק תורם להגברת הבעיות במשק

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר
מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

הכותבת היא מנכ"לית משרד החקלאות לשעבר

נאמר ונכתב לא מעט שפעילות הממשלה להפחתת יוקר המחיה צריכה להתמקד בשני וקטורים מרכזיים: האחד קידום התחרות והשני הפחתת בירוקרטיה ורגולציה, שלא רק מקשות על כניסת חברות ועסקים לישראל ושרידותם, אלא אף מעמיסות עלויות על הטיפול בנושא שמתגלגלות לצרכן דרך מחירי המוצרים. בינתיים, יוקר המחיה ממשיך לעלות, כוח הקנייה שלנו הולך ויורד, ומעת לעת נעשים ניסיונות להעלות רעיונות לפתרונות נוספים. דבר אחד שחזר ונשמע בתקשורת הוא ההצעה לפיקוח על מחירים של מוצרים שונים, כאילו שיש בכך פתרון קסם. 

ריכוזיות ומלחמה באירופה: למה החלב בישראל יקר ומתייקר? | ניתוח

פיקוח על המחירים הוא מנגנון רגולטורי שתפקידו לקבוע מחיר מרבי למוצר או שירות (לעתים מחיר מינימום) בכדי לאפשר זמינות אותו מוצר או שירות גם לאוכלוסייה מעוטת הכנסה ולמנוע הפקעת מחיר. אך פיקוח על מחירים בא ביחד עם רגולציה כבדה והגבלת תחרות - בדיוק אותן בעיות המובילות להגברת יוקר המחיה.

ניתן כדוגמה את ענף החלב, שעליית המחירים בו נמצאת בכותרות בימים אלה. מדוע בכלל יש פיקוח על מחירים בענף?

פיקוח לא מונע התייקרות

ענף החלב הוא ענף מתוכנן, וזאת בניגוד לרוב רובן המוחלט של מדינות העולם. משמעותו של ענף מתוכנן היא שלא כל מי שרוצה לייצר חלב בישראל רשאי לעשות כן, אלא הוא נדרש להשיג מכסת ייצור. מגדלי החלב מוכרים את החלב תחת הנחיות מועצת החלב, לגורם ייעודי בפיקוח מועצת החלב, הכמויות בשליטה ובפיקוח, הייצור בשליטה ובפיקוח - ולכן המחיר בשליטה ובפיקוח, שכן לא יעלה על הדעת שענף ללא תחרות ימכור במחירים בהתאם לבחירתו.

ענף ייצור הביצים מתנהל באופן דומה. מכסות ביצים וחלב נמצאות בשליטת מועצות הייצור, מחולקות על־ידן, ולא ניתן להיכנס לענף ללא קבלת מכסה ומראש.

שני ענפים אלה חוו התייקרות משמעותית בשנה האחרונה, על אף שהם מצויים תחת פיקוח על מחירים. הסיבה להתייקרות הייתה עליית מחירי חומרי הגלם לייצור בענף; מזון בעלי החיים התייקר משמעותית בעולם, לרבות בשל המצב באוקראינה, עליית מחירי חשמל וכו'.

נוסחאות הפיקוח על מחירים הן מורכבות וסבוכות ולוקחות בחשבון את עלויות הייצור כדי לקיים את הענף. יתרה מכך, החישובים, המתבצעים במסגרת ועדת מקצועית של אנשי משרדי החקלאות והאוצר, נמשכים שבועות וחודשים, והתוצאות מייצרות מציאות כפי שעלתה בימים אלה, של התייקרות מחירי חלב שבפיקוח בכ־16%.

עד לפני כחצי שנה, בשני הענפים הללו, להעלאת המחירים האמורה נדרשה חתימה מאשרת של שרי האוצר והחקלאות. במסגרת ההסכמים שנערכו בשנה החולפת עם הענפים הללו, סוכם כי ההחלטות המקצועיות של הפקידות שקובעת את המחיר יהיו תקפות אף ללא חתימת שרים, לאחר מספר אירועים בהם שרים התקשו לחתום על עליית מחיר מוצדקת שנבעה מהתייקרות חומרי הגלם. אלא שאם ממילא החלטות ועדת המחירים לא מקובלות ואינן מתקבלות - מה המשמעות של מחיר מפוקח, ולשם מה כל הבירוקרטיה המתישה הזו? 

לא ניתן לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה; גם פיקוח על מחירים אבל גם מחירים "זולים"; גם ועדה מקצועית תקבע, וגם לא נקבל את עמדתה; גם אין תחרות, וגם נסבול מכך שאין מתחרים.

המסקנה היא שגם בפיקוח על מחירים לא נוכל לחמוק מעליית מחירים במצב שבו מחירי חומרי הגלם עולים, ואנו נסמכים על ענף מקומי מתוכנן ללא תחרות. יתרה מכך, אף אם כעת מחירי חומרי הגלם הולכים ויורדים, ייקח מספר חודשים עד שהצוות המקצועי בוועדה יסיים את הבחינה ויתקן את המחירים כלפי מטה.

עוד ברור שהנטל על הציבור בעליית מחירים של 16% הוא קשה. יחד עם זאת, לדרוש מיצרנים ומחקלאים לשמור על מחירי הפסד בענף מתוכנן לחלוטין תחת התייקרות הייצור, זו דרישה בעייתית בלשון המעטה. המצב הבלתי רצוי של הפסקת ייצור המוצרים שבפיקוח בענף החלב הוא על הפרק.

אין מנוס מלהודות: ענפים מתוכננים שמקבעים את כמות היצרנים, לא נותנים להכניס מוצרים מיבוא ולהגדיל את מגוון הטעמים והמחירים - אין להם מקום בשנת 2023. ודאי שאין בכלי של תכנון ענפי מענה אמיתי להתמודדות עם יוקר המחיה.

חקלאים צריכים תמיכות ישירות, השקעות בחדשנות וטכנולוגיה. המשק צריך תחרות אמיתית של מגוון מוצרים רב ממקורות מגוונים, והעסקים צריכים מענים לקשיי הרגולציה השוטפים הרבים והסרת חסמי הכניסה.

להתמקד בבעיות העומק

כשהייצור הוא חופשי, בעלי עסקים מחויבים להתייעל, לגוון את סל המוצרים ולמצוא פתרונות תחרותיים ואף לשאוף ליצוא. כשהענף סגור ומתוכנן, המוטיבציה להתייעל יורדת משמעותית, וזה לא תורם לשיפור ולייעול תהליכי הייצור.

המסקנה ברורה: הטיפול ביוקר המחיה חייב להתמקד בפתרונות העומק של הטיפול ברגולציה ובבירוקרטיה והפחתתם, פתיחה לתחרות והסרת חסמים. פיקוח על מחירים הוא כלי מסורבל שרק תורם להגברתם של האחרונים, ואינו כלי רלוונטי הנותן מענה לאתגרי העומק של המשק.