הממשלה גוררת רגליים, וחברות המזון מעלות מחירים / צילום: גלובס
"אתם רוצים שנעשה חוק שמפחית את המע"מ? אנחנו נעשה אותו. מה אתם חושבים, שחברי כנסת זה אוויר? אתם תורידו את המחיר של החלב, לא מעניין אותי איך. בשנה הזאת לא יעלה מחיר החלב. לא יודע מה תעשו. איזה עיקרון שאתם רוצים - תפרו. אנשים לא יכולים לקנות מוצרים כאלה בעלייה כזאת" - כך אמר ביום שני יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן.
● תנובה לא לבד: שטראוס וטרה הודיעו על העלאות מחירים
● בפעם השנייה בתוך חצי שנה: תנובה מעלה את מחירי מוצרי החלב
גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התגאה בכך ש"הצלחנו בעבודה קשה לבלום את התייקרות החלב כמעט בחצי. זה לא היה פשוט, בעיקר בעקבות חוסר האחריות של לפיד וליברמן שהותירו לנו מנגנון אוטומטי שמעלה את מחיר החלב ב־16% והתייקרות נוספת בנובמבר של 1.5%. בלמנו את ההתייקרות בכמעט חצי ל־9.28%, ובשנה הקרובה בעזרת השם לא תהיה התייקרות נוספת".
אלא שהצהרות לחוד ומציאות לחוד. אומנם אכן אישרו לתנובה להעלות רק חלק מהמחיר שהיה אמור להגיע לה על־פי נוסחת הפיקוח על המחירים, אך היא בתגובה הצהירה בבוקר יום שלישי כי תעלה את מחירי מוצרי החלב הלא מפוקחים ב־4.65% בממוצע.
מספר שעות אחרי ההודעה של תנובה, הודיעו גם טרה ושטראוס על התייקרות. שטראוס הודיעה על התייקרות מוצרי המחלבה בשיעור ממוצע של 2.33% בעקבות החלטת הממשלה לעדכן את תעריפי מוצרי החלב שבפיקוח, החל מ־10 במאי. טרה הודיעה על העלאת מחיר של 8.28%, כמו תנובה. המחירון החדש של המוצרים המפוקחים לקמעונאים ייכנס לתוקף ב־4 במאי, ומחיר המוצרים הלא מפוקחים יעלה ב־8 במאי.
לדברי תנובה, עליות המחירים נובעות מהגידול המשמעותי בתשומות ובראשן מחיר החלב הגולמי. ואכן, מחיר החלב הגולמי עלה בצורה משמעותית ביחס לשנה שעברה. המחיר נקבע על־ידי מועצת החלב באמצעות נוסחה, והוא מחיר מינימום שמובטח לרפתנים כחלק מהתמיכה העקיפה במשק החלב.
דוח מבקר המדינה שהתפרסם ביום שלישי מבקר את העובדה שלמרות התחייבויותיה של ישראל לארגון הסחר העולמי לעבור מתמיכות עקיפות כמו תכנון ריכוזי לתמיכות ישירות - מה שיוכל להוריד את מחירי החלב - התכנון נשאר על כנו. סמוטריץ' אומנם הכריז כי הוא הנחה את אנשי המקצוע לבחון את הנושא, אך בינתיים אין תוכנית קונקרטית.
גם חוק ההסדרים יהיה רזה ודל
גם בכל הנוגע למשקאות הקלים יש פער אדיר בין הדיבורים למעשים. החברה המרכזית (קוקה־קולה ישראל), טמפו ויפאורה, חולשות יחד על יותר מ־90% משוק המשקאות הקלים, וכולן הודיעו על עליות מחירים לאחר ביטול המס על משקאות קלים שהכריזו עליו בממשלה.
שר הכלכלה ניר ברקת איים בהכנסת קוקה־קולה לפיקוח מחירים: "המונופולים בישראל התרגלו להעלות מחירים מבלי להניד עפעף. הדבר היחיד שמנחה אותם הוא רווח מונופוליסטי על גבו של הצרכן הישראלי", הוא אמר אתמול.
זאת, בזמן שהמשרד שהוא עומד בראשו דרש מחברת קוקה־קולה להציג נתונים כספיים, וטען כי "בידינו אינדיקציות שמוצרי הקולה בישראל הם מהיקרים בעולם, ואנו שוקלים להכניס את מוצרי הקולה לפיקוח". עם זאת, נתוני עבר מראים כי פיקוח מחירים אינו בהכרח אפקטיבי בהורדת מחירים, ועל־פי ניסיון העבר - קשה להאמין שהמהלך יקרום עור וגידים.
גם חוק ההסדרים האחרון, שפעמים רבות משמש ככלי להעברת רפורמות משמעותיות להורדת יוקר המחיה, צפוי להיות "רזה" ודל במיוחד הפעם. בעוד בחוק ההסדרים האחרון שאפו להעביר רפורמות ביבוא טואלטיקה ולפתוח את יבוא הפירות והירקות, בחוק ההסדרים הנוכחי אין בשורות דומות.
לפחות בינתיים, גם הציבור מגיב באדישות יחסית. בניגוד להעלאות מחירים קודמות, שלוו בחרמות, קמפיינים והפגנות - כרגע אין סימן לכאלה.
שכר המינימום והדולר: למה המחירים עולים?
ממה נובע גל ההתייקרויות האחרון? על־פי שירה אחיעז, אנליסטית קמעונאות ב־IBI בית השקעות, "עליות המחירים האחרונות בשוק מוצרי הצריכה בישראל נובעות בעיקרן על רקע התייקרות בשלל תשומות, בעיקר לאור העלייה בסביבת האינפלציה ובריביות. מדובר בהוצאות דוגמת שכר דירה, חשמל, ארנונה והוצאות מימון שעלו משמעותית בתקופה האחרונה ומובילות לניפוח מבנה ההוצאות של החברות, כאשר עכשיו גם עלויות השכר צפויות לעלות עקב העלייה בשכר המינימום במשק".
שכר המינימום התעדכן באופן אוטומטי מ־5,300 ל־5,572 שקל בחודש, או 30.6 שקל בשעה, בשל עליית השכר הממוצע במשק. עליית השכר במשק, שנובעת בין היתר מעליית המחירים, מביאה בעצמה להגדלת התשומות העומדות בפני החברות - ומחייבות אותן להעלות מחירים.
"בנוסף", אומרת אחיעז, "במשך תקופה ארוכה נרשמה מגמת היחלשות השקל שמחזקת את הצורך בהעלאות המחירים". המוצרים המיובאים, שהעלויות שלהם נספרות בדולרים, מושפעים באופן ניכר מהיחס בין השקל לדולר. אם בינואר 2022 הדולר עמד על שפל של כ־3.1 שקלים לדולר, כיום מדובר במעל 3.6 שקלים לדולר. כל מוצר מיובא, אם כן, חייב לעלות יותר.
מלבד הצהרת כוונות, אין צפי לצעדים
מה אפשר לעשות? על־פי אחיעז, "יש מגוון דרכים שיכולות לעזור למתן את עליות המחירים, לדוגמה הקלת הנטל הרגולטורי מבחינת תהליכי יבוא מוצרים לישראל". את זה דווקא שר הכלכלה ברקת מקדם, ואמר אתמול כי "במסגרת הפחתת יוקר המחיה אנחנו מאמצים את התקינה האירופית לישראל. מה שטוב ומותר באירופה, טוב ומותר בישראל. זה המון עבודה של הסרת חסמים וטיפול ברגולציה, זה לאפשר לשחקנים להביא מוצרים בתקן האירופי, לצד התקן הישראלי".
להערכת אחיעז, "עליות המחירים ימשיכו ללוות את הסקטור בתקופה הקרובה, אך חשוב לציין כי כיום לצרכנים ישנה אלטרנטיבה לרכישת מוצרים בקשת רחבה של קטגוריות בתחום המותג הפרטי, אשר מציע מחיר זול בהשוואה למותגים המובילים בקטגוריה".
עוד גורם שתורם להעלאת המחירים דווקא עכשיו הוא העונתיות. "בדרך כלל לקראת החגים יש יותר מבצעים", אומרת אחיעז, וכנראה שגם ההיפך הוא נכון - קל יותר ציבורית לספוג עליות מחירים שמתרחשות אחרי תקופת החגים, כשאין קניות גדולות במיוחד.
גם אם הממשלה מתמקדת בהצהרות דרמטיות ופחות בצעדים קונקרטיים, כצרכנים אנחנו יכולים ללחוץ על המחירים בעצמנו - להתמקד בקניית מוצרים זולים ככל הניתן, ולא לחשוש לעבור ממותגים מוכרים למותגים פרטיים של רשתות השיווק וחברות חדשות לגמרי. ברגע שהחברות יראו שהצרכנים רגישים יותר למחיר, יהיה להן קשה הרבה יותר להעלות מחירים בהמשך.