ארה"ב | פרשנות

הלובי, התיקון לחוקה והטבח הבא: המחלה שהורגת את ארה"ב

השבוע התרחש אירוע הירי ה־202 השנה באמריקה, 9 חפים מפשע התווספו לרשימה של יותר מ־6,300 נרצחים • בחסות הזמינות הבלתי נסבלת של נשק, ירי הפך לסיבת המוות הראשונה של ילדים בארה"ב וצעירים ניצבים גם בצד השני של ההדק • החקיקה, פסקי הדין, והכסף הגדול מאחורי הטבח הבא בארה"ב

האנדרטה לזכר תשעת ההרוגים בטקסס / צילום: Associated Press, Tony Gutierrez
האנדרטה לזכר תשעת ההרוגים בטקסס / צילום: Associated Press, Tony Gutierrez

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com. בטוויטר @chanansteinhart

השבוע שוב התבשרנו על רצח המוני באמריקה, הפעם 9 הרוגים בקניון בטקסס. שוב תמונות מזוויעות של ילדים נקובי כדורים, שוב הדיונים הרועשים - ושוב לא יעשה דבר עד לאירוע הבא. לפי ארגון "The Gun Violence Archive" מתחילת השנה התרחשו באמריקה 202 מקרים של ירי המוני, כזה שבו נורו מעל ארבעה אנשים באירוע. מקרים שהם המשך ישיר של 647 אירועים בשנה שעברה ו־690 בשנת 2021. בתי ספר יסודיים, תיכון או אוניברסיטאות, מרכזי קניות, בתי חולים וכנסיות, מסיבות יום הולדת פרטיות, מועדוני לילה וקונצרטים, שום מקום אינו קדוש מדי לזוועה הזו, בה קיפחו אלפי אמריקאים את חייהם בעשורים האחרונים.

●  נתיב הכסף לג'יהאד ומאגר הגז שחמאס עלול להפסיד: מנופי הלחץ הכלכלי בעזה
בלונדון, בירושלים ובמאבק בדיסני: דסאנטיס נערך למרוץ לבית הלבן | יואב קרני, פרשנות

סיבת המוות המובילה אצל ילדים בארה"ב

הזמינות הבלתי נסבלת של נשק באמריקה, שיאנית עולמית במספר כלי נשק לתושב (כ־120 כלי נשק לכל 100 תושבים) הביאה בשנת 2021 (האחרונה לגביה ישנם נתונים רשמיים) לשיא חדש של 48.8 אלף מתים כתוצאה מירי. אלו כוללים מעשי רצח, התאבדות ותאונות. זו גם סיבת המוות המובילה אצל ילדים עד גיל 18. כ־19% ממקרי המוות, כמעט 3,600 ילדים.

נערות נמלטות מאירוע הירי בטקסס השבוע / צילום: Reuters
 נערות נמלטות מאירוע הירי בטקסס השבוע / צילום: Reuters

האמת על התיקון השני לחוקה האמריקאית

ההסבר הראשון שנותנים הפרשנים לעובדה שכמעט 50% מהאנשים באמריקה מתגוררים בבית עם נשק אחד לפחות הוא התיקון השני לחוקה. אבל האמת מורכבת יותר.

התיקון השני לחוקה קובע כי "מאחר שמיליציה ערוכה היטב נחוצה לביטחונה של מדינה חופשית, אין להגביל זכותם של בני אדם להחזיק נשק ולשאתו". אבל הקשר בין הרישא והסיפא של הסעיף, לא ברור. חוסר הבהירות הזאת עוררה ויכוח שנמשך עד היום, יותר מ־230 שנה אחרי: האם הזכות שבסיפא, להחזיק נשק, ניתנה רק בקונטקס של הרישא, כחלק ממיליציה מפוקחת? או שמא תחילת המשפט אינה אלא הסבר כללי להענקת זכות אישית לשאת נשק?

בשנת 1939 אימץ בעקיפים בית המשפט העליון, במה שכונה פסק דין מילר, את הפרשנות הראשונה וקבע כי הקונגרס יכול לחוקק חוקים המגבילים את זכות הפרט להחזקת נשק. תקדים זה עמד על כנו כמעט 70 שנה, עד שבשנת 2008 העליון קבע בפסק דין אחר (DC נגד הלר), כי התיקון השני דווקא התכוון להעניק זכות אישית לנשיאת נשק. ביהמ"ש לא ביטל לחלוטין את הלכת מילר, אך צימצם מאוד את יישומה.

למרות פסקי הדין השונים המרחיבים את הזכות לשאת נשק, מגבלות שהטילו המדינות השונות בארה"ב נותרו בעינן, והחלו להיווצר פערים גדולים בין המדינות ביחס לחוקי נשק. כך זמינות כלי נשק ומספר מקרי מוות כתוצאה מירי הפכו לבעיה שונה לחלוטין במדינות שונות באמריקה. במדינות בהן אין כמעט חוקים מגבילים להפצת כלי נשק (כמו מיסיסיפי, לואיזיאנה ומיזורי) שיעור מקרי המוות גדול פי חמישה ויותר מאשר במדינות בעלות ההגבלות החמורות.

אנדרטה לזכר נרצחים בטבח נוסף השנה, קליפורניה / צילום: Associated Press, Ashley Landis
 אנדרטה לזכר נרצחים בטבח נוסף השנה, קליפורניה / צילום: Associated Press, Ashley Landis

זמינות הנשק האוטומטי לצעירים מגיל 18 הביאה במאה הזו לגל הבלתי נגמר של רציחות המוניות בבתי ספר. על פי הוושינגטון פוסט, מאז 1999 אירעו 380 מקרי ירי בבתי ספר, 42% מהם בבתי ספר יסודיים או בחטיבות ביניים, בהם מתו מעל 400 איש. אחד המקרים המזעזעים היה טבח שגבה 26 בבית הספר היסודי סאנדי הוק שבקונטיקט בשנת 2012. רוב הנרצחים היו ילדי כיתה א'. המפגע היה צעיר בן 20 בלבד, חמוש ברובה AR15, הגרסה האזרחית של הרובה הצבאי M16. אותו כלי הריגה שימש גם בטבח בתיכון פארקלנד בפלורידה ב־2018. גם כאן הרוצח היה צעיר, רק בן 19, והוא רצח לא פחות מ־17 בני אדם. המקרה האחרון היה בטקסס, בבית הספר יסודי בטקסס. הרוצח היה רק בן 18. חמוש באותו AR15 ורצח 21 חפים מפשע.

לובי הנשק החזק בוושינגטון

לאורך השנים נעשו כמה ניסיונות מוצלחים להגביל את זמינותם של כלי הנשק המסוכנים ביותר. אחד מהם היה איסור בן 10 שנים על ייצור, שינוע ואחזקה של כלי נשק התקפיים וסמי־אוטומטיים. הוא נולד בשנת 1994 תוך שיתוף פעולה בין הנשיא לשעבר קלינטון לנשיאים רפובליקנים רייגן ופורד, ופג תוקפו ב־2004. כל הניסיונות לחדשו נכשלו. האחרון שבהם היה ב־2013 לאחר טבח נוסף בבית ספר יסודי. כל הסנאטורים הרפובליקנים התנגדו, למעט אחד.

דעת הקהל באמריקה היא תמונת מראה להתנגדות העיקשת של הרפובליקנים למגבלות על הפצת נשק. מסקרים רבים עולה כי רוב הציבור דווקא תומך בחוקים המטילים מגבלות שונות על זמינותו של נשק בכלל, ונשק התקפי בפרט. כך למשל, סקר של מכון גאלופ בשנת 2022 מצא כי 92% מהאמריקאים תומכים בבדיקות רקע קפדניות לרוכשי נשק; 86% בעד איסור על מכירת נשק למי שעלולים להיות מסוכנים לעצמם או לאחרים; ו־76% בעד איסור למכירת נשק למי שגילו פחות מ־21.

 

למה הפוליטיקאים במפלגה הרפובליקנית מתעלמים מהרצון הברור של הציבור האמריקאי? אחת הסיבות המרכזיות לכך היא קבוצות אינטרסים, לובינג. לתומכי הנשק יש את אחד מארגוני הלובי החזקים והאפקטיביים בוושינגטון, שיגדוע בשמו NRA. במשך עשורים נלחם הלובי ביוזמות חקיקה להגבלת תפוצת הנשק, וסייע פוליטית וכלכלית למועמדים שיישרו קו. בין 1998 ל־2020 ארגונים שונים התומכים בזמינות והפצת נשק הוציאו כ־170 מיליון דולר על לובינג בוושינגטון, כ־90% מהסכום הלך למחוקקים רפובליקנים. זרועות NRA מממנות גם פרסומות טלוויזיה, ותמכו בטראמפ ובשישה מועמדים רפובליקנים לסנאט בבחירות 2016. כך, נשקים מופצים ברחבי ארה"ב בניגוד לדעת הקהל ומקרי הירי ההמוניים מתרבים.

אבל כמו רבות ממחלותיה של מנהיגת העולם החופשי, גם המחלה הזו מתרכזת בדור הישן. הצעירים הרפובליקנים, בני 13־40, דומים הרבה יותר לבני גילם הדמוקרטים בנושא הזה מאשר להוריהם. לפי סקרים, כמעט 50% מהם בעד הגבלות על זמינות הנשק בארה"ב. עד שאלה יגיעו למוקרי הכוח, אמריקה תמשיך להזדעזע מירי המוני בבתי ספר, בחגיגות ה־4 ביולי או במרכזי קניות. אבל הם לפחות נותנים תקווה שיום יבוא ויהיה מי שיעצור את הטבח הבא.