שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
הדיון התשיעי במספר שנערך בוועדת הכספים של הכנסת בחוק קרן הארנונה הביא לפיצוץ גדול, לשלל ידיעות משניות הקשורות בו - וכמובן לחידוש המחאה של השלטון המקומי. מדוע זה קרה, רגע לאחר שנדמה לכולם כי הושגו הסכמות, מה מעצבן את המתנגדים העיקריים, ומה המרחק עד לאישור החוק בפועל? גלובס עונה על השאלות המרכזיות.
● המחאה נגד קרן הארנונה: השלטון המקומי הכריז על שביתה
● במקום לחגוג את המענקים שבדרך, הרשויות נותנות לחולדאי לנהל את ההצגה | פרשנות
מהו חוק קרן הארנונה?
החוק קובע כי מתוך הגידול השנתי בהכנסות הארנונה שלא ממגורים (ארנונה לעסקים בעיקר), נדרשת כל רשות להפריש שיעור קבוע מסוים, וזה יועבר לקופת קרן הארנונה. גובה ההפרש נקבע בהתאם לגובה ההכנסות מארנונה לעסקים, כך שרשויות שמכניסות כסף רב יותר, יידרשו להפריש סכומים גדולים יותר. הכספים המצטברים בקרן יועברו לכלל הרשויות בארץ, בהתאם למספר היתרי הבנייה למגורים שיוציאו: על כל יחידת דיור שיינתן לה היתר, הרשות תקבל סכום מסוים.
מהי מטרתו של החוק?
החוק גובש, על פניו, במטרה להציע עוד כלי להתמודדות עם משבר הדיור: דרך חישוב הארנונה כיום מביאה למצב שבו כל יחידת דיור למגורים נחשבת גירעונית מבחינת תקציב הרשות שבתחומיה היא נבנית, וכך בעצם הופכת את המגורים ללא רצויים ברשויות רבות.
החוק למעשה "עוקף" את חישוב הארנונה המורכב, על ידי חלוקה מחדש של נתח מסוים מההכנסות המתקבלת בכל רשות, ובאותה הזדמנות מתמרץ ראשי ערים לקדם בניית יחידות דיור בתחומם באמצעות המענק על כל היתר בנייה - ובכך לכאורה "הורג שתי ציפורים במכה אחת".
כיצד אמורה להתבצע הפרשת הכספים?
טיוטת חוק ההסדרים הציגה את ההסדר המקורי שגיבשו אנשי משרד האוצר:
1. רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים, לנפש, הייתה יותר מ־2,000 שקלים בממוצע, תפריש 49% מהגידול בהכנסות מארנונה שאינה ממגורים באותה שנה.
2. רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים, לנפש, הייתה גדולה מ־1,000 שקלים בממוצע ולא גדולה מ־2,000 שקלים בממוצע, תפריש 30% מהגידול בהכנסות מארנונה שאינה ממגורים באותה שנה.
3. רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים, לנפש, הייתה יותר מ־500 שקלים בממוצע אבל פחות מ־1,000 שקלים, תפריש 20% מהגידול בהכנסות מארנונה שאינה ממגורים באותה שנה.
4. רשות מקומית שבה הארנונה שאינה ממגורים, לנפש, הייתה פחות מ־500 שקלים בממוצע, תפריש 10% מהגידול בהכנסות מארנונה שאינה ממגורים באותה שנה.
מדוע ראשי הערים והשלטון המקומי כועסים?
הכעס מגיע, באופן טבעי, בעיקר מראשי הרשויות העשירות יותר - אלו שצפויות להפריש נתח גדול יותר מההכנסות שלהן אל קרן הארנונה. המחאה היא נגד "הכנסת היד לכיס" מצד הממשלה, ועל צמצום הסמכות והכוח של השלטון המקומי, תוך הגדלת כוחו של השלטון המרכזי, לדבריהם. משה פדלון, ראש עיריית הרצליה, אף טוען כי אישור החוק יביא ל"סירוב המוני של תושבי העיר לשלם מעתה את מס הארנונה".
נדמה היה שהושגו כבר הסכמות. מה הן כללו?
מחאתם של ראשי הערים, שהחלה כבר לפני כחודשיים עם איומיהם על עצירת עבודת ועדות התכנון המקומיות, הובילה את אנשי האוצר לבחון מחדש את המתווה בניסיון להגיע לפשרות - בין היתר במסגרת דיוני ועדת הכספים. בסוף השבוע האחרון הודיעה דוברות ועדת הכספים כי "הושגה הסכמה לעניין חוק קרן הארנונה", ולגלובס נודעו עיקרי סעיפיה:
1. הפחתת שיעור ההפרשות: המדרגה הראשונה (הערים העשירות) תופחת ל־28% בלבד; השנייה - ל־20%; השלישית ל־15%; והרביעית ל־7.5%.
2. הפחתת המענק לכל יחידת דיור, בהתאם: מ־2,000 שקל לכל יח"ד ל־1,850 שקל לכל יח"ד. עבור היתרים שניתנו כבר, בין השנים 2018 ל־2020 - המענק יופחת מ־1,500 שקל ל־1,000 שקל.
3. תיקון מנגנון פעולת מועצת הקרן: במטרה לחזק את האחיזה של השלטון המקומי בקרן, יו"ר המועצה יהיה יו"ר המרכז לשלטון מקומי - במקום אחד מנציגי הרשויות המקומיות, ונציג הציבור (מתוך שבעת החברים בקרן) ייבחר על ידי שר האוצר, שר הפנים ויו"ר המועצה, ולא על ידי שר האוצר לבדו.
4. בקופת הקרן לא יצטברו עודפים (למעט סכום מינימלי מסוים כמעין "כרית ביטחון" למקרה של שינויים דרמטיים בהכנסות במעבר משנה לשנה), והיא לא תוכל לקבוע כללים והוראות שונות לגבי הקצאת כספי הקרן, כפי שנקבע בנוסח המקורי. המטרה: למנוע שימוש בכספי הקרן למטרות אחרות.
מדוע "התפוצצו" השיחות?
על פי גורמים יודעי דבר השיחות בסוף השבוע, בין גורמי האוצר לבין נציגי המרכז לשלטון מקומי ופורום ה־15 (פורום הערים האיתנות פיננסית), כבר הגיעו עד כדי גיבוש נוסח כתוב ומוסכם על כל הצדדים. נדמה שראשי ערים רבים לא אהבו את הסיכום החדש, ולכן הדברים הגיעו לכדי פיצוץ נוסף. על כך כתב ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה-הכהן, בעמוד הפייסבוק שלו מיד לאחר ההכרזה על שביתה: "הצלחנו לבטל את ההסכמה שניתנה על ידי השלטון המקומי לאישור חוק השוד, שניתנה תחת איום חמור של הממשלה".
ומה צפוי כעת?
בדיון שנערך בוועדת הכספים של הכנסת אושר בסופו של דבר איחוד של סעיפי החוק, אשר פוצלו כאשר החוק הונח לראשונה על שולחן ועדת הכנסת. איחוד הסעיפים יאפשר למעשה, עם אישור חוק הארנונה כולו, להפעיל את קרן הארנונה בפועל - אך האישור דרוש את אישור ועדת הכנסת לעניין איחוד הסעיפים.
מדובר בעניין טכני, אך בוועדת הכספים לא יודעים לומר מתי הוא יקרה, ובהתאם - לא יודעים להגיד מתי יימשכו הדיונים ותתקיים הצבעה על החוק, לטובת אישורו לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. יש לציין שהמועד האחרון להעברת חוק התקציב (שבתוכו אמור להיכלל גם חוק קרן הארנונה) הוא בעוד שבועיים, ב־29 במאי.