יוס שירן, מנכ''ל אבן קיסר / צילום: יונתן בלום
בשנה שעברה, למרות המצב המאקרו כלכלי העולמי וקשיי שרשרת האספקה, היה נראה שיצרנית משטחי העבודה לבית, אבן קיסר מקיבוץ שדות ים, נמצאת סוף סוף בדרך הנכונה, אחרי כמה שנים קשות בעסקיה. החברה, שבשנת 2018 חוותה טלטלה קשה שכללה הפחתת תחזיות פיננסיות, שינויים תכופים בהנהלה ואובדן אמון מצד המשקיעים בשוק ההון, החלה להרחיב את פעילותה בתחום הייצור ושיווק משטחים לשימוש במטבחים, חדרי אמבטיה ושירותים גם לחומרי גלם נוספים מלבד קוורץ, ביצעה רכישות ואף החלה לדבר על הגעה להכנסות שנתיות של מיליארד דולר ב־2025.
● יורשים, גרסת קוקה קולה: אימפריית המיליארדים של האחים ורטהיים שוב תוסס
● מנדל"ן ועד סייבר: 150 החברות האמינות בישראל
אולם בחודש מרץ השנה הפתיעה אבן קיסר כשהודיעה על שינוי כמעט מיידי בעמדת המנכ"ל: יובל דגים, שניהל את החברה מאוגוסט 2018, הוחלף על ידי יוס (יוסף) שירן, שזהו לו סיבוב שני בניהול אבן קיסר, לאחר שהוביל אותה בין השנים 2009־2016, כולל בתקופת ההנפקה הראשונית שלה בנאסד"ק ב־2012. המנכ"ל הקודם דגים כיהן בתפקיד במשך ארבע וחצי שנים, אחרי שהחליף את המנכ"ל הזמני יעיר אורבוך, שמונה לתפקיד לאחר שקודמו, רענן זילברמן, פרש במפתיע מהתפקיד לאחר כשנה בלבד.
שירן לא חיכה הרבה, ובשבוע שעבר, לצד פרסום הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של השנה, הודיע על תוכנית רה־ארגון גלובלית, שכוללת בראש ובראשונה את סגירת המפעל הוותיק של אבן קיסר בקיבוץ שדות ים - המפעל שממנו החלה פעילותה לפני כ־30 שנה. המהלך כולל גם פיטורים של כ־150 עובדים, וזאת לאחר שבסוף השנה שעברה אבן קיסר נפרדה מ־200 עובדים בהליך התייעלות קודם. זהו צעד ראשון בהתייעלות וייתכן שאחריו יגיעו עוד. בסוף 2022 העסיקה אבן קיסר 2,100 עובדים, מהם 655 מישראל. בחברה מדגישים כי סגירת המפעל לא תפגע בייצור שלה, שיעבור בחלקו לאתר בצפון הארץ, ובחלקו הקטן יותר לארה"ב ואולי למזרח אסיה.
שירן הסביר כי תוכנית הרה־ארגון "תאפשר לנו להתמודד בצורה הטובה ביותר עם האתגרים התפעוליים שמולם החברה ניצבת. בראש ובראשונה אנו מתמקדים בשיפור תזרים המזומנים". הוא הוסיף שסגירת המפעל היא החלטה לא קלה עבור החברה, אך "אנו מאמינים שזהו צעד הכרחי לייעול הייצור של אבן קיסר והפיכתו לגמיש יותר, ולצמצום ההוצאות שלנו. המפעל הוותיק מציב שורה של אתגרים לשם עמידה בדרישות הרגולציה המקומית".
אבן קיסר הייתה יכולה לשדרג את שני קווי הייצור של המפעל הקיים, בהוצאה שמוערכת בעשרות רבות של מיליוני דולרים. אולם הכבדה של הרגולציה בישראל הפכה את השדרוג הזה ללא משתלם. תקן מחמיר הנוגע לפליטות של סטירן (חומר כימי מסוכן שנפלט בייצור המשטחים של החברה), שנכנס לתוקף לפני כעשור, כבר הוביל להשקעות גדולות של אבן קיסר ברגולציה, עלויות שהכבידו על החברה. בפברואר 2022, למרות מאבק שניהלה החברה, התקן הוחמר. על רקע הרצון לשפר את התוצאות הפיננסיות, ולמרות הקושי הנלווה, בחברה הוחלט לסגור את המפעל.
בשיחת הוועידה שערכה החברה עם אנליסטים לאחר פרסום הדוחות אמר שירן כי "ברור שאבן קיסר נמצאת מאחור בכל הקשור ליכולתה להציג רווחיות וערך לבעלי המניות, ואנו נחושים לשפר זאת". להערכתו, תוכנית הרה־ארגון תעזור לחברה לחזור לרווחיות ולתפיסת נתחי שוק, כמו גם לשיפור התזרים - שבו היא כבר מזהה שיפור, עם תזרים חיובי מפעילות בסך 7.9 מיליון דולר ברבעון הראשון.
ההכנסות ברבעון הסתכמו ב־151 מיליון דולר, ירידה של 11.6% ביחס לרבעון המקביל, והחברה עברה להפסד נקי של 3.8 מיליון דולר, לעומת רווח ברבעון המקביל. על בסיס Non-GAAP היא הפסידה 6 מיליון דולר, פי כמה מתחזיות האנליסטים, וה־EBITDA התכווץ ביותר מ־95% ל־0.5 מיליון דולר. החברה אף השעתה את התחזית השנתית.
חזית מאיימת בפעילות באוסטרליה
אחד הגורמים שסללו כנראה את דרכו של שירן חזרה לכס המנכ"ל, הוא מצבה של החברה באוסטרליה, אחד השווקים המרכזיים של אבן קיסר, עם 16.8% מהמכירות (כולל ניו זילנד) בשנת 2022. שווקים גדולים אחרים שלה הם ארה"ב (49.5% מהמכירות) וקנדה (13.5%).
ברבעון הראשון של השנה המכירות באוסטרליה נותרו ללא שינוי מהרבעון המקביל, כשבמונחי מטבע מקומי נרשמה עלייה, אולם המגמה הכללית שם פחות חיובית. בתחילת השנה עלה לכותרות באוסטרליה הנושא של מחלת סיליקוזיס - מחלת ריאות חשוכת מרפא שמאפיינת את העובדים החשופים לאבק שנוצר בעת עיבוד המשטחים שמייצרת החברה.
בעבר, תביעת ענק ייצוגית נגד החברה בישראל מצד עובד שחלה הסתיימה בפשרה. כעת לאחר פרסומים בתקשורת המקומית, הממשלה האוסטרלית בוחנת את הרגולציה בתחום, ואיגוד עובדים השיק קמפיין שבו קרא לממשלה לאסור שימוש באבן מהונדסת מ־2024 - עמדה שזוכה לתמיכה מצד שרים באוסטרליה.
כבר עתה יש במחוזות שונים באוסטרליה שינויים שמגבילים את השימוש בחומר זה או מציבים דרישות בטיחותיות הנוגעות לו. בדוח המורחב של אבן קיסר ל־2022 היא מציינת כי יוזמות רגולטוריות במדינות שונות נחוצות לשמירה על הבריאות והבטיחות, אך שינויים כאלה עלולים לשבש את השוק או להטיל עומס על יצרנים ומפיצים, כך שיעברו לשימוש בחומרים אחרים, מה שעלול לפגוע בעסקי החברה.
כמו כן לדבריה, שינויים נוספים ברגולציה עלולים לפגוע מהותית בעסקיה. אבן קיסר מעסיקה 124 עובדים באוסטרליה. כך שנראה שלמצב המעורער שם היה קשר לשינוי בעמדת המנכ"ל וייתכן שגם לצורך ברה־ארגון. במקביל, גם המצב בארה"ב לא מזהיר: בשיחת הוועידה נשאל שירן על אסטרטגיית הצמיחה שם, והשיב כי לחברה יש תשתית וצוות חזקים, ובכוונתה לנקוט צעדים לשיפור התוצאות.
הפסדים מלוא הטנא (על הנייר)
מניית אבן קיסר הונפקה בנאסד"ק ב־2012 ושלוש שנים לאחר מכן נסחרה במחיר שיא ששיקף לחברה שווי של כ־2.5 מיליארד דולר. מאותו שיא צנחה המניה בכ־93%. המפסידים הגדולים "על הנייר" מהמצב הנוכחי הם בעלי המניות הגדולים בחברה - קרן ההשקעות טנא בראשותו של ד"ר אריאל הלפרין וקיבוץ שדות ים, שמחזיקים יחד בכ־40% מהמניות (מעל 20 מהמפוטרים הם חברי קיבוץ).
קרן טנא המתמקדת בעיקר בחברות מהתעשייה קיבוציות השקיעה באבן קיסר ב־2006, ושבע שנים מאוחר יותר ביצעה אקזיט בתשואה של פי 5 על ההשקעה, כשמכרה מניות ב־186 מיליון דולר. ב־2016 הקרן חזרה לסיבוב השקעה נוסף כשרכשה מניות ב־43.5 מיליון דולר. בהמשך, לאחר נפילה במניה, רכשה הקרן מניות נוספות תמורת כ־30 מיליון דולר. כיום, כשמחיר המניה משקף שווי חברה של 160 מיליון דולר בלבד, מופסדת טנא, על הנייר, עשרות מיליוני דולרים על הסיבוב השני שלה באבן קיסר. בעלי המניות בחברה ודאי מקווים שהסיבוב השני של שירן יהיה טוב יותר מזה של קרן טנא, לפחות כפי שהוא עד כה.