קרן הארנונה: צעד ראשון בניסיון להתמודד עם הפערים הבלתי נסבלים

מנגנון הארנונה מנציח את הפער בין מרכז לפריפריה, במעגל אותו מנסה קרן הארנונה לשבור • אחד הגורמים המעכבים את הרעיון הוא ראשי הרשויות החזקות, שמבקשים לשמור על עצמאות ובידול • אלה טענו השבוע בכנסת כי "קרן הארנונה מתגמלת רשויות שמתנהלות בצורה לא אחראית"

מנגנון הארנונה מנציח את הפער בין מרכז ופריפריה / צילום: יח''צ
מנגנון הארנונה מנציח את הפער בין מרכז ופריפריה / צילום: יח''צ

הכותבת היא יועצת אסטרטגית ומנכ"לית פירמת הייעוץ Tefen

אם נשים בצד אינטרסים פוליטיים, יש פה ויכוח על אופי היחסים בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי וביחסי הגומלין בין הרשויות. בישראל, ישנם פערים מאוד גדולים בין מרכז לפריפריה ובין ערים גדולות וחזקות לערים קטנות ומוחלשות. למעשה, הפער הזה מנציח את עצמו, בין היתר דרך מנגנון הארנונה.

ככלל, בערים גדולות וחזקות, שבהן יותר מסחר ומשרדים, התרומה של הארנונה העסקית (שהיא גבוהה מארנונה למגורים) להכנסות העירייה הרבה יותר גבוהה לעומת ערים קטנות. כך, לעיריות חזקות יש יותר משאבים לפתח את העיר, ואילו העיריות הקטנות מתקיימות 'מהיד לפה', מבלי שנותר להן עודף להשקיע בצמיחת העיר. הערים החלשות לא מצליחות להקים אזורי מסחר ומרכזי תעסוקה, הפריפריה נותרת דלה באוכלוסייה ומסחר, ומנגד המרכז הולך ונהיה צפוף יותר.

לעצור את מעגל הקסמים

את מעגל הקסמים הזה מנסה 'קרן הארנונה" לשבור. לא מדובר ברעיון חדש, הוא מסתובב באוצר כבר שנים רבות, אך קשה לקדם אותו ברמה הפוליטית בשל כוחם של ראשי הרשויות החזקות. האינטרס של הרשויות החזקות הוא לשמור על עצמאות ובידול. ואולם, האינטרס הרחב יותר של המדינה הוא להקטין את הפערים בין מרכז לפריפריה. הפערים הללו, במדינה כה קטנה, הם מצב בלתי נסבל, שפוגע ביכולת להתמודד עם האתגרים ארוכי הטווח שקיימים כאן.

"חוק הארנונה" הוא מנגנון, אחד מיני רבים שצריך ליישם, שמגביר את השיתופיות בין הרשויות המקומיות. ראשית, חשוב לדייק כי הכותרת מעט מטעה. קרן הארנונה לא מנכסת ארנונה למגורים, אלא רק שיעור מסוים, מתון למדי של 10%-28%, מהרווח מארנונה עסקית, בכפוף לעוד שורה של תנאים וקריטריונים שנועדו לשמור על איזון. מתוך הקופה הקיבוצית הזו של קרן הארנונה מחלקים לערים תמריצים על כל היתר בנייה למגורים.

כך, למעשה יש לערים קטנות יכולת לבנות יותר יחידות מגורים ולמשוך עוד תושבים. הגידול במספר התושבים מוביל גם למשיכת השקעות ולכניסת גורמים מסחריים וליצירת מקומות עבודה, וזה מגדיל את הכנסות הרשות מארנונה מסחרית. כך יוכלו ערים חלשות לקבל דחיפה שתאפשר להן לעלות על מסלול צמיחה. אין להן דרך אחרת.

אם קרן הארנונה תהיה המנגנון היחיד לסגירת פערים, היא תיכשל. חייבים לצד זאת, לגבש תוכניות סדורות לעידוד תעשייה ומסחר בפריפריה, כך שייווצר סל של כלים ותמריצים.

האינטרס הציבורי הכולל

הרשויות מחולקות לתשעה אשכולות. באופן היסטורי, העיריות באשכולות הנמוכים, 1-6, מצויות בגירעונות גדולים שאין להן דרך לצאת מהן. הטענה שנשמעה אתמול בוועדת הכנסת מצד ראשי הערים החזקות, לפיה קרן הארנונה מתגמלת רשויות שמתנהלות בצורה לא אחראית, היא טענה פופוליסטית ושקולה לאדם עשיר שנוזף בעובד קשה יום שמשתכר שכר מינימום על כך שהוא במינוס בבנק.

קול הצעקה של ראשי הרשויות החזקות הוא טבעי, למה שהם יתנו מכספם כדי לסייע לעיריות אחרות. ואולם, חשוב להסתכל על האינטרס הציבורי. יש צורך ממשי ברפורמת עומק במבנה השלטון המקומי, כדי שלא תיווצרנה לנו "מדינת תל אביב" ו"מדינת חיפה" ומדינת "רמת השרון". קרן הארנונה היא צעד ראשון.