גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנשיא האוקראיני הוא הכוכב העליון בפסגת ה־G7 ביפן; סין ורוסיה על הכוונת

מנהיגי הדמוקרטיות העשירות העניקו לנשיא וולודימיר זלנסקי יחס מיוחד בפסגתן ביפן ● הנשיא ביידן אף הסיר את התנגדותו למסירת F־16 לאוקראינה ● הרוסים אומנם חוגגים את השלמת כיבוש באחמוט, אך הם במצוקה: מדממים בלחימה ומאבדים ידיים עובדות לטובת גיוס לצבא

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בועידת ה־G7 ביפן / צילום: Associated Press, Susan Walsh
נשיא ארה''ב ג'ו ביידן ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בועידת ה־G7 ביפן / צילום: Associated Press, Susan Walsh

לסמליות לא היה שיעור: בהירושימה, עשר שנים לאחר ועידת ה־G7 האחרונה שבה השתתף ולדימיר פוטין, מנהיגי הארצות הדמוקרטיות העשירות אימצו את נשיא אוקראינה אל לבם והעניקו לו במה גבוהת פרופיל.

בכירה בסיטי ממליצה על מניות בריאות, סייבר ו-AI: "לא כדאי לחכות בצד" | ראיון
החברה שביצעה גיוס שהיקפו פי 10 משווייה
הכלכלנית שבטוחה מי הביא לזינוק באינפלציה - ומי משלם את המחיר | ראיון

קבוצת שבע הארצות קמה מלכתחילה, כדי לחזק את שיתוף הפעולה בין הדמוקרטיות המערביות בימי המלחמה הקרה, לפני כמעט 50 שנה. היא רואה את עצמה לא רק כפורום פוליטי וכלכלי, אלא גם כ"קהילה של ערכים", הדוגלת ב"חירות, זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק, לצד שגשוג ופיתוח בן קיום". רוסיה הוזמנה להצטרף ב־1998, על יסוד ההנחה שהיא הפכה לדמוקרטיה. היא סולקה ב־2013, לאחר פלישתה לחצי האי קרים.

זלנסקי פוגש את מודי

אף כי זו פסגתם של מנהיגי שבע העשירות, עניין רגיל הוא שמוזמנים אליה כ"משקיפים" מנהיגיהן של ארצות דמוקרטיות נוספות. הפעם הופיעו ראש ממשלת הודו, נשיא ברזיל, נשיא אינדונזיה וראש ממשלת אוסטרליה. לזלנסקי ניתנה אפוא ההזדמנות לפגוש לא רק את מנהיגי המערב, אלא גם שלושה שלא פגש מעולם.

רבת משמעות הייתה התראותו עם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי. הודו נמנעה מלגנות את פלישת רוסיה, והיא מוסיפה לנהל קשרי מסחר ענפים איתה, בייחוד בתחום האנרגיה. ספק אם זלנסקי הצליח לשכנע את הודו לשנות כיוון, אפילו במקצת. מנהיג זו המכונה 'הדמוקרטיה הגדולה בעולם' ידוע בחיבתו לסיסמה 'ארצנו תחילה'. ההודים אינם אוהבים זרים המטיפים להם מוסר. אבל הם גם רוצים בהבנת המערב לחששותיהם מפני כוונותיה של סין.

סין ורוסיה היו על הכוונת בהירושימה, ושתיהן הגיבו בחריפות. סין הכריזה שלבאי הפגישה "אין כל אמינות בין־לאומית". רוסיה האשימה אותם שכל רצונם הוא לבודד את רוסיה, "ולהרוס אותה כמשתתפת גיאופוליטית בכירה". סין מטרידה את מנוחת ה־G7 גם בגלל החששות מפני כוונותיה האגרסיביות בים סין הדרומי, במיוחד כלפי טייוואן, וגם בגלל המשמעויות הפוליטיות של משקלה הכלכלי הכבד.

למה ביידן חזר בו?

ביום הראשון של הפסגה, הנשיא ג'ו ביידן הקדים והעניק לזלנסקי את מבוקשו: הוא הודיע, שארה"ב אינה מתנגדת עוד לאספקת מטוסי F-16 לאוקראינה. ארצות אחרות יספקו אותם, אבל היא תאמן אוקראינים בהטסתם. יורי זאק, יועץ לשר ההגנה האוקראינה, אומר ל'וושינגטון פוסט', כי אפשר שהמטוסים יגיעו בסוף ספטמבר או תחילת אוקטובר, "ובלבד שנטיל את מלוא כובד משקלנו, והחלטות ייפלו במֿהירות".

מה בעצם קרה כאן? מה הביא את ביידן לשנות את דעתו? לא ברור. אבל הכרזתו הייתה סמוכה להודעת ההתפטרות של קולין קאהל, האיש מס' 3 במשרד ההגנה, שהיה המתנגד העיקרי של מסירת F-16 לאוקראינה. הם יהיו יקרים מדיי, הוא אמר, והם אינם משרתים את "צרכיה המיידיים" של אוקראינה.

איש אינו מאמין בזה עוד, והשאלה הבלתי נמנעת היא מה היה הטעם בעיכוב מסירתם. תוצאת העיכוב היא, שהמטוסים לא יעניקו לאוקראינה את המטרייה האווירית שלה היא זקוקה במתקפת־הנגד המתוכננת שלה. למתקפה הזו יש פוטנציאל דרמטי. היא תראה את גבול יכולתה של אוקראינה לחזור ולהשתלט על השטחים שרוסיה כבשה מאז 2014, או לפחות מאז פברואר 2022.

האומנם טייסים אוקראיניים יספיקו ללמוד בתוך ארבעה חודשים מה שלוקח בדרך כלל שנתיים? האוקראינים רכשו מוניטין במהירות הלימוד שלהם וביכולת הביצוע בשורה של מערכות נשק. אולי הם ישברו שיאים גם בשחקים. העניין הוא בזה שהפעלת מטוסים אינה רק עניין לטייסים. היא מצריכה מערכת תחזוקה גדולת ממדים ושדות תעופה, שיהיו בהישג ידם של טילים רוסיים.

האוקראינים מפצירים באירופים לספק להם מטוסים נוספים. סגן שר החוץ בקייב אמר ביום שבת לבי.בי.סי, שבאירופה יש 500 מטוסי 'יורופאייטר טאייפון', מפיתוח אירופי משותף. "אם יספקו לנו 10% ממצבת המטוסים שלהם, זו תהיה תרומה עצומה", אמר.

״היה גבר, התגייס לצבא!״

הודעת הבעלים של צבא שכירי החרב הרוסיים 'ואגנר', כי העיר באחמוט נפלה בידי אנשיו ("לאחר 427 ימי לחימה") הרימה את רוחם של אוהבי רוסיה במדיה החברתית. אבל לא ברור כלל באיזו מידה היא משפיעה על מצב רוחם של הרוסים. מקורות ביטחון בארה"ב העריכו באחרונה את סך כל הנפגעים הרוסיים ב־223 אלף, כולל 43 אלף הרוגים.

מצוקתה של רוסיה ניכרת בהבעות פניהם של מנהיגיה, באינטונציות שלהם, בלשון הגוף של פרשניה, וגם בסטטיסטיקה. הדוח החודשי של המכון למדיניות כלכלית על שם יגור גאיידאר במוסקבה הראה בשבוע שעבר, כי "רוסיה רשמה את המחסור החמור ביותר בידיים עובדות מאז עלה ולדימיר פוטין לשלטון", בסוף 1999.

סקר של אלף מפעלי תעשייה בחודש אפריל העלה, כי ב־35% מהם יש מחסור בעובדים. סיבה אחת היא הגיוס החלקי לצבא, שהתחיל בספטמבר שעבר. המחסור הזה, לפי המכון, הוא "בעיה עמוקה וארוכת־טווח", המסכלת את התפתחות התעשייה. הדוח מצוטט בכתב העת 'פוליטיקו'.

לפי הדוח, המחסור ניכר במיוחד בתעשייה הקלה ובהנדסה. אמנם יציאה של מותגים מערביים עמדה להקנות הזדמנויות ליזמים מקומיים, אבל בהיעדר עובדים ההזדמנויות מוחמצות.

בינתיים רוסיה מציעה טובות הנאה כספיות מפליגות לאזרחים שיתנדבו לצבא. היא מציעה להם משכורת חודשית של 204 אלף רובל, בערך 2,500 דולר, פי ארבעה מן השכר הממוצע. תשדיר גיוס אחד מכריז, "הם רוצים לבטל את לשונך ואת תרבותך, הם רוצים לקרוע את מולדתך לגזרים"; אחר אומר, "הגן על עתידך ועל עתיד ילדיך, הם לא יסלחו לך אם תעמוד מנגד, התגייס־נא לצבא"; שלישי מכריז, "אתה גבר, היה־נא גבר, התגייס לצבא!". הם ממלאים את העיתונים ואת המדיה החברתית, ומספרם עלה באחרונה פי שבעה, על פי מחקר המצוטט בבי.בי.סי. כמובן, אם מערכת הגיוס הזו תעלה יפה, המחסור בידיים עובדות יחריף.

הנשיא ביידן עמד לצאת מהירושימה לאוסטרליה, בין השאר כדי להשתתף בפגישת 'הרביעייה', עם ראשי הממשלות של הודו, של יפאן ושל אוסטרליה. 'הרביעייה' קמה לכאורה כדי לתאם ענייני ביטחון באוקיאנוס השקט ובאוקיאנוס ההודי. אבל לפחות פוליטית היא הרבה יותר מהסדר ביטחון קולקטיבי. היא שלד של ברית צבאית נגד סין.

לפני פלישת לחצי האי קרים ב־2013, ארה"ב קיוותה להעתיק את כובד המשקל של נוכחותה הצבאית והאסטרטגית מסביבות אירופה והמזרח התיכון אל מזרח אסיה והאוקיינוס השקט. ההיסטוריה טפחה על פני הכוונות האלה. ארה״ב עדיין תקועה במערב, גם אם לבה בפאתי מזרח.

רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.

עוד כתבות

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה