גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנשיא האוקראיני הוא הכוכב העליון בפסגת ה־G7 ביפן; סין ורוסיה על הכוונת

מנהיגי הדמוקרטיות העשירות העניקו לנשיא וולודימיר זלנסקי יחס מיוחד בפסגתן ביפן ● הנשיא ביידן אף הסיר את התנגדותו למסירת F־16 לאוקראינה ● הרוסים אומנם חוגגים את השלמת כיבוש באחמוט, אך הם במצוקה: מדממים בלחימה ומאבדים ידיים עובדות לטובת גיוס לצבא

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בועידת ה־G7 ביפן / צילום: Associated Press, Susan Walsh
נשיא ארה''ב ג'ו ביידן ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בועידת ה־G7 ביפן / צילום: Associated Press, Susan Walsh

לסמליות לא היה שיעור: בהירושימה, עשר שנים לאחר ועידת ה־G7 האחרונה שבה השתתף ולדימיר פוטין, מנהיגי הארצות הדמוקרטיות העשירות אימצו את נשיא אוקראינה אל לבם והעניקו לו במה גבוהת פרופיל.

בכירה בסיטי ממליצה על מניות בריאות, סייבר ו-AI: "לא כדאי לחכות בצד" | ראיון
החברה שביצעה גיוס שהיקפו פי 10 משווייה
הכלכלנית שבטוחה מי הביא לזינוק באינפלציה - ומי משלם את המחיר | ראיון

קבוצת שבע הארצות קמה מלכתחילה, כדי לחזק את שיתוף הפעולה בין הדמוקרטיות המערביות בימי המלחמה הקרה, לפני כמעט 50 שנה. היא רואה את עצמה לא רק כפורום פוליטי וכלכלי, אלא גם כ"קהילה של ערכים", הדוגלת ב"חירות, זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק, לצד שגשוג ופיתוח בן קיום". רוסיה הוזמנה להצטרף ב־1998, על יסוד ההנחה שהיא הפכה לדמוקרטיה. היא סולקה ב־2013, לאחר פלישתה לחצי האי קרים.

זלנסקי פוגש את מודי

אף כי זו פסגתם של מנהיגי שבע העשירות, עניין רגיל הוא שמוזמנים אליה כ"משקיפים" מנהיגיהן של ארצות דמוקרטיות נוספות. הפעם הופיעו ראש ממשלת הודו, נשיא ברזיל, נשיא אינדונזיה וראש ממשלת אוסטרליה. לזלנסקי ניתנה אפוא ההזדמנות לפגוש לא רק את מנהיגי המערב, אלא גם שלושה שלא פגש מעולם.

רבת משמעות הייתה התראותו עם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי. הודו נמנעה מלגנות את פלישת רוסיה, והיא מוסיפה לנהל קשרי מסחר ענפים איתה, בייחוד בתחום האנרגיה. ספק אם זלנסקי הצליח לשכנע את הודו לשנות כיוון, אפילו במקצת. מנהיג זו המכונה 'הדמוקרטיה הגדולה בעולם' ידוע בחיבתו לסיסמה 'ארצנו תחילה'. ההודים אינם אוהבים זרים המטיפים להם מוסר. אבל הם גם רוצים בהבנת המערב לחששותיהם מפני כוונותיה של סין.

סין ורוסיה היו על הכוונת בהירושימה, ושתיהן הגיבו בחריפות. סין הכריזה שלבאי הפגישה "אין כל אמינות בין־לאומית". רוסיה האשימה אותם שכל רצונם הוא לבודד את רוסיה, "ולהרוס אותה כמשתתפת גיאופוליטית בכירה". סין מטרידה את מנוחת ה־G7 גם בגלל החששות מפני כוונותיה האגרסיביות בים סין הדרומי, במיוחד כלפי טייוואן, וגם בגלל המשמעויות הפוליטיות של משקלה הכלכלי הכבד.

למה ביידן חזר בו?

ביום הראשון של הפסגה, הנשיא ג'ו ביידן הקדים והעניק לזלנסקי את מבוקשו: הוא הודיע, שארה"ב אינה מתנגדת עוד לאספקת מטוסי F-16 לאוקראינה. ארצות אחרות יספקו אותם, אבל היא תאמן אוקראינים בהטסתם. יורי זאק, יועץ לשר ההגנה האוקראינה, אומר ל'וושינגטון פוסט', כי אפשר שהמטוסים יגיעו בסוף ספטמבר או תחילת אוקטובר, "ובלבד שנטיל את מלוא כובד משקלנו, והחלטות ייפלו במֿהירות".

מה בעצם קרה כאן? מה הביא את ביידן לשנות את דעתו? לא ברור. אבל הכרזתו הייתה סמוכה להודעת ההתפטרות של קולין קאהל, האיש מס' 3 במשרד ההגנה, שהיה המתנגד העיקרי של מסירת F-16 לאוקראינה. הם יהיו יקרים מדיי, הוא אמר, והם אינם משרתים את "צרכיה המיידיים" של אוקראינה.

איש אינו מאמין בזה עוד, והשאלה הבלתי נמנעת היא מה היה הטעם בעיכוב מסירתם. תוצאת העיכוב היא, שהמטוסים לא יעניקו לאוקראינה את המטרייה האווירית שלה היא זקוקה במתקפת־הנגד המתוכננת שלה. למתקפה הזו יש פוטנציאל דרמטי. היא תראה את גבול יכולתה של אוקראינה לחזור ולהשתלט על השטחים שרוסיה כבשה מאז 2014, או לפחות מאז פברואר 2022.

האומנם טייסים אוקראיניים יספיקו ללמוד בתוך ארבעה חודשים מה שלוקח בדרך כלל שנתיים? האוקראינים רכשו מוניטין במהירות הלימוד שלהם וביכולת הביצוע בשורה של מערכות נשק. אולי הם ישברו שיאים גם בשחקים. העניין הוא בזה שהפעלת מטוסים אינה רק עניין לטייסים. היא מצריכה מערכת תחזוקה גדולת ממדים ושדות תעופה, שיהיו בהישג ידם של טילים רוסיים.

האוקראינים מפצירים באירופים לספק להם מטוסים נוספים. סגן שר החוץ בקייב אמר ביום שבת לבי.בי.סי, שבאירופה יש 500 מטוסי 'יורופאייטר טאייפון', מפיתוח אירופי משותף. "אם יספקו לנו 10% ממצבת המטוסים שלהם, זו תהיה תרומה עצומה", אמר.

״היה גבר, התגייס לצבא!״

הודעת הבעלים של צבא שכירי החרב הרוסיים 'ואגנר', כי העיר באחמוט נפלה בידי אנשיו ("לאחר 427 ימי לחימה") הרימה את רוחם של אוהבי רוסיה במדיה החברתית. אבל לא ברור כלל באיזו מידה היא משפיעה על מצב רוחם של הרוסים. מקורות ביטחון בארה"ב העריכו באחרונה את סך כל הנפגעים הרוסיים ב־223 אלף, כולל 43 אלף הרוגים.

מצוקתה של רוסיה ניכרת בהבעות פניהם של מנהיגיה, באינטונציות שלהם, בלשון הגוף של פרשניה, וגם בסטטיסטיקה. הדוח החודשי של המכון למדיניות כלכלית על שם יגור גאיידאר במוסקבה הראה בשבוע שעבר, כי "רוסיה רשמה את המחסור החמור ביותר בידיים עובדות מאז עלה ולדימיר פוטין לשלטון", בסוף 1999.

סקר של אלף מפעלי תעשייה בחודש אפריל העלה, כי ב־35% מהם יש מחסור בעובדים. סיבה אחת היא הגיוס החלקי לצבא, שהתחיל בספטמבר שעבר. המחסור הזה, לפי המכון, הוא "בעיה עמוקה וארוכת־טווח", המסכלת את התפתחות התעשייה. הדוח מצוטט בכתב העת 'פוליטיקו'.

לפי הדוח, המחסור ניכר במיוחד בתעשייה הקלה ובהנדסה. אמנם יציאה של מותגים מערביים עמדה להקנות הזדמנויות ליזמים מקומיים, אבל בהיעדר עובדים ההזדמנויות מוחמצות.

בינתיים רוסיה מציעה טובות הנאה כספיות מפליגות לאזרחים שיתנדבו לצבא. היא מציעה להם משכורת חודשית של 204 אלף רובל, בערך 2,500 דולר, פי ארבעה מן השכר הממוצע. תשדיר גיוס אחד מכריז, "הם רוצים לבטל את לשונך ואת תרבותך, הם רוצים לקרוע את מולדתך לגזרים"; אחר אומר, "הגן על עתידך ועל עתיד ילדיך, הם לא יסלחו לך אם תעמוד מנגד, התגייס־נא לצבא"; שלישי מכריז, "אתה גבר, היה־נא גבר, התגייס לצבא!". הם ממלאים את העיתונים ואת המדיה החברתית, ומספרם עלה באחרונה פי שבעה, על פי מחקר המצוטט בבי.בי.סי. כמובן, אם מערכת הגיוס הזו תעלה יפה, המחסור בידיים עובדות יחריף.

הנשיא ביידן עמד לצאת מהירושימה לאוסטרליה, בין השאר כדי להשתתף בפגישת 'הרביעייה', עם ראשי הממשלות של הודו, של יפאן ושל אוסטרליה. 'הרביעייה' קמה לכאורה כדי לתאם ענייני ביטחון באוקיאנוס השקט ובאוקיאנוס ההודי. אבל לפחות פוליטית היא הרבה יותר מהסדר ביטחון קולקטיבי. היא שלד של ברית צבאית נגד סין.

לפני פלישת לחצי האי קרים ב־2013, ארה"ב קיוותה להעתיק את כובד המשקל של נוכחותה הצבאית והאסטרטגית מסביבות אירופה והמזרח התיכון אל מזרח אסיה והאוקיינוס השקט. ההיסטוריה טפחה על פני הכוונות האלה. ארה״ב עדיין תקועה במערב, גם אם לבה בפאתי מזרח.

רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.

עוד כתבות

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים