בנייה באור יהודה / צילום: אשטרום
בחודש מרץ האחרון נכנסו לתוקף התקנות המחייבות בנייה ירוקה בכל הארץ, אחרי שנים שבהן התקן היה וולנטרי ולאחר מכן אומץ רק על ידי ערי פורום ה־15. זה נשמע כמו בשורה טובה, אולם נייר עמדה שפרסם פורום האנרגיה במוסד שמואל נאמן בטכניון שופך כעת מים צוננים על הבנייה לפי התקן ועל התועלת והחיסכון שהיא מביאה, ומציע שורה ארוכה של המלצות כדי לקדם את המצב.
על פי נייר העמדה, התקן מציב דרישות מינימום של איכות, "וככזה מהווה סמן וזרז לבנייה איכותית ומתקדמת יותר, אולם התקן אינו מבטיח טיפול בכל ההיבטים שנכללים בו כיוון שהוא מחייב עמידה במספר סעיפי סף ומאפשר צבירת נקודות נוספות בהתאם לבחירת המתכנן. בפועל, צבירת הניקוד בתקן מתבצעת בגין סעיפים קלים ליישום וכדאיים כלכלית".
עניין משמעותי שנידון בפורום הוא שהסמכת הפרויקטים על פי התקן נעשית לאחר גמר ביצוע הפרויקט, ולא נעשית מדידה על ביצועי המבנה לאחר האכלוס.
פרופ' אביתר אראל, מהמחלקה למדעי הסביבה, גאואינפורמטיקה ותכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון, אמר בפגישה של פורום האנרגיה כי "דוח שהוזמן על ידי המשרד להגנת הסביבה הראה שאכן בנייה ירוקה מביאה לחיסכון בצריכת החשמל, אולם ממצא זה אינו תואם את הממצאים מהמחקר שלנו, שניתח את הקשר בין צריכת החשמל לאקלום לפי ת"י 5282 לבין צריכת אנרגיה לאקלום לפי חשבונות חשמל במדגם של כ־120 דירות בירושלים ובנשר.
"במחקר מצאנו כי המתאם בין הצריכה המחושבת לאקלום לבין הצריכה בפועל נמוך מאוד. אי־ההתאמה הרבה ביותר נמצאה בדירות בשטח גדול. הממצא הזה מדגיש שמה שמשפיע על הצריכה הם הדיירים, אשר לא בהכרח משתמשים בדירה כפי שאנחנו מניחים בהנחות שהיו בבסיס הסימולציות של התקן. ישנה שונות גדולה מאוד בין הדירות השונות במדגם, וזה תלוי בהתנהגות הדיירים".
פרופ' אראל ציין בין היתר כי "ההשפעה על צריכת האנרגיה היא מורכבת - אפשר להניח שנושאים כמו הכנסה, השכלה, או אזור אקלים ישפיעו; אך ראינו הבדלים בין אוכלוסיות שונות - למשל, האוכלוסייה החרדית הרבה יותר חסכונית בצריכת החשמל בהשוואה לאוכלוסייה משכילה עם מודעות סביבתית גבוהה, וזה נובע כנראה מכך שמדובר באוכלוסייה אמידה יותר, שחיה בדירות גדולות יותר עם סגנון חיים אחר לגמרי. גם אם יעלו את תעריף החשמל, אוכלוסיות אמידות ימשיכו לנהוג כפי שנהגו עד עכשיו. התקינה, שאני שותף לקידומה, היא חלק חשוב, אך היא לא יכולה להיות כל הסיפור".
"בנייה מלוכלכת מבטון ומבלוקים"
"ההסתכלות של התקן הקיים היא יחסית מצומצמת. זה לא מספיק", אומרת נעמה שפירא, חוקרת בצוות האנרגיה והסביבה של מוסד שמואל נאמן, שחיברה את מסמך ההמלצות ביחד עם פרופ' גרשון גרוסמן. "בעולם מיושמת התייחסות יותר הוליסטית. מתייחסים לתכנון מעגלי, וגם לקנה מידה של שכונה ולהיבטים של רווחה ובריאות. התקן אמנם לא נותן מענה מושלם, אבל הוא חד־משמעית יותר טוב מכלום. עם זאת, צריך להמשיך לדחוף את זה קדימה. הרבה מהבנייה בארץ נעשית באופן מאוד מיושן.
"עדיין בונים בבנייה מלוכלכת מבטון ובלוקים, אנחנו מדינת הייטק שבה מאמצים חדשנות במהירות רבה, רואים את זה למשל בתחום של רכבים חשמליים, אבל שוק הבנייה שמרני ומיושן. צריך לבנות ומהר ומתבקש שתהיה בנייה מדויקת ומתועשת, שיכולה להיות גם זולה יותר, וגם לתת מענה לצורך בהפחתת פסולת הבניין. חולשה נוספת של התקן היא שהסמכת הפרויקטים על פי התקן נעשית לאחר גמר ביצוע הפרויקט, ולא נעשית מדידה על ביצועי המבנה והמערכות המתוכננות לאחר האכלוס, וככה גם קשה להעריך את החיסכון בפועל.
"זמינות של מידע ונתונים מהשטח היא קריטית לצורך שיפור תהליכי התכנון וקידום אמצעי מדיניות מתאימים. כל התכנון צריך להתקדם, צריך כלים יותר משוכללים, הם נמצאים אצל המתכננים ופחות אצל המבצעים. כוח האדם של הבנייה הוא לא איכותי ורמת הבנייה היא לא טובה. גם זה יהיה טוב יותר בבנייה מתועשת".
שפירא סבורה שגם את החובה צריך להרחיב: "גם היום החובה על פי התקן היא ברמה מאוד נמוכה של כוכב אחד. בערי פורום ה־15 כבר מדברים בהדרגה על עלייה לשלושה כוכבים - למשל בתל אביב בבנייה מעל 16 קומות הדרישה היא לבנייה ברמה של שלושה כוכבים. הרבה פעמים דווקא אוכלוסיות מבוססות יכולות להרשות לעצמן בנייה יותר מתקדמת, חומרים יותר חדשניים, ואוכלוסיות פחות אמידות צריכות להסתפק בבנייה פחות טובה, ואז קשה להן לחמם ולקרר את הבתים וזה גם עולה להן יותר כסף".
ההמלצות: צעדים משלימים לעידוד חיסכון
הדוח של מוסד שמואל נאמן מפרט שורה של צעדים הדרושים כדי לקדם את הבנייה הירוקה בישראל. בין היתר הם מציעים ליזום צעדים משלימים לעידוד חיסכון, כגון תעריף חשמל מדורג לפי צריכה. "תקינה בלבד, ככלי שיביא לחיסכון באנרגיה במבני מגורים, כנראה לא תספיק", לשון הדוח.
המלצות נוספות בדוח: "מומלץ לבחון מנגנונים לקביעת דרישת חובה להנגשת נתונים, בעיקר בכל הנוגע לגופים בעלי נגיעה משמעותית להיבטים ציבוריים, כגון, רשויות מקומיות, חברת החשמל ועוד. וליצירת מסדי נתונים ברמת פירוט גבוהה; מומלץ לבחון תקינה שתבטיח רמת ידע גבוהה לגבי חומרים המשמשים בתחום הבנייה, ובתוך כך מידע לגבי טביעת הרגל הפחמנית שלהם; יש לקדם מחקר שיעשה שימוש בנתונים מקומיים ויסייע להתאמת נתונים ממקומות אחרים לתנאים בישראל. כדאי להרחיב ולהעמיק את המחקר גם בנוגע למבני ציבור, בדגש על מבני חינוך".
"הבנייה הציבורית צריכה להיות המנוף"
בכל הקשור לעדכונים לתקן הקיים, מומחי הפורום מציעים לבנות מדד ליעילות אנרגטית: "עצימות האנרגיה של בתי אב קטנים (שטח רצפה נמוך) הינה גבוהה מעצימות האנרגיה של בתי אב גדולים, אך הצריכה הכוללת שלהם נמוכה יותר. מוצע לבחון את המדד ליעילות האנרגטית של יחידות דיור ולהחמיר את הדרישות בתקינה לגבי דירות גדולות (בדומה למנגנון המיושם בתקן LEED למגורים, אשר משקלל גם את שטח הדירה וגם את מספר חדרי השינה בבית, כמדד למספר הנפשות שהבית משרת)".
עוד ממליצים בפורום "לפעול לקידום יישום מיטבי של התקן בכלל הבנייה בישראל". הם רומזים שהממשלה, בתור מזמינה של בניינים רבים, יכולה להוביל את הדרך: "הבנייה ציבורית יכולה להוות מנוף משמעותי לכל התפיסה של הבנייה הירוקה והחיסכון באנרגיה. מומלץ לקדם את יישום התקן גם במשרדי הממשלה".
לבסוף הם מציעים לבחון אמצעים לשיפור מבנים קיימים, וכן לנקוט צעדים משלימים לתקן: "גם לשם עידוד לחיסכון (כגון, תעריף חשמל מדורג לפי צריכה) וגם לצורך ייצור אנרגיה מבוזרת (כגון, הסרת חסמים בירוקרטיים ומימוניים)".