שר הנפט והאנרגיה של נורבגיה, טריה אסלנד / צילום: Reuters, Victoria Klesty
ממשלת נורבגיה קוראת לחברות הגז והנפט הפועלות בשטחה "להפוך כל אבן" בחיפושים חדשים אחרי שדות גז ונפט אפשריים בים בארנטס שבאזור הארקטי, בניסיון לשמור על תפוקת הגז והנפט שלה גם בעתיד.
נורבגיה הפכה בשנה החולפת לספקית הגז המובילה של אירופה, ושל גרמניה במיוחד, בעקבות הגמילה המהירה והכפויה של היבשת מהאנרגיה הרוסית בשל המלחמה באוקראינה והפיצוץ בצינור "נורד סטרים".
● מנכ"ל אנרג'יאן משוכנע שעד 2050 ניתן להגיע לאפס פליטות נטו ולא פוסל להצטרף לחיפוש גז בלבנון
● עם שירי הלל וקריאות דתיות: כך חגגו תומכי ארדואן את ניצחונו בבחירות
הקריאות מצד הממשלה באוסלו עוררו ביקורת מצד ארגוני איכות הסביבה והאשמות בצביעות כלפי המדינה הנורדית.
נורבגיה עצמה היא מובילה עולמית בתחום האנרגיות המתחדשות. רוב מכריע של החשמל במדינה מיוצר באמצעות סכרים הידרו-אלקטריים. הממשלה מסבסדת בנדיבות מעבר מסיבי לכלי רכב חשמליים, הנטענים ב"חשמל ירוק" זה - שאינו כרוך בשחרור גזי חממה - ועד סוף העשור יימכרו בה רק כלי רכב כאלה. הנורבגים גם תורמים רבות לנושאי איכות הסביבה הגלובליים ומחויבים להפחית את פליטות הפחמן שלהם לחלוטין עד 2045, יעד שאפתני יותר מזה של מדינות שכנות.
אבל נורבגיה היא גם יצרנית דלקי המאובנים הגדולה ביותר במערב אירופה. שדות נפט וגז על המדף היבשתי שלה ובאזור הארקטי הנמצא בשליטתה סייעו להפוך אותה לאחת מעשר היצואניות הגדולות ביותר בעולם, ולגדולה ביותר ביבשת.
למרות הצהרות בעבר על "שינוי כיוון" ורצון נורבגי למצוא מקורות הכנסה אחרים למדינה, הרי שהמלחמה באוקראינה הוכיחה עד כמה חשובה האספקה הנורבגית הבטוחה לאירופה, במיוחד לאחר שהרוסים הפסיקו את הזרמת הגז ודלקי מאובנים אחרים ליבשת כתוצאה מהסנקציות.
מנהיגי אירופה, ביניהם ראש ממשלת גרמניה אולף שולץ, "עלו לרגל" לאוסלו בשנה החולפת וביקשו כי נורבגיה תגביר כמה שיותר את התפוקה. נורבגיה עשתה זאת, מה שסייע לאירופה - בליווי חורף חם מהרגיל (השני הכי חם מאז שהתחילו המדידות, א"א) - לצלוח את החורף ללא משבר אנרגיה משמעותי, אלא עם התכווצות של כמה שברי אחוזים.
"אחריות חברתית"
כעת מעניקה הממשלה הנורבגית "אור ירוק" לחיפושים נוספים שיסייעו לה לשמור על מעמדה בעתיד. שר הנפט והאנרגיה, טריה אסלנד, אמר החודש במהלך ועידה עסקית כי על התעשייה במדינה "להפוך כל אבן" בחיפושים אחרי שדות גז ונפט בים בארנטס ובאזורים שכבר הוקצו לכך על-ידי הממשלה.
אסלנד הגדיר את המדיניות החדשה של הממשלה, שמהווה שינוי כיוון מסוים, לפחות ברמה הרטורית, כ"אחריות חברתית" המוטלת על נורבגיה בימים אלה. יצוא דלקי מאובנים מכניס מיליארדים רבים למדינה הנורדית, במיוחד בשנה האחרונה על רקע עליות המחירים. נורבגיה הקימה את קרן העושר הגדולה בעולם כדי לנהל את ההכנסות מדלקי מאובנים.
הכוונה הממשלתית היא לנסות ולאפשר גילויים חדשים באזורים שכבר הוכרזו, לפני שהיא מעניקה רישיונות חיפוש באזורים אחרים, נידחים יותר ושנויים במחלוקת יותר. סבב רישיונות חיפוש חדש באזורים שטרם נחקרו נדחה בשנה שעברה ל-2025. לפי הערכות, שני שלישים מעתודות הנפט והגז של המדינה נמצאים באזורים שטרם אושרו לחיפוש.
"אצבע משולשת להסכמי פריז"
הצעד האחרון עורר זעם בקרב ארגוני איכות סביבה, מקומיים ואירופיים. "גרינפיס" אמרה כי מדובר בצעד "לא אחראי" ו"מביך", וכי מדובר גם בהנפת "אצבע משולשת להסכמי פריז", הקובעים הפחתה מלאה של גזי חממה עד שנת 2050 (בהשוואה למצב ב-1990), במטרה למנוע התחממות ללא שליטה של כדור הארץ.
ארגונים אלו גם תובעים את האיחוד האירופי, שאישר למדינות להשקיע בפרויקטי הפקת גז ופרויקטים להקמת תחנות כוח אטומיות בסט הכללים המקיף (טקסנומיה) שפרסם בתחילת השנה. "לקדוח בשביל נפט באזור הארקטי זה כמו לשפוך דלק על מדורה", אמר הארגון בתגובה להצהרה הממשלתית הנורבגית, "על נורבגיה ועל חברות הנפט להפסיק לנצל באופן ציני את המלחמה הרוסית באוקראינה".
חברות הגז הפועלות באזור, כולל "אקווינור", בירכו על ההודעה ואמרו כי לפי הערכותיהן ייתכן כי יימצאו שדות חדשים. "אנו מכירים את אזור ים בארנטס היטב, ועובדים יחד עם הרשויות על תוכנית לקדם פעילות באופן בר-קיימא באזור, עם השלכות סביבתיות קטנות ככל שניתן", מסרה חברת "אקווינור" אחרי ההודעה הממשלתית.
אנליסטים בנורבגיה העריכו כי גילוי והפקת גז הם "צו השעה" אם ברצון נורבגיה לשמור את התפוקה הקיימת. "סטטוס-קוו הוא לא אופציה", אמר לעיתון נורבגי בכיר בתעשייה. "אפילו אם אנחנו רוצים לשמר תפוקה, עלינו לחפש יותר ולמצוא יותר".