גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אנבידיה מטריפה את וול סטריט. אבל מה בעצם היא עושה?

שווי השוק של ענקית השבבים אנבידיה מתקרב לטריליון דולר - אלו ההחלטות שמיצבו אותה מעל כל המתחרות ● מה ההבדל בין מעבד ליבה למעבד גרפי, ואיך הם קשורים להתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית? ● גלובס עושה סדר

אנבידיה ומייסדה, ג'נסן הואנג / צילום: אנבידיה, Chiang Ying-ying-AP (עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אנבידיה ומייסדה, ג'נסן הואנג / צילום: אנבידיה, Chiang Ying-ying-AP (עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בשבוע שעבר, הצטרפה אנבידיה למועדון חברות הביג-טק, כשהיא מגרדת את שווי השוק של טריליון דולר; את ההישג ניתן לזקוף לזכות המעבדים הגרפיים שלה, שהפכו למנוע הרשמי מאחורי שירותי הבינה המלאכותית היוצרת הפופולריים כמו ChatGPT, מידג'רני ובארד.

מניות השבבים של הדור הבא מזנקות ומשאירות את אינטל מאחור
תמונת AI של עשן סמוך לפנטגון הופצה ברשתות, והגיעה לוול סטריט
האיש שמאחורי ChatGPT: מה מחפש סם אלטמן בישראל?

החברה האמריקאית השתלטה על שוק המעבדים הגרפיים - שהולך ומתברר כנפט שמניע את גלגלי ענף הבינה המלאכותית עם אינספור יישומים, תוך שהיא משרתת את כל לקוחות הענק בתחום: מיקרוסופט, OpenAI, גוגל ואמזון. הבוקר (ב') הכריזה אנבידיה על כוונתה להשיק עד סוף השנה את מחשב העל החזק ביותר בישראל.

המחשב, שיכונה ״ישראל וואן״ (Israel-1), ייחנך בסוף השנה ביקנעם, וישרת את פעילות מרכז הפיתוח וכמה מהלקוחות של החברה בישראל, כמו גוגל, מיקרוסופט ואמזון. לאחר שיושק, יתברג מחשב העל של אנבידיה במקום השישי בצמרת העולמית של מחשבי העל המהירים ביותר, כשהוא מספק ביצועי בינה מלאכותית ובינה מלאכותית יוצרת של עד 8 אקסה-פלופס (Exaflops). בנוסף, הוא צפוי לאפשר ביצועי שיא של היקף של 135 פטהפלופס (Petaflops) במשימות מחשוב-על קלאסיות. ביצועים אלה ממצבים אותו כמחשב העל החזק ביותר של אנבידיה, על חשבון ״סיירה״, הממוקם בארה״ב.

גלובס עושה סדר בעולם המושגים בו פועלת החברה, ובדרכה של חברת הענק למעמד הבכיר בצמרת ענקיות הטכנולוגיה של עמק הסיליקון.

מה זה בכלל מעבד גרפי?

המעבד הגרפי פותח כדי לאפשר למחשב לעבד הדמייה תלת־מימדית במהירות ובאיכות גבוהה יותר עבור משחקי מחשב ובהמשך גם לתעשיית האנימציה. חובבי מחשבים היו למאמצים הראשונים של הכרטיסים הגרפיים באמצע שנות התשעים, במטרה להפוך את המחשבים האישיים שלהם ל״מותאמי משחקים״.

יצרניות קונסולות משחקים כמו סוני וסגה שילבו אותם בקונסולות המשחקים שלהן, בעוד שאולפני אנימציה כמו פיקסאר ודרימוורקס החזיקו חדרי שרתים המלאים במעבדים גרפיים, שסייעו להם לעבד מידע תלת־מימדי רב, כדי להשיק בזמן קצר יחסית את שוברי הקופות שלהם. מעבדים גרפיים יוצרו גם על ידי חברות כמו IBM והיטאצ'י, אך הכרטיסים והשבבים של אנבידיה הפכו למותג הצרכני הנפוץ ביותר בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים.

מעבד גרפי של אנבידיה / צילום: Shutterstock

בעוד שמעבד הליבה הסטנדרטי, ה״מח״ של המחשב, עוסק בכלל פעולות המחשוב הרגילות - כמו העלאת קבצים, חישוב מתמטי, גישה אל רשת האינטרנט, וניהול זיכרון - הוא מתקשה לחלק די כח מחשוב עבור הפעלתם של משחקים כבדים.

חובבי משחקי וידאו נתקלו לא פעם בפעילות איטית ובתקלות בהפעלת המשחקים, שמקורה ביותר מדי משימות שהוטלו על כתפי מעבד הליבה. המעבד הגרפי (המכונה GPU - א״ג) הושק לצורך מתן מענה לבעיה הזו: במקום שבב המתמחה במשימות רבות, עוסק המעבד הגרפי בעיקר בעיבוד מידע שכזה. במקום לפזר את עוצמתו במשימות רבות, הוא מסוגל להכיל יותר ליבות סיליקון - כלומר, ״מוחות״ חזקים המוכוונים לפעולה אחת או למספר מוגבל של פעולות.

מה ההבדל בין השבבים של אנבידיה לאלה של אינטל?

אינטל מתמחה בפיתוח מעבדי הליבה (CPU), אותם שבבים המכונים כ״מח של המחשב״, הפועלים בבסיס כל מחשב ומאפשרים לו מגוון רב של פעולות כמו שליפת קבצים או פתיחה של אפליקציות. כמו אנבידיה, גם אינטל לא היתה חלוצה בתחומה, אך היא השיקה שבב וסביבת תוכנה שהיו בעלי עוצמה דיה כדי להשתלט על השוק ולהפוך לספקית הדומיננטית של שבבים למחשבים אישיים - נייחים וניידים.

אנבידיה, כאמור, התמחתה בפיתוח מעבדים גרפיים - שוק שבעבר נחשב לנישה הפונה לגיימרים, ושנתפס על ידי אינטל כשוק קטן ולא משמעותי. איש לא דמיין באמצע שנות התשעים שהמעבדים הגרפיים יכבשו את העולם, ויהפכו לכח המניע של הבינה המלאכותית היוצרת.

העוצמה של אנבידיה לא נובעת ממכירת כרטיסים גרפיים למחשבים - כיום זהו עסק שהכנסותיו יורדות - אלא דווקא משיבוצם בשרתים, בחוות שרתים ובמחשבי העל. מכונות אלו מפעילות את שירותי הענן והבינה המלאכותית לארגונים ולצרכנים פרטיים, ונמצאות בדרך כלל בידיהן של ענקיות הטכנולוגיה כמו אמזון ומיקרוסופט.

המעבדים הגרפיים אינם מייתרים את תפקידם של מעבדי הליבה, כמובן. למעבדי הליבה ישנה חשיבות רבה בהפעלתם של שרתים ומחשבי־על - הם מקשרים בין המעבדים הגרפיים, הופכים לחלק ממערכת העורקים (או העצבים, אם תרצו) ומתכללים את פעילותם. אלא שלשם כך, נזקקים כיום פחות ופחות מעבדי ליבה ויותר מחוללים גרפיים. בעבר, שיבצה אנבידיה מעבדי ליבה של אינטל בשרתיה, אך אלה הוחלפו במעבדי ליבה חדשים מתוצרתה המכונים ״גרייס״.

איך נעשה הקשר בין שוק משחקי המחשב לתחום הבינה המלאכותית?

המעבד הגרפי מתמחה בחישובים מתמטיים מסובכים של מספרים רבים בזמן קצר. עבור משחקי מחשב או סרטי תלת־מימד, למשל, מסוגל המעבד לחשב פונקציות מתמטיות, המוכפלות בעוד ועוד מטריצות כדי להציג את מיקומו של פיקסל על גבי עצם כלשהו, בהתחשב בתזוזה שלו או בהסתרתו על ידי עצמים אחרים אחרים.

בינה מלאכותית. גם היא מבוססת על חישובים מתמטיים סבוכים / צילום: Shutterstock

בינה מלאכותית גם היא עושה בבסיסה שימוש בהסתברות ובעקרונות מתמטיים. פעולת אימון המכונה, למשל, מלמדת מחשב שפה מסוימת על ידי הצגה של כמויות מלל עצומות שמתוכם ניתן לזהות דפוסים כמו תחביר או דקדוק.

בשנת 2006, כ-13 שנה לאחר שהקים את אנבידיה, הבין המנכ״ל ג'נסן הואנג כי בזכות יכולות העיבוד המקבילי, המעבדים הגרפיים של אנבידיה יוכלו לסייע גם בפעילותם של מחשבי־על - מחשבים הבנויים ממספר רב של שבבים המסוגלים לבצע פעולות חזקות ומהירות יותר, כמו הדמיית חלבונים או סימולציות גרעין.

במאי 2007, הושק מעבד הבינה המלאכותית הראשון של אנבידיה תחת המותג ״טסלה״, עוד לפני שזה הפך להיות שמה של חברת מכוניות חשמליות, על שמו של המדען ניקולה טסלה. ברבות השנים, הוא הוטמע במחשבי העל הגדולים בעולם, כמו מחשב העל הפדרלי אוק ברידג' במדינת טנסי ומחשב העל טיאנחה הסיני.

כיצד הצליחה אנבידיה להפוך למונופול בתחום הבינה המלאכותית?

באופן אירוני, הצליחה אנבידיה להשתלט על שוק הבינה המלאכותית באותו האופן שבו אינטל השתלטה על שוק המחשבים האישיים בשנות השמונים והתשעים. היא הייתה הראשונה לקדם את המעבדים הגרפיים, לצד סביבת תוכנה שאפשרה למפתחי מערכות הפעלה ותוכנות לתקשר עם השבב. אינטל הקיפה את השבב שלה בסביבה המכונה X86, ואילו אנבידיה כינתה את סביבת התוכנה שלה ״קודה״ (Cuda).

הקודה הפכה כה פופולרית, עד כדי כך שמפתחי בינה מלאכותית מעדיפים לעבוד עמה, במקום לעבור לשבב מתחרה כמו זה של אינטל, וללמוד שפת פיתוח חדשה. אנבידיה משקיעה מיליארדי דולרים בפיתוח תוכנה, ולמעשה הייתה מחלוצות חברות השבבים שמעסיקות יותר מתכנתים מאשר מוליכים למחצה.

למרות תחרות מצד חברות כמו גרפקור, סמבה-נובה, הבאנה של אינטל ועוד מספר חברות סיניות, שולטת כיום אנבידיה על החלק הארי של שוק המעבדים הגרפיים ובפועל היא מתנהלת כמונופול: מחירי השבבים שלה לשוק השרתים עומד על 40 אלף דולר בממוצע, ביחס ל-17 אלף דולר באינטל.

כזכור, אנבידיה ביקשה לרכוש את החברה הגדולה בתחום הקניין הרוחני למעבדים ארם (ARM), אך זו נחסמה על ידי הרגולטור האמריקאי, שהתנגד מחשש ליצירת מונופול דורסני יותר. על פי IDC, אנבידיה שולטת על 91.4% משוק המעבדים הגרפיים לשרתים, והשאר מוחזק בידי AMD. אינטל לא במשחק הזה - היא החליטה להמר על השוק הרווחי פחות של המחשבים האישיים, שם היא חולשת על 71% מהשוק, בעוד שאנבידיה לוקחת כ- 17% ממנו.

מי זו AMD ומדוע גם היא הרוויחה מעליית המניה של אנבידיה?

AMD היא חברת פיתוח שבבים אמריקאית הקטנה בסדר הגודל שלה מאנבידיה ואינטל, אך היא מתחרה בהן בשווקים חופפים. היא פעילה בשוק מעבדי הליבה (CPU) למחשבים אישיים ומתחרה בעיקר באינטל. בשוק המעבדים הגרפיים היא מתחרה הן באינטל בגזרת המחשבים האישיים, והן באנבידיה בגזרת חוות השרתים.

בכל אחת מגזרות אלו, היא מחזיקה נתח שוק מצומצם יחסית, אך בתחום השבבים לחוות השרתים, הצליחה לעקוף את אינטל, שמאחרת בהשקת שבב לשוק ודחתה אותו ל-2025. בתחום זה, שולטת אנבידיה על מעל 91% מהשוק ואילו AMD על רוב השארית. זו אחת הסיבות בגללה הדיווח של אנבידיה העלה סומק בלחיי המשקיעים ב-AMD ששלחו את המנייה לטוס ב-9% עוד בחמישי שעבר. ל-AMD ולאנבידיה אין מפעלים, בעוד שאינטל הגדולה סוחבת עמה מפעלי ייצור כבדים ויקרים, מתוך רצון להפוך לענקית יצור עבור כולן בעוד מספר שנים.

מהו מחזור החיים של שבב?

שבב עשוי להיות פעיל במשך עשרות שנים, אך תעשיית השבבים פועלת לפי עקרון מנחה בו היא משיקה שבב חדש מאותה הסדרה כל שנתיים או שלוש, במטרה לספק יותר כח מחשוב במהירות גבוהה יותר ובצריכת חשמל נמוכה יותר. הדבר נעשה באמצעות מזעור המעגלים החשמליים, הוספת קומות של מעגלים על גבי השבב, ושימוש בחומרים חדשים.

הדבר מונע, בין השאר, על־ידי התנהגות הצרכנים, שנוטים לרכוש מחשב או טלפון חדש כל שנתיים או שלוש, כדי לקבל ביצועים טובים יותר בטלפון שלהם או זיכרון גבוה יותר מהמחשב שלהם. גם ארגונים נוטים להחליף את השרתים הישנים או לשדרג שרתים קיימים, אם כי בקצב נמוך יותר. הצמא לבינה מלאכותית יוצרת מעודדת את ענקיות הטכנולוגיה כמו מיקרוסופט וגוגל לרכוש עוד ועוד מחשבי־על חדשים - אחת הסיבות המרכזיות בגללן תיקנה אנבידיה את תחזית ההכנסות שלה לרבעון השני מ- 7 מיליארד ל-11 מיליארד דולר.

מה זה מחשב־על והאם הוא דומה למחשב קוונטי?

מדובר במחשבים מסוגים שונים בתכלית. מחשב־על הוא בסך הכל מחשב שכולל מספר גדול של מעבדי ליבות ומעבדים גרפיים - אותם שבבים המאכלסים מחשבים רגילים בדרך כלל - למעט העובדה שהם מחוברים זה לזה ברשת מהירה ועושים שימוש בעיבוד מקבילי להפקת פעולות מיוחדות הדורשות יכולות גבוהות.

מחשבי־על נבנו תחילה בממשלות ובאקדמיות על מנת לפענח צפנים, לבצע סימולציות גרעיניות, לדמות פעילות של חלבונים ואפילו כדי לשחק שחמט. בהמשך, אימצו אותם ענקיות הטכנולוגיה כמו גוגל, אמזון, מיקרוסופט ומטא, שעושות בהם שימוש להפעלת שירותי הענן והבינה המלאכותית שלהן.

1.*HGX Supercomputer - אילוסטרציה לתצורה של מחשב על מבוסס HGX / צילום: באדיבות אנבידיה

מחשבי־על מאופיינים בכך שהם עומדים בצמרת רשימת המחשבים רבי היכולת מבחינת כח ומהירות העיבוד ביחס למחשבים אחרים בכל תקופה מסוימת. כלומר, מחשב־על שהתקיים בשנות השישים והשבעים כבר איננו נחשב למחשב־על בימינו.

בעוד שמחשבי־על, כמו מחשבים אישיים, בנויים ממוליכים למחצה המבוססים על סיליקון, מחשבים קוונטיים רותמים את חלקיקי האור, הפוטונים, או את חלקיקי היונים - לטובת ביצוע פעולות מחשוביות על בסיס מכניקת הקוונטים. לפי התאוריה הקוונטית, מחשבים שכאלה יוכלו לכפול פעולות מחשוביות אלה באלה במקום לחברן, כפי שהדבר נעשה במחשבי העל, וכך להגיע ליכולות המשוכללות פי מיליונים מאלה של מחשבי על.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בירך על הכוונה להשיק את מחשב העל בישראל. האם הממשלה יכולה לזקוף את ההחלטה לעצמה?

לא. ההחלטה של אנבידיה לבנות את מחשב העל התקבלה כבר לפני יותר משנה, כאשר הפלטפורמה שמניעה את מחשב העל ״ישראל וואן״ נמצאת בפיתוח במשך כשנתיים. השקת מחשב העל נעשתה קודם כל לצרכים פנימיים: מחשב העל הוא אתר ניסוי משמעותי עבור אנבידיה ישראל.

בתקציב האחרון, אישר השר סמוטריץ' להמשיך את תכנית הבינה המלאכותית שנהגתה בתקופת הממשלה הקודמת, אך לא הגדיל אותה בחצי מיליארד שקל נוספים, כפי שסיכמו ביניהם אביגדור ליברמן ואורית פרקש-הכהן עוד בטרם נפלה הממשלה.

עוד כתבות

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● מהוט מסרו כי התקלה נקודתית ונמצאת בטיפול

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים