גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על פי המודל הספרדי: הניתוח שמראה את השפעות הטלת מיסוי היתר על הבנקים

שר האוצר הציע למסות את הבנקים בגין רווחי העתק שצברו הודות לעליית הריבית, כשבמקביל ח"כים מהאופוזיציה הגישו הצעת חוק דומה ● באיי.בי.איי חישבו על בסיס שיטת המיסוי בספרד ובליטא שמדובר בסכום שנע בין כ-400 ל-850 מיליון שקל בגין הרבעון הראשון של השנה, אך הזהירו: "ממשמעויות שליליות לא מבוטלות על האמון בכלכלה הישראלית"

בצלאל סמוטריץ' / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות
בצלאל סמוטריץ' / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההצהרה של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לפיה הוא תומך במס רווחי יתר על הבנקים, עוררה סערה גדולה במגזר הפיננסי, וכפי שפורסם בגלובס מיד לאחר ששר האוצר נשא דברים בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטי, העלתה חששות מפני מחנק אשראי במשק. כעת, גורמים נוספים בשוק ההון מזהירים כי המהלך, וכן הצעת חוק ברוח דומה שעלתה מצד גורמים באופוזיציה, עשויה דווקא לפגוע בציבור, וכן לפגוע בתחרות בין הבנקים.

זאת מאחר שהטלת מיסוי על הרווחים הגבוהים תפגע בבנקים הקטנים ולא בשני הבנקים הגדולים - לאומי והפועלים, שרשמו כל אחד רווח רבעוני של יותר מ-2 מיליארד שקל (לאומי בניטרול הפחתת השווי בשל הירידה בשווי האחזקות בבנק ואלי נשיונל האמריקאי, ראו ידיעה נפרדת), כשבכל המערכת נרשמים רווחי שיא בשל עליית הריבית של בנק ישראל.

למה מועמדים פוטנציאליים לא רוצים לנהל את מטה התשתיות במשרד האוצר
דוח ה-OECD על כלכלת ישראל: "מאטה אך נשארת איתנה. המחלוקת הפוליטית עלולה להגדיל את הסיכון"
כך מתפוררת צמרת הרגולציה הפיננסית של ישראל תחת שר האוצר

נכון להיום, שתי מדינות אירופאיות הטילו מס רווחי יתר על הבנקים - ליטא וספרד, כשכל אחת מהן נקטה בגישה מעט שונה. בבית ההשקעות איי.בי.איי בחנו כיצד אימוץ של כל אחת מהשיטות בהן בחרו בשתי המדינות למסות את הבנקים, תשפיע על המערכת הבנקאית בישראל. נציין כי בשתי המדינות מדובר במס שהוטל לתקופה מוגבלת, בספרד לשנים 2023 ו-2024 ובליטא מדובר בהוראה לאותה תקופה שמטרתה הייתה לתמוך בהגדלת תקציב הביטחון כתגובה למלחמה בין אוקראינה ורוסיה (ליטא היא חברה בנאטו וגובלת ברוסיה ובלארוס).

הבנקים הקטנים פגיעים יותר

בניתוח שערך לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות, הוא מציין כי ממשלת ספרד הטילה מס של 4.8% על הכנסות הריבית נטו וההכנסות מעמלות על הבנקים שהכנסותיהן ממקורות אלו עלו בשנת 2019 על 800 מיליון אירו (הבנקים הגדולים במדינה). בליטא הודיע בתחילת מאי הפרלמנט כי המדינה תטיל מס של 60% על הכנסות הריבית נטו שעולות ב-50% על ממוצע הכנסות הריבית של כל בנק בארבע השנים שקדמו להוראה כשההערכות הן שהבנקים הליטאים צפויים להכפיל את הרווחים שלהם ב-2023 נוכח עליית הריבית. הרבה ביקורת הועלתה מצד המערכת הבנקאית על המהלך כשעיקר הטענות היו סביב החוקיות של המהלך ופגיעה ביכולת להסתמך על המערכת הבנקאית במדינה.

לירן לובלין / צילום: אילן בשור

לפי הניתוח של לובלין, על פי המודל הספרדי חמשת הבנקים הגדולים היו מעבירים לקופת המדינה 851 מיליון שקל בגין הכנסות ריבית נטו (אחרי הפסדי אשראי) והכנסות מעמלות ברבעון הראשון של השנה. הפועלים, שרשם את הכנסות הריבית הגדולות ביותר היה מעביר 231 מיליון, לאומי 215 מיליון ואחריהם מזרחי טפחות (165), דיסקונט (164) והבינלאומי (76 מיליון). ההשפעה על הרווח הייתה בהתאם, כשהרווח של הפועלים ולאומי היה קטן בכ-150 מיליון שקל, של מזרחי טפחות ודיסקונט בכ-100 מיליון שקל ושל הבינלאומי ב-50 מיליון שקל.

על פי המודל הליטאי, מדובר על סכום כולל של 385 מיליון שקל (בנטרול שנת 2020 נוכח ההטיה ששנת הקורונה מייצרת על תוצאות הבנקים כולם), אך כאן התמונה שונה לגמרי, ומי שיספוג את מרבית המס הוא מזרחי טפחות בשל החשיפה הגבוהה יותר של הבנק למדד ולריבית, שהביאה לשיעור עלייה גבוה יותר בהכנסות הריבית ברבעונים האחרונים. עבור מזרחי טפחות מדובר במס רווחי יתר של 218 מיליון שקל, כשאחריו דיסקונט והבינלאומי (76 כ"א), הפועלים (15) כשלאומי, אחד משני הבנקים הגדולים, לא יספוג קנס כלל.

בכל מקרה, בשתי השיטות הבנקים הבינוניים היו סופגים את הפגיעה הגדולה ביותר בתשואה להון. על פי רווחי הרבעון הראשון, התשואה להון של מזרחי טפחות הייתה יורדת ב-2.35% במודל הליטאי ו-1.78% במודל הספרדי ושל הבינלאומי ב-1.68% בשתי השיטות. מנגד, לאומי לא היה נפגע במודל הליטאי וב-1.21% במודל הספרדי, ואילו הפועלים ב-1.26% במודל הספרדי ו-0.08% בלבד בליטאי.

"לסיכום, בין אם מיסוי רווחי יתר על הבנקים היא הדרך הנכונה להתמודד עם פערי הריבית בין הלווים למפקידים ובין אם לאו, הניתוח שלעיל מראה כי לפחות בשני המודלים שמיושמים היום באירופה דווקא הבנקים הקטנים הם הפגיעים יותר ולא בטוח שהעתקת המודלים תהיה ההתמודדות הנכונה יותר", כותב לובלין. "בראייה ארוכה יותר, אנו סבורים כי הרווחיות הגבוהה של הבנקים בישראל היא לא הנורמלי החדש והיא מושפעת מסביבת ריבית תנודתית ואינפלציה גבוהה, אך אלו הם חלק מסייקל כלכלי שמגיע אחת לכמה שנים. למיסוי כזה או אחר של המערכת הבנקאית עלולות להיות השפעות חיוביות על תקציב המדינה בטווח הקצר אבל משמעויות שליליות לא מבוטלות על האמון בכלכלה הישראלית".

המיסוי יוביל את הבנקים לחדול ממאמצי התייעלות

במקביל לאזהרה של בית ההשקעות איי.בי.איי, גם בבית ההשקעות פרופאונד חושבים שלא מדובר במודלים נכונים. לדברי מיכאל בן יעקב, האנליסט של פרופאונד ומנהל הקרנות שלה, מיסוי רווחי יתר נועד להשית תמריץ שלילי על הבנקים שיוביל לרצון להקטנת רווחים בכל דרך אפשרית. "לא מן הנמנע כי המיסוי יוביל את הבנקים לחדול ממאמצי התייעלות או אף להגדיל הפרשות והניזוק העיקרי יהיה אוצר המדינה שיקבל פחות מיסים".

זאת כאשר כבר היום מדובר בעסקים נטולי בעלי שליטה ומשכך, הציבור נהנה באופן ישיר ועקיף מהן: באופן ישיר דרך החיסכון ארוך הטווח בקרנות השתלמות, קופות גמל וקרנות פנסיה ובאופן עקיף באמצעות המיסוי על רווחיהם שמגיע לאוצר המדינה.

בן יעקב מוסיף כי במקביל יתכן שהבנקים ימנעו מהלוואות לא כדאיות והציבור ימצא עצמו נזקק לגופים אלטרנטיביים שישמחו להעניק לו הלוואות ביחס גרוע מהותית.

באשר לטענה של סמוטריץ' כי ההצעה תקל על נוטלי המשכנתאות, הוא מסביר כי היא מתבססת על הנחה סמויה שבמקביל למשכנתה נוטלי המשכנתאות מחזיקים בסכום נכבד למדי של עודפי מזומנים, שאם יועברו לפיקדון הם ייצרו רווחים. בפרופאונד מציינים כי לא בטוח שלהנחה זו יש תוקף, ומעבר לכך, אם יש ברשותם סכום נכבד עדיף להם להקטין את ההתחייבויות שהעלות בגינן גבוהה מהריבית על הפיקדון, כלומר, "הצעת החוק מעודדת התנהגות כלכלית שאינה כדאית".

הוא מתייחס גם להצעת חוק שהעלו בשבוע שעבר חברי כנסת מהאופוזיציה, לפיה יגבה מס יתר לפי נוסחה המתייחסת לפער בין הריבית על ההלוואות לריבית על הפיקדונות: על כל סכום עודף מעבר ליחס של 1.5 בין פערי הריביות, יגבה מס של 75%.

"הבשורה הרעה באמת היא מחנק אשראי בנקאי ופנייה לגורמים תחליפיים שלא יהיו כפופים למגבלות. אלו יובילו לתוצאות הפוכות לגמרי מהכוונה המקורית. הבנקים פשוט ימנעו מהלוואות שבגין רמת הסיכון הכרוכה בהן מחייבות פער הגבוה מיחס 1.5 לצורך פיצוי הסיכון (ולכן תהפוכנה ללא כדאיות בגלל מגבלת היחס) ותנחשו מה יקרה אז? במערכת כלכלית אין ואקום. יש מספיק גופים שילבלבו ויפרחו על רקע מחנק אשראי שכזה. אין צורך ללכת רחוק. תבדקו את הריביות בחברות כרטיסי האשראי וגופי מימון אחרים", כותב בן יעקב.

עוד כתבות

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקנים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ●  דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● עדכונים שוטפים

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי