גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על פי המודל הספרדי: הניתוח שמראה את השפעות הטלת מיסוי היתר על הבנקים

שר האוצר הציע למסות את הבנקים בגין רווחי העתק שצברו הודות לעליית הריבית, כשבמקביל ח"כים מהאופוזיציה הגישו הצעת חוק דומה ● באיי.בי.איי חישבו על בסיס שיטת המיסוי בספרד ובליטא שמדובר בסכום שנע בין כ-400 ל-850 מיליון שקל בגין הרבעון הראשון של השנה, אך הזהירו: "ממשמעויות שליליות לא מבוטלות על האמון בכלכלה הישראלית"

בצלאל סמוטריץ' / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות
בצלאל סמוטריץ' / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההצהרה של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לפיה הוא תומך במס רווחי יתר על הבנקים, עוררה סערה גדולה במגזר הפיננסי, וכפי שפורסם בגלובס מיד לאחר ששר האוצר נשא דברים בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטי, העלתה חששות מפני מחנק אשראי במשק. כעת, גורמים נוספים בשוק ההון מזהירים כי המהלך, וכן הצעת חוק ברוח דומה שעלתה מצד גורמים באופוזיציה, עשויה דווקא לפגוע בציבור, וכן לפגוע בתחרות בין הבנקים.

זאת מאחר שהטלת מיסוי על הרווחים הגבוהים תפגע בבנקים הקטנים ולא בשני הבנקים הגדולים - לאומי והפועלים, שרשמו כל אחד רווח רבעוני של יותר מ-2 מיליארד שקל (לאומי בניטרול הפחתת השווי בשל הירידה בשווי האחזקות בבנק ואלי נשיונל האמריקאי, ראו ידיעה נפרדת), כשבכל המערכת נרשמים רווחי שיא בשל עליית הריבית של בנק ישראל.

למה מועמדים פוטנציאליים לא רוצים לנהל את מטה התשתיות במשרד האוצר
דוח ה-OECD על כלכלת ישראל: "מאטה אך נשארת איתנה. המחלוקת הפוליטית עלולה להגדיל את הסיכון"
כך מתפוררת צמרת הרגולציה הפיננסית של ישראל תחת שר האוצר

נכון להיום, שתי מדינות אירופאיות הטילו מס רווחי יתר על הבנקים - ליטא וספרד, כשכל אחת מהן נקטה בגישה מעט שונה. בבית ההשקעות איי.בי.איי בחנו כיצד אימוץ של כל אחת מהשיטות בהן בחרו בשתי המדינות למסות את הבנקים, תשפיע על המערכת הבנקאית בישראל. נציין כי בשתי המדינות מדובר במס שהוטל לתקופה מוגבלת, בספרד לשנים 2023 ו-2024 ובליטא מדובר בהוראה לאותה תקופה שמטרתה הייתה לתמוך בהגדלת תקציב הביטחון כתגובה למלחמה בין אוקראינה ורוסיה (ליטא היא חברה בנאטו וגובלת ברוסיה ובלארוס).

הבנקים הקטנים פגיעים יותר

בניתוח שערך לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות, הוא מציין כי ממשלת ספרד הטילה מס של 4.8% על הכנסות הריבית נטו וההכנסות מעמלות על הבנקים שהכנסותיהן ממקורות אלו עלו בשנת 2019 על 800 מיליון אירו (הבנקים הגדולים במדינה). בליטא הודיע בתחילת מאי הפרלמנט כי המדינה תטיל מס של 60% על הכנסות הריבית נטו שעולות ב-50% על ממוצע הכנסות הריבית של כל בנק בארבע השנים שקדמו להוראה כשההערכות הן שהבנקים הליטאים צפויים להכפיל את הרווחים שלהם ב-2023 נוכח עליית הריבית. הרבה ביקורת הועלתה מצד המערכת הבנקאית על המהלך כשעיקר הטענות היו סביב החוקיות של המהלך ופגיעה ביכולת להסתמך על המערכת הבנקאית במדינה.

לירן לובלין / צילום: אילן בשור

לפי הניתוח של לובלין, על פי המודל הספרדי חמשת הבנקים הגדולים היו מעבירים לקופת המדינה 851 מיליון שקל בגין הכנסות ריבית נטו (אחרי הפסדי אשראי) והכנסות מעמלות ברבעון הראשון של השנה. הפועלים, שרשם את הכנסות הריבית הגדולות ביותר היה מעביר 231 מיליון, לאומי 215 מיליון ואחריהם מזרחי טפחות (165), דיסקונט (164) והבינלאומי (76 מיליון). ההשפעה על הרווח הייתה בהתאם, כשהרווח של הפועלים ולאומי היה קטן בכ-150 מיליון שקל, של מזרחי טפחות ודיסקונט בכ-100 מיליון שקל ושל הבינלאומי ב-50 מיליון שקל.

על פי המודל הליטאי, מדובר על סכום כולל של 385 מיליון שקל (בנטרול שנת 2020 נוכח ההטיה ששנת הקורונה מייצרת על תוצאות הבנקים כולם), אך כאן התמונה שונה לגמרי, ומי שיספוג את מרבית המס הוא מזרחי טפחות בשל החשיפה הגבוהה יותר של הבנק למדד ולריבית, שהביאה לשיעור עלייה גבוה יותר בהכנסות הריבית ברבעונים האחרונים. עבור מזרחי טפחות מדובר במס רווחי יתר של 218 מיליון שקל, כשאחריו דיסקונט והבינלאומי (76 כ"א), הפועלים (15) כשלאומי, אחד משני הבנקים הגדולים, לא יספוג קנס כלל.

בכל מקרה, בשתי השיטות הבנקים הבינוניים היו סופגים את הפגיעה הגדולה ביותר בתשואה להון. על פי רווחי הרבעון הראשון, התשואה להון של מזרחי טפחות הייתה יורדת ב-2.35% במודל הליטאי ו-1.78% במודל הספרדי ושל הבינלאומי ב-1.68% בשתי השיטות. מנגד, לאומי לא היה נפגע במודל הליטאי וב-1.21% במודל הספרדי, ואילו הפועלים ב-1.26% במודל הספרדי ו-0.08% בלבד בליטאי.

"לסיכום, בין אם מיסוי רווחי יתר על הבנקים היא הדרך הנכונה להתמודד עם פערי הריבית בין הלווים למפקידים ובין אם לאו, הניתוח שלעיל מראה כי לפחות בשני המודלים שמיושמים היום באירופה דווקא הבנקים הקטנים הם הפגיעים יותר ולא בטוח שהעתקת המודלים תהיה ההתמודדות הנכונה יותר", כותב לובלין. "בראייה ארוכה יותר, אנו סבורים כי הרווחיות הגבוהה של הבנקים בישראל היא לא הנורמלי החדש והיא מושפעת מסביבת ריבית תנודתית ואינפלציה גבוהה, אך אלו הם חלק מסייקל כלכלי שמגיע אחת לכמה שנים. למיסוי כזה או אחר של המערכת הבנקאית עלולות להיות השפעות חיוביות על תקציב המדינה בטווח הקצר אבל משמעויות שליליות לא מבוטלות על האמון בכלכלה הישראלית".

המיסוי יוביל את הבנקים לחדול ממאמצי התייעלות

במקביל לאזהרה של בית ההשקעות איי.בי.איי, גם בבית ההשקעות פרופאונד חושבים שלא מדובר במודלים נכונים. לדברי מיכאל בן יעקב, האנליסט של פרופאונד ומנהל הקרנות שלה, מיסוי רווחי יתר נועד להשית תמריץ שלילי על הבנקים שיוביל לרצון להקטנת רווחים בכל דרך אפשרית. "לא מן הנמנע כי המיסוי יוביל את הבנקים לחדול ממאמצי התייעלות או אף להגדיל הפרשות והניזוק העיקרי יהיה אוצר המדינה שיקבל פחות מיסים".

זאת כאשר כבר היום מדובר בעסקים נטולי בעלי שליטה ומשכך, הציבור נהנה באופן ישיר ועקיף מהן: באופן ישיר דרך החיסכון ארוך הטווח בקרנות השתלמות, קופות גמל וקרנות פנסיה ובאופן עקיף באמצעות המיסוי על רווחיהם שמגיע לאוצר המדינה.

בן יעקב מוסיף כי במקביל יתכן שהבנקים ימנעו מהלוואות לא כדאיות והציבור ימצא עצמו נזקק לגופים אלטרנטיביים שישמחו להעניק לו הלוואות ביחס גרוע מהותית.

באשר לטענה של סמוטריץ' כי ההצעה תקל על נוטלי המשכנתאות, הוא מסביר כי היא מתבססת על הנחה סמויה שבמקביל למשכנתה נוטלי המשכנתאות מחזיקים בסכום נכבד למדי של עודפי מזומנים, שאם יועברו לפיקדון הם ייצרו רווחים. בפרופאונד מציינים כי לא בטוח שלהנחה זו יש תוקף, ומעבר לכך, אם יש ברשותם סכום נכבד עדיף להם להקטין את ההתחייבויות שהעלות בגינן גבוהה מהריבית על הפיקדון, כלומר, "הצעת החוק מעודדת התנהגות כלכלית שאינה כדאית".

הוא מתייחס גם להצעת חוק שהעלו בשבוע שעבר חברי כנסת מהאופוזיציה, לפיה יגבה מס יתר לפי נוסחה המתייחסת לפער בין הריבית על ההלוואות לריבית על הפיקדונות: על כל סכום עודף מעבר ליחס של 1.5 בין פערי הריביות, יגבה מס של 75%.

"הבשורה הרעה באמת היא מחנק אשראי בנקאי ופנייה לגורמים תחליפיים שלא יהיו כפופים למגבלות. אלו יובילו לתוצאות הפוכות לגמרי מהכוונה המקורית. הבנקים פשוט ימנעו מהלוואות שבגין רמת הסיכון הכרוכה בהן מחייבות פער הגבוה מיחס 1.5 לצורך פיצוי הסיכון (ולכן תהפוכנה ללא כדאיות בגלל מגבלת היחס) ותנחשו מה יקרה אז? במערכת כלכלית אין ואקום. יש מספיק גופים שילבלבו ויפרחו על רקע מחנק אשראי שכזה. אין צורך ללכת רחוק. תבדקו את הריביות בחברות כרטיסי האשראי וגופי מימון אחרים", כותב בן יעקב.

עוד כתבות

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים