אמון המשקיעים נפגע? "קריפטו זה כמו אינטרנט, אי אפשר לעצור את זה"

שיחה בוועידת ההשקעות של גלובס והפניקס עסקה באי היציבות של מטבעות הקריפטו, וההערכות כי בעתיד הם אכן יחליפו את המערכת המוניטרית המסורתית • חנן שטיינהרט: "השיטה הקיימת שלא תשרוד יותר מעשור עד עשור וחצי, בנקים מרכזיים גם 70% מהרזרבות בזהב"

אבישי עובדיה וחנן שטיינהרט בשיחה עם בר לביא / צילום: שלומי יוסף
אבישי עובדיה וחנן שטיינהרט בשיחה עם בר לביא / צילום: שלומי יוסף

בחודשים האחרונים, בעוד רבות מהבורסות בעולם רשמו עליות חדות, המטבעות הקריפטוגרפיים והביטקוין בראשם, לא רשמו עליות דומות, ובפרקי זמן ארוכים גם הציגו ירידות.  למרות זאת, בפאנל שנערך בוועידת ההשקעות של גלובס, שוחח בר לביא, ראש דסק החדשות של גלובס עם חנן שטיינהרט ואבישי עובדיה על ההערכות שלמרות אי היציבות אי אפשר יהיה לעצור את התפתחות עולם הקריפטו, עד כדי כך שהוא יחליף בעוד שנים ספורות את המערכת המוניטרית הקיימת.

החשב הכללי יהלי רוטנברג: "המשקיעים מתחילים לחזור לשוק הישראלי"
האם מתפתחת בועה ב-AI? בכירי שוק ההון חלוקים

"כל אדם אחראי עושה הקצאה לנכס הזה, שלדעתי הוא הכי אסימטרי לשוק, משום שביטקיון הוא ההדג' היחיד אל מול השיטה הקיימת, שיטה שלא תשרוד יותר מעשור עד עשור וחצי", אמר חנן שטיינהרט, שותף מנהל בחברת PABC capital. כאשר נשאל מדוע היא לא תשרוד, השיב שטיינהרט בראש ובראשונה כתוצאה מהלחץ של החוב המתגבר וחוסר היכולת להחזיר אותו.

על מנת להוכיח עד כמה בנקים מרכזיים בעולם מתכוננים לשינוי המערכת המוניטרית, ציין שטיינהרט כי הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם הם המחזיקים הכי גדולים בזהב. לדבריו, 20% מהזהב בעולם, במשקל של 37 אלף טון, מוחזקים בידי הבנקים המרכזיים, כשבגרמניה למשל ההחזקה היא של 70% מהעתודות הרזרבה. "למה הבנקים המרכזיים מחזיקים בזהב? הסיבה היא שהדור הצעיר, שהיום הם עדיין לא לקוחות של הבנקים, מבין ורוצה ביטקוין", ציין שטיינהרט.

עובדיה: "הגופים שהתנקו מהתעשייה הם לא התעשייה עצמה"

אבישי עובדיה, שותף ומייסד ב-Collider, נשאל האם הפרשות האחרונות בעולם הקריפטו, כמו נפילות של בורסות למסחר בקריפטו, ערערו את האמון של המשקיעים בעולם הזה.

"אני לא חושב שיהיה קשה להתאושש מהאירועים האלה", השיב עובדיה. "קריפטו זה כמו אינטרנט, אי אפשר לעצור את זה. נכון, יש תופעות לוואי כשאתה מקדם ביזוריות, יהיו הונאות ופריצות, אבל הסיפור פה הוא הרגולטור האמריקאי. מה שקרה בארה"ב ב-2019 הוא שהחלה מגמה בתעשייה הביזורית הפיננסית שצצה לפתע ובעקותיה קמה רגולציה. או אז באו יזמים ממולחים שאמרו שהרגולטור אוסר על האזרח הפשוט לסחור והם יהיו מעין בנק. אותם גופים, שקמו בעקבות הרגולציה, הם רוב הגופים שקרסו בשנה החולפת. כלומר הרגולטור דחף את המשתמשים אל אותם גופים ריכוזיים והם שקרסו, בעוד המבוזרים דווקא שרדו. מבחינתנו הגופים שהתנקו מהתעשייה הם לא התעשייה עצמה".

עד לפני כמה חודשים ראינו מתאם בין הבורסה לשוק ההון האמריקאי. בחודשים האחרונים זה קצת נשבר ולא לטובת הביטקוין. אתה עדיין חושב שביטקוין זו חלופה
עובדיה: "לא. זה לא התפקיד שלו. הדרך הקלה להסביר את הביטקוין היא שהוא סוג של זהב דיגיטלי. הוא לא אמור לעקוב אחרי שוק או נכס כזה או אחר. אבל הקורלציה היא שככל שיש יותר כסף בשווקים הוא זורם גם לאזורים אלטרנטיביים. מעבר לביטקוין, יש מטבעות אחרים שנהנים מקורלציה כזו או אחרת לשווקים. למשל מטבעות שמנסים לבזר את ה-AI ייהנו מהפריחה של ה-AI".

חנן, מה העצה שלך למי שחושב להשקיע בקריפטו?
שטיינהרט: "לחשוב על העתיד לא במונחי העבר. תחשבו שאתם בת"א ב-1945. האם יכולים לדמיין אותה ב-1960? יש פה מגמות מרחיקות לכת שישפיעו על 15 השנים הבאות. הטכנולוגיה, ה-AI, שינויי אקלים כמו אלפי דגים שנשטפו מהמים בטקסס, מדינות בהן הדמוגרפיה שלילית, וכמובן הנושא הכספי המוניטרי וכו'. אז הייתי מציע לחשוב על קריפטו, בעיקר על ביטקוין כנכס שהוא סוג של זהב מחוץ למערכת".

אבישי, מה העצה שלך?
עובדיה: "אני מציע להסתכל על ויקיפדיה. כולם משתמשים בזה. תיקחו שני עשורים אחורה ותזכרו שהיה בריטניקה, כשכל החוקרים שלה הגיעו מהאוניברסיטאות הגבוהות, מה שנקרא הגמוניה. בתוך שני עשורים כל הידע נמצא בשליטה שלנו. אז תחשבו שאותו דבר יקרה להון ולידע בכל תחום שנמצא. אי אפשר לעצור קריפטוגרפיה טכנולוגית".

*** גילוי מלא : הוועידה בשיתוף קבוצת הפניקס ובחסות קבוצת שטראוס