גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההייטק הישראלי שוקע, והממשלה לא עוצרת לרגע

במצב הדברים הנוכחי משקיעים יעדיפו לא לרשום בארץ חברות, לא למקם כאן הנהלות ראשיות ומערכי פיתוח, ולא לעבוד עם ספקים מקומיים

יש להסיר את אי הוודאות שקיימת אצל יזמים ומשקיעים / צילום: Shutterstock
יש להסיר את אי הוודאות שקיימת אצל יזמים ומשקיעים / צילום: Shutterstock

הכותב הוא דיקן ביה"ס אריסון למנהל עסקים, אונ' רייכמן

בעשרים השנים האחרונות עבר מגזר ההייטק הישראלי תהליך בריא. זה היה תהליך בו ישראל הפכה להיות ממדינת הסטארט־אפ (startup nation) למדינת הסקייל־אפ (scaleup nation). בתחילת שנות ה־2000 פעלו בארץ בעיקר חברות סטארט־אפ קטנות עם היקפי מכירות נמוכים.

מנכ"ל ההייטק המוכר שיעזור לממשלה לפרוץ בתחום הבינה המלאכותית 
דוח חדש: גיוסי ההון של חברות הייטק ישראליות נחתכו ב-65% לעומת השנה שעברה
שלושה סימנים שמראים: שוק העבודה בישראל מתחיל להתקרר | ניתוח

אפילו חברות ההייטק המוצלחות יותר לא הגיעו למכירות של מעל 200 מיליון דולר. מרבית החברות הללו העסיקו בעיקר עובדים טכנולוגיים ובמקרים רבים היעד שלהן היה להימכר במחיר הכי אטרקטיבי שאפשר לחברה רב־לאומית גדולה.

הליך ארוך וקשה

במשך השנים, הניסיון שצברו עובדים ומנהלים רבים בתחום בהקמת חברות סטארט־אפ ובעבודה בחברות רב־לאומיות יחד עם השקעות הון סיכון משמעותיות אפשרו לסטארט־אפים רבים להתפתח לחברות הייטק שלמות המבססות פעילות עסקית גלובלית שמנוהלת בעיקרה מישראל. כך למשל חברות כמו סימילארווב, איירון סורס, טיפלתי, וויקס, למונייד. חברות אלו, שנקראות יוניקורנים (חברות בעלות שווי של מעל מיליארד דולר), מתנהלות כחברות שלמות ומעסיקות עובדים רבים במקצועות הצמיחה.

זה לא היה תהליך קל. ראשית, משקיעים זרים לא ששים להשקיע בחברה שממוקמת אי שם במזרח התיכון וכל כמה חודשים סופגת מטחי טילים. שנית, יש יתרון משמעותי לסטארט־אפ צומח למקם את עיקר פעילותו העסקית בסמוך לשווקי היעד שלו - בדרך כלל בצפון אמריקה. אמנם אנחנו עדיין לא רואים חברות הייטק ישראליות שמוכרות בעשרות מיליארדי דולרים, אבל כן ישנן יותר ויותר חברות כאלו שמוכרות במיליארדי דולרים (למשל נייס, צ'קפוינט, מובילאיי וכו').

תוואי הצמיחה היה ברור: היוניקורנים של היום ימשיכו להתפתח ובראיה של 10 או 15 שנים קדימה, חברות אלו תהפוכנה להיות מובילות קטגוריה גלובליות שמוכרות בהיקפים גדולים, מעסיקות מספר רב של עובדים במקצועות טכנולוגיים ובמקצועות הצמיחה. זה היה ברור שמגזר ההייטק יהיה משמעותי למשק עוד יותר מאשר הוא היום, וכבר היום הוא משמעותי ביותר.

גם המשבר הגלובלי בהייטק שפרץ בסוף 2021 לא נראה לרבים בתעשייה מאיים במיוחד. להיפך, ממצב בו חברות קיבלו שווים שמנותקים מהערך הכלכלי שלהן ועובדים יכלו לבקש כל משכורת שרק רצו, הצפי היה שתהיה רציונליזציה בשוק - החברות הפחות מוצלחות תסגרנה ושכר העובדים יהפוך להיות יותר הגיוני.

זה היה די ברור להנהלות ומשקיעים שגם אם בטווח הקצר השווי של חברות הייטק נחתך והן תאלצנה להיפרד מחלק מהעובדים שלהן, רובן תמשכנה לפעול, תוך כדי שהן דואגות להתנהל בצורה שקולה יותר, לשלם משכורות סבירות יותר ולהיות יותר ממוקדות רווחיות. במידה רבה אלו היו אפילו חדשות טובות לחברות הייטק רבות שהבינו שיש תקופה קשה לעבור, אבל הסיכוי שהן תצאנה מחוזקות מהמשבר הגלובלי אינו קטן.

לעומת זאת, המשבר שמתפתח בארץ סביב ההפיכה המשפטית מהווה סכנה ברורה להמשך הצמיחה של מגזר ההייטק. מנייר עמדה שפרסמה לאחרונה רשות החדשנות עולה כי 50%-80% מהסטארט־אפים החדשים לא נרשמים כחברות ישראליות, ויש ירידה ניכרת בהשקעות הזרות בתחום ההייטק בישראל ברבעון הראשון של 2023. חשוב להבין שהדבר הכי חשוב למנהלים ומשקיעים זו ודאות.

החשש שהרשות השופטת לא תהיה חזקה ועצמאית מספיק להגן על זכויות קנין רוחני יחד עם החשש שיותר ויותר יזמים, מנהלים ומשקיעים יעדיפו לא לרשום בארץ חברות, לא למקם את ההנהלות הראשיות ומערכי הפיתוח העסקי, השיווק והמכירות בארץ, ולא לעבוד עם ספקים ישראליים הם כמעט מבחינת נבואה שמגשימה את עצמה.

שקיעת המגזר

סביר להניח שהתהליך לא יהיה מיידי, אם כי הוא כבר יותר מהיר ממה שצפו רואי השחורות, אבל כמעט ואין ספק שזוהי "שקיעתה של הזריחה", כמאמר השיר. חלק מהנזק כבר נגרם ולא יהיה קל להפוך את המגמה ולאפשר שיקום והחזרה של ההייטק לתוואי צמיחה.

הדבר המרכזי הוא קודם כל להסיר את אי הוודאות שקיימת אצל יזמים, מנהלים ומשקיעים ע"י פתרון מהיר של המשבר הפוליטי־משפטי בישראל. זה ממש צו השעה, בלי מגזר הייטק חזק, הכלכלה הישראלית כולה תחלש משמעותית וכלכלה חזקה היא המפתח לקיומנו כאן.

עוד כתבות

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"