גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרטים חדשים על פרשת הצוללות: עדותו המלאה של הבכיר בתאגיד הגרמני טיסנקרופ

גלובס חושף את עדותו של בכיר בתאגיד הגרמני טיסנקרופ בחקירת פרשת הצוללות ● המסמך מעלה סימני שאלה ביחס לנרטיב שהתקבע ציבורית ומשפטית כאילו שייקה ברקת, אחד העדים המרכזיים בפרשה, הודח מתפקידו כדי לפנות את מקומו למיקי גנור הנאשם בשוחד ● בשבוע הבא: פרטים נוספים על מעורבותם של גנור ומפקד חיל הים לשעבר אליעזר (צ'ייני) מרום

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL
צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

על פי כתבי האישום מדובר באחת מפרשות השחיתות החמורות שידעה המערכת הביטחונית בישראל. במרכזה עומד החשד כי מיקי גנור, נציג חברת טיסנקרופ בישראל, שיחד גורמים ישראלים בתפקידים ביטחוניים רגישים כדי לקדם את העסקה. כתבי האישום שהוגשו במאי 2021 כוללים שורה ארוכה של בכירים בממסד הביטחוני והפוליטי כמו תא"ל (במיל') אבריאל בר־יוסף ומנהל לשכת ראש הממשלה דאז דוד שרן.

זכויות שידור, נותני חסות ופרסום: הכסף הגדול שמאחורי הטור דה פראנס
שנתיים לאחר הגשת כתב האישום: העד הראשון מעיד בפרשת הצוללות

עדותו של פרייטג, הנחשפת כאן במלואה לראשונה, קריטית לפרשה. פרייטג כיהן כמנכ"ל TKMS (חברת המערכות הימיות של טיסנקרופ) ואחראי תחום הצוללות בשיא הפרשה, ובא במגע עם גורמים שונים לאורך שנים. מדובר באדם עתיר ניסיון בתחום המספנות שהחל את עבודתו בחברת HDW ב־1985. את החברה רכשה טיסנקרופ, ובינואר 2005 היא התמזגה לתוך התאגיד הגרמני ושויכה ל־TKMS, בה עבד פרייטג עד סוף 2012.

עדותו התמקדה בשלוש דמויות: שייקה ברקת שהיה נציג חברת טיסנקרופ הגרמנית בישראל, מיקי גנור שהחליף את ברקת בתפקיד והוא אחד הנאשמים בפרשת הצוללות (לאחר שחזר בו מהכוונה לשמש כעד מדינה) ומפקד חיל הים לשעבר האלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום שהתיק נגדו נסגר מאז. ​

תא''ל במיל' שייקה ברקת / צילום: אביב חופי

לשייקה ברקת, הסוכן שקדם לגנור, חלק מרכזי בחשיפת הפרשה. בנובמבר 2016, אחרי שנים ארוכות שבהן פעל בדממה, הוא התראיין באריכות בתוכנית התחקירים "המקור". שם טען ברקת כי מפקד חיל הים דאז צ'ייני היה הרוח החיה מאחורי מהלך שנרקם בשנת 2009 ושמטרתו הייתה להדיחו מתפקיד נציג טיסנקרופ בישראל והחלפתו במיקי גנור.

הנרטיב שיצר ולאחר מכן השתרש ציבורית ומשפטית היה כזה שלפיו שייקה ברקת גיבור ישראל הודח כדי למנות את מיקי גנור. גנור מצידו התכוון, לפי הטענה, להפריש חלקים מעמלות העתק שיגזור ממכירת ספינות לחיל הים וצוללת לאלה שעזרו לו לקבל את הג'וב, בהם מפקד חיל הים דאז אליעזר (צ'ייני) מרום, שהתיק נגדו נסגר בינתיים. לדברי ברקת, מהלך ההדחה התרחש בניגוד לרצונו של מנכ"ל מספנות טיסנקרופ דאז, וולטר פרייטג, שאותו תיאר ברקת כחבר קרוב.

הגרסה של פרייטג לאירועים שונה לחלוטין. בעדותו שנחשפת כאן לראשונה הוא מתאר רקע שונה להפסקת ההתקשרות עם ברקת, את התגמולים הגדולים שקיבל מטיסנקרופ לאורך השנים ואת הפעולות שביצע ברקת כדי להגדיל את הכדאיות הכלכלית של העסקה.

חלק מהפרטים פורסמו באופן חלקי מאוד בתקשורת וחלקם צפו בעדותו של ברקת, כיום בן ה־88, שהחלה החודש בבית המשפט המחוזי בתל אביב. אולם, הגרסה הגרמנית לאירועים שמאחורי החילופים בין ברקת לגנור לא נחשפה במלואה מעולם ועל כן אנחנו רואים ערך ציבורי בפרסומה כעת.

ייאמר מיד, פרסום זה לא נועד לקבוע מסמרות בפרשה, להקטין ממשמעות האישומים, להועיל או להזיק לצד כזה או אחר. פרסום המסמך המלא והגרסה השונה בפרשה הן בבחינת זכות הציבור לדעת. זכות זו מתחזקת עוד יותר לאחר שהפרקליטות הודיעו לאחרונה לבית המשפט כי זכרונו של ברקת, שהוא כאמור עד מרכזי בפרשה - נפגע.

תפקידו של ברקת וההימור שלקח

ברקת, איש חיל האוויר בעברו, טייס שלימים כיהן כמפקד מחלקת המודיעין של החיל במלחמת ששת הימים. הוא נחשב לאחד המוחות מאחורי מבצע מוקד, שבו ישראל פתחה את מלחמת ששת הימים. המבצע כלל הנחתת מכה מקדימה על חילות האוויר הערבים שהביאה לעליונות אווירית של ישראל. בהמשך מונה לממלא־מקום הנספח הצבאי בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים, ואחרי שפשט את המדים שימש כדובר מפלגת שלומציון שהקים אריק שרון, וגם כדוברו האישי.

לאחר מכן נעלם מהעין הציבורית ועשה לביתו. הוא חי על ציר ישראל־גרמניה ויצר קשרים עם בכירים במספנות HDW שבבעלות תאגיד טיסנקרופ. בשנת 2005 קיבל חוזה לייצג את המספנה בעסקאות למכירת חמש צוללות לממשלת ישראל, תמורת עמלה שמנה, אבל לפי התיאור בעדותו של פרייטג הקשר עם הגרמנים נוצר עוד קודם לכן.

מיקי גנור / צילום: כדיה לוי

"את ברקת אני מכיר עוד מהפרויקט הראשון והוא הגיע אז, אני חושב שבשנת 2000, עם המידע שמשרד הביטחון של ישראל רוצה צוללות נוספות, שלוש נוספות", סיפר פרייטג ביולי 2017.

לשאלת החוקרים מה בדיוק היה התפקיד של ברקת עבור המספנה, ענה פרייטג: "להעביר את המידע שהישראלים מעוניינים בצוללות נוספות וללוות אותנו בישראל, לקבוע פגישות ולייעץ לנו. פשוט כל מה שיועץ רגיל עושה".

איזה תפקיד היה לברקת בין 2000 ו־2005 כשעדיין לא היה לו את החוזה מ־TKMS בתור יועץ?
"אנחנו אמרנו לו בשנת 2000, שאם באמת יגיעו 3 צוללות מישראל אז הוא יקבל את החוזה להיות יועץ. זה בוודאי לקח כמה שנים ובסוף בשנת 2005 הוא קיבל את החוזה. אבל לפני כן הוא לקח את ההימור על עצמו".

אותו "הימור" בדמות עיסוק בנושא היה מושכל למדי. בעשורים האחרונים, איראן הלכה ומיצבה עצמה כאיום המרכזי על מדינת ישראל, החל מפגיעה בספינות ישראליות שרואים בשנים האחרונות ביתר שאת באזור המפרץ הפרסי, דרך הפעלת פרוקסי נגד ישראל בזירות שונות ועד, כמובן, לתוכנית הגרעין. אל שורת האיומים התווספו בהמשך גילויי מאגרי תמר (2009) ולוויתן (2010) וההפקה מהם שהחלה ב־2013 וב־2019, וכן זו שהחלה באוקטובר האחרון ממאגר כריש שסמוך לגבול לבנון.

במקרה של הצוללות הישראליות רב הנסתר על הגלוי, אך ברור כי הן יכולות לשהות מתחת למים זמן רב, אפילו שבועות. מבחינת טווח שייט הן מסוגלות להגיע למפרץ הפרסי, ומכאן ניתן לשער את טיב פעילותן באזור. ביוני 2022, למשל, הצוללת אח"י תקומה סיימה אימון מורכב ומתמשך בים האדום עם ספינות הטילים אח"י אילת ואח"י חץ. הגורם שמהווה את האיום הימי הגדול ביותר על ישראל מדרום היא איראן.

תמלול התשאול של פרייטג מספק גם תמונה מעמיקה על מנגנון משא־ומתן בעסקאות ביטחוניות שכאלו, בהן מדובר על סכומים של מיליארדי דולרים.

"כל יועץ מקבל חוזה ברגע שפרויקט הופך לתקף", סיפר מנכ"ל TKMS לשעבר. "רק בתקופה לקראת 2005 זה נהיה קונקרטי. זה היה ההימור של היועץ. המקדמה הגיעה בספטמבר 2006, אז הוא קיבל את הכסף הראשון.

"הנציג מקבל את התשלום שלו פרו־רטה. זאת אומרת כשאנחנו מקבלים תשלום, הוא מקבל מזה אחוזים, זה בוודאי הולך ככה במשך כמה שנים. חוזה היועץ היה עבור 2 צוללות ואופציה. הוא קיבל רק כסף עבור הצוללות, לא עבור האופציה".

האם אתה מדבר על הצוללות 4 ו־5 והאופציה זה עבור צוללת 6?
"כן. הוא קיבל כסף עבור צוללת 4 ו־5 וכלום עבור האופציה לצוללת 6".

סוגיה זו משמעותית משום שמחד גיסא, ברקת אמר בעדותו במשטרה כי היה לו חוזה עם תמורה כספית מול המספנה עבור צוללות 4 ו־5, ומאידך גיסא בבית המשפט לא הכיר בקיומו. כאשר התובע בתיק הצוללות, עו"ד ירון גולומב, הטיח בו בתחילת החודש את הדברים שאמר בעדותו, ברקת ענה: "אני לא זוכר".

"ברקת לא פוטר. החוזה שלו לא היה תקף"

בחזרה לתשאולו של פרייטג. החוקרים שאלו אותו "אמרת שברקת קיבל אחוזים מהתשלומים מישראל. כמה אחוזים?" ראש המספנות השיב: "2%. הוא רצה יותר והורדנו אותו במשא־ומתן".

איך ומי קבע את העמלה של ברקת ומי אישר אותה?
"ברקת הכריז על איזשהו מספר של אחוז שאני לא זוכר מה הוא היה, אני חושב שזה היה 5, אבל אני לא זוכר את זה. אני אישית הורדתי אותו אז ל־2% ואז ההנהלה הכללית אישרה את זה".

כשהחוקרים שאלו את פרייטג "באיזו צורה העמלה של שייקה ברקת שולמה? האם עשו העברות בנקאיות לחשבון הבנק הישראלי שלו או שהכסף שולם לבנק מחוץ לישראל?" מנכ"ל המספנות סיפק סיפור מעורר תמיהה על ניסיון של ברקת לקבל את הכסף דרך צד שלישי, במסגרת מה שפרייטג חשד בו כניסיון להעלמת מס.

"קודם כל", פתח פרייטג את דבריו, "ברקת ניסה מאחורי הגב שלי עם עורכי הדין שלו ועורכי הדין שלנו לקבל את הכסף שלו דרך מוסד הולנדי. כשגיליתי את זה ניגשתי אליו ואמרתי לו שזה לא אפשרי. אמרתי שהוא יקבל את הכסף הזה לישראל, ואנחנו לא נותנים יד להעלמת מס. לא היה תשלום להולנד, רק לישראל. הוא רשם על זה קבלה".

כמה כסף זה היה עבור 2 צוללות ואופציה?
"המחיר היה מיליארד, 2% מזה יוצא 20 מיליון. כשאמרתי לברקת שאנחנו לא מעבירים כסף להולנד, ברקת ענה שהוא יקבל רק את החצי של 20 מיליון וכל השאר הוא ישלם למס".

כלומר, משמעות אותו משא־ומתן שניהל פרייטג הייתה הורדת הכנסותיו של ברקת בגין התיווך במכירת צוללות 4 ו־5 מכ־50 מיליון אירו ברוטו לכ־20 מיליון אירו ברוטו.

לפני כשבוע, ברקת הודה בבית המשפט בישראל כי קיבל 2% עמלה גם על שלוש הצוללות שקדמו להן, קרי כ־30 מיליון אירו ברוטו נוספים על כ־20 מיליון שציין פרייטג.

האם שייקה ברקת רשם לך או לעובד אחר של המספנה קבלה עבור הכסף שקיבל?
"כן הוא היה חייב לרשום קבלה, הוא היה מחויב לעשות את זה. בתור יוזם אתה חייב ניירת".

בשלב זה שאלו החוקרים "האם הייתה איזושהי התנהלות שקרית או בעייתית מצד שייקה ברקת, שגרמה לכך שהוא פוטר מתפקיד היועץ של המספנה?"

פרייטג הדגיש תחילה: "קודם כל הוא לא פוטר, מכיוון שהחוזה שלו היה לגבי צוללת 4 ו־5. החוזה שלו היה תקף לצוללת 4 ו־5, לא עבור קורבטות או ספינות אחרות".

"רצה לפצות על הפסד המסים"

במהלך התשאול פרייטג חשף אירוע שבו גילה, לכאורה, כי ברקת מחזיק בחוזה לא רק עם החברה שבה הוא עובד, אלא גם עם אטלס אלקטרוניק - חברה גרמנית שעוסקת במערכות אלקטרוניקה ימיות, ששימשה אז כקבלן משנה של HDW.

"כשהודענו שאנחנו לא נשלם דרך מוסד הולנדי, ברקת הבין שהוא צריך לשלם מסים בישראל, אז הוא הלך לחברה Atlas Elektronik, קבלן משנה של HDW. משם הוא הביא חוזה יועץ, שעמד על בערך 7 מיליון אירו".

לדבריו, "אנחנו כמובן לא ידענו על זה, אבל אז אנחנו קנינו, כפי שהגורל רצה את זה, את החברה הזו ובבדיקת נאותות עלה החוזה הזה. נתנו הוראה להנהלה של Atlas לבטל את החוזה. במילים אחרות, הוא רצה לפצות על הפסד מסים של 10 מיליון בחוזה עם Atlas, בזה ש־Atlas מכניסה את העלויות עבור העמלה בחשבונית ל־HDW. חברת HDW הייתה אז משלמת כפול, מצד אחד על בסיס חוזה היועץ עם ברקת ומצד שני במחירים המנופחים ל־Atlas".

האם החוזה עם טיסנקרופ ואטלס אלקטרוניק היו תקפים באותו זמן?
"לא ממש באותו זמן, הוא הלך ל־Atlas אחרי שאמרתי לו שאנחנו נשלם את הכסף רק לישראל. זה היה בטח בין נובמבר 2005 ו־2006".

איך זה יכול להיות שטיסנקרופ משלמת חשבונות של אטלס, שכוללות גם שכר יועץ של ברקת?
"הם לא יודעים מה היה שם מחושב. לא הכול חשוף".

מתי החוזים של ברקת הסתיימו?
"זה כנראה היה בערך 8 שנים לאחר סגירת החוזה. עם התשלום האחרון שאנחנו מקבלים, הוא מקבל את התשלום האחרון שלו. אם אני זוכר טוב, המסירה הראשונה של הצוללת הייתה אחרי 78 חודשים. ואז 12 חודשים לאחר מכן הצוללת השנייה. התשלום האחרון כנראה היה איפשהו ב־2013/2014".

זאת אומרת שברקת עבד עבור טיסנקרופ עד 2014?
"כן, כנראה שזה היה ככה, אבל אני בשלב זה כבר לא הייתי שם".

למה טיסנקרופ שילמה עמלות נוספות לברקת עד ל־2014, אפילו שגילתה לפני כן על האינטריגות שלו עם אטלס אלקטרוניק?
"קודם כל, בגלל שיכולנו לבטל את החוזה עם Atlas יכולנו לצמצם את הנזק. חשבנו גם על ביטול החוזה עם ברקת. לא עשינו את זה כדי שלא תיבצר הפרעה לפרויקט. החלטנו לסיים את החוזה של הצוללות ואז זהו זה".

עשוי להעמיד באור אחר את "גיבור ישראל"

מעדותו בישראל אנחנו למדים כי ברקת לא ממש מכחיש כיום כי הוא נהנה הן מעמלה בסך 20 מיליון אירו עבור הצוללות והן מ־7 מיליון אירו עבור שירותים לקבלן אטלס, אלא טען כי הוא לא פעל מאחורי גבה של חברת טיסנקרופ.

בשורה התחתונה, עדותו של פרייטג עשויה להעמיד באור אחר את ברקת. מגיבור ישראל שהודח לאחד שגזר עמלות שמנות מעסקאות הצוללות השונות של מדינת ישראל.

בשבוע הבא, בחלק השני של הכתבה, נחשוף את דבריו של פרייטג על יחסיו עם מפקד חיל הים לשעבר, אלוף (במיל') מרום, ועם מיקי גנור.

*** חזקת החפות: הנאשמים בפרשה לא הורשעו, מכחישים את העבירות, ועומדת להם חזקת החפות.

עוד כתבות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקנים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ●  דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון