גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרוב הימני בביהמ"ש העליון בארה"ב מנחית מהלומות על ממשל ביידן

מאבק של 50 שנה נגד "אקטיביזם שיפוטי" משמאל הסתיים בשבוע שעבר בניצחון גדול מימין, עם שלוש החלטות שהצטרפו לפניית הפרסה בנושא ההפלות ● אבל הימין עשוי לשלם מחיר בקלפי, כמו השמאל לפניו - אלה תוצאות הפוליטיזציה של בחירת שופטים

מתנגדות להפלות מול בית המשפט העליון בוושינגטון, ביוני 2022 / צילום: Associated Press, Gemunu Amarasinghe
מתנגדות להפלות מול בית המשפט העליון בוושינגטון, ביוני 2022 / צילום: Associated Press, Gemunu Amarasinghe

במשך חצי מאה, הימין האמריקאי הצמיד את התווית "אקטיביזם שיפוטי" לבית המשפט העליון. זו התווית שהגיעה לישראל באיחור של 30 או 40 שנה, והתאזרחה בעגה הפוליטית המקומית כמו נולדה בה.

המאבק על השלטון ברוסיה לא הוכרע והרג הנער שהבעיר את רחובות פריז
הממשלה ניסתה לצמצם את זיהום האוויר, אך המרחק מהיעד עדיין רב
הישראלית שגייסה 82 מיליון דולר והחברה שרוצה לדייק MRI פי 100 אלף

את החטא של "אקטיביזם שיפוטי", הימין התחיל לפקוד על שופטים עליונים באמצע שנות ה־50. זה היה פחות או יותר הזמן שבו הם התחילו לפרש את החוקה באופן ליברלי, או אפילו רדיקלי.

בלי ה"אקטיביזם" ההוא, בתי ספר באמריקה היו מוסיפים להפריד את תלמידיהם על־פי גזע; שוטרים לא היו טורחים לדווח לעצירים את זכויותיהם החוקיות; נשים היו עושות הפלות בחדרי האמבטיה שלהן או במרפאות מחתרתיות; בחלק ניכר של מדינות ארה"ב, הומוסקסואליות הייתה נשארת עבירה פלילית, ונישואים חד-מיניים היו פנטזיה - וכן הלאה.

תלונות הימין על בית המשפט התיישנו. הגיע תורו של השמאל להתלונן. בשבוע שעבר עלה מן השמאל קול נהי ומספד. העליונים הנחיתו שלוש מהלומות כבדות על סדר היום של ממשל ביידן ושל המפלגה הדמוקרטית.

לקרוע תקדימים לגזרים

זה התחיל לפני שנה, כאשר בית המשפט עשה פניית פרסה. הוא קרע לגזרים את פסיקת 1973, שהתירה הפלה מלאכותית, ואותת בזה את נכונותו הלא-שגרתית לבטל תקדימים שקבעו קודמיו, בייחוד בית המשפט הליברלי של שנות ה־50 וה־60, שפתח עידן חדש בחוק האמריקאי. האינרציה שלו ניכרה הרבה אחרי שכל חבריו פרשו או מתו.

את העידן ההוא סיימו שלושה שופטים שמינה דונלד טראמפ ואישר הרוב הרפובליקאי בסנאט. כל הממונים היו בשנות ה-40 שלהם, ונועדו כמובן להוסיף ולשבת על המדוכה עוד 30 או 40 שנה. מדהים מה ארוכה תוחלת החיים של שופטים עליונים, המתמנים לכל חייהם.

עכשיו, שישה מתשעת השופטים העליונים מזוהים עם הימין השמרני. אין זאת אומרת שכל מאוויי הימין מתמלאים. מפעם לפעם שופט או שניים עושים יד אחת עם השמאל. אבל בשבוע שעבר המאוויים הכמוסים והלא כמוסים התמלאו עד אחד ועוררו אופוריה כללית בימין. הנה מה שקרה:

1. בית המשפט שם קץ למדיניות של אפליה גזעית מתקנת במוסדות להשכלה גבוהה.

2. בית המשפט פסק נגד תוכנית ביידן להפחית באופן דרסטי את חובותיהם של סטודנטים לממשלה הפדרלית.

3. בית המשפט שחרר סוחרים מן החובה לשרת לקוחות הומוסקסואליים, אם הם טוענים כי השירות הזה מנוגד למצפונם או לרגשותיהם הדתיים.

אפליה מפלה או מתקנת?

כל אחת מן הפסיקות האלה מעוגנת בדיון משפטי מורכב ולמדני. למשל, זו המסיימת את האפליה המתקנת מחזיקה 237 עמודים. אבל אלה אינם סמינרים אקדמיים. אלה החלטות פוליטיות עם פוטנציאל דרמטי לשנות את דפוסיה החברתיים של אמריקה, לחדד את הקיטוב בין גזעים ולהחזיר את השעון אחור.

שאלת האפליה המתקנת סמוכה מאוד לציפור הנפש של שתי אסכולות רעיוניות, הליברלית (במובנה האמריקאי, הקרוב ל"שמאל" בישראל) והליברטריאנית (הקרובה ל"ליברלי" באירופה). הליברלים האמריקאיים מאמינים בצורך להתערב - בחברה ובכלכלה - כדי לתקן עיוותים היסטוריים. הליברטריאנים מאמינים שאין זה עניינה של הממשלה להתערב בשום תהליך, ועליה להניח לחברה ולכלכלה להתוות בעצמן את דרכן.

האפליה המתקנת, הידועה באנגלית כ-affirmative action, התחילה לאחר שהקונגרס אימץ חקיקה היסטורית לשיווי זכויות השחורים, באמצע שנות ה־60. החקיקה ההיא, על פניה, העניקה נתוני התמודדות שווים למיעוטים מקופחים. הליברלים לא הסתפקו בזה. הם גורסים כי שוויון הזדמנויות אינו נובע רק מלשון החוק, יהיה כתוב היטב כאשר יהיה. שוויון הזדמנויות לא ייתכן אם נתוני הפתיחה אינם שווים.

על הכניסה אל המוסדות האקדמיים הטובים ביותר מתמודדים שחורים והיספאנים, שנסיבות גידולם עיכבו את מיצוי הפוטנציאל האינטלקטואלי שלהם. ביסוד האפליה המתקנת עומדת ההנחה שדחיפה קטנה, או יותר מקטנה, תעזור להם להיכנס ולהשלים את החסר. האוניברסיטאות גם ייצאו נשכרות מגיוונו של ציבור הסטודנטים. ברוח מליצה מפורסמת, האוניברסיטאות "ייראו כמו אמריקה".

בית המשפט העליון פסק: "אוניברסיטאות רבות שגו כשהניחו, לאורך הרבה יותר מדי זמן, שאבן־הפינה של זהות היחיד היא צבע עורו - לא עמידתו באתגרים ולא שיפור סגולותיו. הבחירה הזו אינה מתיישבת עם ההיסטוריה החוקתית שלנו".

כל זה נמסר כאן במידה של פישוט. אין לנו הכוונה או היכולת להתחרות עם 237 עמודים.

סיום האפליה המתקנת מביא לשיא דרמטי מאבק של עשרות שנים, שהימין ניהל נגד האוניברסיטאות, וחזר והניח על מדוכת בית המשפט. מעניין שהמאבק הזה התחיל בסמיכות זמנים למאבק נגד הפלות מלאכותיות. שני המאבקים בני חצי המאה מוכתרים אפוא בהצלחה בתוך שנה אחת.

אגב, שלושת ארגוני זכויות האזרח היהודיים הגדולים ביותר באמריקה התנגדו תחילה לאפליה מתקנת, כאשר הגיעה אל בית המשפט ב-1978, מפני שהם ראו בה קודם כול אמצעי של אפליה. יהודים היו קורבנות היסטוריים של אפליה שנועדה להגביל את כניסתם לאוניברסיטאות. אבל הארגונים שינו את דעתם.

לפי סקר דעת מלפני חודשיים, רוב לא גדול של אמריקאים, 53%, תומכים באפליה מתקנת, "כל זמן שאינה כוללת מכסות נוקשות". 42% מתנגדים לה, "מפני שהיא מפלה נגד אמריקאים לבנים ואסיאנים".

מי יתעוררו מאדישותם?

האקטיביזם של בית המשפט כבר גבה מחיר פוליטי ניכר מן הימין. הפסיקה נגד הפלות מלאכותיות הנחילה תבוסות לא צפויות למועמדים רפובליקאים מתנגדי הפלות בבחירות לקונגרס, למושלי מדינות ולבתי מחוקקים של מדינות בנובמבר שעבר. הרפובליקאים, שהיו מועמדים לניצחון גדול בבחירות לקונגרס, זכו ברוב קטן מאוד בבית הנבחרים והפסידו מכוחם בסנאט. מוסיף לקנן בהם החשש ששאלת ההפלות תהיה להם לרועץ בבחירות לנשיאות ולקונגרס של השנה הבאה.

כיוצא בזה, הפסיקה נגד אפליה מתקנת עשויה לחזק את נאמנותם של שחורים והיספאנים למפלגה הדמוקרטית, ובעיקר לעוררם להצביע. בימי בחירות, האמריקאים ידועים לשימצה באדישותם ובהימנעותם.

היסטורית, מצביעים צעירים (29 ומטה) הם האדישים מכולם. הם נוטים ברוב גדול לטובת הדמוקרטים, אבל מה זה משנה אם אינם מצביעים. פסיקת בית המשפט נגד מחילת חובות הסטודנטים עשויה להביאם אל הקלפי.

43 מיליון סטודנטים וסטודנטים-לשעבר חבים 1.6 טריליון דולר לממשלה הפדרלית. 16% נקלעו לחדלות פירעון, המשפיעה באופן הרסני על יכולתם לפתוח חשבונות בנק, ללוות כספים, לקבל משכנתאות. תוכנית ביידן נועדה למחול את מלוא חובותיהם של 20 מיליון, וחלק מחובותיהם של 21 מיליון. התוכנית תעלה לממשלה 600 מיליארד דולר. סקר מראה כי 54% של האמריקאים תומכים בה. בית המשפט פסל אותה, מפני שהיא לא קיבלה את הפורמט של חוק.

קצת משונה, אבל המפסידים ב"אקטיביזם שיפוטי" הם אלה הנוטים בעצמם להפוך לאקטיביים: להתארגן פוליטית, לארגן אחרים ולהצביע. מפסידי האקטיביזם הליברלי נעשו המנצחים הפוליטיים הגדולים של העשורים הבאים, תחת הסיסמה "הבה נבחר נשיא שימנה שופטים שמרנים". נראה באיזו מידה השמאל יחקה אותם.

אלה תוצאות הפוליטיזציה של בית משפט עליון, ששופטיו מתמנים (מאז ומעולם בארה"ב) בידי פוליטיקאים ומשרתים סדרי יום פוליטיים.

רשימות קודמות בבלוג וב- יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.

עוד כתבות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; אורמת מזנקת ב-7%, דלתא מותגים נופלת ב-16%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן יורדות ● מגמה שלילית בוול סטריט ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות