וימן נגד ברקת: "את שם הצעת החוק של משרד הכלכלה צריך לשנות ל'פירוק ארבעת היבואנים'"

בכנס לשכת רואי החשבון באילת, מנכ"ל ונשיא יבואנית המזון והטואלטיקה דיפלומט האשים את הממשלה בבעיית יוקר המחיה: "הריכוזיות הגבוהה נמצאת דווקא בקרב היצרניות הישראליות"

נעם וימן, מנכ''ל דיפלומט, חן שרייבר, נשיא לשכת רואי חשבון / צילום: פוטו מרסלו אילת
נעם וימן, מנכ''ל דיפלומט, חן שרייבר, נשיא לשכת רואי חשבון / צילום: פוטו מרסלו אילת

"רוב האחריות על יוקר המחיה בישראל נזקפת לחובת הממשלה - קודם כל ההגנה, במשך עשרות שנים, על תוצרת הארץ והמועצות החקלאיות", כך אמר בחריפות נעם וימן, מנכ"ל ונשיא יבואנית המזון והטואלטיקה דיפלומט, בהתייחסו לצעדים בהם נוקטת הממשלה במטרה להקל על יוקר המחיה והחוק השנוי במחלוקת של משרד הכלכלה לפירוק המונופולים.

ספקיות המזון העלו מחירים רגע אחרי שהגדילו את הרווחיות | בדיקת גלובס
דיפלומט הודיעה על העלאת מחירים בשיעור של עד 6.1%

"מחקר של רשות התחרות מעיד על ריכוזיות בשוק המזון אותה מנסה הממשלה לפתור דרך החוק לריסוק היבואנים. אבל הריכוזיות הגבוהה נמצאת דווקא בקרב היצרניות הישראליות. דיפלומט היא מחוללת תחרות - בקפה, בחיתולים ובמוצרים רבים נוספים. אנחנו בעד הגברת השקיפות, אך משרד הכלכלה הפעיל את הפיקוח על המחירים והוציא דרישה ל-15 חברות לפרסם את הדוחות הפנימיים שלהם. הוגש בג״ץ בעניין. כחברה ציבורית יש לנו אינטרס לפרסם את התוצאות מהר ככל שאפשר". את הדברים אמר בכנס לשכת רואי החשבון באילת.

עוד אמר כי "את שמה של הצעת החוק של משרד הכלכלה, צריך לשנות ל'פירוק של 4 היבואנים'. הם לא נוגעים ביצרנים המקומיים. משרד הכלכלה מנופף בכותרות של הורדת יוקר המחיה, אבל בפועל הוא מדבר על פירוק שניים עד ארבעה יבואנים, ואני שואל - למה הם לא מגדילים את התחרות? הרי הממשלה צריכה להסיר חסמים, להצטרף לשוק המשותף ואז לא יהיו את כל הבעיות האלה. צריך להמשיך לייעל את המערכת שחוסמת, צריך לשכנע את הקמעונאי בעצמו להוריד את המחירים. את הסנקציות של משרד הכלכלה, אני מקווה שנצליח לבטל או למתן".

דיפלומט עמדה במוקד סערה תקשורתית וציבורית בקיץ שעבר, כשהודיעה על העלאת מחירים של חלק ממוצריה, וספגה ביקורת וקריאות לחרם צרכני, בין היתר מצד ההסתדרות. דיפלומט עוסקת ביבוא, ייצור והפצה של מוצרי צריכה המוניים (FMCG). היא היבואנית הבלעדית של מוצרי פרוקטר אנד גמבל בישראל, בדרום אפריקה, בניו זילנד, בגאורגיה ובקפריסין; של מוצרי ענקית השוקולד מונדלז (שוקולד מילקה וקדבורי, עוגיות אוראו); ושל ספקים נוספים, כמו היינץ (מטבלים), קלוגס (דגני בוקר) וקוטי (מוצרים לשיער).

"זה נכון שישראל יקרה, אבל היא יקרה כמעט בכל דבר"

וימן התייחס ליוקר המחיה והעלאות המחירים עליהן הודיעה החברה פעמיים בחודשים האחרונים על מוצרים שונים - במאי הודיעה על העלאת מחירים בשיעור של עד 25% על מגוון מוצרים, ביניהם מותגי היינץ, פרינגלס, מילקה, אוראו וריין דיז'ון. ביוני הודיעה על התייקרות בחלק ממוצרי הקפה, העוגיות והטונה אותם היא מפיצה ומשווקת, שהתייקרו בשיעור ממוצע של 6.1%. מחירי מוצרי הטונה עודכנו בשיעור של עד 4%.

"זה נכון שישראל יקרה, אבל היא יקרה כמעט בכל דבר", אמר וימן. "אף אחד לא יכול להתעלם מזה והישראלים בצדק כועסים. אולם ישראל יקרה גם בדיור, בתחבורה ובכל היבט אפשרי אבל נוח לאנשים לדבר על המוצרים הבסיסיים שנמצאים אצלם בבית. יותר קל לדבר על מחירי החיתולים ומשחות השיניים מאשר על מחירי המשכנתאות. אבל מישהו שאל למה הם יקרים כאן? הסיבות לכך נובעות כי אנחנו מדינת אי - רק לשנע את המוצרים מייקר בערך ב-10%-15% מאשר לאירופה. עלות היבוא בישראל היא פי שלושה יותר יקרה ממדינות ה-OECD ובנוסף יש פה עשרות קרטלים בתחום המזון ומוצרי הצריכה והחקלאות שתפקידם להגן על תוצרת ישראלית דרך המחירים, מע"מ על מוצרי מזון והיגיינה ועוד. אנחנו לא אלה שמנפחים את המחירים, אנחנו מחוללי התחרות".

על עליות המחירים בשנתיים האחרונות, אמר וימן כי ״אי אפשר להתעלם ממה שקרה כאן בשנים האחרונות - לא העלינו מחירים, הייתה קורונה ואחר כך הייתה מלחמת רוסיה-אוקראינה שגרמה לזעזועים גדולים בשוק המזון ומחירי הדלק בהמשך הייתה אינפלציה באירופה שהייתה גבוהה מזו בישראל. בשנים האחרונות כל החברות הבינלאומיות העלו מחירים ואנחנו קונים מוצרים יקרים. מדובר בחברות שמעניינת אותם שורת הרווח - היות ואנחנו עובדים על מרווחים מאד מצומצמים עם עלויות מאד גבוהות, אנחנו לא יכולים לספוג את עליות המחירים לאורך זמן והעובדה היא שלא העלנו מחירים עד לאחרונה".

עוד ציין כי "יצאנו לבורסה במרץ 2021 עדיין תחת השפעת הקורונה כשברקע חרדה קיומית גדולה של הציבור, ודיפלומט בולטת בזכות מוצריה הנמצאים בכל בית. תהליך ההסתה נגד החברה החל בתקופת שר הכלכלה לשעבר, אלי כהן, שניסה לעשות לנו שיימינג תוך שהוא מתעלם מהרווחיות הנמוכה שלנו העומדת על רווח תפעולי של3-4% בלבד. זה המודל העסקי שלנו והוא נקבע על ידי היצרנים הגדולים שמגבילים את הרווחיות שלנו על המותגים שבבעלותם".

בדוחות הרבעון הראשון הראתה דיפלומט שחיקה ברווחיות והזהירה כי תיאלץ לייקר, שוב, חלק ממוצריה בהמשך השנה. ההכנסות ברבעון הראשון של 2023 הסתכמו בכ-791 מיליון שקל, בהשוואה לכ-672 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2022. החברה רשמה ברבעון צמיחה בהכנסות, הן בישראל והן בשאר מדינות הפעילות שלה. ההכנסות בישראל הסתכמו בכ-488 מיליון שקל, בהשוואה לכ-418 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2022. לצד הצמיחה בהכנסות, סיימה דיפלומט את הרבעון עם ירידה ברווחים, כתוצאה משחיקה ברווחיות הגולמית בישראל ומעלייה בהוצאות התפעול וכן לאור העובדה שהחברה רשמה רווח חד-פעמי ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי של דיפלומט ברבעון הסתכם בכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לכ-34 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2022. שיעור הרווח התפעולי ברבעון ירד ל-3.5% מההכנסות, בהשוואה ל-5.1% ברבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה רשמה דיפלומט רווח נקי של כ-20 מיליון שקל ברבעון, בהשוואה לכ-27 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2022.