בית המשפט העליון קיבל היום (ה') את ערעור המדינה וקבע כי אישומים שבוטלו נגד שאול אלוביץ', בנו אור אלוביץ', עמיקם שורר ולינור יוכלמן, ששימשה כמזכירת הדירקטוריון - לא יבוטלו.
השופט דוד מינץ אליו הצטרפו השופטים יצחק עמית ויעל וילנר קיבלו פה-אחד את הערעור על החלטת השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שביטלה שני אישומים מבלי לשמוע ראיות על בסיס טענה מקדמית כי העובדות שפורטו בהם אינן מגלות עבירה.
● אחרי עדותו של מילצ'ן: אלה העדים הבאים במשפט נתניהו
● עורכת וואלה לשעבר העידה במשפט נתניהו: "ישועה אמר לי - אל תשאלי שאלות, יש יותר מדי כסף על השולחן"
● "עמדה מופרכת": סנגורי תיק 4000 מגיבים על כוונת הפרקליטות להמשיך עם אישום השוחד
האישומים שנמחקו עסקו בהדלפת מידע מדיוני הוועדה הבלתי תלויה שהוקמה כדי למנוע ניגודי עניינים. בית המשפט העליון דן בשאלה האם הדלפת מידע מוועדה בלתי תלויה מהווה עבירה פלילית ומהו מקור החובה לטענה שקיימת חובת סודיות על העברת המידע מהוועדה הבלתי תלויה.
בפסק הדין קבע בית המשפט העליון כי לא מדובר במצב שבו ניתן לומר באופן מובהק וללא בירור ראייתי, כי גם אם יוכחו עובדות כתב האישום, לא יהיה בסיס להרשעת הנאשמים בעבירות שיוחסו להם.
אישומים הכוללים עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד
על חובת הסודיות קבעו "יש בסיס לסברה כי חלק ממאפייניה הגרעיניים של ועדה מיוחדת כזו כולל אלמנט של הפרדה ברורה מבעלי העניין. עם זאת, השאלה אם אכן כך היה במקרה הנתון, היינו האם הוכחה חובת סודיות שיש בכוחה לבסס 'מרמה' בדין הפלילי, היא שאלה שהתשובה לה צריכה להינתן בהתחשב בתמונה העובדתית המלאה שתתברר, ובכלל זה בהתייחס למצגים שהוצגו ביחס לעבודת הוועדה ולהתנהלות בעלי העניין אליהם נמסר המידע".
השופטים קבעו כי על פני הדברים, כתב האישום מתאר פעילות שעשויה לעלות לכדי עבירה של מרמה והפרת אמונים בתאגיד.
האישומים כוללים עבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה ועבירות של הכללת פרט מטעה בדיווח כדי להטעות את ציבור המשקיעים. זאת, על רקע הדלפת חומרים ומסמכים מוועדות בלתי תלויות שהוקמו במסגרת הליכי אישור "עסקת בזק-yes" שהביאה למיזוג החברות בזק ודי.בי.אס שירותי לוויין, ו"עסקת yes-חלל" בה רכשה חברת yes מקטעי שידורי לוויין מחברת חלל תקשורת.
על-פי עובדות כתב האישום, הוועדות הוקמו לבדיקת העסקאות טרם אישורן ולשם ניהול המשא-ומתן באופן המדמה תנאי שוק, על רקע העניין האישי שהיה לבעלי העניין בעסקאות. על-פי הנטען בכתב האישום, המידע אשר היה בו כדי להקנות יתרון תחרותי במשא-ומתן, הועבר לידי בעלי העניין חרף מצגים שונים מהם השתמע כי המידע לא היה אמור להגיע לידיהם, תוך הסתרת העברת המידע.
השופט עמית: "יש מצבים שמחייבים את החמרת הסנקציה"
תוצאת פסק דינו של בית המשפט העליון היא כי החלטת בית המשפט המחוזי בוטלה וכתב האישום בכללותו נגד כל הנאשמים, למעט חברת יורוקום, יוחזר להמשך בירור לגופו בבית המשפט המחוזי.
השופט עמית קבע כי יש מצבים שמחייבים את החמרת הסנקציה בדרך של הטלת אחריות פלילית. "חובת הסודיות אין מקורה רק בחקיקה והיא נוסעת גם מכוח כללי אתיקה או מכוח הסכמה חוזית. כפי שהמשפט הפלילי שואב נורמות התנהגות מהמשפט האזרחי, כך ניתן לשאוב גם חובת סודיות שהפרתה נתונה לסנקציה פלילית".
השופט עמית מוסיף כי, "על-מנת לחזק את אמון הציבור בכשרותן של העסקאות נוכח ניגוד העניינים של בעלי השליטה הוקמה ועדה בלתי תלויה. על דלתה של הוועדה תלוי מעין שלט מאיר עיניים 'ועדה זו הוקמה במטרה לנטרל את ניגוד העניינים המובנה'". עוד הוסיף כי, "בין שתי החברות ניצבת אפוא 'חומה סינית' בדמות הוועדה הבלתי תלויה המפרידה ביניהן. העברת המידע אל המשיבים מתוך הוועדה הבלתי תלויה מקעקעת לכאורה את אותה 'חומה סינית', היא עשויה לרוקן מתוכן את עבודתה של הוועדה, ולפגוע באמון הציבור שהסתמך על הקמת הוועדה כאינדיקציה לכך שהעסקאות נעשות בתנאי שוק של מוכר מרצון לקונה מרצון".
"הקמת הוועדה נועדה לחזק את הכלים האזרחיים שהמחוקק העמיד כדי לנטרל מצב של ניגוד עניינים אינהרנטי ועל-מנת להבטיח תנאי שוק חופשי ויעיל. אך כאשר כלי זה מרוקן מתוכנו על-ידי שימוש במידע פנים, תוך הפרה לכאורית של חובת אמון ואפשרות של התעשרות של בעל השליטה תוך פגיעה אפשרית בבעלי המניות - לפנינו פעילות לא רצויה מבחינה כלכלית, אשר פוגעת במבנה העסקה. לכן, ישנם מצבים שבהם צרכי הרתעה וגם שיקולים ערכיים-מוסריים וגינוי חברתי להתנהגות פסולה, מחייבים החמרת הסנקציה בדרך של הטלת אחריות פלילית. השאלה אם המקרה דנן נכנס בגדרם של מצבים אלו תתברר כאמור בגדרו של ההליך העיקרי".
עו"ד אמיר טבנקין מפרקליטות מיסוי וכלכלה טען כי מחיקת אישומים לפני שמיעת ראיות היא חריגה ולא ניתן היה להכריע מבלי לשמוע ראיות. הנאשמים טענו שהמצב המשפטי היה עמום, לא היה ברור מה מותר ומה אסור בוועדה הבלתי תלויה והפסיקה התפתחה מאוחר יותר. עורך דינו של אלוביץ' טען כי כי נדרש מקור חובה לפעול ואין חוק הקובע שאם קיבלת מידע סודי אתה חייב לגלות שקיבלת.
המחוזי קבע: יש להותיר את הדיון בעבודת הוועדות הבלתי תלויות למשפט האזרחי
השופטת אגמון-גונן במחוזי קבעה כי הדלפת המידע לא מהווה הפרה של חובת הסודיות מאחר ומדובר במוסד וולנטרי. לעמדתה יש להותיר את הדיון בעבודת הוועדות הבלתי תלויות למשפט האזרחי ולא הפלילי והמדינה היתה צריכה להימנע מחציית הגבול בין האזרחי לפלילי. בנוסף קבעה כי לא הוכח שקיימת חובת סודיות על דיוני הוועדה.
האישומים שנמחקו מתארים כי בשנים 2017-2016 בחנה בזק את האפשרות להיקשר בעסקה חריגה עם בעל השליטה בה, אלוביץ': התקשרות בין yes, שכבר הייתה באותה עת בבעלות מלאה של בזק, לבין חברת חלל. על רקע זה החליט דירקטוריון בזק בכל אחד משני המקרים להקים ועדה מיוחדת, בלתי תלויה, שתורכב מדירקטורים חיצוניים או בלתי תלויים, ושתשמש מנגנון להליכי אישור העסקאות עם בעלי שליטה.
מטרת הוועדות הבלתי תלויות נועדה לקיים בחינה עצמאית של העסקאות עם בעל השליטה, באופן שינטרל את ניגודי עניינים של בעל השליטה, ושל בעלי עניין אחרים בעסקה. הוועדה הובילה את המשא-ומתן באופן שיבטיח הליך תחרותי שידמה עסקה רגילה בתנאי שוק הנסמכת על שיקולים עניינים וכלכליים בלבד. לכן, בעלי השליטה ובעלי העניין האחרים היו אמורים להיות ממודרים מהמשא-ומתן על אודות העסקאות, ולא להיחשף למתרחש בדיוני הוועדה.
עו"ד לינור יוכלמן, שהייתה מזכירת חברת בזק שימשה גם כמזכירת הוועדות הבלתי תלויות. יוכלמן השתתפה ברוב ישיבות הוועדה והייתה חשופה למידע שהוצג בפני חבריה. לפי האישום, בניגוד לחובתה כמזכירת הוועדות, הדליפה יוכלמן לשאול אלוביץ' וכן לאור אלוביץ' ולעמיקם שורר פרטים חסויים על אודות פעילות הוועדות הבלתי תלויות, והעבירה להם פרוטוקולים, מצגות סודיות, ניירות עמדה וחוות-דעת, התכתבויות פנימיות של חברי הוועדה ומסמכים נוספים.
לטענת הפרקליטות, "במידע שמסרה יוכלמן היה גלום יתרון תחרותי בעבור אלוביץ' והנאשמים האחרים, והם עשו בו שימוש. עוד נטען כי הם הביאו לכך שמוסדות בזק אישרו את עסקת בזק-yes ועסקת חלל על בסיס מצג כוזב לפיו הליך המשא-ומתן נוהל באופן תקין. זאת, כשבפועל אלוביץ' ומקורביו היו חשופים למידע מהותי מתוך פעילות הוועדות".
עוד מגיבים בפרקליטות כי: "החלטת בית המשפט העליון שולחת מסר ברור ביחס לחשיבות השמירה על חובות בעלי שליטה ונושאי משרה בשוק ההון, על-מנת להגן על ציבור המשקיעים. בית המשפט קיבל את טענת הפרקליטות כי חובת סודיות היא ממאפייניה היסודיים והבסיסיים של ועדה בלתי תלויה, שמטרתה לבחון עסקאות מול בעל השליטה במסגרתן יש ניגוד עניינים מובנה".
מטעמם של עורכי הדין אלון רון, איילת לשם, קרינה קומורוב וז'ק חן, נמסר: "מר אלוביץ' מכבד את בית המשפט העליון ואת פסק הדין שניתן הבוקר. בהתאם לפסק הדין, האישומים שבוטלו יוחזרו לשמיעת ראיות בבית המשפט המחוזי. אנו ערוכים לנהל את המשפט, ובטוחים שהתוצאה המשפטית הבטוחה והצודקת, תהיה זיכויו המלא של מר אלוביץ' מכל אשמה".
עורכי הדין דרור מתתיהו ועומר אבירם ממשרד פישר (FBC&Co) מסרו בתגובה: "החלטת בית המשפט העליון מאכזבת, אך אנו מכבדים אותה ובטוחים כי בתום הבירור הראייתי בית המשפט המחוזי ישוב ויזכה את אור אלוביץ מכל אשמה".
אלוביץ' מיוצג על-ידי עורכי הדין ז'ק חן ואלון רון, אור אלוביץ' על-ידי עו"ד דרור מתיתיהו ממשרד פישר, עמיקם שורר על-ידי עו"ד ירון קוסטליץ, ולינור יוכלמן על-ידי עו"ד בעז בן-צור. המדינה יוצגה בעליון על-ידי עו"ד שרית משגב מפרקליטות המדינה ואמיר טבנקין ממיסוי וכלכלה שהוביל את התיק.
*** חזקת החפות:שאול אלוביץ', אור אלוביץ', עמיקם שורר ולינור יוכלמן מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
