מפעל מכוניות אוטומטי בסין / צילום: Reuters, China Daily
הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com
בשנת 1800 כמעט חמישה מיליון אמריקאים, 83% מהאוכלוסייה, עבדו בחקלאות כדי להאכיל את סך ששת מיליון תושבי המדינה. כעבור 200 שנה, עד תחילת המילניום, היה צורך בערך באותו מספר עובדים בחקלאות, עתה כ־1.8% מהאוכלוסייה, כדי להאכיל את 282 מיליון התושבים שאיכלסו את ארה"ב.
השינוי הדרמטי בפרודקטיביות של עובדי החקלאות, הפך 98% מהם למיותרים בעקבות שינויים ושיפורים טכנולוגיים. האם מהפכה דומה, אך מהירה בהרבה לפנינו?
מה היא בדיוק הטכנולוגיה שכולם מדברים עליה?
בחודשים האחרונים הביטוי AI, או בעברית - בינה מלאכותית, נמצא כמעט בכל מקום. אבל מה בעצם המשמעות שלו? מערכות מבוססות בינה מלאכותית קיימות כבר עשרות שנים, והן למעשה מערכות מחשב חזקות המוזנות בכמויות ענק של מידע ומנתחות אותו על מנת למצוא בו תבניות או דפוסים. בהמשך, המערכות הללו משתמשות בתבניות שזיהו, על מנת לבצע תחזיות, או להחליט החלטות הנוגעות לנושאים אותם למדו.
בעשור האחרון חלה התקדמות משמעותית בשני תחומים קריטיים להתפתחות התחום: כמות המידע הדיגיטלי הנגיש (בעיקר באינטרנט) וכח מיחשוב גדול המאפשר לעבד כמויות דאטה אדירות בזמן קצר. החידוש הגדול של הבינה המלאכותית, היא היכולת שהיא מקנה למחשב, לא רק לאגור ולשלוף מידע, אלא גם לעבד אותו, ללמוד ממנו, ולהפיק ממנו תוצר חדש.
אם הטכנולוגיות הללו קיימות כבר שנים, למה ההייפ מגיע רק עכשיו? בשנת 2017 הגיעה קפיצת מדרגה חשובה נוספת, בתחום הנקרא "אימון מכונה". ההתפתחות הזו איפשרה בנייה של מערכות פורצות דרך המוכרות בשם GPT, כמו בצ'אט בוט הפופולארי ChatGPT שהפך לשם נרדף לבאזז סביב התחום. רשתות GPT (קיצור של Generative Pre-trained Transformer) משתמשות בארכיטקטורה חדשנית ("טרנספורמר") המאפשרת לעבד בו־זמנית כמויות אדירות של מידע, להבין אותן בצורה יעילה ומהירה, לבצע הקשרים של מושגים בשפה הטבעית, ובהמשך גם להפיק מהניתוח הזה תובנה. לאחרונה, נוספה לטכנולוגיה הזו עוד שכבה, שמאפשרת לאותם מודלים לסביר ולנמק פעולות ובחירות שלהם.
כך, יכולות תוכנות מחשב אוטונומיות ובוטים הפועלים באינטרנט לקלוט כמויות גדולות של טקסט, ללמוד את התבניות וההקשרים שבהם, ולהפיק טקסט מקורי הכולל תשובות לשאלות או עונה על שורת משימות. אם הוזן בתוכנות הללו מידע הגיוני ומדויק, ברוב המקרים גם התוצר יהיה הגיוני ומדויק. היישומים שמייצרים תמונות או תוצרים חזותיים אחרים, בנויים גם הם על אותו היגיון. הבוט מוזן בשפע של מידע חזותי, ועל בסיסו מייצר אובייקט חדש כמו מצגת, סרטון, או תמונה, באמצעות פקודה אחת בלבד כמו "צייר חתולים רוקדים על הירח בסגנון רמברנט". כך גם פועלים כלי בינה מלאכותי שונים בתחומים כמו מוזיקה, טקסטים משפטיים, קוד מחשב וכדומה. היכולת של מערכות בינה מלאכותית ללמוד ולתקן את עצמן, מאפשרת להן להפוך ליותר ויותר מדויקות לאורך זמן, ואף ליצור מודלים חדשים לגמרי בעצמן.
הבינה המלאכותית לא רק חוסכת שעות עבודה רבות של בני אדם בכך שהיא הופכת פעולות מורכבות לאוטומטיות ומהירות, היא גם מאפשרת לבצע פעולות שעד כה בני אדם לא יכלו לעשות כמו זיהוי מוקדם של מחלות. משכך, השימוש הנרחב ב־AI אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי פרדיגמה - ממש כמו מהפכת האינטרנט.
פתרונות מבוססי בינה מלאכותית מצליחים בניסויים שונים לגלות סרטן שד וסרטן עור באמצעות תמונות רנטגן וממוגרמות במהירות ובדיוק גדולים בהרבה מהדרכים הנפוצות כיום. טסלה, של אילון מאסק, הדגימה בחודש שעבר במעבדת הייצור שלה בסין כיצד היא מצליחה להרכיב מכונית ב־45 שניות באמצעות הטכנולוגיות המתקדמות הללו. ואמזון החליפה מאות אלפי עובדים ב־520 אלף רובוטים בלי דרישות שכר, פנסיה, או חופשים, שמופעלים בהצלחה מרובה במרכזי האריזה והשינוע שלה.
אבל הבינה המלאכותית לא רק תשפר את העבר, אלא גם תפתח אופקים חדשים לגמרי עבור העתיד. עומר ניברון, דוקטורנט בתוכנית הבינה המלאכותית לסיכוני אקלים של אוניברסיטת קיימברידג' אנגליה, מנסה לנבא גלי חום עתידיים באמצעות AI. "כיום, מרבית הידע הקיים על גלי חום, מבוסס על חיזוי המתקבל ממודלים אקלימיים גלובליים", הוא מסביר. "למרות שהם מבוססים על הידע הפיזיקלי המתקדם ביותר, הם לא יודעים לפתור תופעות מקומיות כמו התפשטות עננים באזור מסוים, ונאלצים להסתפק בהערכות סטטיסטיות". לדבריו, פתרון ההטיות במודל אקלימי, דומה לפתרון בעיה במודל שפה. "העיבוד המתקדם והמהיר של שפע מידע זה, מאפשר למצוא הישנות בערכי הטמפרטורה ובכך לחזות גלי חום עתידיים בצורה מדויקת יותר", הוא אומר.
תתרגלו לכלכלת הבינה המלאכותית
בשנים האחרונות נעשו נסיונות שונים לחזות את היקף ההשפעה הכלכלית של הבינה המלאכותית בשנים הבאות. חברת הייעוץ אקסנצ'ר, למשל, העריכה כי עד שנת 2035 הטכנולוגיה הזו תכפיל את שיעור הצמיחה העולמית בכל שנה באמצעות גידול מאסיבי של 40% בתפוקת העובדים בתעשיות הקיימות וכן באמצעות פיתוח סוגים חדשים של תעשיות, מוצרים ושירותים שיבואו לעולם.
מחקר של תאגיד הענק PwC צפה כי עד סוף העשור, הבינה המלאכותית ותעשיית הרובוטים יזניקו את התוצר השנתי של סין ב־26% ואת זה של ארה"ב כ־14.5%. הדוח גם חזה גל חדש של חדשנות דיגיטלית, שיתמקד בעולם של "אינטרנט של דברים" (Internet of things- IoT), כלומר מכשירים שונים שמחוברים לרשת, כמו סנסורים, מונים, ומכשירים ביתיים. המידע שיצטבר במכשירי הקצה, ואשר הבינה המלאכותית תוכל לעבד, לארגן, ללמוד ולהפעיל ביעילות ובאופן אוטומטי, יפתח אפשרויות חדשות למערכות שכמעט אינן קיימות היום. אחת מהן לדוגמה, תוכל בתקווה לייצר אנרגיה באופן מבוזר, על ידי מיליוני יצרנים קטנים ותחזוקת רשת חשמל שמבוססת על מידע בזמן אמת כמו קצב צריכה, איכסון, וייצור החשמל עצמו. פיתוח כזה לא רק יהפוך את רשת החשמל לבטוחה יותר מתקלות או התקפות, שכן לאף גוף או אדם אין שליטה עליה, אלא גם תהפוך אותה ליעילה יותר, חסכונית יותר, ופחות מזהמת.
השיפורים בתפוקה ובמערכי הייצור, גם יקטינו את היקף ההוצאות ההוניות שנדרשות לפיתוח המשק. חברת הייעוץ מקינזי גלובל, למשל, העריכה כי עד 2030 כ־70% מהחברות בכלכלות המפותחות יאמצו לפחות סוג אחד של טכנולוגיית בינה מלאכותית, וכי הדבר יתרום לתוספת של 1.2% בגידול התוצר השנתי. גם בנק ההשקעות גולדמן זקס העריך במסמך ממאי השנה כי ה־AI תביא לגידול בתוצר העולמי בהיקף דומה - 1.5% לשנה בעשור הקרוב.
שוק העבודה עומד להשתנות מקצה לקצה
הגזרה שאולי תושפע בצורה הדרמטית ביותר תהיה שוק העבודה. שורת גופים ניסו בשנים האחרונות לנבא את המהפכה שמתקרבת לתעסוקה האנושית. המסקנות אמנם שונות זו מזו, אך השורה התחתונה זהה - מיליוני משרות ייכחדו.
דוח משנת 2020, של הפורום הכלכלי העולמי, צפה כי בתוך חמש שנים, 85 מיליון משרות ברחבי העולם ייעלמו. ייתכן שחלקן הגדול כבר לא איתנו מאז.
בסקר שנערך על ידי חברת ייעוץ אחרת, בקרב 3,000 מנהלים בכירים, 66% מהם השיבו כי "בשמחה יחליפו עובדים עם פתרונות בינה מלאכותית". ו־68% מהמשתתפים חשבו כי "ה־AI תאפשר להקטין את המשכורות של העובדים הנותרים".
בעבודה מקיפה שערך תאגיד PwC, נסקרו 200 אלף משרות שונות ב־29 מדינות במטרה להעריך את השפעת האוטומציה על שוק העבודה בעשרים השנים הבאות. בתאגיד צפו כי המהפכה תתרחש בשלושה גלים: הראשון בשנים הקרובות ממש, גל שכונה "שלב הניסוי והבנייה" ובו תהיה השפעה קטנה יחסית על שוק העבודה. השלב השני, יתרחש במחצית השנייה של העשור הנוכחי, הוא כונה "שלב ההעצמה" ובו יהפכו הטכנולוגיות לנפוצות יותר. אחריו, יבוא הגל השלישי, "האוטומציה". הוא יתרחש במחצית הראשונה של שנות ה־30 ובו יהפכו כ־30% מהמשרות בעולם אוטומטיות ואוטונומיות.
לפי בנק ההשקעות גולדמן זקס, עד שני שלישים מהמשרות בארה"ב ובאירופה בסיכון להיפגע ברמה כלשהי על ידי בינה מלאכותית ב־15 השנים הבאות. מהדוח שפרסמו בבנק, עולה כי בינה מלאכותית עשויה להחליף כ־46% מהמשרות המשרדיות והמנהליות בארה"ב, 44% מהמשרות בתחום המשפט, ו־37% ממשרות המהנדסים.
את העומק אליו מגיעה הטכנולוגיה החדשה והיקף ההשפעה הצפוי על עולם התעסוקה מדגים היטב הסיפור הבא. עולם ייצור הבשמים היה מאז ומתמיד עולם של אומנות ומסתורין. בכל הגלובוס יש רק כמה מאות בעלי מקצוע היודעים לייצר בשמים. הם נדרשים להכיר אלפי חומרי גלם רלוונטיים ולהבין באינטגרציה ביניהם. לעולם מסתורי ומקצועי זה הצטרפה לא אחרת מאשר חברת המחשבים IBM אשר החלה פרויקט לייצור בשמים באמצעות AI. בשנה שעברה דווחה IBM כי "הכלים שפיתחה יכולים לייצר בשמים טובים יותר ובעלי השפעה סביבתית טובה יותר מאשר אלו שייצרו בני אדם". התוכנה שמאחורי הייצור, כך על פי ההודעה, משתמשת ב־3.5 מיליון פורמולות, ותכונות שונות של יותר 2,000 חומרי גלם, ב־20 מימדים שונים אשר באמצעות התחכום של האלגוריתם מייצר "בושם שהוא בליגה משל עצמו".
גם המקצועות היוקרתיים ביותר, מרופאים, דרך עורכי דין ועד כותבי תוכנה - כולם יושפעו בקרוב מהטכנולוגיות החדשות, שרק ילכו וישתפרו. עשרות, אם לא מאות מיליוני משרות יעלמו, ואחרות ישתנו מן הקצה אל הקצה. מהפכה דומה לזו שהתרחשה בעולם החקלאות וייצור המזון - רק בקצב מהיר פי עשרה, 20 שנה במקום 200. אבל האם מדובר בבשורה מפחידה? ואולי דווקא טמונה בה התקווה הגדולה לעולם? על כך במאמר הבא.