גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהייצור, דרך הסוללה ועד הגריטה: אירופה מהדקת את הרגולציה על יצרני הרכב

הדרישות הסביבתיות המהפכניות שמקדם האיחוד בענף הרכב עלו מדרגה ● הרפורמה בתחום המיחזור שפורסמה מוקדם יותר החודש תטיל על היצרנים את האחריות הסביבתית על כלי הרכב שלהם בכל מקום בעולם - ובכל שלבי הייצור - והיא צפויה להשפיע גם על השוק הישראלי

מגרש מכוניות הרוסות / צילום: תמר מצפי
מגרש מכוניות הרוסות / צילום: תמר מצפי

לתעשיית הרכב האירופית מערכת יחסים מורכבת עם הרגולטורים באיחוד האירופי. מצד אחד היא תורמת מהותית להתחממות הגלובלית ולזיהום הסביבה, גם בשל הנזק הסביבתי שגורמים כלי הרכב לאורך תקופת השימוש בהם, וגם בגלל תהליכי הייצור, שצורכים הרבה אנרגיה וחומרי גלם מתכלים, ומייצרים כמות גדולה של פסולת סביבתית. מנגד, תעשיית הרכב מעסיקה מיליוני עובדים באירופה, ומייצרת למדינות שבהן היא פועלת הכנסות ממסים בהיקף של עשרות מיליארדי אירו בשנה.

התביעה נדחתה: גיל שויד לא ישלם דמי תיווך על רכישת בית ב-130 מיליון שקל
רוסיה גוזלת מאפריקה חיטה ומוכרת לה נשק ושכירי חרב במקום

תעשיית הרכב תמיד ידעה לתרגם את הכוח הכלכלי שלה להשפעה פוליטית על הרגולטורים, כדי למתן רפורמות סביבתיות "קיצוניות", שעשויות לפגוע ברווחיה, אבל נראה כי בשנה החולפת האיזון הופר, והאיחוד החל לאמץ שורה של רפורמות סביבתיות פורצות דרך להפחתת הזיהום העקיף והישיר של התעשייה.

יש הטוענים, שהמטרה של הרפורמות היא לפתח שיטות חדשות לגביית מסים, לנוכח אובדן הכנסות ממסים בעידן הרכב החשמלי. אבל מה שבטוח הוא, שתעשיית הרכב האירופית ניצבת בפני שינויים מהותיים, שישפיעו גם עלינו בעתיד הנראה לעין.

 

תעשיית הרכב תחויב לאמץ "כלכלה מחזורית"

למרות המדיניות "הירוקה" המוצהרת של האיחוד האירופי, רוב רפורמות הרכב שהתקבלו באיחוד בשנים האחרונות התמתנו בדרך, בשל הלחץ הכבד שהופעל מכיוונם של יצרני רכב, ושל ממשלות באיחוד שתומכות ביצרנים. אבל השנה, כאמור, האיחוד החל להסיר את הכפפות.

בתחילת השנה התקבל מועד יעד קונקרטי ומחייב להפסקת השיווק של רכב בעירה פנימית באירופה - 2035. לאחר מכן עברה "רפורמת סוללות" חדשה, שהתקבלה בפרלמנט האירופי, שמטילה על יצרני הרכב והסוללות אחריות למחזר סוללות לרכב חשמלי בהיקף משמעותי (ויקר). בין לבין דן האיחוד בתקנות הפליטה המחמירות "יורו 7", שייכנסו לתוקף ב-2025.

החודש כבר הטילו הרגולטורים של האיחוד פצצה לא קונבנציונלית על תעשיית הרכב. ב-13 ביולי הגישה הנציבות הצעה לרפורמה חדשה, שתחייב את תעשיית הרכב לאמץ בשנים הקרובות "כלכלה מחזורית". כלומר, כזו ששמה את הדגש על ייעול ומיחזור חומרי גלם משלב תכנון הרכב, דרך ייצורו וכלה בטיפול בו בסוף חייו. הרפורמה נועדה להחליף דירקטיבות קודמות של האיחוד, שמתייחסות רק לאחריות היצרנים על רכב בתום חייו.

על פי ההצעה החדשה יידרשו יצרני הרכב, שמייצרים ו/או משווקים רכב באיחוד האירופי, לשנות את תהליך התכנון הראשוני של דגמי הרכב החדשים שלהם, כדי להקל על פירוקם ועל מיחזורם בתום תקופת השימוש; הם יידרשו להשתמש בכלי רכב חדשים בפלסטיק ממוחזר בשיעור של 25% לפחות, בערך פי שניים וחצי מהנדרש כיום; להגדיל את האיכות והכמות של מיחזור הרכב בתום השימוש בו; ויצטרכו לנהל מעקב הדוק אחרי כלי הרכב שלהם גם שנים רבות לאחר שירדו מפס הייצור והחליפו ידיים, כולל על כלי רכב שייוצאו מחוץ לתחומי האיחוד האירופי.

החלק האחרון בהצעה, שהוא הכי "כואב" לכיסה של התעשייה, הוא הטלת אחריות על יצרני הרכב למימון עלויות המיחזור של כלי הרכב בתום תקופת השימוש בהם במקרה שהממחזרים עצמם לא יכולים לכסות אותן. במסגרת ההצעה, אחריות המיחזור של היצרנים תורחב גם למיחזור משאיות, אוטובוסים ואופנועים.

הנימוק המוצהר מאחורי ההצעה הוא סביבתי-חברתי. נציבות השוק טוענת, שכך יגדל משמעותית היקף המיחזור של חומרי הגלם בתעשיית הרכב, שהיא אחת הצרכניות הגדולות בעולם של פלסטיק, אלומיניום, פלדה, ושל חומרי גלם שמוגדרים "קריטיים", ושאספקתם יוצרת תלות במעצמות זרות, כמו סין.

לטענת המציעים, הרגולציה תביא עד אמצע העשור הבא להפחתה שנתית כוללת של עשרות מיליוני טונות בפליטה של גזי חממה, לחיסכון בעלויות של מיליארדי דולרים בשנה וליצירת משרות חדשות. על פי הערכתם המציעים, העלות הכוללת של הרפורמה, שתתגלגל למחירי הרכב לצרכן, היא לא יותר מכמה עשרות אירו לרכב.

מתקפה חריפה מצד איגוד יצרני הרכב

מבחינת תעשיית הרכב מדובר בשבירה של כללי המשחק. הרפורמה תאלץ את היצרנים לשנות הליכי תכנון וייצור, שהתייעלו במשך עשרות שנים לטובת רווחיות. הם גם ייענשו ב"כאב ראש" של לקיחת אחריות כלכלית על כלי רכב, שייצורם כבר מזמן לא מניב להם הכנסות משיווק, משירות או מחלפים.

נוסף על כך מאיימת הרגולציה לפגוע בענף הרווחי מאוד של יצוא רכב משומש למדינות מתפתחות, בעיקר במזרח אירופה, אפריקה, המזרח התיכון ומרכז אסיה. כיום זו "מסלקה" חיונית לעודפי רכב משוק הרכב באיחוד וב-2020 ייצאה אירופה מחוץ לתחומיה כ-880 אלף כלי רכב משומשים, בשווי מצרפי של 3.85 מיליארד אירו.

להבדיל מיצוא חומרים מזיקים, תחום יצוא הרכב היה פרוץ לחלוטין, בנוסח "נשפוך את הרכב הישן והמזהם שלנו למדינות אחרות ונשכח ממנו". כעת, זו עשויה להיות מכה קשה ליצואנים.

אין זה מפתיע שעוד לפני שההצעה בכלל הגיעה לדיון בפרלמנט האירופי, היא כבר ספגה מתקפה חריפה מצד איגוד יצרני הרכב האירופיים (ACEA). הטענה היא שהתעשייה גם ככה סובלת מעודף רגולציה, ושהתוצאה הסופית תהיה התייקרות משמעותית של מחירי כלי הרכב החדשים לצרכנים וצמצומים בתעסוקה באירופה.

הזדמנות לתיקון סביבתי בשוק הרכב

לפי הלמ"ס, כל שנה מגיעים בישראל לסוף תקופת השירות שלהם מעל 120 אלף כלי רכב בשנה. אבל כל נושא המיחזור של כלי הרכב והשלכותיו הסביבתיות הוא אצלנו בבחינת "חור שחור", עם מעט מאוד מידע ורגולציה.

ישראל אומנם מאמצת את התקינה האירופית בכלי רכב שמיובאים מאירופה, אבל הרגולציה של האיחוד אינה מחייבת אותנו. מנגד, אם אכן רפורמת "הכלכלה המחזורית" של אירופה תהפוך להחלטה מחייבת, עשויות להיות לכך כמה השפעות עקיפות הן על רוכשי הרכב בישראל והן על ההיבטים הסביבתיים.

השפעה אחת תהיה דחיפה נוספת ליצרנים להעלאת מחירים, בשל "ההרגל" של יצרני רכב לגלגל את "עלויות הרגולציה" למחירי כלי הרכב - בתוך האיחוד ומחוצה לו.

נוסף על כך, צפוי שיפור ביכולת הפיקוח של היצרנים על מצב כלי הרכב שלהם שנים לאחר המכירה, והטלת האחריות הכלכלית על הגריטה שלהם עליהם או על נציגיהם בישראל. זה יעד שגם במקרה זה העלויות שלו יגולגלו מן הסתם לכיסם של הרוכשים בעת הרכישה, במתכונת של "אגרת גריטה" גלויה או סמויה, אבל הוא חיוני.

לבסוף, הטלת הגבלות על יצוא רכב משומש שמיוצר באיחוד למדינות צד ג' עשויה להקשות בעתיד את פעילותם של מאות היבואנים הזעירים והמקבילים בישראל, שמייבאים כלי רכב משומשים שגילם עד שנה.

בשורה התחתונה מדובר ב"הרמה להנחתה" עבור המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר, שעוד לפני ההצעה החדשה של האיחוד האירופי כבר החלו לגבש רפורמה להטלת האחריות הכלכלית למיחזור כלי רכב, כולל סוללות לרכב חשמלי, על יצרני הרכב. לא מן הנמנע שבישראל הרפורמה הזו אף תקדים את אירופה, במיוחד אם היא גם תניב מסים חדשים.

במשרד להגנת הסביבה, בראשות השרה עידית סילמן, אומרים כי המשרד בוחן את הסדרת הטיפול בגרוטאות כלי רכב, לרבות כלי רכב חשמליים, במודל אחריות יצרן מורחבת (EPR).

עוד כתבות

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס ז'בזינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

לפני הכניסה לרפיח: השקל צונח אל מול סל המטבעות

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם