מי ייקח אחריות על משק החשמל? / צילום: Shutterstock
פארסת מכירת תחנת הכוח אשכול הפכה בחודש האחרון לשיחת היום בענף האנרגיה. עוד רבות ידובר, כנראה בעיקר בבית המשפט, על המתרחש במכרז, שפרסום תוצאותיו חשף פער חסר תקדים של 5.4 מיליארד שקלים בין ההצעה שהגישה הקבוצה הזוכה (דליה אנרגיה ותעבורה), לבין ההצעה השנייה בגודלה שהוגשה (של קבוצת OPC־קרן נוי). הפער הוביל לתשובה שלילית מיידית של שוק ההון, לעזיבה מיידית של תעבורה מהשותפות, ולבסוף להקטנת הצעתה של דליה אנרגיה ל־9 מיליארד שקל. צעד זה, הוביל להחלטת חברת החשמל לבטל את המכרז.
● OPC-קרן נוי לחברת החשמל: "טענותיכם על מכרז אשכול מופרכות"
● כ"ץ נגד סמוטריץ': "אני אקבע את ייצוא הגז"
אף שנסיגת דליה היא שהובילה לביטול המכרז, חברת החשמל החליטה לחלט "רק" 100 מיליון שקל (בכפוף לשימוע), מתוך ערבות בסך 200 מיליון שקל. אותם 100 מיליון שקל שלא חולטו, היו עשויים לשרת את הציבור ברמה כזו או אחרת בהפחתת כ־0.33% מתעריף החשמל. יתרה מכך, העיכוב במכרז אשכול מהווה פגיעה בהגדלת כושר ייצור החשמל - סוגיה קריטית למדינת ישראל - שעלולה להתגלות כחמורה.
בשורה התחתונה, אין ספק כי מכירת אשכול כבר נכנסה לדפי ההיסטוריה של דיני המכרזים בישראל, ועשויה להיות רבת־השפעה לקראת העתיד. עם זאת, מקרים בהם חברות האנרגיה מגישות הצעות חריגות - הן ברמת הפער מההצעות שבאות אחריהן במכרז, והן מבחינת עמדת שוק ההון - הם לא סיפור חדש. מכרז אשכול הוא המקרה השלישי מאז ינואר שבו נסוגה זוכה במכרז אנרגיה משמעותי. מהו המאפיין המשותף לכולן? מראית עין שלפיה מה שעומד בבסיס ההצעה הוא רצון להכריז על "ניצחון" במכרז, מבלי להתחשב בהשלכות ארוכות הטווח.
הצעות גבוהות במיוחד
אי־שם בדצמבר 2021, הכריזה ועדת המכרזים הבין־משרדית המשותפת למשרדי האוצר, האנרגיה, רשות החשמל ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י), כי בחרה בחברת שיכון ובינוי אנרגיה במכרז להקמת תחנת הכוח הסולארית הגדולה ביותר בישראל, שמיקומה בדימונה (3,100 דונם). הצעת חברת שיכון ובינוי אנרגיה עמדה על 8.58 אגורות לקוט"ש, והייתה גבוהה ב־0.02 אגורות בלבד מההצעה מהדולקת אחריה.
אלא, שמאז במסדרונות שיכון ובינוי אנרגיה הבינו ככל הנראה שמדובר בטעות שנבעה מתמחור הרפתקני, ובמרץ האחרון הגיעו לסיכום עם החשב הכללי במשרד האוצר לביטול הזכייה במתקן. שיכון ובינוי אנרגיה נאלצה אומנם לשלם למדינה קנס בסך 20.5 מיליון שקל, אבל סיימה את הרבעון הראשון של 2023 עם רווח של 54 מיליון שקל.
בינואר האחרון התרחשה פארסה נוספת, שנוגעת לחברת האנרגיות המתחדשות סולגרין, שנשלטת על ידי קרן התשתיות ג'נריישן קפיטל. באותה עת, חגגה החברה זכייה בשני מכרזי קרקעות של רמ"י להקמת שני מיזמים סולאריים ברמת בקע ובנאות חובב. במכרז הראשון ברמת בקע הציעה סולגרין 336 מיליון שקל, סכום הגבוה ב־16% מההצעה השנייה בגודלה (כ־289 מיליון שקל), מה שנראה בהחלט סביר. אולם, במכרז השני בנאות חובב קרה דבר חריג לכל הדעות: החברה זכתה במכרז תמורת כ־717 מיליון שקל, כשהצעתה הייתה גבוהה מזו השנייה (כ־423 מיליון שקל) ב־68%. בצל קריסה של 22% במניה תוך יממה מאז ההודעה על אותן זכיות, החברה נאלצה להודות בטעות כעבור פחות מחודש, להשיב את הקרקע - ולשלם קנס של 5 מיליון שקל.
זה לא היה הסוף להצעות הגבוהות באופן חריג במכרזי רמ"י. במאי האחרון זכתה חברת OPC של עידן עופר בשלוש קרקעות בנאות חובב בהיקף של 2,273 דונם, בסכום כולל של 484 מיליון שקל. פילוח אותם 484 מיליון שקל הוא לא פחות ממדהים. במכרז הראשון זכתה OPC עם 78 מיליון שקל, הצעה שגבוהה ביותר מפי שתיים מזו שסיימה במקום השני (כ־34 מיליון שקל); במכרז השני היא זכתה תמורת 288 מיליון שקל, יותר מפי ארבעה מהמקום השני (כ־64.7 מיליון שקל); ובזה השלישי עם 118 מיליון שקל, יותר מפי 3.5 מההצעה השנייה (כ־32 מיליון שקל).
מי המבוגר האחראי?
המשמעות של הצעות שלבסוף לא עומדים מאחוריהן, היא עצומה. בראש ובראשונה, היא כמובן עלולה להוביל לצניחה במניות. בד בבד, המשמעות של ביטול מכרז אשכול ופניית קבוצת OPC־קרן נוי לבית המשפט - שהגישה את ההצעה השנייה בגודלה ודורשת להעביר את הזכייה לידיה - היא עיכוב משמעותי בהפחתת תעריף החשמל. בנוסף, העיכוב מהווה גם דחיית התהליך להפחתת שיעור האחזקות של חברת החשמל בפלח הייצור בישראל, כפי שנקבע ברפורמה משנת 2018.
לבסוף, הנושא המדאיג ביותר הוא האנרגיות המתחדשות בישראל. רק ב־2022 עמדה המדינה ביעד של 10% שנקבע לשנת 2020 לייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. היעדים לשנים הקרובות, לפחות למראית עין, עדיין עומדים על 20% ייצור ב־2025 ו־30% ייצור ב־2030. כל ביטול ועיכוב בפיתוח שדות סולאריים, שמהווים את חלק הארי מייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל, מהווה קטליזטור למצב שבו ישראל תמשיך לפגר אחרי היעדים שלה עצמה.
תהליך הגשת ההצעות החריגות, שהחל במכרזים הסולאריים והגיע לשיאו במכרז למכירת תחנת הכוח אשכול, מעורר דאגה בקרב חברות אנרגיה. לא רק בגלל מה שקרה אלא גם בגלל העתיד הקרוב שבו רמ"י תצא לסבב מכרזי קרקע נוסף במתכונת דומה לאלו שהיו בינואר ובמאי. כלומר, הזכיות באמצעות הצעות גבוהות מאוד, בהן כאלו שעולות בביטול המכרז או בביטול הזכייה, עלולות לחזור על עצמן ובסיכומו של דבר לפגוע באינטרסים של כלל אזרחי מדינת ישראל. לכן, השאלה שנשארת פתוחה היא מי יהיה המבוגר האחראי מבין הרגולטורים שייטול אחריות על המגמה המסוכנת?