החברות הממשלתיות משותקות, האם ראש הממשלה יתערב?

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, נפגש ביום ראשון בבוקר עם מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים, ובסמיכות גם עם השר הממונה עליה, דודי אמסלם. השניים נמצאים בסכסוך שנמשך זה מספר חודשים, ואף הסלים ביום ראשון בערב כשאמסלם פנה לניצב שירות המדינה בדרישה להדיח את רוזנבוים.

● מי יהיה המפוטר הבא? השירות הציבורי הולך ומתפרק
● "אין הצדקה מקצועית": סמוטריץ' מקפיא כספים לרשויות הערביות
● "צעדת המתים": אלפי מפגינים בת"א נגד האלימות בחברה הערבית

בפגישה מוקדם יותר באותו היום, המסר שרוזנבוים קיבלה הוא שראש הממשלה ביקש להרגיע את הרוחות באופן מיידי, וכי הוא רוצה לפתור את העניין. אבל האם ראש הממשלה יהיה מוכן להתערב באופן ישיר?

החברות הממשלתיות בישראל נמצאות בפני שיתוק מערכתי. בשל הקרע בין רוזנבוים לאמסלם, אין אפשרות לבצע פעולות קריטיות כמו מינוי דירקטורים. כדי לאפשר פעילות שוטפת של הדירקטוריון, בדרך כלל נדרש רוב של מינימום 5 דירקטורים בחברה קטנה, או 6־7 בחברה גדולה (כולל דירקטורים חיצוניים).

במצב הנוכחי, חסרים לא פחות מ־400 דירקטורים בחברות הממשלתיות, מתוך כ־700 תקנים, וחברות רבות נמצאות במצב בו אין לדירקטוריון אפשרות לפעול: בחברת החשמל אין יו"ר דירקטוריון כבר שנתיים, ויש רק 7 מתוך 21 דירקטורים אפשריים. בחברה הביטחונית אלתא ישנם 5 מתוך 13 דירקטורים.

פעולות נוספות שלא ניתן לבצע כרגע הן משיכת דיבידנדים מהחברות הממשלתיות. ברשות אומרים שיש כיום 2 מיליארד שקל ש"תקועים" ואי אפשר לנצל אותם לצרכים תקציביים, או טיפול ביוקר המחיה.

"משבר אמון חריף ומתמשך"

במשרד ראש הממשלה הגיבו בצורה לקונית בלבד על תוכן הפגישה ואמרו שהיא נערכה "על מנת לפתור את הסוגיות הכלכליות הנמצאות במחלוקת".

בסביבת אמסלם אומרים כי מבחינתו הוא זה שבעיקר העביר מסרים: "אמרנו למנכ"ל רה"מ שינסה למצוא פתרון עם הגברת, שהיא צריכה לדעת לעבוד בצורה ראויה עם השר ובמידה ולא - שתפנה את דרכה ותלך לעשות דברים אחרים שהיא יותר טובה בהם". עוד אומרים ש"המטרה היא שרוזנבוים תפסיק לחשוב שהיא השרה ודודי הוא הפקיד שלה".

אך מנקודת המבט של רוזנבוים, התנהלה פגישה ארוכה, ורה"מ הנחה את מנכ"ל משרדו למצוא פתרון לבעיה ולהרגיע את הרוחות. יותר מכך - יוסי שלי הופתע מהמכתב ששלח אמסלם באותו הערב.

המכתב האחרון הוא עליית מדרגה בסכסוך המתוקשר. זאת על רקע מחלוקות מקצועיות לגבי מינויים והדחות, כמו גם בכל הנוגע לנבחרת הדירקטורים. חילוקי דעות אלו מגיעים ברקע פערי השקפה עקרוניים בדבר גבולות הסמכות בין הדרג הנבחר לבין הדרג המקצועי.

החוק מאפשר להדיח את מנהלת רשות החברות במידה וישנה "אי התאמה מובהקת לתפקיד" או "משבר אמון חריף ומתמשך" שיוצר מצב המונע תפקוד יעיל ותקין. לטענת אמסלם, זה הגיע לכדי כך. כך או כך, עד שהסכסוך יסתיים, ההתנהלות התקינה של החברות הממשלתיות עומדת בסימן שאלה.