גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצעת החוק שעשויה להפוך את ישראל למוקד עולמי לבוררויות

הממשלה מקדמת הצעת חוק המבקשת ליישר קו עם המודל של האו"ם בנוגע ליישוב סכסוכים בינלאומיים ● איך זה ישפיע על מערכת המשפט והאם חברות מהמפרץ יגיעו להתפשר בישראל?

בוררות מקומית
בוררות מקומית

הצעות חוק רבות פורסמו ביום שביטלה הכנסת את עילת הסבירות, אולם בתוך הסערה הפוליטית־משפטית, קל היה לפספס אותן. שתיים מהן עשויות להיות משמעותיות ביותר עבור המגזר העסקי, ובפרט עבור מי שמנהלים את עסקיהם עם חברות מעבר לים. האחת מבקשת להסדיר לראשונה בדין הישראלי את הבוררויות הבינלאומיות, והשנייה מבקשת לאפשר אכיפה של הסדרי גישור בינלאומיים. מה זה בעצם אומר, ולמה זה משנה משהו? נסביר.

למה בוררות?

בעשורים האחרונים יותר ויותר חברות בינלאומיות מעדיפות ליישב את הסכסוכים שלהן מחוץ לכתלי בית המשפט. יש לכך מגוון סיבות - בהן הסודיות והיעילות שמקנה הבירור מחוץ לביהמ"ש - אך הסיבה המרכזית ביותר אולי נוגעת לוודאות: כשחברות מסתכסכות, הן רוצות שתהיה ביניהן הסכמה לפחות על כללי המשחק. כלומר, שחברה אנגלית לא תמצא את עצמה פתאום מתנהלת בדין מצרי בלי שהיא הסכימה לזה.

לכן, כבר הרבה מאוד זמן שחברות מתקשרות בחוזים שכוללים גם את האפשרות שייאלצו לברר ביניהן סכסוכים. בחוזים האלה הן קובעות, בין היתר, מי יברר את הסכסוך ביניהן, איפה זה יקרה, ומה תהיה מסגרת הדינים הרלוונטית. פעמים רבות מעדיפות חברות מסחריות שבחרו בבוררות להותיר בידיהן גמישות בניהול ההליך, אך בה בעת לדעת שיש לו משמעות. כך, למשל, יש חברות שמעדיפות להקנות לבוררים סמכויות רחבות. במקביל, אם בחרו בגישור, הן רוצות לדעת שההסדר שייחתם יוכל להיות אכיף. כל הדברים האלה, עד היום, לא היו מובנים מאליהם בישראל.

 

מה הרציונל?

מאז 1968 חל בישראל חוק הבוררות. האפשרות להותיר סמכויות רחבות לבוררים למשל, כמו גם סוגיית הגמישות שהוזכרה, אינם מקבלים מענה מספק בחוק הקיים, ומעוררים חשש אצל הרבה שחקנים זרים. על מנת לצמצם את הפער, החליטו במחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים, בראשותו של ד"ר גיל־עד נועם, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בינלאומי), לקדם הצעת חוק ממשלתית שתיישר קו עם העולם.

ד''ר גיל-עד נועם / צילום: משרד המשפטים

במוקד הצעת החוק, שנכתבה בהובלתם של עוה"ד יעל ויינר, ראש אשכול משפט בינלאומי פומבי במשרד המשפטים וצוותה, עומד חוק מודל שגיבשה ועדת האו"ם למשפט בינלאומי מסחרי, שמכונה אוניסטרל. חוק המודל אומץ באו"ם ב־2006 וההסדרים הקבועים בו נקלטו עד היום ב־87 מדינות. ישראל היא לא אחת מהן. הרציונל בבסיסו של חוק המודל היה פשוט: התאמה של הסטנדרטים הנוהגים בבוררויות בינלאומיות על מנת שכולם ידברו את אותה השפה, בין אם הם מסקנדינביה או מאמריקה.

במשרד המשפטים מסבירים שתהליך העבודה על החקיקה החל לפני יותר מחמש שנים, אז עלה הצורך מהסקטור הפרטי, שראה יותר ויותר עניין בבוררויות בינלאומיות. בממשלה מקווים שישראל, שממצבת את עצמה כבר כמה שנים כשחקנית חזקה בשוק הבוררויות הבינלאומית, תהפוך עם החוק החדש להיות "האב" להתדיינויות בינלאומיות, ולחזק בכך את התעשייה המקומית. יש גם מי שמקווים שחברות ממדינות המפרץ שייאלצו ליישב סכסוכים עם חברות רחוקות גיאוגרפית, יעדיפו לעשות את זה באמצע הדרך, בישראל. "החוק יקדם את האטרקטיביות של ישראל כמושב לקיומן של בוררויות בינלאומיות", מסביר נועם.

גם בשוק הפרטי נלהבים. "המנגנון של בוררות בינלאומית - קשה להפריז בחשיבות שלו", מסביר עו"ד גדעון וינבוים, ראש מחלקת הליטיגציה ויישוב הסכסוכים במשרד ERM אפשטיין, רוזנבלום מעוז. "הצעת החוק יכולה להזניק קדימה את ישראל בתחום הזה".

גדעון וינבוים / צילום: תמי בר- שי

מה ישנה החוק החדש?

החקיקה תשנה בראש ובראשונה את ההגדרה שתקבע מהי בוררות בינלאומית. כיום, אם בוררות נעשתה בישראל ובעברית - גם אם נערכה בידי חברות ממדינות שונות - חל עליה החוק המקומי. אם יעבור החוק החדש, יחולו עליה עיקרי ההסדרים של האו"ם.

שינוי נוסף ודרמטי מאוד נוגע לאפשרות לאכוף בישראל צווים זמניים שניתנו בבוררות בחו"ל. "אם למשל מתנהלת בוררות בלונדון והבורר נתן צו מניעה זמני או צו עיקול, אני אוכל לאכוף את הצו הזה בישראל", מסביר וינבוים. בנוסף, ומשמעותי לא פחות, הצעת החוק מבקשת להקנות לבוררים סמכות להכריע בשאלות שנוגעות לאופי ולהיקף הסמכות שלהם.

מעבר לזה, ישנה גם סוגיית הערעור, ובאופן ספציפי השאלה מתי בכל זאת אפשר להכניס את בית המשפט לאירוע. בבוררות בינלאומיות אפשר יהיה לפנות לבית המשפט בנקודות מאוד ספציפיות, ובאופן כללי הרבה פחות מאשר בבוררות מקומית. האפשרות להגיש בקשות רשות ערעור לבית המשפט מצטמצמת. המשמעות ברורה - פחות בתי משפט.

ומה לגבי גישור?

הצעת החוק השנייה מבקשת למעשה לאפשר אכיפה פשוטה של הסדרי גישור בינלאומיים בביהמ"ש. כלומר, ביהמ"ש יכול לתת תוקף של פסק דין להסדרי גישור שנעשו על ידי שחקנים ממדינות שונות. עד היום, הסדרים שכאלה נאכפו בישראל, כמו במדינות שונות בעולם, כאילו היו חוזים רגילים, והיו כפופים לשורה של מגבלות שנוגעות לדיני החוזים המדינתיים. זה פגע במוטיבציה של הצדדים להגיע להסדרי גישור שנחשבים לדרך חיובית ליישוב סכסוכים.

שתי הצעות החוק ממתינות להכנה לקריאה ראשונה. במשרד המשפטים מקווים שההצעות יקודמו במושב הקרוב של הכנסת.

עוד כתבות

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

לטענת הבעל, תכנון מס היא זכות השייכת לו, שכן מדובר בפעולה שאינה מתייחסת לזכות משותפת שנוצרה במהלך החיים המשותפים / אילוסטרציה: Shutterstock

האם גרוש רשאי לבצע תכנון מס שיפגע בזכויות בת זוגו לשעבר?

זוג התגרש לאחר 19 שנות נישואים ● בסמוך לפרידתם, הבעל פרש משירות קבע והחל לעבוד כאזרח עובד צה"ל במשכורת חודשית, לצד קבלת פנסיית גישור ● ביהמ"ש קבע כי האישה זכאית לכ-40% מפנסיית הגישור, אולם אז התעוררה השאלה האם הבעל רשאי לקבוע כי פנסיית הגישור תסווג כ"הכנסה שנייה", והכנסתו מעבודתו השוטפת תיחשב כ"הכנסה ראשונה"

מנכ''ל SMCI, צ'ארלס ליאנג, מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מנכ''לית AMD, ליסה סו / צילומים: רויטרס - Jonathan Ernst, Mark Lennihan ,AP, Chiang Ying-ying

דוחות חברות השבבים חושפים את האתגר הגדול של הסקטור הלוהט בוול סטריט

השבוע פרסמו שתי חברות שבבים גדולות, AMD ו-SMCI, את התוצאות הכספיות שלהן ואיכזבו את המשקיעים ● בתגובה לדוחות, מניות שתי החברות צללו בחדות במסחר בוול סטריט יחד עם אנבידיה שנסחרת בירידות ● מומחים מסבירים: "יש ביקוש והשקעות של חברות גדולות, אבל ההכנסות לא מתרוממות"

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

פאוול שולל העלאת ריבית נוספת ומרגיע את המשקיעים

הריבית בארה"ב נותרה על שיעור של 5.5% בהתאם לציפיות ● עפ"י ההערכות, הנתונים הכלכליים החיוביים בארה"ב, לצד האינפלציה הדביקה, מרחיקים את הסיכויים להפחתת ריבית בטווח הקרוב ● פאוול הדגיש כי הנתונים הכלכליים לא נתנו לפד את הביטחון להוריד את הריבית, אך שולל אפשרות להעלאת ריבית

מטוס של וויז אייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

חברת הלואו קוסט היחידה שפועלת כעת בישראל מבטלת טיסות

וויזאייר מבטלת טיסות מישראל למספר יעדים קרובים ● חברת הלואו קוסט ההונגרית לא הודיעה רשמית על ביטול הטיסות - אך בשעות האחרונות נוסעים התבשרו על ביטולים לטיסות לאיי יוון וליעדים קרובים נוספים ● רינאייר צפויה לחזור עם פתיחת טרמינל 1, ואיזי ג'ט רק בסוף עונת הקיץ הקרובה

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

הרמטכ''ל הרצי הלוי / צילום: חדשות 12

הרמטכ"ל: המתקפה בעזה תלך חזק, מכינים גם מתקפה בצפון

הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם • ישראל פתחה מחדש את מעבר ארז להעברת סיוע הומניטרי, 30 משאיות הוכנסו לצפון הרצועה • שר הביטחון גלנט נפגש עם שר החוץ האמריקני בלינקן בכרם שלום: "מחויבים לשחרור החטופים, ונערכים לפעולה ברפיח" • עדכונים שוטפים

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד, ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

לאחר דברי פאוול אתמול ולפני הדוח של אפל הלילה: עליות בוול סטריט

נאסד"ק עולה ב-0.7% ● קוואלקום מזנקת ב-10%, אנבידיה ב-2% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום מזנקת ב-8%, היפו צוללת ב-15% ● תשואות אגרות החוב עולות, האוצר מתכנן למכור אג"ח בשווי של טרליון דולר בקרוב ● הלילה אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי פסח: שופרסל שלחה לכ-100 עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם אחרי כניסתם של האחים אמיר ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל שופרסל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

מה הפיל את מטבע הביטקוין? / צילום: Shutterstock

צניחה של 22% מהשיא: מה הפיל את מטבע הביטקוין באפריל?

מספר אירועים טלטלו את מטבע הקריפטו הגדול בעולם בחודש אפריל ● התחממות האינפלציה בארה"ב, גזר הדין של מנכ"ל בייננס לשעבר ואירוע החצייה הן רק חלק מהם ● מה הוביל לנפילת מטבע הקריפטו הגדול, ומי עוד מושפע מכך?

שר הביטחון יואב גלנט / צילום: שחר יורמן, דוברות משרד הבטחון

שר הביטחון גלנט והרמטכ"ל הלוי סיכמו על מינויים לפורום מטכ"ל

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • הפעולה במרכז הרצועה נמשכת: כמה מחבלים חוסלו, תשתיות טרור הושמדו • עדכונים בולטים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי