גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המוסדיים לוחצים על קרנות להפחית דמי ניהול כדי לחזור ולהשקיע בהייטק

לגלובס נודע כי בפגישה שנערכה לאחרונה באגף החשב הכללי באוצר העלו המוסדיים דרישה להפחית דרמטית את דמי הניהול שגובות קרנות ההון סיכון ● נוסף על כך, כדי לחזור ולהשקיע בהייטק, דורשים הגופים פיצוי ממשלתי במקרה שייגרמו להם הפסדים מהשקעותיהם בענף

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock
משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

סגן החשב הכללי באוצר, גיל כהן, וצוותו, ערכו לאחרונה כמה פגישות עם בכירים בגופים המוסדיים הגדולים בישראל - בהם חברות הביטוח ובתי ההשקעות - במטרה לבחון את האפשרות להגדיל את השקעותיהם בהייטק הישראלי, זאת לאחר הפחתה משמעותית שחלה בשנה האחרונה בהשקעות. ההפחתה נובעת מעליית הריבית והירידה באטרקטיביות בהשקעה בשוק הטכנולוגי, משווי החברות הגבוה ומהחקיקה המשפטית, שהביאה מוסדיים רבים להגדיל את השקעותיהם מעבר לים.

הטרנד שסוחף את השוק: המוסדיים דוחפים למסלולי S&P, בבורסה בת"א מודאגים
מי ירוויח מעסקת הרכישה של צ'ק פוינט, ואיך היא תשפיע על ההכנסות שלה
המשבר בהייטק: האם חברת הטכנולוגיה בדרך לפיטורי עובדים?

לגלובס נודע כי רבים והולכים הקולות בקרב המוסדיים המציעים למשרד האוצר תוכנית הכוללת לראשונה גם בקשה ממנהלי קרנות ההון סיכון להפחית את שיעור דמי הניהול - דבר שעשוי להוריד את שכרם של מנהלים אלה. כמה מהגופים הציעו הפחתה שתנוע בין 0.75% ל-1% מדמי הניהול שהם גובים, כך שהשיעור הסופי יעמוד על אחוז אחד, או מעט יותר. כיום נוהגות רוב קרנות ההון סיכון בישראל לגבות דמי ניהול בשיעור ממוצע של 2%. אחרים הציעו להפחית את דמי הניהול לאחר תקופה של ארבע שנים, כאשר מסתיימת תקופת ההשקעות הפעילה של הקרן.

הצעה נוספת שהועלתה על ידי הגופים המוסדיים הייתה מנומסת יותר כלפי המנהלים השותפים בקרנות, ודרשה כי ההפחתה לא תבוא על חשבונם, אלא על חשבון המדינה, בדמות ביטול המע"מ שהיא גובה על תשלום דמי הניהול. אם תתקבל הצעה זו, היא תהיה בחזקת תיקון המצב כיום, המפלה לרעה מוסדיים ישראליים, כיוון שמוסדיים זרים המשקיעים בקרנות ישראליות אינם חייבים בתשלום מע"מ.

"התשואה תרד לרצפה"

בקרנות ההון סיכון לא מתלהבים, בלשון המעטה, מהפתרון הקורא להם להפחית את דמי הניהול: "משקיעים מחפשים תשואה, ולא באים לקרנות ההון סיכון עבור דמי הניהול", אמר לגלובס שותף בקרן הון סיכון ישראלית. "דמי הניהול מהווים לא יותר מ-10% מהתשואה: מפחיתים כאן בדמי הניהול במעט, ומורידים את התשואה לרצפה".

הפחתה של דמי ניהול היא כלי שלא נראה בישראל זה שנים רבות, והוא מאפיין עיתות משבר. מנהלי קרנות הון סיכון מעדיפים לאחרונה להתפשר על קרנות קטנות יותר, ובלבד שלא ייאלצו להפחית בדמי הניהול, מכיוון שגם אם ההפחתה היא זמנית - היא תהפוך לכתם שידבק בהם  לכל אורך חייהם, גם כלפי הזרים המשקיעים בהם.

  

מאידך גיסא, בגופים המוסדיים מסבירים כי מנהלי ההון סיכון מקבלים עמלה נוספת שבה לא קיימת דרישה לפגוע: דמי ההצלחה (Carry, כפי שהיא מכונה בענף הקרנות), שעומדים על כ-20% מהרווחים על השקעות בחברה שיצרו תשואה חיובית, בדרך כלל לאחר מכירה באקזיט או מכירת מניות לאחר הנפקה.

בעבר התבטאו כמה שותפים בקרנות הון סיכון לטובת הרעיון: אלן פלד, שותף מייסד בקרן וינטג', סיפר כי קרן שגייס בשנת 2021 הקפיאה את פעילותה למשך מספר חודשים, וגביית דמי הניהול בוטלה במשך כל חודשי ההקפאה. דובי פרנסס, שותף בקרן גרופ 11, אף קרא בראיון בגלובס להוריד את דמי הניהול בישראל בשל המשבר העולמי.

השיחות בין החשב הכללי במשרד האוצר ובין הגופים המוסדיים נערכות על רקע ירידה דרמטית בהשקעותיהם של הגופים בהייטק הישראלי. מדוח שפרסמה רשות החדשנות בחודש יוני עולה, כי השקעות המוסדיים בהייטק הישראלי ירדו בין 2021 ל-2022 ביותר מ-40%, לחצי מיליארד דולר בלבד. שיעורם של המוסדיים בהשקעות בסיבובי ההשקעות ירד גם הוא, מטווח של 18%-49% ברבעון הראשון של 2022 ל-9%-24% ברבעון האחרון של 2022.

אלא שנתונים אלה אינם כוללים גם את הירידה העצומה בהשקעות המוסדיים שחלה מאז תחילת 2023 בשל החקיקה המשפטית ונדידת חברות הסטארט-אפ לחו"ל, ובשל אלטרנטיבות השקעה אטרקטיביות יותר שנוצרו מעליית הריביות, כמו השקעה באיגרות חוב, למשל.

לפי ההערכה כיום, ההשקעות של הגופים המוסדיים נחתכו בכ-70%-80% בהיקפן ביחס למה שהם הורגלו לו לפני שנתיים. מוסדיים אחרים התאכזבו מהמעורבות בשוק הישראלי. השווי שלפיו גייסו חברות הפינטק, הסייבר והתוכנה ב-2021 התברר כגבוה מדי מבחינתם, ונוסף על כך, בעיניהם התעשייה הישראלית איננה מגוונת מספיק, וכוללת ייצוג-יתר לחברות סייבר על חשבון תעשיות צומחות, כגון פודטק, חקלאות ורפואה דיגיטלית.

כדי לחזור ולהשקיע בהייטק הישראלי מבקשים המוסדיים ממשרד האוצר לתמוך בתוכנית שתדרוש הפחתה של דמי הניהול בקרנות ההון סיכון, וכן רשת ביטחון שתפצה אותם על הפסדים מהשקעות בהייטק עד גובה מסוים, בדומה לזו שהתקיימה עד השנה שעברה - "מסלול 43", שעברה בממשלת נתניהו הקודמת בעצת יוג'ין קנדל, אז מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל.

התוכנית קבעה כי המדינה תפצה את המוסדיים על 40% מההפסדים שיצברו, ואם תיווצר תשואה חיובית, היא תקבל 10% מהרווחים. התוכנית הסתיימה באוגוסט 2022 ללא אפשרות הארכה - וכעת מציעים כמה מהמוסדיים להקים תוכנית דומה לה בשינויים קלים. בעוד שמסלול 43 עודד מוסדיים להשקיע ישירות בחברות צעירות, מבקשים עתה לעודד השקעה בקרנות הון סיכון, ולהותיר את הסיכון שבהשקעה בחברות צעירות בידיהן של קרנות ההון סיכון.

רעיון שהועלה במסגרת השיחות מכיוון החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, כלל את הקמתן של קרנות מנוף - קרנות אד הוק שיוקמו כחלק ממכרז שאותו יערוך המשרד. על פי ההצעה האוצר גם ימנה את השותפים המנהלים בקרנות המנוף, והן אלו שיזכו לרשת הגנה ממשלתית. רוטנברג היה מעורב בהקמת קרנות המנוף של 2008.

אלא שהרעיון ירד מהפרק במהירות על ידי רוב המוסדיים, שמעדיפים להשקיע בקרנות הון סיכון ותיקות ומקצועיות, שבראשן עומדים משקיעים מנוסים ומומחים. המוסדיים לא אהבו את הרעיון שמנהלי קרנות המנוף ימונו על ידי המדינה, ובלאו הכי יזמים שיגייסו הון מקרנות המנוף יזכו לתיוג שלילי, מעצם העובדה שלא גייסו את הונן מקרנות מקצועיות וותיקות.

האוצר מכיר בבעיה

מי שתרם לעיסוק של משרד האוצר בתוכנית להשבת המוסדיים להשקעות בהייטק הוא היזם דובי פרנסס, מייסד גרופ 11, שנפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר באמצע חודש אפריל. לאחר מספר פגישות - שבחלקן נכח גם מקורבו של ראש הממשלה שלומי פוגל - נפגש פרנסס עם צמרת משרד החשב הכללי במשרד האוצר, ועם 12 גופים מוסדיים בהם מגדל, הראל, מנורה, עמיתים, דיסקונט, לאומי ואלטשולר, על־מנת לרתום אותם לתוכנית.

לידי גלובס הגיעה המצגת שהציג פרנסס לראש הממשלה ולגופים המוסדיים. ראש הממשלה ושר האוצר נוהגים לדבר על כך שהבעיה בהייטק הישראלי היא חלק מהמגמה הגלובלית, וכי אין לחקיקה המשפטית אפקט משלה, אך המצגת של פרנסס חושפת כי ההתכווצות בהון הישראלי חמורה יותר ביחס להתכווצות בהון הגלובלי. העובדה שהחשב הכללי באוצר מטפל בנושא, מראה כי האוצר מכיר בכך שקיימת בעיית נזילות עבור ענף הטכנולוגיה בישראל.

דובי פרנסס / צילום: ארכיון group 11

במצגת, שבכתיבתה השתתפו גם שלו חוליו, לשעבר מנכ"ל NSO, אילן טוויג, ממייסדי טריפאקשנס, וכמה ממייסדי מאסטרסקול הישראלית, נכתב כי בסוף השנה צפוי השוק הישראלי לסבול ממחסור של עד 3 מיליארד דולר במימון ביחס לצרכים, ובסך־הכול יחסרו לשוק הישראלי 10 מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות.

אחד הפתרונות המועלים במצגת הוא הסרת חסמים רגולטוריים מקרנות הנאמנות הישראליות, כדי שאלה יוכלו לגבות דמי ניהול ולהשקיע חלק גדול יותר מנכסיהן בבורסת תל אביב. פרנסס, יש לציין, גייס את קרנות ההון סיכון שלו תוך שימוש בהנפקת יחידות השתתפות של מוסדיים בבורסה.

עוד כתבות

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • 10 ישראלים נפצעו מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום, 3 מהם במצב קשה • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, בן 65 נפצע קל מרסיסים • עדכונים שוטפים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי