אינטל. העסקה הייתה יכולה לעלות לה במחיר פעילות החברה בסין / צילום: Shutterstock
ההחלטה של ענקית השבבים האמריקאית אינטל לסגת מרכישת טאואר - חברה ישראלית-אמריקאית הקרויה על שם היישוב מגדל העמק שבו היא נוסדה - היא בראש ובראשונה בשורה רעה לישראל. אינטל תפצה את טאואר הישראלית ב-353 מיליון דולר, אבל מפעל השבבים הישראלי שהיה אמור להוביל את השינוי שמנהלת כיום אינטל להפוך לארגון מייצר - יחזור להיות חברת הנישה הקטנה שהיה קודם לכן, הפעילה בשוק המצומצם של רכיבים אנלוגיים וחיישנים.
● מניות ה-AI כבר לא לוהטות. תיקון או תחילתה של נפילה?
● ענקית ה-AI רוצה ישראלים: אנבידיה מרחיבה את גיוס העובדים בארץ
לראשונה ירגישו תושבי מגדל העמק את גלי ההדף ממלחמת השבבים בין ארה״ב לסין. הנשיא ג'ו ביידן מנהל בשנה האחרונה חרם על תעשיית הטכנולוגיה האזרחית והצבאית הסינית הכולל הגבלה חמורה על יצוא שבבים מתקדמים ויצוא מכונות לייצור שבבים - מתוך רצון להגביל את היכולות הצבאיות של סין בתחום הסייבר והבינה המלאכותית הדורשות מעבדים מתקדמים.
הסינים לא נותרו אדישים לחרם והם מנהלים מלחמה משלהם נגדו. כך הם נמנעו ממתן אישור רגולטורי לעסקת אינטל טאואר - כך שאם אינטל הייתה משלימה את העסקה, פעילותה במדינה הייתה נפגעת. לכאורה אינטל הייתה יכולה ללכת על העסקה בכל הכוח - בתמורה לוויתור על השוק הסיני, אולם הדרישה הזו איננה ריאלית: סין מהווה 27% מהכנסות אינטל ותהיה זו התאבדות מצד המנכ״ל פט גלסינגר לעשות מעשה שכזה.
החרם האמריקאי הגביל לא רק את יכולתה של אינטל לייצא את השבבים הכי מתקדמים שלה לאחד השווקים הגדולים שלה, אלא משפיע גם על אנבידיה , המתחרה הגדולה של אינטל יצרנית המעבדים הגרפיים לבינה מלאכותית. בחודש שעבר אמרה לגלובס סמנכ״לית הכספים של אנבידיה כי למאבק בין ארה״ב לסין תהיה השלכה חוצת תעשייה לטווח הארוך.
אבל הסינים לא אהדו את העסקה הזו מלכתחילה: התלות האמריקאית באינטל הלכה וגדלה בשנה האחרונה עם העברת חוק השבבים שהגדיל את ההשקעה הממשלתית באינטל בעשרות מיליארדי דולרים. פרישת המפעלים במדינות כמו גרמניה, פולין וישראל מקטינה את התלות האמריקאית במפעלים בדרום מזרח אסיה. בנוסף, טאואר עצמה מתחרה ביצרניות שבבים סיניות כמו SMIC והתעצמותה בסין הייתה עלולה לסכן גם את תעשיית השבבים האנלוגית המקומית.
קללה סינית או ברכה?
יתכן שעבור אינטל - הקללה הסינית הפכה לברכה: בשנתיים האחרונות בנתה אינטל יכולות הדומות לאלה של טאואר בתוך הבית. ייתכן אף שבסתר ליבו פילל גלסינגר לביטול העסקה: הוא ביצע אותה לפני יותר משנתיים בשלהי משבר האספקה בלחץ המשקיעים כפיצוי על כישלון עסקת הרכישה של גלובל פאונדרי, שבינתיים יצאה להנפקה עצמאית.
בין ההכרזה על הרכישה, ועד היום הלכה והתדלדלה קופת המזומנים של אינטל: ביוני האחרון עמדה על 24 מיליארד דולר בלבד, אחרי שערב העסקה היא עמדה על 29 מיליארד דולר, כך שיכולתה לבצע רכישות ענק, במקביל להקמת מפעלים בעלות של 20 מיליארד דולר למפעל הצטמצמה.
כל מי שקרא את הודעתה של אינטל מתחילת השבוע על שיתוף הפעולה עם חברת עיצוב השבבים סינופסיס, הבין כנראה לאן נושבת הרוח: סינופסיס תסייע לאינטל לייצר שבבים, למשל, עבור המתחרה אנבידיה, באמצעות תוכניות עיצוב קיימות מראש הנמצאות במאגר שלה.
עוד קודם לכן הודיעה אינטל על שיתוף פעולה עם חברת הקניין הרוחני לייצור שבבים ARM - שותפה אחרת של אנבידיה, ועל הפיכת חטיבת הייצור שלה ליחידת רווח והפסד. בדיווחים האחרונים על תוצאותיה הרבעוניים אינטל כלל לא התייחסה לעסקה בדוחותיה, ונראה שהעובדה שהדד ליין התקרב לא ממש הפריעה למשקיעים בחברה להעלות את שווי המנייה ביותר מאחוז בסך הכל.
האמת היא שתוצרי המפעלים של טאואר - שבבים פשוטים יחסית הרחוקים שנות אור ממעבדי הליבה המתקדמים עליהם חולמת אינטל לייצר - מעמיסים משקולת עסקית וטכנולוגית על גבה של הענקית סנטה קלרה.
בינואר 2022, עת נחתמה עסקת אינטל-טאואר, התלוצצו מנכ״ל אינטל פט גלסינגר, נוצרי מאמין מקליפורניה וראסל אלוונגר, מורמוני תושב הגליל, על כך שלא רחוק ממקום לידתו של ישו תצא הבשורה לענף השבבים העולמי. כעת נראה שהמשיח לא בא לעזרתם - אם כי ככל שהדבר נוגע להתנהלותה של אינטל ולמנייה שלה, העסקה מתה מזמן.