צילום: shutterstock, יח''צ מדיוונד, איל יצהר. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אישור FDA לנוראמי
חברת נוראמי מדיקל (Nurami Medical) הודיעה על קבלת אישור FDA למוצר הראשון שלה. מדובר ב"טלאי" לשיקום רקמת קרום המוח לאחר ניתוחים נוירולוגיים.
המוצר, הנקרא ARTIFASCIA, הוא שתל מתכלה העשוי מחומרים סינתטיים. בניסוי שערכה החברה למוצר זה הייתה יעילות טובה יותר במניעת דליפות של נוזל המוח והשדרה לאחר הניתוח: אפס דליפות לעומת ממוצע של 3.7% במוצרים מתחום.
● בדרך לטריליון? התרופות לאלצהיימר ולהרזיה שהזניקו את השווי של אלי לילי
● בגלל החקיקה המשפטית: חברת צ'ק קאפ כבר לא תהיה ישראלית
● 2023 מסתמנת כ"נורמלי החדש" בגיוסים לבריאות דיגיטלית
נוראמי הוקמה ב-2014 על-ידי נורה נסייר וד"ר אמיר בחר, ומנוהלת במשותף על-ידי נורה נסייר וחנוך מרקשייד.
החברה הוקמה במסגרת חממת NGT 3 בנצרת וגייסה עד היום כ-11 מיליון דולר. קרן אמדה ונצ'רס הבורסאית השקיעה בחברה 2 מיליון דולר ב-2020.
נוראמי מעריכה את שוק מוצרי איחוי הרקמות למוח בכמיליארד דולר. לחברה יש סדרה של מוצרים לאיחוי רקמות מסוגים נוספים.
מדיוונד: שיתופי-פעולה בניסוי הפצעים, דחייה בהשקת המוצר לכוויות ומימון נוסף מ-Barda
חברת מדיוונד - שקיבלה בתחילת השנה אישור למוצר שלה לטיפול בכוויות, אישור ראשון לתרופה חדשה עבור חברת ביומד ישראלית צעירה מזה שנים - הודיעה על עיכוב מסוים במימוש האישור שלה. שותפתה השיווקית Vericel הייתה אמורה להשיק את המוצר ביוני, אך לא עמדה ביעד בגלל בעיות שהתגלו באחת ממעבדות הבדיקה איתן עבדה.
מדיוונד מסרה כי כעת ההשקה צפויה בתחילת 2024, אך תחזית ההכנסות לא נפגעה מן העיכוב.
ביפן, שם משווקת מדיוונד את המוצר דרך שותפה אחרת, חברת Kaken Pharmaceuticals, המוצר כבר הושק כמתוכנן.
בנוסף, החברה קיבלה מימון נוסף ההיקף של 10 מיליון דולר עבור מוצר הכוויות מ-BARDA, חטיבת החדשות הרפואית של יחידת המוכנות לאסון במשרד הבריאות האמריקאי. BARDA היא שותפה ותיקה למימון הפיתוח של המוצר הזה, והסכום הנוסף שהיא משקיעה צפוי לממן מאגרי חירום של המוצר, את המשך פיתוח המוצר לטיפול בילדים וניסוי נוסף התומך במוצר.
במקביל ממשיכה מדיוונד להתקדם בניסויים קליניים עבור שוק הטיפול בפצעים, שצפוי להיות גדול משמעותית משוק הכוויות והוא בעצם ההבטחה הגדולה של החברה. לאחר התייעצות עם ה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, מדיוונד יצאה בכמה שיתופי-פעולה עם חברות קיימות בתחום הפצעים, שהמוצר שלה אמור להשתלב בשלהן, וזאת כדי להדגים את השילוב הזה בניסוי.
מנכ"ל החברה, עופר גונן, מסר בהודעה לעיתונות שהתלוותה לדוחות כי "שיתופי-הפעולה מדגימים את העניין שקיים בשוק לגבי המוצר שלנו, שיש לו פוטנציאל לשנות משמעותית את התחום". הניסויים המשותפים אמורים לצאת לדרך בתחילת 2024.
כדי להתכונן להשקה תחילה של מוצר הכוויות ובהמשך בתקווה גם של המוצר לפצעים, מדיוונד מקימה מפעל חדש אשר צפוי לפעול באופן מסחרי ב-2024.
עוד דיווחה החברה על הצלחה בניסוי ראשוני במוצר שלה נועד לסלק נגעים סרטניים, וכן על מינוי מילקי רובינשטיין, בעבר מנכ"ל תרו והיום יו"ר תרימה, לדירקטור בחברה.
לחברה קופת מזומנים נאה של 51.3 מיליון דולר הצפויה להספיק למימוש תוכניותיה. ההשקעה העיקרית בשיווק המוצר לכוויות תבוצע על-ידי וריסל וקאקן, כך שמדיוונד תוכל להשקיע את המזומנים בהמשך פיתוח המוצר לפצעים.
עם פרסום הדוחות עלתה מניית מדיוונד בכ-9%, אך בינתיים עליות אלה נמחקו. מדיוונד נסחרת לפי שווי של 81 מיליון דולר, ומתחילת השנה ירדה מנייתה 35%.
קמהדע מאשררת תחזיות
חברת התרופות קמהדע רשמה הכנסות של 37.4 מיליון דולר ברבעון השני של השנה, גידול של 59% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החברה ממשיכה להוציא לפועל את האסטרטגיה החדשה שלה, המבוססת על מוצרים שרכשה ב-2021 מחברת סאול. בעזרתם היא מתקנת את הירידה בהכנסות שנבעה מהעברת המוצר המוביל גלסיה לידי חברת טקדה הבינלאומית ב-2021.
הכנסות המחצית היו 68.2 מיליון דולר, גידול של 32% לעומת התקופה המקבילה.
נציין כי הרבעון השני ב-2022, אליו בוצעה ההשוואה, אופיין בשביתה במפעל של קמהדע, כך שההשוואה מחמיאה לרבעון הנוכחי בפרמטרים מסויימים. למשל, שיעור הרווח הגולמי ברבעון נוכחי היה 39%, לעומת רק 31% בתקופה המקבילה.
החברה מדגישה את ה-EBITDA של הרבעון, 9.9 מיליון דולר, גידול של 24% לעומת התקופה המקבילה. עם זאת, בשורת הרווח הנקי הרשמי היא רושמת רווח נמוך יותר של 1.8 מיליון דולר, לעומת הפסד של 3.9 מיליון דולר ברבעון המקביל, רבעון השביתה.
בעקבות התוצאות הללו קמהדע מאשררת את תחזית ההכנסות ל-138-146 מיליון דולר ו-EBITDA של 22-26 מיליון דולר ב-2023, כלומר היא צופה עלייה נוספת הן בהכנסות והן ברווחיות במחצית השנייה של השנה.
תזרים המזומנים של החברה ברבעון היה 1.8 מיליון דולר, לעומת 10.9 מיליון ברבעון המקביל. קמהדע הסבירה כי מדובר בשינויים שנבעו מסיבות פיננסיות. כך או כך, 21 מיליון דולר שיש לחברה בקופה הם סכום נמוך יחסית למה שהיא רגילה. קמהדע כבר הודיעה ביוני על גיוס שהיא מתכננת לעשות מקרן פימי, בהיקף של 60 מיליון דולר, כדי לנצל הזדמנויות נוספות בשוק, כאשר כרגע חברות תרופות רבות נותרו ללא מזומנים, ולקמהדע יכולה להיות אפשרות להוסיף מוצרים הן למפעל והן למערך השיווק הקיים שלה. בעת פרסום הדוח הנוכחי אמרה קמהדע כי היא פועלת לאשר את הגיוס בקרב בעלי המניות שלה.
רכישת התרופות מסאול עלתה לחברה 100 מיליון דולר במעמד העסקה ויכולה להגיע עד 150 בהתאם לתשלומי אבני-דרך. בינתיים העסקה הזו החזירה את החברה למסלול צמיחה, כך שהיא נראית משתלמת, ומעניין לראות מה עוד יכולה לעשות החברה עם התשתית הקיימת שלה.
לחברה מוצר בולט נוסף, חיסון לכלבת המשווק בארה"ב. הסכם ההפצה של המוצר מול המפיצה האמריקאית Kedrion, חודש השנה לתקופה נוספת.
מוצר נוסף של קמהדע שבעבר נחשב מבטיח מאוד ובינתיים השוק כמעט שכח ממנו הוא המוצר לאמפיזמה תורשתית הניתן בשאיפה, במקום בעירוי כמו יתר המוצרים בשוק, ביניהם גלסיה, המוצר המוביל שעבר לטקדה. המוצר החדש הניתן בשאיפה נכשל בעבר בניסוי קליני, והחברה יצאה למסלול ארוך של ניסויים נוספים כדי להוכיח את יעילותה. קמהדע הזכירה אותו עם פרסום דוחותיה וסיפרה כי רשות התרופות האירופית ייעצה לה בנושא הניסוי הנוכחי המתקיים במוצר, אישרה מחדש את המבנה שלו וציינה כי תתחשב במסגרת תהליך האישור בחלק מן הנתונים החייוביים שעלו מן הניסוי הקודם, אף שלא הצליח להשיג את יעדו. אלה נראות כחדשות טובות לגבי סיכויי האישור של המוצר.
על רקע הדוחות עלתה מניית קמהדע ב-9.4%, כשמתחילת השנה עלתה 40%. היא נסחרת לפי שווי של 260 מיליון דולר.
ויצמן עולה, תל אביב יורדת
דירוג שנחאי לאיכות האוניברסיטאות, שפורסם במהלך שבוע שעבר, מראה כי האקדמיה הישראלית עדיין מצליחה לשמור על המקום שלה בצמרת המוסדות האקדמיים בעולם, נכון לאמצע 2023.
מכון ויצמן מופיע במקום ה-68 בדירוג, והטכניון במקום ה-79, לאחר שבשנה שעברה הן קיבלי ציונים זהים ועמדו שניהם במקום ה83. האוניברסיטה העברית השנה היא במקום השלישי מבין הישראליות, במקום 96, לעומת 77 בשנה שעברה.
מבחינת יתר האוניברסיטאות החדשות, הן פחות טובות. תל אביב, אותה בדרך-כלל ניתן למצוא לבין המקומות 151-200, הפעם מדורגת בין 200-300. בר-אילן היא במיקום 400-500, בן גוריון 500-600 וחיפה 600-700, כאשר כל אחת מהן התדרדרה למאיי נמוכה יותר מכפי שהייתה בשנה שעברה.
הדירוגים הללו יכולים להשתנות משנה לשנה, אבל אם המגמה תימשך, הרי שמדובר בפעם שהולך ונוצר בין המוסדות המובילים השומרים על כוחם, לבין הדרג השני של האוניברסיטאות בישראל, שהולך ומאבד מכוחו בעולם.
ברמה הבינלאומית, האוניברסיטאות המובילות את הדירוג הן כרגיל האוניברסיטאות האמריקאיות והבריטיות הוותיקות. הרווראד בראש, ואחריה סטנפורד ו-MIT. הראשונה מחות לארה"ב או בריטניה היא פריז סאקלה במקום ה-15. אחריה אוניברסיטת צינגואה הסינית במקום ה-22, שהתברגה בצמרת בשנים האחרונות - אחת התנועות הבולטות בתוך המדד שבסך-הכול לא משתנה הרבה.