שלוש מערכות כיפת ברזל וטילי יירוט ב-200 מיליון דולר: רפאל בדרך לעסקה עם המארינס

בתחילת החודש, החליט הממשל האמריקאי לאשר את מכירת מערכת קלע דוד לפינלנד תמורת יותר מ-1.2 מיליארד שקל • לאחר עסקה זו, בוושינגטון אישרו גם את המכירה הגדולה בהיסטוריה, של חץ 3 לגרמניה , בסך של כ-14 מיליארד שקל • כעת, חיל הנחתים האמריקאי הודיע כי בכוונתו לרכוש שלוש סוללות כיפת ברזל

יירוט של מערכת כיפת ברזל / צילום: דובר צה''ל
יירוט של מערכת כיפת ברזל / צילום: דובר צה''ל

חיל הנחתים האמריקאי הודיע כי בכוונתו לרכוש שלוש סוללות כיפת ברזל, כולל 44 משגרים ו-1,840 טילי טמי"ר (מיירטים) בעסקה שצפויה להסתכם בקרוב ל-200 מיליון דולר. לפי ההודעה האמריקאית, כיפת ברזל מיועדת להתמודדות עם טילי שיוט, אך מערכות אלו של רפאל - כפי שהוכחו בישראל - מסוגלות לטפל היטב בכטב"מים וברקטות.

הסיוע לאוקראינה רוקן את מאגרי הנשק של אירופה וישראל היא המרוויחה הגדולה
 ● רפאל תייצא טילים לאוסטרליה; ואלביט חותמת על חוזה נוסף עם הולנד 

כיפת ברזל מהווה את הקו הראשון בשכבות ההגנה האווירית של ישראל, היא מערכת ליירוט רקטות לטווח קצר מתוצרת רפאל, שמציגה יעילות מרשימה. היא הופעלה לראשונה במבצע "עמוד ענן" בשנת 2012, והשוואה למבצע "צוק איתן" ב־2014 שבו הציגה יכולת יירוט של 90% מהרקטות, מצביעה על שיפור ביעילותה. מרכיבי המערכת כוללים מכ"ם חיפוש והנחיה, מרכז בקרה וטילי יירוט (טמי"ר) שעלותם כ־50 אלף דולר.

השכבה הבאה בהגנה האווירית של ישראל היא מערכת קלע דוד, שמיועדת ליירוט איומים מתקדמים לטווח קצר ובינוני, ובהם טילים בליסטיים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים. את המערכת, שהוכיחו את עצמה לפני כשלושה חודשים במבצע "מגן וחץ", פיתחו במשותף מנהלת "חומה" במפא"ת שבמשרד הביטחון וה־ MDA (סוכנות ההגנה מטילים האמריקאית), בהובלת החברות רפאל וריית'און.

מערכת קלע דוד כוללת מכ"מ MMR שמפתחת חברת אלתא, חטיבה וחברה בת של התע"א, ואת מערכת השליטה והבקרה "שקד זהב" - פרי פיתוח של חברת אלישרא, מקבוצת אלביט מערכות. ארה"ב שותפה לפרויקט לא רק בפיתוח, אלא גם במימון. המערכת מסוגלת להתממשק למערכות אמריקאיות ולעבוד איתן יחד.

המכירה הגדולה בהיסטוריה של חץ 3 לגרמניה

בתחילת החודש, החליט הממשל האמריקאי לאשר את מכירת מערכת קלע דוד לפינלנד תמורת 316 מיליון אירו (יותר מ-1.2 מיליארד שקל). למכרז שקיימו הפינים ניגשו במקור שמונה חברות, חלקן מישראל, אך גם מארה"ב, מצרפת וממדינות נוספות באירופה. בשלב הראשון, הצטמצמו המועמדות לארבע, ולאחר מכן לשתיים - קלע דוד וברק 8 של התעשייה האווירית. בסופו של התהליך, בהלסינקי בחרו, כאמור, בקלע דוד.

לאחר עסקה זו, בוושינגטון אישרו גם את המכירה הגדולה בהיסטוריה, של חץ 3 לגרמניה, בסך 3.5 מיליארד דולר (כ-14 מיליארד שקל). במערך ההגנה האווירית הרב-שכבתית של ישראל, חץ 3 הוא השכבה העליונה, שבינו לבין קלע דוד נמצא חץ 2, שמיועד ליירוט טילים לטווח בינוני וארוך, ואותו מפתחת ומייצרת התעשייה האווירית.

המערכת מורכבת משלוש מערכות עיקריות: "אתרוג זהב", מרכז השליטה והבקרה שנחשב לאחד המתקדמים בעולם, ואותו מייצרת חברת אלישרא; לצידו פועלות מערכות המכ"ם "אורן ירוק" ו"אורן אדיר" שמשמשות למעקב וזיהוי טילים בליסטיים, ואותן מפתחת ומייצרת התעשייה האווירית במפעל אלתא. לפי הערכות שבוצעו בעבר, עלות כל טיל מיירט של חץ 2 וחץ 3 עומדת על כ־3 מיליון דולר.

חץ 3, בניגוד לחץ 2, מיועד אך ורק ליירוט טילים לטווח ארוך מעל האטמוספירה, והמערכת התקבלה בחיל האוויר בינואר 2017. הקבלן הראשי לפיתוח המערכת הוא מפעל מל"מ של התעשייה האווירית, שפועל בשיתוף עם אלתא שאמונה על מערכת הגילוי המכ"מי. בד בבד, אלישרא מפתחת את המערכת האחראית על ניהול הירי, וחברת בואינג האמריקאית פועלת כשותפה של תע"א בפיתוח ובייצור. המנוע הרקטי שמאיץ את טיל החץ לחלל פותח ומיוצר בחברה הממשלתית תומר, וישנם גם מרכיבים שפיתחו רפאל ומפעל מל"מ של התעשייה האווירית.