יואב הר-אבן, מנכ''ל רפאל / צילום: דוברות רפאל
צבר ההזמנות של רפאל בחציון הראשון של השנה זינק לשיא של כ-41.1 מיליארד שקל, לעומת 33 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, כך עולה מדוח החברה לסיכום הרבעון השני של השנה. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההזמנות חצה את רף ה-40 מיליארד שקל. במהלך החציון הראשון של השנה, גדל הצבר בכ-5.5 מיליארד שקלים, לעומת סוף שנת 2022.
● פרויקט מיוחד | ביקושים מאירופה והחזרה של אנשי הטכנולוגיה: כך הפכה ישראל לאומת הנשק
● למה גרמניה, הולנד ופינלנד רוצות דווקא את הנשק הישראלי
במהלך הרבעון השני, היקף המכירות עמד על 3.145 מיליארד שקל, עלייה של כ-28.8% מהתקופה המקבילה. כמו כן, היקף ההזמנות בסיכומו של החציון הראשון של השנה הסתכם ב-10.6 מיליארד שקל, עלייה של 36% לעומת החציון הראשון של 2022. מכירות החברה בחציון הראשון של השנה הסתכמו בכ-6.112 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-4.782 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-27.8%.
הגידול במכירות של רפאל, שנחשבת למובילה עולמית בתחום ההגנה האווירית, מיוחס, בין היתר, להשפעות של פלישת רוסיה לאוקראינה. לחברה יש מוצרים כמו כיפת ברזל וקלע דוד, שהוכיחו את עצמם בזמן אמת - ועל כן, מדינות אירופיות מעוניינות בהן. בד בבד, ככל שהמתיחות באזור הפסיפיק ככלל ומול סין בפרט תגבר, ההתעניינות באמצעים של רפאל, כמו של יתר החברות הביטחוניות הישראליות, תגדל.
"הביקוש למערכות רפאל בארץ ובעולם נמצא לאחרונה בקו עלייה ולראשונה חצו ההזמנות את רף ה-40 מיליארדי שקלים", מסר יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ. "ההשקעה חסרת התקדים בישראל במחקר ובפיתוח (המתקרבת ל-5 מיליארדי ש"ח לשנה), ופריצות הדרך העולמיות שהשיגה רפאל במספר תחומים קריטיים - כמו למשל בתחום מערכות ההגנה נגד מטוסים, טילים ורקטות (כיפת ברזל, קלע דוד, מגן-אור וספיידר), או בתחום ההגנה על לוחמי השריון (מעיל רוח) - תורמים כעת לא רק לביטחון הלאומי של מדינת ישראל ולביטחון אזרחיה, אלא גם לתוצאות הכספיות הטובות שמציגה החברה".
הביקוש ליצוא ביטחוני ישראלי נמצא בעלייה חדה
התוצאות החזקות של רפאל מצטרפות לזינוק בביקוש ליצוא ביטחוני ישראלי. בשנת 2022, מדינות אירופה היוו 29% מתוך כלל הייצוא הביטחוני הישראלי שהגיע לשיא של 12.5 מיליארד דולר. היצוא הביטחוני למדינות הסכמי אברהם זינק מ-7% ב-2021 ל-24% ב-2022. בשנה שעברה, מערכות מל"טים ורחפנים היוו את הנדבך המשמעותי בייצוא הביטחוני הישראלי (25%), ואחריהם טילים, רקטות ומערכות הגנה אווירית (19%); מערכות מכ"מ ול"א (13%); וכן, תצפית ואופטרוניקה (10%).
בסוף השבוע החולף, חיל הנחתים האמריקאי הודיע כי בכוונתו לרכוש שלוש סוללות כיפת ברזל, כולל 44 משגרים ו-1,840 טילי טמי"ר (מיירטים), בעסקה שצפויה להסתכם בקרוב ב-200 מיליון דולר. לפי ההודעה האמריקאית, כיפת ברזל מיועדת להתמודדות עם טילי שיוט, אך מערכות אלו של רפאל - כפי שהוכחו בישראל - מסוגלות לטפל היטב בכטב"מים וברקטות.
קודם לכן, בתחילת החודש, החליט הממשל האמריקאי לאשר את מכירת מערכת קלע דוד של רפאל לפינלנד תמורת 316 מיליון אירו (יותר מ-1.2 מיליארד שקל). למכרז שקיימו הפינים ניגשו במקור שמונה חברות, חלקן מישראל, אך גם מארה"ב, מצרפת וממדינות נוספות באירופה. בשלב הראשון, הצטמצמו המועמדות לארבע, ולאחר מכן לשתיים - קלע דוד וברק 8 של התעשייה האווירית. בסופו של התהליך, בהלסינקי בחרו, כאמור, בקלע דוד.