האם נציב שירות המדינה ייתן את ידו להשתלטות פוליטית על רשות החברות?

המאבק על ניהול תקין של מאות החברות הממשלתיות בישראל נמצא בימים אלו בצומת דרכים, ואולי אף בפני הכרעה שתשנה את ניהולן של החברות. השר דודי אמסלם, שקיבל לידיו את האחריות על הרשות לפני כמה חודשים, דורש את פיטורי ראש הרשות מיכל רוזנבוים שלא הסכימה להתיישר לדרישותיו.

● גל של פניות להליכים של חדלות פירעון סוחף את המשק
● בדרך לכתב אישום: משך אנשים דרך פרסום ברשתות וביצע הונאת נדל"ן בעשרות מיליונים

נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, קיים ישיבה ראשונה בבקשתו של השר, שבה נכחו המשנה ליועמ"ש גיל לימון, היועץ המשפטי של הנציבות והיועץ המשפטי של המשרד לשיתוף פעולה אזורי. מטעמה של רוזנבוים לא נכח איש. בפתח הישיבה הנציב הודיע שמטרת הפגישה היא לגבש מתווה לטיפול בסוגיה. הנציב הנחה את מנהל מינהל הסגל הבכיר ויועמ"ש הנציבות, בתיאום עם הייעוץ המשפטי לממשלה, להעביר תוך חודש ימים המלצה להתמודדות עם המשבר. הרשקוביץ יצטרך להחליט אם לקדם את הליך ההדחה אותו מבקש אמסלם בנימוק של "משבר אמון חריף", "אינטרסים זרים", ופגיעה בממשלה ובעובדי הרשות. השבוע אף התקיימה הפגנה ליד ביתו של הרשקוביץ' בדרישה שלא ייתן יד לפיטוריה.

הדרישות של אמסלם נוגעות בעיקר לסמכויות שהוא מבקש לקחת לעצמו ועמידתה של רוזנבוים מולו בשלל סוגיות: אופי נבחרת הדירקטורים ורצונו למנות מקורבים, עצירת מכרזי כוח אדם ברשות, מינוי בכירים ועצירת שני מיליארד מכספי דיבידנד של החברות הממשלתיות. סוגיות אלו משפיעות באופן ישיר על מנהל תקין ואיכות הניהול בחברות הממשלתיות.

בשלב זה, ניהל הרשקוביץ ישיבה פנימית. אם יחליט לקדם את ההליך עליו לכנס את ועדת המינויים ולבחון את הטענות. הוועדה מוסמכת להמליץ על סיום ההעסקה אך ההחלטה הסופית היא בידי הממשלה.

נתניהו טרם התערב

המשבר בין אמסלם לרוזנבוים הוא רק דוגמה אחת מבין שורת מקרים שבהם הדרג הפוליטי מתנגח בדרג המקצועי מאז הקמת הממשלה הנוכחית - ובמיוחד ביועצים המשפטיים ובשומרי סף.

לאחרונה אף פנתה רוזנבוים לרה"מ נתניהו והתריעה על ואקום שלטוני ונזק לאינטרס הציבורי. כך שאי־מינוי דירקטורים ואי־מתן אישור למשיכת דיבידנדים בהיקף של שני מיליארד שקל פוגעים בתפקוד החברות הממשלתיות. נתניהו טרם התערב.

הנציב הביע עמדה מסוימת כאשר עצר, לדרישתו של אמסלם, שלושה מכרזים לתפקידים בכירים: המשנה ליו"ר הרשות, סגן המנהלת לענייני חברות ביטחוניות והיועץ המשפטי לרשות. זאת למרות שלימון גיבה את רוזנבוים. בסוף יוני לימון קרא ליועצים המשפטיים של רשות החברות להימנע מנקיטת פעולות חד־צדדיות, "שעלולות לפגוע בעצמאותה של רשות החברות".

לימון מחה על כך שטרם הוסדר מנגנון העברת האחריות על רשות החברות ממשרד האוצר אל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, שבראשו עומד אמסלם. הוא הבהיר שלאחר שרשות החברות הועברה למשרד אחר ולא נקבע שטח הפעולה והסמכויות - יש קושי בביצוע שינויים משמעותיים בעבודת הרשות. לימון הבהיר כי השר רשאי לקבוע מדיניות, אבל יש להבטיח את שיקול דעתה המקצועי של הרשות.

שורת מאבקים

מאז שרה"מ הפקיד בידיו של אמסלם את האחריות על רשות החברות, שקודם לכן הייתה במשרד האוצר, רוזנבוים מצאה את עצמה בלב שורת מאבקים על מינויים בכירים. היא ניסתה למנוע משרת התחבורה, מירי רגב, להדיח את מנכ"ל הרכבת. היא פסלה את מינויו של איש הליכוד אלעד ברדוגו (אחיינו של יעקב ברדוגו) לתפקיד היועמ"ש של נתיבי ישראל, וניסתה ללא הצלחה, לבלום את הדחת יו"ר חברת הדואר מישאל וקנין.

מחסור חמור בדירקטורים

כחלק מהמאבק על הסמכויות, אמסלם גם דרש להיפגש עם עובדי רשות החברות תוך עקיפת ההנהלה, וביקש למקם בתוכה את יועצו הפוליטי. אחת הסוגיות המרכזיות המשפיעות על ניהולן התקין של החברות הממשלתיות נוגעת לאופי נבחרת הדירקטורים. נבחרת זו מונה כ־1,400 אנשים שנבחרו מתוך 12 אלף מועמדים. הבחירה דורשת את אישורם של השר הממונה על החברה והשר הממונה על רשות החברות, אמסלם.

מתוך 620 תפקידי דירקטורים יש היום 311 תקנים חסרים. אמסלם מסרב למנות דירקטורים ובממשלה הנוכחית מונו עד כה רק 11. החברות הממשלתיות פועלות ללא יו"ר, ללא קוורום וללא דירקטורים חיצוניים, באופן הפוגע בתפקוד החברות הממשלתיות. אמסלם פנה לרוזנבוים על מנת להכניס לרשימה את חברו אליהו אהרוני תנ"צ בדימוס, שהיה מ"פ שלו בצבא. הוא התבטא בראיון לרשת ב' באשר לתפיסת עולמו: למנות לדירקטורים חברים אותם הוא מכיר ומעריך.