האם נתנה לבנה "בית" במתנה - האם התכוונה לדירה אחת או לבניין שלם?

פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה ממחיש שוב את חשיבותם של הסכמים מפורטים ומדוקדקים ואת חשיבות הרישום הפורמלי של נכס במרשם המקרקעין

דירה במתנה / איור: Shutterstock
דירה במתנה / איור: Shutterstock

הכותבים הם השותפים המייסדים במשרד עורכי הדין הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני משפחה וירושה

פסק דין שניתן לאחרונה על־ידי השופט ארז שני מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב חושף צוהר לסכסוך משפחתי מורכב, שנמשך שבע שנים וכלל עשרות הליכים ובקשות, מאות עמודי פרוטוקול והחלטות. אם לארבעה ילדים, שהייתה בעלים של בניין מגורים בן ארבע קומות, בחרה להעביר את מלוא זכויותיה בנכס לאחד מילדיה במתנה. אלא ששניים מאחיו טענו כי בנוסף למצבה הרפואי הירוד, האם לא התכוונה להעביר את כל הבניין לבעלותו של האח, אלא רק דירה אחת. מה פסק בית המשפט?

עובדות המקרה: אם לארבעה ילדים חתמה ב־2011 על מסמכים להעברת הבעלות בבניין מגורים בן ארבע קומות שהיה שייך לה, לאחד מילדיה בשלמות. הבן לא פעל לרישום העברת הבעלות במרשם החוקי ("טאבו"), ודבר המתנה נודע לשלושת אחיו רק לאחר פטירתה של האם.

שלושת האחים עתרו לביטול המתנה, בטענה כי הדבר נעשה מתוך השפעה בלתי הוגנת מצד אחיהם, שגם ניצל את מצבה הרפואי והנפשי הרעוע של אמם. האחים הוסיפו וטענו כי גם אם תידחה עתירתם לביטול המתנה, הרי שהנכס שניתן במתנה לא היה כל הבניין, אלא כוונת האם המנוחה הייתה להעביר לבעלותו של אחיהם אך ורק דירה אחת, שכן נוסח תצהיר המתנה (המסמך שנדרש לצורך ביצוע הרישום בטאבו) התייחס לזכויות האם ב"בית" (ולא ב"דירה" או ב"בניין").

האח שקיבל את המתנה טען כי מצבה של האם היה תקין לגמרי, וכן שהסתמך על קבלת הזכויות מהאם, ולפיכך שיפץ את הנכס בעלות של מיליוני שקלים.

ההחלטה: בפסק דין מנומק ומפורט באופן ייחודי בוחן השופט שני את טענותיהם של כל הצדדים וקובע כי לאור תצהיר המתנה שפירט כי האם היא "בעלת מלוא הזכויות בבית", הכוונה היא לבניין כולו, בשלמות. לכך מצטרפות השקעותיו הגדולות של הבן בבניין כולו, במיליוני שקלים כאמור, והן מלמדות על הכוונה הברורה לפיה הבעלות המדוברת היא בכל הבניין ולא רק בדירה מסוימת אחת. כך גם דווח לשלטונות מיסוי מקרקעין על העברת הזכויות בכלל הבניין, וכל חשבונות הארנונה של הדירות הועברו על שמו של הבן.

השקעותיו של הבן בבניין, כך קובע השופט ארז שני, לא רק שמלמדות על כך שהבן הסתמך על המתנה ושינה את מצבו לרעה כאשר השקיע בנכס כספים מכיסו, אלא גם מעוררות את "זעקות ההגינות" - קביעות אשר תומכות במתנה ומביאות לדחיית תביעת האחים לביטולה.

לאור שוויו הכספי הגבוה של הבניין ולאור קביעת בית המשפט כי עדותם של האחים הייתה "בלתי מהימנה ולמעלה מכך", הם חויבו לשלם לאחיהם הוצאות משפט בסכום של 110 אלף שקל.

המשמעות: חוק המקרקעין וחוק המתנה בישראל מחייבים לערוך כל עסקת מקרקעין בכתב, ולעדכן את הרישום הפורמלי. עיכובים או כשלים בפרוצדורות כאלה עלולים להעמיד קשיים משמעותיים - כמו טענות האחים לבטלות המתנה או פרשנות מצמצמת שלה; משוכות כאלה מחייבות את בית המשפט להיכנס לעובי הקורה ולבחון את כוונת הצדדים בהליך שארך שנים רבות וגזל משאבים מכולם.

פסק הדין מחדד ומדגיש את הצורך לערוך הסכמים מפורטים שמנוסחים בדקדקנות ולפעול ביתר שאת להשלמת פעולות בירוקרטיות, מה שהיה יכול לחסוך לכל המעורבים התעסקות משפטית והוצאות כספיות לא מבוטלות.

38830־09־16