אבשלום וילן, מזכ''ל התאחדות החקלאים / צילום: יוסי זמיר
סוגיית יבוא החלב לישראל חוזרת בתקופה האחרונה שוב לכותרות, על רקע מחסור בחלב - שמחירו מפוקח - ברשתות השיווק. מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, התייחס גם הוא לנושא, תקף את האישור שנתן שר האוצר ליבוא חלב, והזכיר סאגה דומה מהעבר הלא רחוק "להזכירך, כבוד השר, בחמאה היה בדיוק אותו תהליך, ועם פתיחת היבוא המחיר עלה ולא ירד", הוא כתב בטוויטר. האם זה תיאור נכון של השתלשלות העניינים? יצאנו לבדוק.
עד ל-2021 מחירי החמאה בישראל היו מפוקחים. במקביל, הוטל גם מכס משמעותי (עד 140%) על יבוא חמאה, מה שהפך את היבוא שלה ללא אטרקטיבי. אכן, בדומה למצב ששורר כיום בשוק החלב. ב-2016 החלה הממשלה לפתוח מכסות ליבוא ללא מכס (עד כ-20% מהשוק). בהמשך, ב-2019, כשנוצר מחסור בחמאה על רקע סירובו של שר האוצר דאז, משה כחלון, להעלות את המחיר המפוקח, הוגדלו מכסות היבוא. אלא שגם ללא המכס, היבוא באותה תקופה התגלה כלא אטרקטיבי במיוחד. מדוע? באותה תקופה מחירי החמאה בעולם רשמו עליות, בזמן שגם את החמאה שיובאה בפטור ממכס ניתן היה למכור רק באותו מחיר מפוקח, שלו התנגדו היצרנים בישראל. כך, לפי נתוני רשות התחרות, עד סוף שנת 2019 היקף היבוא הגיע לכ-70% מהמכסות בלבד.
בתחילת 2020 בוטל המכס על יבוא חמאה באופן גורף, ולא היה עוד צורך במכסות. במקביל, היבוא אכן גדל משמעותית. במהלך התקופה הזאת, עד סוף 2021, אפשר גם להבחין בירידה במחירי החמאה המיובאת, שהתקרבו מאוד למחירים של החמאה המקומית (ראו תרשים). גם המחיר הממוצע של החמאה (שכולל את החמאה המקומית והמיובאת) ירד מכ-45 שקל לקילו בנובמבר 2019, לכ-40 שקל לקילו בנובמבר 2021 (מחיר החמאה המקומית נותר די קבוע, כך שהשינוי נובע בעיקר מהוזלת המוצר המיובא).
ומה קרה בנובמבר 2021? שר החקלאות עודד פורר ושר האוצר אביגדור ליברמן חתמו על צו לביטול הפיקוח על מחירי החמאה. מאותו רגע המחירים אכן עלו בחדות, כשבמקביל נרשמה התייקרות משמעותית במחירים העולמיים. "אי-אפשר להסתכל רק על השתנות המחירים כדי לקבוע את מידת ההשפעה של היבוא על המחיר", אומר פרופ' איל קמחי, מהאוניברסיטה העברית וממכון שורש, "ההשפעה הזו לא מבודדת, ויש בדרך גורמים נוספים שמשפיעים גם הם על המחיר".
ומה חושבים במשרד החקלאות על עליית המחירים? לשיטתם, זו הושפעה משני גורמים עיקריים: ראשית, בעקבות הפתיחה ליבוא, החמאה המיובאת הפכה לחלק משמעותי בצריכה הישראלית. שנית, הסרת הפיקוח אפשרה למחיר החמאה המיובאת לעלות יחד עם המגמה העולמית.
מהתאחדות חקלאי ישראל נמסר כי "המהלך שמובילים קהלת והיבואנים באמצעות שר האוצר בשוק החלב יביא הלכה למעשה לפגיעה בייצור המקומי ובביטחון המזון של ישראל, אך בייחוד בכיס של הציבור. מדובר על שיטת עבודה שיושמה על-ידי היבואנים בשוק החמאה וכעת מנסה להיות מועתקת גם לחלב. במסגרת השיטה מורידים בשלב הראשון את הגבלות היבוא על המוצר בטענת מחסור, למרות שזה אינו קיים בשוק החלב באמת, ולאחר שהיבואנים מציפים את השוק במוצר מיובא שלרוב איכותו ירודה מהאיכות של מוצר בייצור מקומי, דורשים היבואנים מהמדינה להסיר את הפיקוח על מחיר המוצר, בטענות של רצון ל'תחרות' שנוצרת כתוצאה מהשוק החופשי.
"בפועל, עם הסרת המחיר המפוקח שהוא מחיר מקסימום לצרכן, מתחילים היבואנים להעלות את מחיר המוצר לציבור. כך, לדוגמה, כמעט לא ניתן יותר למצוא כיום בשווקים חמאה במחיר שדומה למחיר המפוקח של 7.88 שקלים ל-200 גרם, וחמאות היום נמכרות במחיר גבוה ב-40% ויותר. בפועל השיטה של היבואנים וקהלת פגעה בציבור פעמיים - צמצמה את הייצור המקומי ופגעה בכיס הציבורי".
בשורה התחתונה: דבריו של וילן מטעים. היקף יבוא החמאה גדל בצורה משמעותית החל מראשית 2020, ובמהלך תקופה זאת דווקא נרשמה ירידה מסוימת במחיר החמאה. המחיר זינק רק בסוף 2021, במקביל להסרת הפיקוח עליו ולעליית המחיר בעולם.
תחקיר: יובל אינהורן