גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

50 שנה זה לא קרה: הדחת יו"ר הדואר הגיעה היום לבג"ץ

שופטי בג"ץ דנים היום בעתירה לביטול פיטוריו של יו"ר הדואר מישאל וקנין, שלטענת השרים שלמה קרעי ודוד אמסלם, כשל בתפקידו ● לקראת הדיון בדקנו באילו תנאים מותר לשרים לפטר מנהל חברה ממשלתית, והאם יש לכך תקדים מאז חוקק חוק החברות לפני 50 שנה?

שר התקשורת שלמה קרעי, יו''ר הדואר מישאל וקנין, השר האחראי על החברות הממשלתיות דוד אמסלם / צילום: נועם מושקוביץ (דוברות הכנסת), תמר מצפי
שר התקשורת שלמה קרעי, יו''ר הדואר מישאל וקנין, השר האחראי על החברות הממשלתיות דוד אמסלם / צילום: נועם מושקוביץ (דוברות הכנסת), תמר מצפי

שופטי בג"ץ יצחק עמית, יוסף אלרון ואלכס שטיין דנים כעת בעתירה לביטול פיטוריו של יו"ר הדואר מישאל וקנין. בעוד העותרים - הדואר ווקנין - טוענים כי מדובר בהליך הדחה פוליטי ולא חוקי, שר התקשורת שלמה קרעי והשר האחראי על החברות הממשלתיות דוד אמסלם טוענים כי וקנין כשל ניהולית, וכי המהלך מבוסס על שיקולים מקצועיים.

סיקור שוטף | בג"ץ דן בפיטורי יו"ר הדואר מישאל וקנין
מקשיחים את הכללים לקבלת פטור: הצעד החדש של רשות המסים 
מנהלת רשות החברות נגד הדחת יו"ר הדואר: "פגיעה באינטרס הציבורי" 

אין זו הפעם הראשונה שבה פוליטיקאים מתערבים במינויים בחברות ממשלתיות ומנסים להזיז בכירים מתפקידם. בחלק מן המקרים ההתערבות אף הובילה להתפטרות בעל התפקיד בשל ההבנה כי אינו רצוי על־ידי הממשלה, ולא הגיעה להליכים משפטיים. כמו כן, השר אמסלם מנסה להדיח בימים אלה את מנהלת רשות החברות הממשלתיות, עו"ד מיכל רוזנבוים.

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, שהתריעה בפני השרים על הקשיים המשפטיים, תומכת בביטול פיטוריו של יו"ר הדואר מישאל וקנין על־ידי בג"ץ, מאחר שהיא רואה בכך "פגיעה קשה בעצמאות תפקידו של הדירקטור בחברה ממשלתית". בעמדה שהגישה לבג"ץ בדקה היועמ"שית את הנתונים וציינה כי ההחלטה להדיח את וקניון לא נבעה כלל מתשתית עובדתית, וכי השרים בנו מצג לפיו וקנין אינו ממלא את תפקידו.

אך האם בכלל לשר מותר לפטר מנהל רשות ממשלתית? האם יש לכך תקדים? ומה הנסיבות במקרה הנוכחי? בדקנו.

השאלות הגדולות

לפי סעיף 22 לחוק החברות הממשלתיות, מי שמוסמך לפטר דירקטור בחברה ממשלתית הוא רשות החברות או השרים הממונים, בתנאים מסוימים. השר האחראי על החברה (קרעי, במקרה הנוכחי) צריך לקבל את הסכמת השר הממונה על החברות הממשלתיות (אמסלם). בנוסף, ניתן לפטר רק אם הדירקטור "אינו ממלא את תפקידו כראוי", ורק אם נערכה היוועצות עם רשות החברות הממשלתיות - הרגולטור המקצועי המפקח על החברות.

הצדדים בעתירה הנוכחית חלוקים בשאלה אם הייתה היוועצות אמיתית עם הרשות. במרץ 2023, פחות משלושה חודשים מאז כניסתו של קרעי למשרד התקשורת, הוא הודיע לוקנין כי עליו לסיים את תפקידו. היועמ"שית כותבת בתגובתה כי להודעה זו לא קדמה התייעצות עם רשות החברות, וכי באותה עת שר האוצר, שהיה הממונה על הדואר, לא חשב שזה נכון לבצע שינוי בתפקיד.

וקנין והדואר, המיוצגים על־ידי עורכי הדין גיורא ארדינסט, עמיחי וסרטיל ואוהד מייזליק, טוענים כי השרים פנו למנהלת רשות החברות רק לאחר שההחלטה התגבשה סופית, וניסו להפעיל עליה לחצים לשנות את עמדתה.

מנגד, השרים קרעי ואמסלם, המיוצגים על־ידי עורכי הדין אפרים דמרי והלל ברק, טוענים כי שמעו את העמדה, וכי מדובר בשיקול־דעת שהחוק מקנה להם.

עו״ד אפרים דמרי / צילום: אבנר כהן

שופטי העליון יצטרכו להכריע בשאלת מעמדה של רשות החברות בהליך הדחה על־ידי שר. הדואר טוען כי יש לייחס לעמדת הרשות משקל כבד במיוחד, שכן היא הגורם המקצועי האמון על החברות הממשלתיות. זו גם עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה.

בנוסף, ככל הידוע, אין תקדים למצב שבו שר מפטר יו"ר חברה ממשלתית מאז נחקק חוק החברות לפני 50 שנה. בהתאם, גם אין פסיקה המפרשת את מעמד גורמי המקצוע כבעלי תפקיד של שומרי סף במקרה זה.

בעתירה הנוכחית מציג הדואר את עמדות הגורמים המקצועיים שהתנגדו להדחה: מנכ"ל משרד האוצר, הממונה על התקציבים באוצר, החשב הכללי, מנהלת רשות החברות הממשלתיות, הבנקים המממנים את פעילות הדואר ודירקטוריון הדואר. השרים תומכים את עמדתם בשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שסבור כי ההדחה בסמכותם.

הטענות והנתונים

הדרישה המרכזית בחוק להדחת דירקטור היא כאמור שהוא לא ממלא את תפקידו כראוי. לעמדת היועמ"שית, הפרשנות הנכונה לדרישה זו מחייבת "רף גבוה של כשל במילוי התפקיד". היועמ"שית סבורה עוד כי לאחר שנבדקו הנתונים, טענת השרים לא מתבססת על תשתית עובדתית, ונסתרה.

וקנין נכנס לתפקיד יו"ר הדואר בפברואר 2022, לאחר שמונה על־ידי שר התקשורת הקודם יועז הנדל. קודם לכן הוא שימש כיו"ר דירקטוריון מיזם הסיבים האופטיים IBC. וקנין קיבל את הדואר במצב של גירעון מתמשך, ולאחר הסכם הבראה שסוכם עם המדינה ב־2015. המצב הפיננסי הקשה הוביל להחלטה להפריט את הדואר, ובשנת 2022 וקנין נכנס לתפקיד כדי לקדם את המהלך.

הצדדים חלוקים על הנתונים של המקרה הנוכחי ועל פרשנותם. בעתירה נטען כי וקנין הוביל את הדואר להישגים במסגרת הליך ההפרטה המורכב. לפי נתוני הדואר, במחצית הראשונה של 2023 חלה צמיחה של 12% בהכנסות, וקיים רווח נקי של 29 מיליון שקל בנטרול רווחי הון, זאת בהשוואה להפסד של 176 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה קודמת. הרווח הנקי ללא רווחי הון ברבעון השני של 2023 הסתכם ב־21 מיליון שקל, וברבעון הראשון הוא עמד על 8 מיליון שקל.

השרים טוענים לפגיעה קשה ברמת השירות של הדואר וסגירת סניפים, שגררו תלונות רבות למשרד התקשורת, עד כדי גידול בהיקף של 9% ב־2023. השרים גם טוענים לירידה בהכנסות הדואר - מ־1.62 מיליארד שקל ב־2021, ל־1.53 מיליארד שקל בשנת 2022.

הדואר טוען בהקשר זה כי יש לבחון את רווחי החברה ולא את הכנסותיה, וכי הדואר עבר מהפסדיות לרווחיות בשנה הנוכחית. השרים לא מכחישים שיש מעבר לרווחיות - אך טוענים כי זו אינה פרי פעילותו של וקנין, אלא תוצר של גורמים אחרים - עליית הריבית, שחרור תעריפים על־ידי משרד התקשורת והסכם ההבראה שאיפשר מימון חיצוני. הרשות טוענת כי גם בנטרול ההכנסות מריבית יש גידול בהכנסות.

היועמ"שית הגיעה למסקנה כי טיעוני השרים לא נתמכים בתשתית עובדתית. כך גם לגבי העלייה במספר התלונות - נטען כי ביחס לתקופה הקודמת לכהונתו של וקנין חלה ירידה של 1% בהיקף התלונות, וכן חלה ירידה של 5% בתלונות המוצדקות. נמצא גם כי השרים בחרו להסתמך על אמירות סלקטיביות מישיבות הדירקטוריון או על אמירות שהוצאו מהקשרן, כדי לבסס את טענתם.

הדחה פוליטית?

חברות ממשלתיות מתמודדות עם המתח בין ניהול החברה לפי שיקולים עסקיים לבין הבעלות הציבורית, הכוללת מטרות ציבוריות. לעמדת היועמ"שית בהרב־מיארה, חוק החברות נועד ליצור חיץ בין הדרג הפוליטי לבין החברה, ולמנוע מעורבות של הממשלה בפעילותה העסקית השוטפת, זאת מתוך חשש כי ייעשה שימוש במינויים בחברות. בהנחיה ישנה של היועץ המשפטי לממשלה (הנחיות המנחות את הייעוץ המשפטי, נ"ש) נכתב כי הדירקטור אינו הזרוע הארוכה של השר, והוא אינו כפוף להוראותיו.

הטענה המרכזית היא שקרעי ביקש למנות במקום היו"ר וקנין "איש אמונו", ולאחר שהאחרון סירב, החליט להדיחו. בעתירה נטען כי "אם ההדחה תצא אל הפועל, היא תהווה חותמת ברורה להשתלטות פוליטית על חברות ממשלתיות".

קרעי נימק את ההדחה תחילה ב"חוסר אמון", אף שלא מדובר בשיקול רלוונטי בעת שלא מדובר במשרת אמון. השרים משיבים כי מדובר בחוסר אמון מקצועי הנוגע להתאמתו של וקנין לתפקיד - ולכן זה שיקול רלוונטי.

השרים מסכימים כי תפקיד יו"ר הדואר לא אמור להיות מינוי פוליטי, אך לעמדתם מדובר במינוי שעניינו התוויית מדיניות החברה הממשלתית, וטוענים כי זכותם להביא בחשבון את "השקפת העולם המדינית־חברתית" של המועמד. בתגובתם טענו השרים כי הם חוששים להליך ההפרטה נוכח מצב הדואר.

לבסוף, צריך לזכור את נקודת הזמן שבה ההדחה מתרחשת, שתילקח בחשבון בהחלטה: הדואר נמצא בתהליך הפרטה מורכב לפני בחינת רוכשים פוטנציאליים, והחלפת ההנהלה עלולה לפגוע בו.

עוד כתבות

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

אתר בנייה. קצב מכירות הנדל''ן עלה / צילום: אייל פישר

קצב מכירות הדירות עלה, ובאוצר קוראים לעצור את מתווה הסיוע

תוכנית הסיוע לענף שאושרה בפברואר כללה מתווה שיעזור לקבלנים בשלב המכירה המוקדמת ● אולם לגלובס נודע כי קידום המתווה נעצר ונבחן מחדש, בין היתר בשל נתוני המכירות האחרונים

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א