אחת ולתמיד: כל מה שמנהל צריך לדעת על תשלומי עובדים בחגים

בכל שנה מגיעים החגים, ואיתם גם שאלות בנוגע לזכויות העובדים והדקויות הקטנות שמנהלים עלולים לפספס. בכתבה הבאה נעשה סדר בכל מה שנוגע לזכויות עובדים, יחד עם טיפים שכדאי לכל מנהל ליישם כדי לוודא שהעובדים יקבלו את הזכויות כהלכתן.

צו הרחבה - הסכם מסגרת 2000 קבע שינויים בתנאי העבודה של העובדים במשק, אשר נוגעים לנושאים כגון שעות העבודה השבועיות ותשלומי ימי אבל, אך מה בנוגע לדמי חגים? 

● דעה, אורנה רודי | ביו עבודות: מי זקוק לשדרוג מקצועי של קורות חיים ולינקדאין? 
● מתי נכון למנהלים עם מחלות כרוניות לחשוף את מצבם במקום העבודה? 

"צו ההרחבה בעניין דמי חגים, שקובע את ההוראות הכלליות בעניין דמי חגים, קובע כי דמי החגים מחושבים לפי שכר הברוטו היומי הרגיל שהעובד היה מקבל אילו הוא היה עובד באותו יום, וללא תוספות שכר כגון שעות נוספות, נסיעות וכדומה", אומר עו"ד אבי טסמה, מומחה לדיני עבודה, בעלי משרד עורכי דין שעוסק באופן שוטף בדיני עבודה ומייצג עובדים ומעסיקים בעניינים שונים בתחום. 

 עו''ד אבי טסמה / צילום: יוסי פנסו

כיצד מחושבים דמי חגים?

"אם מדובר בעובד במשרה מלאה במתכונת קבועה, הדבר קל לחישוב. מצד שני, אם מדובר בעובד בהיקפי משרה משתנים, אחת הדרכים לחישוב היא ממוצע שעות העבודה היומי ב-3 החודשים שקדמו לחג, כפול השכר השעתי העדכני במועד החג", אומר עו"ד טסמה. "התשלום של דמי חגים נועד להשוות בין תנאי השכר של עובדים חודשיים ששכרם לא נפגע למרות אובדן ימי עבודה בשל החגים, לבין עובדים שעתיים ששכרם נפגע בשל כל שנמנע מהם לעבוד עקב החג".

האם מנכים ימי חופש על היעדרות בחגים או תשלום דמי חגים?

כפי שמסביר עו"ד טסמה, אין קשר בין חגים לחופשה. חובת תשלום דמי החגים נוגעת רק לעובד שעתי או יומי, בתנאי שהשלים 3 חודשי עבודה ושלא נעדר מהעבודה בימים שלפני או אחרי החג, שלא בהסכמת המעסיק. "אם העובד הגיע לעבודה בימים הסמוכים לחג, לפניו ואחריו. אם נעדר מהימים האלה, הזכאות לדמי חגים עשויה להישלל רק בתנאי שההיעדרות נעשתה בניגוד לעמדת המעסיק".

אילו חגים מזכים בדמי חגים, ואילו לא?

לפי ההוראות החוקיות הכלליות, החגים המזכים הם שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, שני חגי סוכות, שני חגי פסח, יום העצמאות וחג שבועות. חול המועד וחגים אחרים אינם נחשבים כחגים בגינם משולמים דמי חגים. לבני דתות אחרות יש אפשרות לבחור בין חגי דתם לבין חגי הדת היהודית.

מהו הדין לגבי ערבי חג - האם יש חובת תשלום גם בערב החג, וכמה?

עו"ד אסף כהן, מומחה בדיני עבודה ותביעות ייצוגיות, מסביר כי לפי החוק, עד כניסת החג, ערב החג מחושב כיום עבודה רגיל. עו"ד טסמה מוסיף ומסביר כי ההוראות החוקיות מעט קרות ושרירותיות, וכלל לא מתייחסות לערב החג. "יום ערב החג עצמו לא נחשב ל'חג' לצורך דמי חגים. עם זאת, מקומות עבודה רבים סגורים כבר בערב החג. מכאן עולה השאלה האם המעסיק צריך לשלם לעובד שכר כלשהו עבור סגירת מקום העבודה בערב החג? על-פי הדין היבש, רואים בערב החג כיום עבודה או חופש לכל דבר, בגינו העובד זכאי לקבל שלום של שכר עבודה (אם עבד), או דמי חופשה (אם לא עבד), בניכוי יום חופשה.

"מצב זה מוביל לשאלה נוספת: האם נכון לנכות יום חופש מלא בגין ערב החג, למרות שמדובר בחצי יום עבודה? כרגע אין לשאלה הזאת תשובה ברורה, ולא ניתן לומר שיש פסול בניכוי יום חופש מלא". 

 עו״ד אסף כהן / צילום: : דורון לצטר

לדבריו, ההמלצה המקובלת היא להסדיר באופן ספציפי וברור את הכללים לגבי אופן התשלום עבור ערב החג, לכאן או לכאן, וזאת כבר בהסכם העבודה (או במסמך מוסכם אחר). "בפרקטיקה קיימים הסדרים ספציפיים שונים לגבי ערב החג: אחד מהם הוא שהעובד והמעסיק יתחלקו במימון יום החופש, חצי על חשבון המעסיק וחצי על חשבון העובד, באופן של ניכוי חצי יום חופש".

כמה משלמים עבור עבודה בזמן החג עצמו?

כפי שמסביר עו"ד כהן, בשונה מעבודה בסופי שבוע, בהם הזכאות היא ל-150% מהשכר - העבודה בחג תזכה את העובד השעתי/היומי בשכר בשיעור של 250%. "עובד במשכורת חודשית יקבל משכורת כרגיל, לעומת עובד שעתי או יומי שלא עבד בחג. במקרה של עובד בעבודת משמרות שהמעסיק הוא זה שקובע מתי יעבוד, ניתן להסתכל על זה כ'כורח', כלומר שהעובד אולץ לעבוד/לא לעבוד, והמשמעות היא שהעובד יהיה זכאי לדמי חגים במקרה זה".

החוק לא מבדיל בין עובדי משמרות שהפסידו משמרות עקב החג, לבין כאלה שלא. עו"ד טסמה מסביר: "יום החג נחשב כיום שבתון לכל דבר ועניין, ועבודה ביום כזה מזכה ב-150% מהשכר, כמו עבודה ביום שבת. בנוסף, עובד כזה זכאי ממילא לדמי חגים עבור אותו חג (אם הוא עומד בתנאי הזכאות שדיברנו עליהם קודם), וזאת בשיעור של 100% מהשכר. שני השיעורים הללו יחד מובילים לשכר בשיעור של 250% מהשכר הרגיל".

האם יש חובה לשלם לעובדים על היעדרות בערב החג או חול המועד?

בהיעדר צו הרחבה, הסכם קיבוצי או אישי שקובעים אחרת, אין חובה לשלם לעובדים בגין היעדרות בערב החג או במהלך חול המועד. עו"ד מיכאל (מיקי) איילון, ראש תחום דיני עבודה בפירמת גורניצקי GNY, מוסיף כי "בערב חג העובדים נדרשים לעבוד שעה פחות מאשר ביום רגיל (ובמקרים מסוימים הם זכאים לתשלום בגין יום עבודה מלא), וזכאים לתשלום שעות נוספות במקרה שעבדו יותר מכך. יחד עם זאת, העובדים רשאים לנצל עד שני ימי בחירה בערבי החג (שיקוזזו ממכסת החופשה השנתית שלהם), בתנאי שיודיעו למעסיק על כך לפחות 30 יום מראש". 

 עו''ד מיכאל איילון / צילום: יהונתן בלום

מה קורה עם מוצאי חג - האם עבודה במוצאי החג מזכה בתשלום כמו עבודה בחג?

עורכי הדין כהן וטסמה מסבירים כי מוצאי חג נחשב בדיוק כמו מוצאי שבת. עם זאת, אם המעסיק ירצה להתייחס למוצאי החג כאל יום עבודה "רגיל", יהיה עליו להגדיר במפורש בהסכם העבודה שמוצאי החג לא נחשבים כחלק מהחג עצמו, אחרת ייתכן שבעת סכסוך משפטי בית הדין לעבודה יראה את העבודה במוצאי החג כעבודה בחג לכל דבר ועניין (ואז ייתכן שהמעסיק יחויב לשלם שכר בשיעור של 250%). 

מה הדין לגבי הדממה בחגים?

השנה שאלת החופשה המרוכזת מקבלת משמעות מיוחדת, לאור החופשה הארוכה יחסית במסגרות החינוך הממלכתיות השנה, ממערב כיפור ועד צאת סוכות.

"לפי החוק, המעסיק הוא זה שקובע את מועדי החופשה, והוא רשאי לקבוע חופשה בתקופת החגים, כולל חול המועד (וגם מעבר לכך). במקרה כזה, אם נקבעו יותר מ- 7 ימי חופשה, המעסיק חייב להודיע על כך לעובדים עד 14 ימים לפני החופשה. חופשה כזו היא ע"ל חשבון ימי החופשה הצבורה של העובד, בתנאי שיש לו ימי חופשה צבורים. אם לעובד אין ימי חופשה, לא ניתן לחייב אותו להיכנס ליתרה שלילית בימי החופשה (אלא אם הוא נתן את הסכמתו לכך מראש), ובמקרה כזה החופשה תהיה על חשבון המעסיק", אומר עו"ד טסמה.

עו"ד כהן מוסיף כי לא מומלץ להכניס עובדים ליתרת ימי חופשה שלילית. "יש בעיה גדולה להכניס עובדים ליתרה שלילית. כעיקרון אפשר להוציא עובדים לחופשה מרוכזת, אך מעסיק שעושה זאת שלא בהסכמת העובד כאשר הוא נמצא ביתרה שלילית, לוקח את הסיכון שבסופו של דבר הוא יצטרך לשלם לו את השכר על זה. בית הדין אמור לחייב את המעסיק להחזיר לו את הכסף לימי חופש". 

האם מעסיק מחויב לתת שי לחג?

"המעסיק אינו מחויב להעניק שי לחג לעובדיו, אך הדבר מקובל במקומות עבודה רבים, ואם המעסיק נהג כך לאורך תקופה, ייתכן שנוצר נוהג שמחייב אותו להמשיך ולהעניק את השי" אומר עו"ד איילון. "כמו כן, במקומות עבודה מסוימים השי לחג מחויב מכוח צו הרחבה ענפי (למשל בקרב קבלני ניקיון), הסכם קיבוצי או הסכם אישי".