גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תביעת הענק של הקבלנים נגד המדינה: יקבלו מאות מיליונים בפשרה דרמטית

לגלובס נודע כי הקבלנים יקבלו מהמדינה פיצוי עתק בשל החוק שמנע מהם הצמדה מלאה של מחירי הדירות לתשומות הבנייה, גם במכרזים לדירה בהנחה ● מהו מתווה הפשרה, מדוע היה בו צורך, וכמה עמוק תכניס המדינה את היד לכיס? ● גלובס עונה על השאלות החשובות

אתר בנייה בתל אביב / צילום: Shutterstock
אתר בנייה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הפשרה בין המדינה לקבלנים סביב העתירה לבג"ץ נגד תיקון 9 לחוק המכר נמצאת בדרך. כפי שנודע בלעדית לגלובס, ולפי גורם המעורה בשיחות, בימים האחרונים נמצאים הצדדים ב"מגעים מתקדמים מאוד לפשרה" - שבמסגרתה תישא המדינה בתשלום של מאות מיליוני שקלים, וכך תימנע מחשיפה לתביעות במיליארדים מצד הקבלנים.

מהו מתווה הפשרה המסתמן, מדוע בכלל נדרש הצורך בגיבוש הפשרה, וכמה בדיוק תשלם המדינה? גלובס עונה על השאלות המרכזיות.

פרשנות | פארסה צפויה מראש עוד מימי הממשלה הקודמת
ראיון | "כל הקבלנים במצב קשה, אבל הציבור לא מנצל את חלון ההזדמנויות - הוא מתנהג כמו עדר ולא קונה"

מה קובע התיקון לחוק המכר?

תיקון 9 לחוק המכר (דירות) נכנס לתוקף ביולי 2022, עוד בתקופת שר הבינוי והשיכון הקודם, ח"כ זאב אלקין, שקידם אותו לצד שר האוצר הנוכחי, בצלאל סמוטריץ'. התיקון קבע, בין היתר, כי יזמים יוכלו להצמיד רק 40% ממחיר דירה חדשה למדד תשומות הבנייה, לעומת הצמדה מלאה לפני כן - ולא יוכלו להצמיד את 60% הנותרים לכל מדד אחר. לפי בדיקת משרד הבינוי והשיכון, הפחתת ההצמדה למדד בעקבות התיקון לחוק חסכה כ-700 מיליון שקל לציבור עד היום.

מה עורר את זעם הקבלנים?

הקבלנים, באופן טבעי, לא היו מרוצים כלל מחקיקת התיקון לחוק, אשר מונעת מהם סכומים משמעותיים שהיו רגילים לקבל מהרוכשים כאשר מדד תשומות הבנייה עלה (ובשנים האחרונות העלייה בו הייתה משמעותית למדי). עם זאת, טיעון מרכזי אחד הביא אותם עד לבג"ץ: תחולה רטרואקטיבית של החוק.

לדברי הקבלנים, ברבים מהמכרזים המיועדים לתוכנית "דירה בהנחה" - שבהם משווקות דירות בסבסוד המדינה - ההסכם מול רשות מקרקעי ישראל נחתם טרם כניסת תיקון החוק לתוקף, אך ההסכם מול רוכשי הדירות נחתם אחריו. כך, על ההסכם מול רמ"י הם חתמו תוך הסתמכות על הצמדה מלאה של מחיר הדירה למדד תשומות הבנייה, ואילו במסגרת ההסכם מול הדיירים, הם אינם יכולים להצמיד באופן מלא. כך, התיקון לחוק הופך הלכה למעשה לבעל תחולה רטרואקטיבית, שכן הוא משפיע על חוזים שכבר נחתמו - ולכן נוגד עקרונות יסוד של הדין הישראלי, לדבריהם.

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

מהי משמעות המצב שנוצר?

תיקון 9 לחוק המכר חל על כלל השוק, ולכן הוא תקף גם לגבי אותם מכרזים שאליהם התייחסה התאחדות הקבלנים בוני הארץ בעתירתה לבג"ץ. כל עוד המצב נותר כך, המשמעות מבחינת הקבלנים היא "ויתור" על 60% מסכומי ההצמדה שתכננו לקבל כאשר חתמו על מסמכי המכרז מול המדינה. במספרים, בהתאם לקצב העלייה של מדד תשומות הבנייה השנה (עלה בכ-1.6% מאז תחילת 2023), מדובר ב-23-24 אלף שקל לכל יחידת דיור.

אילו מכרזים הם הרלוונטיים?

כאמור, מדובר במכרזים המיועדים לתוכנית "דירה בהנחה" - קרי מכרזי מחיר מופחת, מחיר למשתכן ומחיר מטרה, שבהם החתימה על ההסכם מול המדינה נעשתה טרם שינוי החקיקה, ומול הדיירים - אחרי השינוי. מדובר, אם כך, במכרזים שנסגרו בחודשים סביב מועד כניסת התיקון לתוקף, תחילת יולי 2022, ועל-פי ההערכות הם כוללים בסך-הכול כ-50 אלף יחידות דיור.

מדוע חתרה המדינה לפשרה?

העתירה לבג"ץ לא הוגשה בחלל ריק, ויש שיאמרו שגם לא הגיעה בהפתעה מבחינת גורמים שונים במשרדי הממשלה. כבר בעת הליך החקיקה הצביעו גורמים במשרד המשפטים על בעייתיות בנוסח החוק, ובדיקת משרד המשפטים בעקבות הגשת העתירה הובילה להערכה כי המדינה אכן תיאלץ לפצות את הקבלנים בעקבות השינוי בחוק, וכי היא חשופה לתביעות בהיקף של יותר מ-2 מיליארד שקל.

לצד הקבלנים אף עומד תקדים שנוצר ממש סמוך לכניסת התיקון לתוקף: ביוני 2022 עתרו החברות מגדלי הורוביץ, אשל הירדן ותל אביב מקסיקו השקעות לבג"ץ, בדרישה לבטל את זכייתן בקרקע באלעד תמורת כ-600 מיליון שקל, בעקבות כניסת תיקון החוק לתוקף כחודש לאחר מכן. הסכם פשרה שגובש קבע כי הזכייה תבוטל, ואף הערבות שכבר שולמה הוחזרה לחברות, בניכוי 1.5 מיליון שקל. נראה כי פשרה זו, בתוספת ההערכות בדבר גובה החשיפה של המדינה לתביעות, היוו "איתות" למדינה כי עליה לחתור לפשרה כוללת.

מה מתווה הפשרה המסתמן?

המדינה הבינה כי תצטרך להכניס את היד לכיס במידה מסוימת, שכן עליה לשאת במידה מסוימת של אחריות על ה"נזק" שנגרם מאישור התיקון לחוק. במטרה להטיל כמה שפחות עול כספי על כל אחד מהצדדים המעורבים בעניין - רוכשי הדירות, הקבלנים והמדינה עצמה - גובש מתווה שבו יישא כל אחד מהצדדים בכשליש מהתשלום על כל דירה, קרי כ-7,800-8,000 שקל.

גורמים המעורים בשיחות טוענים כי המגעים לפשרה "מתקדמים מאוד". לדבריהם, מדובר בסיכום הוגן כלפי כל הצדדים, כולל הרוכשים - אשר היו אמורים לשלם הצמדה מלאה טרם גיבוש התיקון לחוק - הספיקו ליהנות מעליות המחירים של 2022 ונהנים גם מדירה בהנחה משמעותית.

כמה תשלם המדינה בפשרה?

המדינה היא הצד שיצטרך לשאת בעלות הגדולה ביותר במסגרת הפשרה, באופן טבעי, שכן היא משלמת על כלל הדירות - כל 50 אלף יחידות הדיור - אשר שווקו במכרזים הרלוונטיים. לפי ההערכה העדכנית, הסכום שתשלם המדינה ינוע בין 390 ל-400 מיליון שקל - סכום לא קטן, אך נמוך משמעותית מזה שהייתה המדינה עשויה לשלם בתביעות, על-פי הערכות משרד המשפטים.

מה המרחק לאישור ההסכם?

על-פי הגורמים שאיתם שוחחנו, המרחק עד לסיכום אינו גדול, כאמור. עם זאת, לגלובס נודע כי במשרד הבינוי והשיכון מנסים "למשוך" את הפשרה לטובתם של הרוכשים, כך שאלה יישאו בתשלום בשיעור נמוך יותר מזה המוצע, ובתחילת הדרך אף טענו כי אלה לא אמורים לשאת בתשלום כלשהו בעניין זה.

כעת, ככל הנראה מהבנה שהתבצרות בעמדה זו עשויה להוביל להתנצחות ארוכה בבית המשפט, מבינים שם כי הרוכשים יישאו בנטל מסוים - אך פועלים לסכם על חלק קטן יותר, כ-30% השתתפות בנטל מצד הרוכשים, והיתר בחלוקה שווה בין המדינה והקבלנים.

מסתמן כי מצד משרד האוצר, אשר אמור לפי הסיכום המתגבש להביא את הכסף מתקציב המדינה (ולא מתקציבו של משרד הבינוי והשיכון), ניתן יהיה לספוג תוספת של כמה אחוזים לתשלום מצד המדינה, שמשמעותם כמה עשרות מיליוני שקלים נוספים - ודאי בהתייחס לחשיבות שמייחסת המדינה להשגת פשרה בנושא.

אם תסוכם פשרה בין הצדדים, היא תצטרך לעבור את אישורה של ועדת המכרזים היושבת במשרד הבינוי והשיכון, וכן תדרוש המלצה משפטית מתאימה מטעם משרד המשפטים.

מהתאחדות הקבלנים נמסר: "אין זה סוד כי אנו מנהלים מגעים מתקדמים לפשרה, אולם לצערנו טרם הושגו הסכמות סופיות".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "המשרד נמצא בתהליך משא-ומתן בשיתוף כלל המשרדים הרלוונטיים. מעבר לכך לא נוכל להתייחס".

עוד כתבות

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ'אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג'ף בזוס וטום בריידי