יבגניה דודינה וסשה דמידוב ב''ריצ'רד השלישי'' ב''גשר'' / צילום: סרגיי דמיאנצ'וק
תיאטרון
ריצ'רד השלישי
ויליאם שייקספיר
במאי: איתי טיראן
מתרגם: דורי פרנס
שחקנים: יבגניה דודינה, דורון תבורי, ישראל (סשה) דמידוב, גלעד קלטר, מיכל ויינברג, לנה פרייפלד
היכן: תיאטרון גשר
כתובת: שדרות ירושלים 9, תל אביב־יפו
טלפון: 035157000
מועדי הצגות ורכישת כרטיסים: www.gesher-theatre.co.il
אפשר למלא עמודים שלמים על גרסתו המבריקה של איתי טיראן, הבמאי, ל"ריצ'רד השלישי" של הגאון מסטרטפורד, אירוע תיאטרוני פלאי וחריג במחוזותינו, שמציג מהחודש בתיאטרון "גשר" ביפו.
הבחירה המתעתעת בהיפוכי מגדר
אפשר לדבר על העברת התפקיד, אולי הטוב והמלא ביותר ששיחק טיראן אי פעם, הלאה לידיה של יבגניה דודינה, שחקנית אגדה, שחוזרת אחרי 17 שנים לתיאטרון שהיתה שותפה להקמתו, בתפקיד הנבל האולטימטיבי. אפשר כמובן לפרש את הבחירה המתעתעת בהיפוכי מגדר - דודינה בתפקיד הגברי הראשי ודורון תבורי, עוד אגדה חיה, בתפקיד כפול של המלך אדוארד והדוכסית יורק, אמו של ריצ'רד.
יש לציין את להקת השחקנים המפוארת, שמרימה את הרף גבוה ומגדירה מחדש את המושג: פרטנריה בימתית, ולפרט על כל אחד ואחד מהם. אפשר וראוי לדבר על סגנון הבימוי, האסתטיקה הכירורגית והפתרונות הדרמטיים היצירתיים או קודם לכן, מלכתחילה, על החלטה, רחוקה מלהיות ברורה מאליה בימינו, לרתום שחקנים וקהל להתמודדות עם טקסט מופתי, מורכב וממזרי.
אפשר להתעכב על התרגום המעולה של דורי פרנס, המדגיש את על זמניותם של המחזה וכותבו, שכה היטיב להתבונן בטבעו של האדם ובמכניזם שמפעיל אותו. וכמובן לדבר על הבמה שעיצב ערן עצמון, לבנה ונקייה (שונה לגמרי מזו שיצר להפקה הקודמת ב"קאמרי" בכיכובו של טיראן), כשמעליה רוחשים מאווררי תקרה שחורים ומטילי צל, סובבים בסבלנות מטרידה כמו עורבים מעל גוויות שיערמו בהמשך, משאירות אחריהן כתמי אודם, עדות לזוועות שיכול אדם לחולל.
האישי והלאומי מתערבבים
ויש גם את הסכנה המוחשית והמיידית שטומנת בתוכה הזיקה בין תפיסתו המגלומנית של שליט - כל יכול בעיני עצמו - כנציגה של מלכות שמיים, לבין הסוף הידוע מראש: אבדון.
כן, תיאטרון הוא שיקוף של חברה אליבא דשייקספיר; ותיאטרון מצוין, על פי משנתו של טיראן, לא יכול להרשות לעצמו לחמוק מתפקידו להציג גם את הצדדים הפחות בוהקים של האנושות.
במחזאות ההיסטורית השייקספירית, האישי והלאומי מתערבבים. זה נכון לממלכת אנגליה בין ימי הביניים לתחילת הרנסאנס, זה נכון גם לישראל בשנתה ה־75, שמלווה את המחזה ומהדהדת לכל אורכו כפסקול בתדרים משתנים או כפעמוני אזהרה. וכך הופכים, בגאונות של ממש, שירים פופולריים, ממיטב הזמר העברי, בתזמור מבריק של המלחין דורי פרנס, למזמורים כנסייתיים ודאנס פסיכדלי - עדות לטירוף מערכות כללי.
אפשר לכתוב עוד ועוד על ההצגה המצוינת הזו או פשוט להסתפק בשתי מילים: רוצו לראות.
קלאסי
סולנים בסערה
תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים
מנצח: אבנר בירון
היכן: ירושלים (ימק"א), תל אביב (מוזיאון תל אביב לאמנות), רחובות (אודיטוריום מיכאל סלע, מכון ויצמן)
מחירים: 195־165 שקלים
מועדי מופעים ורכישת כרטיסים: www.jcamerata.com
תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים, הנחשבת לתזמורת הקאמרית הטובה בארץ, תפתח את העונה החדשה שלה עם הסדרה "סולנים בסערה". סדרה זו מתקיימת כבר מספר עונות, ומתמקדת ביצירות לסולנים ותזמורת.
בקונצרטים בפתיחת העונה יתארחו ארבעה סולנים. הראשון הוא הפסנתרן עדן אגרנט מגד (22), שלמרות גילו הצעיר הספיק לזכות בתחרויות רבות (ביניהן מקום שלישי בתחרות באך היוקרתית בלייפציג, גרמניה, בשנה שעברה).
אגרנט מגד הופיע כבר כסולן עם כמה תזמורות, ניגן ברסיטלים בארץ ובחו"ל, והופיע עם הרכבים של מוזיקה קאמרית. מי שמעוניין להכיר את נגינתו מוזמן לצפות בו בקטעים ביוטיוב (חפשו: Eden Agranat Meged).
שלושת הסולנים הנוספים בקונצרט: נטשה שר (כינור), מתן דגן (כינור) ואלון ראובן (קרן). שלושתם נגנים ותיקים בקאמרטה, ומוכרים היטב כסולנים מעולים. על הקונצרט ינצח מייסדה ומנהלה המוזיקלי של הקאמרטה, אבנר בירון.
תוכנית הקונצרט כוללת ארבעה קונצ'רטו מוכרים ונגישים מלב הרפרטואר (קונצ'רטו הוא יצירה לסולן או סולנים ותזמורת).
את התוכנית יפתח הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 3 של באך, הכתוב במתכונת ה"קונצ'רטו גרוסו" (קבוצת סולנים ותזמורת). הוא כתוב לשלושה כינורות, שלוש ויולות, שלושה צ'לים וחטיבת "באסו־קונטינואו", ומיוחד בכך שקבוצת הסולנים מתפקדת גם כתזמורת.
בהמשך הקונצרט יבוצעו הקונצ'רטו מספר 4 של מוצרט לקרן ותזמורת, הקונצ'רטו לשני כינורות של באך, ולסיום - הקונצ'רטו היפהפה לפסנתר מספר 14 של מוצרט. עוד תבוצע בקונצרט "סימפוניה פשוטה" של בנג'מין בריטן, יצירה בת ארבעה פרקים הכתובה לתזמורת קאמרית (הפעם ללא סולן).