גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוח רעה נושבת בימין הקיצוני בארה"ב: נגד המערב, אוקראינה ועכשיו גם ישראל

הגעגועים אל ימי הבדלנות הישנים מתפשטים ומתחזקים, ותומכים נלהבים של טראמפ תוקפים במדיה החברתית את ישראל ● רוב הרפובליקאים עדיין לטובתה, אבל רוב הרפובליקאים מצייתים לטראמפ, שדיבר על ישראל בימים האחרונים בתערובת של טינה ושל בוז

תומכי ימין בארה''ב / צילום: ap, Charlie Neibergall
תומכי ימין בארה''ב / צילום: ap, Charlie Neibergall

ההיסטוריה של יחסי הימין האמריקאי עם ישראל מסובכת. ישראלים, בייחוד מפני שהם עצמם פנו ימינה, התרגלו לחפש את ידידיהם בימין. בדור האחרון החיפוש הזה שינה את פני ישראל. אוצר מילים שלם יובא מן הימין האמריקאי, יחד עם תוכניות פעולה ופקודות מבצע.

היסטורית, הימין האמריקאי היה אדיש עד עוין לישראל: אדיש במובן הזה שהימין לא התעניין בעולם החיצון, לפחות לא במובן של התחייבויות פעילות לשלומו. הימין מצטט עד היום את עצת הפרידה של ג'ורג' וושינגטון, בסוף נשיאותו, ב-1797, שלא לכרות בריתות קבועות מעבר לים. עצת הפרידה ההיא זרעה את זרעי הבדלנות הרת-האסון של כמעט 150 השנה הבאות.

הימין הזה לא התפעל מהופעתה של מדינת ישראל על במת ההיסטוריה. נשיא דמוקרטי הוא שהכיר בה. התקופה הצוננת והמפחידה ביותר ביחסי ישראל-ארה"ב הייתה כהונתו הראשון של הנשיא הרפובליקאי אייזנהאור, במחצית הראשונה של שנות ה-50. מזכיר המדינה שלו ויועציו לא היו סתם אדישים, אלא עוינים.

זה היה ברוב המובנים ימין מתון, קלאסי, לא ימין קנאי, בענייני פנים או בענייני חוץ. אייזנהאור, הגנרל ששחרר את מערב אירופה והכריח גרמנים לבקר במחנות הריכוז הסמוכים למקומות מגוריהם, עשה כמיטב יכולתו להימנע מכל מהלך צבאי מעבר לים. חמתו בערה בו להשחית כאשר ישראל עשתה יד אחת עם בריטניה ועם צרפת נגד מצרים של עבד א-נאצר ב-1956.

ריצ'רד ניקסון, שהיה סגנו, ונעשה נשיא שמונה שנים אחריו, הגיע אל הבית הלבן עם מטען דומה. צינה נשבה ממנו כלפי ישראל, עד שהגיעה שעת המבחן של יום הכיפורים, ושינתה את הכול. צינה חדלה להיות אופציה, אם כי נשיא רפובליקאי הוא שציווה ב-1975 על "הערכה מחדש" של היחסים עם ישראל מפני שהיא סירבה תחילה לקבל את תנאי הסכם הביניים עם מצרים שהנרי קיסינג'ר ניסה להכתיב לה.

ניציות תורגמה לידידות

כאשר נשיא רפובליקאי חזר אל הבית הלבן, ב-1981, הוא אומנם התנגש עם ישראל בשורה של עניינים. רונלד רייגן מיהר למכור מטוסי ביון מתוחכמים לערב הסעודית, הרבה לפני שאיזשהו יורש עצר סעודי שקל להכיר בישראל; הוא ביקר את ישראל בחריפות על השמדת הכור הגרעיני העיראקי, ושקל להטיל עליה סנקציות; הוא ביקר את ההפצצות הישראליות על מערב ביירות, והחזיק צילום של ילדה לבנונית פצועה סמוך לשולחנו. אך אף על פי כן הוא נתפס כ"ידיד הגדול ביותר של ישראל בבית הלבן". ידידותו לישראל נכרכה בחבילה אחת עם איבתו העמוקה לברית המועצות, שאותה כינה "אימפריית הרשע".

מזמן רייגן ואילך, ניציות קלאסית של ימי המלחמה הקרה תורגמה אוטומטית לידידות כלפי ישראל. הנכונות לכונן ברית אסטרטגית נשארה טבועה בצופן הגנטי של מדיניות ארה"ב גם לאחר המלחמה הקרה. אבן הפינה הייתה התפיסה של שותפות-גורל בין הארצות הדמוקרטיות. היא עזרה למערכת היחסים הזו להתגבר על מכשלות, כמו ההסתייגות הקשה שעורר בנימין נתניהו בממשלי ביל קלינטון וברק אובמה.

אבל אז השתנה משהו בימין האמריקאי: הגלובליזם של 75 השנה הקודמות נמאס עליו. עוד לפני דונלד טראמפ, אבל ביתר שאת לאחר עלייתו, הימין, או לפחות חלק שלו, חזר אל שורשיו הבדלניים.

טראמפ בעצרת בחירות: ישראל ממלאת אותו טינה ובוז, ומשפיעני רשת ימניים מצטרפים אליו / צילום: ap, Charlie Neibergall

זה התחיל מייד עם התמוטטות ברית המועצות, ב-1992. הביטויים המיידיים היו הבוז להסכמים רב-צדדיים, ההסתלקות החד-צדדית משיתוף פעולה בינלאומי בענייני אקלים, עיצומי הסחר המקיפים על סין, האיום להטיל שכמותם גם על ארצות אחרות וההתנגדות להתחייבויות צבאיות מעבר לים.

אבל להסתלקות מן הגלובליזם היה עוד צד, מבשר רעות: ההתכחשות לעצם הרעיון של סולידריות בין הדמוקרטיות.

להתכחשות הזו התחילו להתלוות צדדים כמעט פתולוגיים, בייחוד החיבה לעריצים. דונלד טראמפ הזמין את שר החוץ הרוסי ללשכתו, זמן קצר לאחר שהושבע לנשיא, ושיתף אותו בסודות ביון שקיבל מן המוסד; טראמפ פלירטט בגלוי עם פוטין, והודיע כי הוא נותן יותר אמון בהבטחותיו של הרודן הרוסי מאשר בהערכות שירותי הביון של ארה"ב; טראמפ הכריז, לפני שנבחר לנשיא ב-2016, כי ברית נאט"ו "מיושנת", ולאחר שנבחר נהג בה בביטול, והאשים אותה (כפי שנהג להאשים כמעט כל גורם זר) ב"ניצול" של ארה״ב.

התכחשות לבעלי ברית

ג'ו ביידן החזיר את הניציות המסורתית של המלחמה הקרה ואת הסולידריות המערבית אל מרכז הזירה. הוא אומנם נכשל כישלון חרוץ באפגניסטן, אבל הנהיג קואליציה מערבית חסרת תקדים בתמיכה באוקראינה. עכשיו הוא עושה כן באופן חסר תקדים לחלוטין כלפי ישראל. שום נשיא לפניו לא היה עושה כן. ישראלים צריכים לשאול את עצמם אם נשיא כלשהו אחריו יעשה כן.

מן האגף הטראמפיסטי של הפוליטיקה האמריקאית נושבת רוח רעה של התכחשות לבעלי ברית ולידידים. מספר גובר של חברי קונגרס רפובליקאיים רוצים להפסיק כל סיוע לאוקראינה.

ישראלים שהאמינו כי אין קשר בין הצלת אוקראינה לביטחון ישראל עמדו בימים האחרונים על טעותם. הם מוזמנים להאזין לקולות אנטי-ישראליים רמים וצורמים, הבוקעים עכשיו מן הימין הקיצוני בארה"ב. ביטויים של אהדה גלויה לחמאס, הוקעה של גילויי ידידות כלפי ישראל, גינוי של "הנטאי הפרו-ישראלי במדיה המערבית" וצילומים עוינים, לא פעם מפוברקים, ממלאים את הרשת.

אלה אנשים הנושאים את דגל טראמפ, ומתכוונים לנהל מסע בחירות אינטנסיבי לטובתו בשנה הבאה. כללית, הם עושים כן כדי להרוס את הקונספירציה המסתורית שהם (ועמיתיהם בישראל) מכנים 'דיפסטייט', מדינת הצללים. אבל אל המשימה הזו מתלווה בעוצמה גוברת המגמה של הריסת ברית הדמוקרטיות המערביות.

ציפיות ומציאות משתנה

הערותיו של טראמפ עצמו בימים האחרונים מדברות בעדן: מ"חיזבאללה הוא ארגון פיקח", ועד תלונותיו על סירובה של ישראל לסייע לארה"ב בחיסול הגנרל האיראני קאסם סוליימני בתחילת 2020. הן מזכירות לנו שטינה ובוז מדריכים את השקפותיו של טראמפ על אנשים ועל ארצות. נראה שישראל נהנית עכשיו גם מטינתו וגם מרגשי הבוז שלו. כך הוא טיפל בדמוקרטיות האירופיות והצפון-מזרח אסיאניות בזמן נשיאותו.

הרוב הגדול של הרפובליקאים בקונגרס תומכים בישראל. אבל רפובליקאים באשר הם, מגלים חשק מוגבל לחלוק על טראמפ בפומבי. ייתכן שישראל תהיה היוצאת מן הכלל, אבל מי היה רוצה לנסות.

יתר על כן, נשיאים אינם זקוקים לאישורים או להצבעות בקונגרס כמעט בשום עניין הנוגע למדיניות חוץ. ג'ו ביידן עתה זה שלח אל מזרח הים התיכון שני כוחות משימה אדירים של הצי מבלי להזדקק או לקבל אישור מן הקונגרס. טראמפ יוכל לעשות את ההיפך.

הקושי ליישב ציפיות טבעיות עם מציאות משתנה הוא תמיד מטריד. הוא מטריד עכשיו שבעתיים, כאשר ישראל זקוקה ליציבות ביחסי החוץ שלה. הנשיא ביידן התגלה כסלע איתן. הסקרים בארה"ב חוזרים ומלמדים עד כמה הבוחרים שם אינם מסכימים עם הרושם הזה.

לזרים אין ברירה אלא להביא בחשבון שינויים דרמטיים בארה"ב. כמובן, עדיף להיות ישראלים על פני אוקראינים במשוואה אמריקאית חדשה, אבל קצת קשה להתנחם בזה.

רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה ירוקה בת"א; מדד הבנקים זינק בכ-3%, הדולר צלל מתחת ל-3.7 שקלים

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.4% ● ירידה ביתרות מטבע החוץ של ישראל ● אילו הן המניות שמעניינות את המשקיעים? ● אודיוקודס לא עמדה בציפיות האנליסטים ● דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים פורש מתפקידו ● IBI: "חלון ההזדמנות להורדת ריבית בישראל הולך ונסגר" ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

יגאל דמרי מתכנן להקפיץ את שכרם של אשתו ובנו במיליוני שקלים לשנה

חברת הבנייה שבשליטת דמרי מבקשת לאשר מדיניות תגמול חדשה ממנה ייהנו גם חלק מבני משפחתו, שתאפשר להם לקבל תגמול הוני בהיקף של עד 1.5 מיליון שקל בשנה כל אחד

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יוסי גם זו לטובה, אורן דאי, אייל טואג, ראובן קפוצ'נסקי

אלו החברות שהכי מעניינות משקיעים בת"א

את בנק לאומי, חנן מור ואל על המשקיעים חיפשו הכי הרבה במאיה, כך עולה מנתוני הפעילות באתר הבורסה ● כ-20% מהחברות הנסחרות בת"א המתינו עם פרסום הדוחות השנתיים עד לרגע האחרון, ושיעור נמוך יותר תרגמו את הדיווחים לאנגלית ● וגם: מי החברה שאחריה עוקבים הכי הרבה משקיעים באופן קבוע

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

פרשת חברת הגמל סלייס מזכירה שיש תובענות ייצוגיות חשובות

המקרה של סלייס מלמד באופן מובהק כי גם באסדרה עתידית, מאוד לא כדאי לשפוך את התינוק עם המים ● תובענות ייצוגיות הן כלי של אכיפה פרטית, שבמסגרתו אזרחים יכולים לפעול במקומות שיש בהם ריק, או כאשר הרגולטור זקוק לדחיפה על מנת לפעול

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

באופנהיימר מעריכים שהמניה הזו מישראל תזנק שוב

בבנק ההשקעות החלו לסקר את אודיטי טק, לשעבר איל מקיאג', המייצרת מוצרי טיפוח וקוסמטיקה שנמכרים באינטרנט ישירות לצרכן ● לאחרונה ירדה מנייתה ממחיר ההנפקה

קניות בכרטיסי אשראי / צילום: Shutterstock

לפני פסח נרשם זינוק ברכישות בכרטיסי אשראי, אבל בחג עצמו הארנק נשאר בכיס

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף החשמל והאלקטרוניקה רשם את העלייה הגבוהה של השבוע בהיקף ההכנסות

גיא הדס / צילום: רמי זרנגר

אחרי 16 שנה: סמנכ"ל התקשורת, קשרי ממשל ואחריות תאגידית בבזק, גיא הדס, פורש

עפ"י הודעת בזק, הדס יישאר בתפקידו ככל שיידרש להעברה מסודרת של התפקיד ● עדיין לא ברור מי יהיה מחליפו של הדס, או לאן פניו מיועדות

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן לשעבר מסביר: למה חמאס מפחד מכניסה ישראלית לרפיח

אלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש סבור שעיקר הלחימה נגד חמאס הסתיימה: "השמדת שלושה-ארבעה גדודים ברפיח לא תשנה" ● בשיחה עם גלובס הוא אומר שיש לדאוג שארגון הטרור לא יתחמש שוב: "רק אז נוכל לומר שהמלחמה שיפרה את המצב" ● וגם: מה דעתו על סערת המינויים בצה"ל

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

260 מיליון דולר: כל הפרטים על עסקת הנשק שארה״ב מעכבת לישראל

ממשל ביידן מעכב את אספקת התחמושת לתקיפה ישירה משום שהוא לוחץ על בעלת בריתו ישראל לא להיכנס לרפיח

בנין בנק הפועלים יהודה הלוי 63 ת''א / צילום: איל יצהר

מתוך הבנק או מבחוץ? המועמדים שעשויים להחליף את דב קוטלר בפועלים

מנכ"ל בנק הפועלים הודיע במפתיע על עזיבה לאחר חמש שנים, ובכך נפתח המרוץ לאחת המשרות הבכירות והנחשקות במשק הישראלי ● בין השמות שמוזכרים בתוך הבנק נמנים המשנים למנכ"ל, דלית רביב, ידין ענתבי ורם גב ● בשוק מעריכים כי קיימת אפשרות למינוי חיצוני, כשגולן שרמן, שיצא לחל"ת מהבנק לפני כשנתיים, הוזכר כמועמד אפשרי

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

קיבוץ ניר יצחק הודיע על מותו של החטוף ליאור רודאיף

נתניהו: "הצעת חמאס רחוקה מאוד מהדרישות ההכרחיות של ישראל" • גורמים רשמיים בארה"ב: בהצעה שחמאס הסכים לה יש שינויי ניסוח מינוריים בלבד ביחס להצעה של ישראל • המשלחת הישראלית הגיעה לקהיר • דיווח: "הפלישה לרפיח תואמה עם ארה"ב. המטרה - מתן תמונת ניצחון שניתן יהיה לשווק לבן גביר וסמוטריץ'" • עדכונים שוטפים

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

"לפעמים אני תוהה אם היה נכון להנפיק": מדוע וול סטריט מענישה את כוכבת האסתטיקה מישראל

אינמוד מיקנעם ידעה לספק במשך שנים צמיחה מהירה בהכנסות ורווחיות פנומנלית, אך לאחרונה חתכה את התחזיות נוכח הריבית הגבוהה בארה"ב ועיכובים בייצור, ומחיר המניה נחתך בחצי ● המייסד משה מזרחי, שלאחרונה הוזז מתפקיד היו"ר, אומר כי "מי שאומר שהמלחמה לא משפיעה על עסקיו בחו"ל, משקר בעיקר לעצמו. הרופאים מקבלים מיילים 'החרימו את החברות הישראליות'"

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

אחרי הודעת חמאס: החלה "פעולה ממוקדת" במזרח רפיח

על רקע הודעת חמאס שהוא מקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, הקבינט הצביע הערב להמשיך בפעולה ברפיח ● עוד נמסר כי "ישראל תשלח משלחת למתווכות כדי למצות את ההיתכנות להגעה להסכם"

מחלקת מוצרי חשמל / צילום: תמר מצפי

החרם הטורקי יעלה את מחיר המקררים והתנורים. המרוויחה הגדולה תהיה סין

בענף החשמל מחפשים פתרונות למחסור בעקבות המהלך הטורקי, מהחלפת ספקים ועד הובלה דרך יוון וקפריסין ● ההערכות הן שבכל מקרה המחירים יעלו ב־20%-10%, וזמן האספקה יתארך - וכולם מנסים לעקוף את הגזרה: "זה פוגע גם ביצרנים הטורקים"

מוטי שרף / צילום: יהב שרף

היועץ האסטרטגי מוטי שרף הופך לשותף במשרד הפרסום סיטימדיה

שרף ייכנס למשרד שבבעלות דניאל וינר במקום המייסד-שותף שעוזב, ליאור ששון, בהשקעה של כמה מיליוני שקלים ● במהלך נוסף בענף, עידו מינקובסקי מרחיב את פעילות קבוצת התקשורת בבעלותו ומקים את ג'נסיס - מתחם תוכן ומוזיקה חדש