מעל עשרת אלפים עובדים כבר הוצאו לחל"ת כפוי. אלה הזכויות שלהם

אתמול דיווחו החברות פוקס, המשביר וגולף על הוצאה לחל"ת של אלפים מעובדיהן. הן לא היחידות. היום הודיעה גם קבוצת מולטי ריטייל, המפעילה רשתות שיווק למוצרי בית בהן רשת אייס, ביתילי ואוטו דיפו, כי בכוונתה להוציא לחל"ת חלק מעובדיה, שמספרם כ-1,200 אנשים. גם קסטרו הודיעה היום על הוצאה של עד 40% מ-4,250 עובדיה לחל"ת. 

כל אחת מהחברות האלו מעסיקה מאות ואלפי עובדים. לפוקס יותר מ-12 אלף עובדים, מתוכם, לפי הדיווח לבורסה אתמול, אמורים כ-6,000 לצאת בתקופה הקרובה לחופשה ללא תשלום. המשביר, המעסיקה כ-1,500 עובדים, הודיעה כבר ל-500. מגולף המעסיקה כ-2,200 עובדים, כ-1,100 יקבלו הודעות. ברשת קסטרו בה מועסקים כ- 4250 כ-2550 עובדים יוצאו לחל"ת. מדובר בלמעלה מ-10,000 עובדים שלפחות חלקם כבר יצאו לחל"ת, והשאר צפויים לאבד את מקורות הכנסתם כבר בתקופה הקרובה.

יו"ר התאגדות רשתות המסחר, מנכ"ל בריל שחר תורג'מן, אמר אתמול כי עוד בשבוע שעבר התריע כי לרשתות ולבעלי החנויות לא תהיה ברירה אלא להוציא לחל"ת, אם המדינה לא תציע מתווה בנוגע לשכר העובדים. עוד ציין כי "עד סוף השבוע למעלה מ-50 אלף עובדים של המסחר יוצאו לחל"ת אם לא יהיה מנגנון אחר".

תור'גמן ציין גם כי לחברות אין צורך בימים אלו ב-50% מכח האדם, כששעות המסחר הצטמצמו והחנויות פועלות בין השעות 10 בבוקר עד 18 בערב. "אני לא יודע מתי נזדקק למשמרת נוספת, ולצערנו לא נראה שנזדקק בקרוב. כשחברות ציבוריות מודיעות שהן מוציאות עובדים לחל"ת, זה הדבר הכי נורא שאפשר להודיע להם. אבל כשאנחנו מעריכים שלא נהיה מסוגלים לשלם שכירות בחודש הבא לבעלי הנכסים, הקניונים והמרכזים, ולשלם שכר עבודה יחד עם המסים, אנחנו נאלצים קודם כל להוציא עובדים לחל"ת כדי שתהיה להם כרית ביטחון, ואנחנו עושים זאת בראש ובראשונה לטובתם. בכל הכסף שלא משולם למרכזים לקניונים, קנינו סחורת חורף. הכסף על המדפים, כדי שנוכל לשלם לעובדים לאחר הפדיון".

ניתן להניח בצורה די ודאית שחברות נוספות יודיעו בימים הקרובים על הוצאת עובדים לחל"ת, ולא מדובר רק ברשתות קמעונאיות, בהן מועסקים כ-300 אלף עובדים. המשבר מחלחל לכל התחומים, ביניהם התיירות, המלונאות וענף המסעדנות, שבו לבדו מועסקים כ-200 אלף עובדים. איגוד המסעדות והברים הודיע בשבוע שעבר כי שלח הודעה למסעדנים והמליץ להם לפטר או להוציא לחל"ת את העובדים בענף. היום יצאה הודעה נוספת בה המליצו למסעדנים לקצץ בהתחייבויות ככל שניתן, לרבות הצאת עובדים לחל"ת.

"המתווה הרע והמנותק מהמציאות של משרד האוצר לפיצוי העסקים קרס היום בדיון בוועדת כספים. חמור מכך, למדנו היום שאין במדינת ישראל מנהיגות כלכלית", מסר שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות והברים. "לדאבוננו, נאלץ להמליץ היום לציבור המסעדנים לקצץ בהתחייבויות שלהם ככול שניתן, לרבות הוצאת עובדים לחל״ת, על מנת להציל את עצמם מאוזלת ידה של הממשלה".

הצד של המעסיקים:

השלכות המלחמה משפיעות על העסקים ומאלצות את בעליהם לקבל החלטות מהותיות. עו"ד אורלי אבירם, מומחית בדיני עבודה ושותפה במשרד נ.פינברג, מסבירה מה צריך לדעת כל מעסיק במצב הנוכחי.

מהן האפשרויות של מעסיק שלא יכול להפעיל את העסק?

הוצאה לחופשה ללא תשלום, הוצאה לחופשה שנתית, הפחתת שכר או היקף העבודה ופיטורים.

מהם הכללים במקרה שמוציאים עובד לחופשה?

ניתן לחייב עובד לצאת לחופשה עד לשבעה ימי עבודה, ללא הודעה מוקדמת. זאת בכפוף לכך שיש לעובד יתרת חופשה מספקת. לחופשה ארוכה יותר צריך התראה של שבועיים ויתרת חופשה מספקת.

בהסכמת העובד, ניתן להוציא לחופשה ארוכה יותר גם ללא התראה של שבועיים ולהכניס את העובד ליתרה שלילית של חופשה. יש לציין כי במקומות עבודה שבהם קיים הסכם קיבוצי, אם מדובר על הוצאה לחופשה של כמות גדולה של עובדים, נדרשת היוועצות עם נציגות העובדים.

 עו''ד אורלי אבירם / צילום: אופיר אייב

מהם התנאים להוצאת עובד לחל"ת, ובאילו עלויות יישא המעסיק?

הוצאה לחל"ת אפשרית רק בהסכמת העובד. בתקופת החל"ת העובד אינו זכאי לשכר ולתנאים סוציאליים, והיא לא נחשבת לו עבור זכויות ותק (חופשה, הבראה וכו') .

המעסיק מחויב לשלם דמי ביטוח לאומי עבור החודשיים הראשונים של עובד שיצא לחל"ת, אותם הוא רשאי לנכות משכרו של העובד. לאחר חודשיים על העובד לשלם בעצמו דמי ביטוח לאומי.

על מנת שעובד יהיה זכאי לדמי אבטלה בחל"ת, נדרש ממנו היום (בשונה מתקופת הקורונה), לנצל את יתרת ימי החופשה שלו. כמו כן, לצורך הזכאות תקופת החל"ת צריכה להיות של 30 ימים רצופים לפחות, והעובד צריך להיות בעל ותק של שנה בעבודה שהתקיימו במהלך השנה וחצי האחרונה. עצמאיים אינם זכאים לדמי אבטלה.

איך ניתן להוציא לחל"ת במקומות עבודה עם הסכם קיבוצי?

במקומות שיש הסכם קיבוצי ומבקשים להוציא לחל"ת כמות ניכרת של עובדים, נדרשת היוועצות עם נציגות העובדים. ניתן להגיע להסכם קיבוצי עם נציגות העובדים ואז לא נדרשת הסכמה אישית מול כל עובד.

האם המעסיק רשאי להפחית שכר או היקף משרה?

ניתן להפחית אחוז משרה או לצמצם שכר רק בהסכמה מול העובד. במקומות שקיים הסכם קיבוצי ניתן להגיע להסכמה מול נציגות העובדים ואז אין צורך בהסכמה ספציפית מול העובד.

האם ניתן לפטר בזמן מלחמה?

ניתן לפטר בהתאם לדין הרגיל, הוראות הסכמים קיבוציים ככל שיש, ובכפוף למגבלות של איסור פיטורי עובדים במילואים. חל איסור בחוק על מעסיק לפטר עובד בגלל היעדרותו מהעבודה או בגלל אי־ביצוע עבודתו שנבעו כתוצאה מהוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף.

בנוסף, חל איסור על מעסיק לפטר עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו שנמצא עימו. הכוונה לילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21.

האיסור לפטר יחול רק במקרה שמתקיים אחד מאלה: הילד הוא בחזקתו הבלעדית של העובד ונבצר מבן הזוג להשגיח על הילד. במקרה שבו המעסיק מציע סידור נאות להשגחה על הילד לא יחול הסעיף, וככל שהעובד יחליט להיעדר מעבודתו הוא לא יהיה מוגן מפני פיטורים.

מה לגבי מעסיק שצריך לעבוד ביתר שאת במהלך המלחמה?

בהתאם להיתר מיוחד להעסקה בשעות נוספות שפורסם ב־9 לאוקטובר להגדלת מכסת שעות העבודה הנוספות, ניתן יהיה לבצע עד 67 שעות נוספות בשבוע, בכפוף למגבלות המפורטות בהיתר. תוקף ההיתר הוא ל־14 ימים. מעסיקים המתמודדים עם עלייה משמעותית בהיקף הפעילות, לצד מחסור בכוח־אדם, יכולים לפנות למשרד העבודה, להגשת בקשה להיתר עבודה.

אם החברה מוגדרת כמפעל חיוני או קיומי והתקבל באותה חברה "צו קריאה לשירות עבודה" לגבי תקופת המלחמה הנוכחית משר הכלכלה והתעשייה (ניר ברקת), ניתן לחייב את העובדים החיוניים שנכללו בצו להגיע לעבודה. אי־הגעה יכולה להיות עבירה פלילית.

הצד של העובדים:

המלחמה הביאה לפגיעה בעובדים רבים, שמקום עבודתם לא יכול לפעול או הפעילות ירדה בצורה דרסטית. מומחים בדיני עבודה, עו"ד חיה שפיגל, שותפה במשרד ש.פרידמן אברמזון, ועו"ד גדעון רובין ממשרד גדעון רובין ושות', מסבירים מהם זכויות העובדים בעת מלחמה וחל"ת.

האם מותר למעסיק לחייב עובד להגיע למקום עבודתו?

עו"ד רובין מסביר כי מבחינה חוקית, זכותו של המעסיק לדרוש מהעובד להגיע למקום העבודה כאשר יש מרחב מוגן, בהתאם להנחיות פיקוד העורף. יחד עם זאת, אם ניתן לעשות את העבודה מהבית, ויש למעסיק דרך לבדוק שהעובד נותן את התפוקות הנדרשות, אז ראוי להגיע להסדר מולו.

המצב שונה לגבי הורים לילדים מתחת לגיל 14, שהמסגרות החינוכיות שלהם נסגרו בשל המצב. לא ניתן לחייב את העובדים הללו להגיע לעבודה.

האם מעסיק יכול להוציא עובד לחל"ת בניגוד להסכמתו, ומהן הזכויות בחל"ת?

לפי עו"ד רובין, חופשה ללא תשלום מתבצעת בהסכמה הדדית. "העובדים צריכים להבין שאם המעסיק נמצא במצוקה כלכלית גדולה ואין עבודה, זו עילה לגיטימית לפיטורים", הוא מוסיף.

עו"ד שפיגל מסבירה כי "עד פרוץ הקורונה לא היה קיים מונח "חל"ת ביוזמת המעסיק", והמונח חל"ת התייחס לבקשה מצד העובד שהמעסיק נעתר לה. עד הקורונה גם לא הייתה זכאות לדמי אבטלה בשל יציאה לחל"ת, אלא רק בשל ניתוק יחסי העבודה, תוך הבחנה בין פיטורים להתפטרות, לעניין התקופה שצריכה לחלוף עד תחילת תשלום דמי האבטלה".

עובד שמוצא כיום לחל"ת יוכל לקבל דמי אבטלה בתנאי שהחל"ת יהיה ל־30 ימים לפחות וביוזמת המעסיקים, וכן שהעובד לא עבד כלל באותה התקופה. שפיגל מדגישה כי תשלום דמי האבטלה יתחיל רק לאחר ניכוי ימי החופשה שנותרו. עובד שיצא לחל"ת מיוזמתו אינו זכאי לדמי אבטלה.

האם עובדים המוצאים לחל"ת זכאים לדמי אבטלה?

על מנת שעובדים שהוצאו לחל"ת יהיו זכאים לדמי אבטלה הם צריכים לעבוד לפחות ב-12 מתוך 18 החודשים האחרונים.

איך מושפעות זכויות העובד בזמן החל"ת?

זכויות שקשורות בוותק, כמו צבירת ימי חופשה, מחלה והבראה לא יספרו בתקופה זו. גם הפרשות הנגזרות משכר העובד לא יבוצעו בתקופה זו - תשלום לקרן הפנסיה, קרן השתלמות או ביטוח מנהלים.

האם העובד צריך לשלם דמי ביטוח לאומי בתקופת החל"ת?

בחודשיים הראשונים לחל"ת משולמים דמי הביטוח הלאומי על ידי המעסיק, מסבירה עו"ד שפיגל. "לאחר פרק זמן זה משלמים העובדים את דמי הביטוח הלאומי באופן עצמאי. אם העובד זכאי לדמי אבטלה במהלך החל"ת, הביטוח הלאומי ינכה אוטומטית את דמי הביטוח מדמי האבטלה".

האם מותר למעסיק להפחית שכר לעובד נוכח המצב?

עו"ד רובין מציין כי התשובה לכך היא לא. "זכותו של העובד לסרב. אבל הדרך הנכונה היא להגיע להסכמה כזאת", הוא מזכיר.