מחזיקי האג"ח בחברת אול-יר עתרו לבג"ץ: בטל את ההסדר עם יואל גולדמן

שלושה חודשים אחרי שחתמה הפרקליטות על הסדר מותנה עם יואל גולדמן, ששימש בעלים, יו"ר ונשיא חברת אול-יר הולדינגס לימיטד, עתרה משמרת חברה לנאמנות בשם מחזיקי אגרות החוב בחברה לבג"ץ בדרישה לבטלו, ולהעמיד את גולדמן לדין. לחלופין עותרים מחזיקי האג"ח להורות לפרקליטות לקבל החלטה חדשה בעניינו של גולדמן, לאחר שתשקול נתונים ועובדות שלטענתם לא נשקלו על-ידה. כן מבקשים העותרים להעביר להם את כל המסמכים והחומרים שעמדו בזמן אמת בבסיס ההחלטה להסכים להסדר המותנה. לטענת מחזיקי האג"ח, ההסדר המותנה שנחתם עם גולדמן הוא "שערורייתי". 

כזכור, נגד גולדמן נפתחה חקירה פלילית בגין שורה של עבירות שעניינן עסקאות והלוואות שביצע מבלי שעדכן את נושאי המשרה או קיבל אישור לכך, ומבלי שעדכן את ציבור המשקיעים. גולדמן הודה כי לא דיווח על עסקאות והלוואות שעשה בנכסי החברה עם גורמים חיצוניים לה, לא עדכן את נושאי המשרה האחרים ואת הדירקטוריון, ועשה כן ללא כל אישור ממוסדות החברה לעסקאות. בנוסף הודה גולדמן כי לא הגיש במועד את דוחות כספיים של החברה. 

לטענת מחזיקי האג"ח - זה לא הכול. הם טוענים כי גולדמן "השתמש לרעה במעמדו כנשיא ויו"ר הדירקטוריון וכבעל זכויות חתימה בחברה ובחברות הבנות שלה, לקח לעצמו כספים של החברה, העמיד חלק מנכסיה כערובה לחובות אישיים שלו , ביצע העדפת נושים, העלים ראיות ושיבש, ואף המשיך במעשיו הפליליים למרות שידע כי החברה קורסת. גם לאחר שהתגלה מצב הביש של החברה גולדמן לא עצר". כן נטען בעתירה כי גולדמן ניהל בישראל מו"מ לחתימת כתב התחייבות שבמסגרתו התחייב לא לבצע דיספוזיציות בנגסי ובכספי החברה, אך בדיעבד התברר שכתב ההתחייבות נחתם בשלב שבו גולדמן ידע שהוא עתיד לגרום להפרתו. "כתב ההתחייבות הופר", נכתב. "בתקופת כתב ההתחייבות גולדמן גרם לכך שיועברו מהחברה מיליוני דולרים לצדדים שלישיים, וזאת כפי הנראה כדי לפדות התחייבויות אישיות שמסר להם, באופן המהווה העדפת נושים אסורה". בעתירה נטען כי "גולדמן ביצע מהרגע הראשון הטעיה והסתרה מכוונת אשר נועדה לגזול את כספי המשקיעים". 

הנושא נחקר - בהתחלה ברשות לניירות ערך ובהמשך בפרקליטות המדינה. כפי שפרסמנו ב"גלובס", ביולי האחרון חתמה הפרקליטות על הסדר מותנה עם גולדמן, שבמסגרתו התחייבה להימנע מהגשת כתב אישום, אם גולדמן ישיב סך של 9 מיליוו שקל, יתחייב שלא לבצע כל הצעה או מכירה לציבור לשם גיוס הון בישראל לתקופה של 5 שנים, וכן יתחייב שלא לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח לתקופה של שנה אחת ממועד חתימת ההסדר. בנימוקים לקבלת ההסדר צוין בין ביתר כי מתקיים מו"מ בין גולדמן למחזיקי האג"ח להשבתו של סכום משמעותי, אלא שלטענת המחזיקים - המו"מ הקצר שהתקיים בין הצדדים הסתיים במאי האחרון, ללא כל בשורה - חודשיים לפני החתימה על ההסדר. בהתאם לכך, טוענת משמרת בשמם של מחזיקי האג"ח - יש לבטל את ההסכם. 

לטענת משמרת, שבתחילה שיגרה מכתב לפרקליטות בעניין הזה, כפי שפרסמנו לראשונה ב"גלובס", "ההסדר המותנה מקל עם גולדמן באופן בלתי סביר, חריג וקיצוני הן ביחס לעצם ההתקשרות בהסדר חלף מיצוי ההליך הפלילי; הן ביחס לתיאור האירועים בהסדר והן ביחס לתנאי ההסדר המקלים אשר חורגים מהענישה הראויה בנסיבות העניין וההפסדים העצומים שנגרמו בגינו למחזיקים", נכתב בעתירה. "בין שיקוליה להתקשרות בהסדר ציינה הפרקליטות את היותו של גולדמן אזרח זר המתגורר מחוץ לישראל. בכל הכבוד הראוי זה לא יכול להיות שיקול סביר. החלטה כזו משדרת מסר בעייתי מאוד. מסר שיפגע בכל המשקיעים בישראל מכאן ואילך. הפרקליטות פוטרת הלכה למעשה מהעמדה לדין פלילי אזרח זר בשל היותו זר. מדובר בעניין בלתי נתפס". 

לטענת משמרת, "בהחלטתה להתקשר בהסדר, באופן ניסוחו ובקביעת התנאים חרגה הפרקליטות, באופן קיצוני, ממתחם שיקול הדעת המסור לה בהתאם לדין הפלילי. התוצאה היא הסדר מותנה אשר נוגד את אינטרס הציבור ואשר עומד בסתירה לכלל השיקולים והתכליות שבבסיס ההסדר". 

יצוין שהרף שקבעה הפסיקה להתערבות בהחלטות שמצויות בשיקול דעת רשויות התביעה הוא גבוה. האם יהיה זה המקרה שבו יבחר בית המשפט להתערב? 

את משמרת מייצגים עוה"ד עופר צור, אמנון ביס, דניאל בר לב ואמיר פלמר.